Rattle and Hum
 | ||||||
| אלבום אולפן מאת U2 | ||||||
| יצא לאור | 10 באוקטובר 1988 | |||||
|---|---|---|---|---|---|---|
| הוקלט | 1987-1988 | |||||
| מקום הקלטה |
Sun Studio, A&M Studios, Danesmoate House, תיאטרון פוינט, אושן וואי רקורדינג  | |||||
| סוגה | רוק שורשים | |||||
| שפה | אנגלית | |||||
| אורך | 72:27 | |||||
| חברת תקליטים | איילנד רקורדס | |||||
| הפקה | ג'ימי איובין | |||||
| ||||||
| ||||||
  | ||||||
Rattle and Hum (בעברית: שקשוק והמהום) הוא אלבום הופעה ואלבום אולפן של להקת הרוק האירית U2. בנוסף לאלבום, יצא גם סרט הופעה בבימויו של פיל ג'ואנו. האלבום הופק על ידי ג'ימי איובין ויצא ב-10 באוקטובר 1988, בעוד שהסרט הופץ על ידי סרטי פרמאונט ויצא ב-27 באוקטובר. לאחר ההצלחה של האלבום הקודם של הלהקה, "The Joshua Tree", הפרויקט של "Rattle and Hum" מתאר את החוויות המתמשכות של הלהקה עם מוזיקת שורשים מארצות הברית בסיבוב ההופעות "The Joshua Tree", וכולל אלמנטים של בלוז רוק, פולק רוק ומוזיקת גוספל בסאונד שלהם. הפרויקט הוא אוסף של שירי אולפן חדשים, שירים בהופעה חיה וגרסאות כיסוי. האלבום כולל שיתופי פעולה עם בוב דילן, בי. בי קינג ומקהלת הגוספל "New Voices of Freedom" של הארלם.
למרות ש-"Rattle and Hum" היה אמור להיות מחווה למוזיקאים אגדיים, כמה מבקרים האשימו את U2 בניסיון למקם את עצמם בין המוזיקאים האלה. הביקורות על אלבום והסרט היו מעורבות. הסרט הכניס רק 8.6 מיליון דולר, אבל האלבום היה הצלחה מסחרית, הגיע למקום הראשון בכמה מדינות ומכר 14 מיליון עותקים. הסינגל "Desire" הפך לסינגל הראשון של הלהקה שהגיע למקום הראשון בבריטניה, והוא הגיע למקום השלישי בארצות הברית. לאחר קיפאון ותגובת נגד בביקורת ל-"Rattle and Hum", הלהקה המציאה את עצמה מחדש בשנות ה-90 עם כיוון מוזיקלי ותדמית חדשה.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בזמן ש-U2 היו בהרטפורד, קונטיקט במהלך סיבוב ההופעות "The Joshua Tree", הם נפגשו עם הבמאי פיל ג'ואנו אשר הציע ללהקה ללא הזמנה להכין סרט תיעודי באורך מלא על סיבוב ההופעות. ג'ואנו הציע לשכור את מרטין סקורסזה, ג'ונתן דמי או ג'ורג' מילר לביים את הסרט. ג'ואנו נפגש עם הלהקה שוב בדבלין ושוב בצרפת בספטמבר כדי לדבר על התוכניות לפני שהלהקה בחרה בו כבמאי. הסרט נקראה בהתחלה "U2 in the Americas". והלהקה תכננה לצלם אותו בשיקגו ובבואנוס איירס מאוחר יותר באותה השנה.[1] מאוחר יותר הם החליטו שהמקום בשיקגו לא מתאים, ובמקום זאת U2 החליטה להשתמש במקניקולס ספורטס ארנה בדנוור, קולורדו לצילומים. לאחר ההצלחה של "Live at Red Rocks: Under a Blood Red Sky", אשר צולם בדנוור ארבע שנים מוקדם יותר, הלהקה קיוותה ש"הברק יפגע פעמיים".[2] עם בעיות בהפקה ועלות מוערכת של 1.2 מיליון דולר, הלהקה ביטלה את התוכניות להופעות בדצמבר באמריקה הדרומית. בהצעת מקדם ההופעות בארי פיי, הלהקה הזמינה במקום את אצטדיון סאן דביל באוניברסיטת המדינה של אריזונה בטמפה, אריזונה.[2]
הסרט הוא סרט הופעה שמומן בהתחלה על ידי הלהקה ותוכנן להיום מוקרן במספר קטן של בתי קולנוע כסרט עצמאי. אחרי שהם עברו את התקציב, הסרט נקנה על ידי סרטי פרמאונט ויצא לבתי הקולנוע ב-1988, לפני שיצא לווידאו ב-1989. הוא הופק על ידי מייקל המלין ובוים על ידי ג'ואנו. פול ווסרמן היה היחצ"ן.[3] הסרט משלב צילומים מהופעות חיות עם קטעים מהאולפן וראיונות של הלהקה. האלבום משלב הופעות חיות והקלטות שירים חדשים באולפן שמרחיבים את ההתנסות של הלהקה עם סגנונות מוזיקה אמריקאית ומכירים בהשפעות המוזיקליות הרבות שלה. הוא הופק על ידי ג'ימי איובין ויצא ב-1988.
השם "Rattle and Hum" לקוח מהמילים של השיר "Bullet the Blue Sky" מהאלבום "The Joshua Tree". התמונה של עטיפת האלבום והפוסטר של הסרט היא תמונה של הסולן בונו מאיר באור זרקורים על הגיטריסט דה אדג' בעודו מנגן, וההשראה לה הייתה מסצנה מההופעה החיה של השיר "Bullet the Blue Sky" שהוקלטה לסרט ולאלבום וצולמה על ידי אנטון קורביין.[4] בכמה עותקים של תקליטים של האלבום נמצא המסר "We Love You A.L.K.", אזכור למנהלת ההפקה של הלהקה אן לואיס קלי, שהייתה הנושא של עוד הקדשה סודית על כמה עותקי דיסקים של האלבום "Pop".
 | |
| בימוי | פיל ג'ואנו |
|---|---|
| הופק בידי | מייקל המלין |
| עריכה | פיל ג'ואני |
| שחקנים ראשיים | U2 |
| מוזיקה | U2 |
| צילום |
רוברט ברינקמן ג'ורדן קרוננות' |
| מדינה | ארצות הברית |
| חברת הפקה | Midnight Films |
| חברה מפיצה | סרטי פרמאונט |
| שיטת הפצה |
2 × LP, הזרמת מוזיקה |
| הקרנת בכורה |
27 באוקטובר 1988 (אירלנד) 4 בנובמבר 1988 (ארצות הברית) |
| משך הקרנה | 98 |
| שפת הסרט | אנגלית |
| סוגה |
בלוז רוק, רוק שורשי |
| תקציב | 5 מיליון דולר |
| הכנסות | 8.6 מיליון דולר |
| | |
הקלטות אולפן
[עריכת קוד מקור | עריכה]בונו אמר שהשיר "Hawkmoon 269" היה בחלקו מחווה לסופר סם שפרד, אשר הוציא ספר בשם "Hawk Moon". בונו אמר שהלהקה מקססה את השיר 269 פעמים. שנים לאחר מכן דה אדג' סתר את בונו בקשר לכך שהשיר הוא מחווה לשפרד ואמר שהוקמון הוא מקום ברפיד סיטי, דקוטה הדרומית, במערב התיכון של ארצות הברית.[5]
השיר "Angel of Harlem" הוא מחווה לבילי הולידיי. השיר "God Part II" הוא סוג של המשך לשיר "God" של ג'ון לנון.
במהלך סיבוב ההופעות "The Joshua Tree", בונו ובוב דילן נפגשו בלוס אנג'לס. יחד הם כתבו שיר בשם "Prisoner of Love" אשר הפך מאוחר יותר ל-"Love Rescue Me". דילן היה הסולן בהקלטה המקורית, אבל מאוחר יותר הוא ביקש מ-U2 לא להשתמש בשיר בגלל התחייבות לטרבלינג וילבוריס.[6] ההופעה החיה של "I Still Haven't Found What I'm Looking For" (יחד עם מקהלה מלאה) הוא שיר גוספל. "When Love Comes to Town" הוא שיר בלוז רוק עם בי.בי קינג שניגן בגיטרה ושר.
U2 הקליטה את "Angel of Harlem", "Love Rescue Me" ו-"When Love Comes to Town" באולפני סאן בממפיס, טנסי, היכן שאלביס פרסלי, רוי אורביסון, ג'וני קאש ורבים אחרים הקליטו. הם גם הקליטו גרסה שלא שוחררה של "She's a Mystery to Me" ו-"Jesus Christ" של וודי גאת'רי. הלהקה התחילה לכתוב את "Heartland" ב-1984 בזמן הסשנים של "The Unforgettable Fire". והיא עבדה עליו בסשנים של "The Joshua Tree".[7] כל שירי האולפן חוץ מ-"Heartland" בוצעו בהופעה חיה בסיבוב ההופעות "Lovetown", אשר החל כמעט שנה אחרי יציאת "Rattle and Hum".
בנוסף לתשעה שירי האולפן, כמה הקלטות נוספות מהסשנים של "Rattle and Hum" יצאו בסינגלים שונים ובפרויקטים צדדים. "Hallelujah Here She Comes" יצא כבי-סייד של "Desire" ו-"A Room at the Heartbreak Hotel" יצא כבי-סייד של "Angel of Harlem". הלהקה הוציאה גרסאות כיסוי כבי-סיידים של שאר הסינגלים. "Dancing Barefoot" של פטי סמית' יצא כבי-סייד של "When Love Comes to Town" ו-"Unchained Melody" ו-"Everlasting Love" יצאו כבי-סיידים של "All I Want Is You". גרסת כיסוי של "Fortunate Son" שהוקלטה עם מריה מקי יצאה כבי סייד של "Who's Gonna Ride Your Wild Horses". גרסת כיסוי של Everybody Loves a Winner" של ויליאם בל, שגם הוקלטה עם מקי, יצאה במהדורה לכבוד 20 שנה ל-"Achtung Baby". השיר "Christmas (Baby Please Come Home)" של דרלין לאב יצא באלבום "A Very Special Christmas" ב-1987.
הופעות חיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]הלהקה בחרה צילומים בשחור-לבן של שני ערבים במקניקולס ספורטס ארנה בדנוור, קולורדו ב-7 וב-8 בנובמבר 1987. הם בחרו בעיר בגלל ההצלחה של סרט ההופעה שלהם "U2 Live at Red Rocks: Under a Blood Red Sky" ב-"Red Rocks Amphitheatre" ליד דנוור מ-1983. דה אדג' אמר, "חשבנו שאולי הברק יפגע פעמיים". ההופעה הראשונה אכזבה את הלהקה. בונו חשב שהמצלמות הפריעו ליכולת שלו לתקשר עם הקהל.[2] ההופעה השנייה הייתה הרבה יותר מוצלחת ושבעה שירים ממנה נכנסו לסרט ושלושה לאלבום.
כמה שעות לפני ההופעה השנייה בדנוור, פצצה של הצבא האירי הרפובליקני הרגה 11 אנשים בטקס של יום הזיכרון באניסקילן בצפון אירלנד. במהלך ביצוע של "Sunday Bloody Sunday" שמופיע בסרט, בונו גינה את האלימות וצעק "לעזאזל עם המהפכה!" לאחר הצפייה בסרט, הלהקה שקלה לא לבצע את השיר יותר בסיבובי הופעות בעתיד.[8]
צילומים בחוץ בצבע הם מההופעות של הלהקה בטמפה, אריזונה ב-19 וב-20 בדצמבר 1987. כרטיסים נמכרו בחמישה דולר לכל הופעה ונגמרו הכרטיסים בתוך כמה ימים לשתי ההופעות.
האלבום נפתח עם גרסת כיסוי חיה של השיר "Helter Skelter" של הביטלס. בונו פותח את ההופעה עם ההכרזה: "זה שיר שצ'ארלס מנסון גנב מהביטלס. אנחנו גונבים אותו בחזרה".[9]
האלבום מכיל גרסת כיסוי חיה של השיר "All Along the Watchtower" של בוב דילן. ההופעה היא מההופעה הספונטנית של הלהקה "Save the Yuppies" בכיכר ג'סטין הרמן בסן פרנסיסקו, קליפורניה ב-11 בנובמבר 1987.
דניס בל, מנהל מקהלת הגוספל "The New Voices of Freedom" מניו יורק, הקליט דמו של גרסת גוספל לשיר "I Still Haven't Found What I'm Looking For".[10] בזמן שהלהקה הייתה בגלאזגו ביולי במהלך סיבוב ההופעות "The Joshua Tree", רוב פטרידג' מאיילנד רקורדס השמיע את הדמו ללהקה.[11] בספטמבר, U2 ערכה חזרות עם המקהלה בכנסייה בהארלם, וכמה ימים מאוחר יותר הם ביצעו את השיר בהופעה במדיסון סקוור גארדן. צילומים של החזרה מופיעים בסרט, בזמן שהביצוע ממדיסון סקוור גארדן מופיע באלבום.[12] אחרי החזרה בכנסייה, חברי U2 הסתובבו בהארלם היכן שהם פגשו צמד בשם "Satan and Adam" שניגנו ברחוב. קליפ של 40 שניות שלהם מנגנים את הגרסה שלהם של "Freedom for My People" מופיע גם בסרט וגם באלבום.
במהלך "Silver and Gold", בונו מסביר שהשיר הוא התקפה נגד האפרטהייד. "The Star Spangled Banner" הוא קטע מהופעת הוודסטוק המפורסמת של ג'ימי הנדריקס ב-1969.
קבלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]| דירוגים מקצועיים | |
|---|---|
| ציוני ביקורות | |
| מקור | ציון |
| The Arizona Republic |  
|
| Austin American-Statesman |
|
| שיקגו סאן-טיימס |
|
| The Cincinnati Enquirer | 
|
| Knight-Ridder News |
|
| לוס אנג'לס טיימס |
|
| ניו יורק דיילי ניוז |
|
| NME | 8/10 |
| רולינג סטון |
|
| וילג' ווייס | B+ |
אלבום
[עריכת קוד מקור | עריכה]האלבום פילג את המבקרים כאשר הוא יצא ב-1988.[13] כמה מבקרים מתחו עליו ביקורת חריפה ואמרו ש-U2 היו יומרניים.. בביקורות אחרות נכתבו דברים חיובים על האלבום.
בסוף 1988, "Rattle and Hum" דורג במקום ה-21 במצעד האלבומים הטובים ביותר של השנה בסקר המבקרים האמריקאים "Pazz & Jop" של הווילג' ווייס.[14] האלבום דורג במקום הראשון על ידי "HUMO", במקום השני על ידי הלוס אנג'לס טיימס והוט פרס, במקום ה-17 על ידי "OOR", במקום ה-23 על ידי NME ובמקום ה-47 על ידי Sounds.[15]
סרט
[עריכת קוד מקור | עריכה]על פי סקר ביקורות של ה-USA Today בזמן יציאת הסרט, "Rattle and Hum" קיבל דירוג של 64 מתוך 100.[16] על פי האתר Rotten Tomatoes, הסרט קיבל דירוג של 67 אחוז.[17]
הצלחה מסחרית
[עריכת קוד מקור | עריכה]למרות הביקורת, "Rattle and Hum" מכר טוב והיה המשך של ההצלחה המסחרית הגדלה של U2. האלבום הגיע למקום הראשון במצעד האלבומים בילבורד 200 ונשאר במקום הראשון במשך שישה שבועות. זה היה האלבום הכפול הראשון שהגיע למקום הראשון בארצות הברית מאז "The River" של ברוס ספרינגסטין ב-1980.[18] "Rattle and Hum" הגיע למקום הראשון בבריטניה ובאוסטרליה. בבריטניה, הוא מכר 360,000 עותקים בשבוע הראשון והפך לאלבום שנמכר הכי מהר באותו השלב, שיא שנשבר על ידי "Be Here Now" של אואזיס ב-1997.[19][20] האלבום מכר 14 מיליון עותקים עד ל-2005.[21]
מורשת
[עריכת קוד מקור | עריכה]כשהתחיל סיבוב ההופעות "Lovetown", חברי הלהקה השתעממו מלנגן את הלהיטים הגדולים שלהם. U2 האמינה שהקהל לא הבין את שיתוף הפעולה של הלהקה עם בי.בי קינג ב-"Rattle and Hum" ובסיבוב ההופעות "Lovetown". לקראת סוף סיבוב ההופעות "Lovetown", בונו הודיע על הבמה שזה היה "הסוף של משהו בשביל U2". וש"אנחנו צריכים ללכת ו... לחלום את הכול מחדש".[22] לאחר מכן, חברי הלהקה המציאו את עצמם מחדש בשנות ה-90. הם שילבו רוק אלטרנטיבי, מוזיקת דאנס אלקטרונית ומוזיקה תעשייתית בסאונד שלהם ופיתחו תדמית יותר אירונית וקלת דעת שחיבקה את זהות "כוכבי הרוק" שחברי הלהקה התקשו איתה בשנות ה-80.[23]
רשימת השירים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מילות השירים נכתבו על ידי בונו (למעט היכן שמצוין אחרת), המוזיקה לשירים הולחנה על ידי U2 (למעט היכן שמצוין אחרת).
| מס' | שם | כותב(ים) | אומן מבצע | משך |
|---|---|---|---|---|
| 1. | Helter Skelter (בהופעה חיה בדנוור, קולורדו) | לנון-מקרטני | U2 | 3:07 |
| 2. | Van Diemen's Land | דה אדג' (מילים) | U2 | 3:06 |
| 3. | Desire | U2 | 2:58 | |
| 4. | Hawkmoon 269 | U2 | 6:22 | |
| 5. | All Along the Watchtower (בוהפעה חיה בסן פרנסיסקו, קליפורניה) | בוב דילן | U2 | 4:24 |
| 6. | I Still Haven't Found What I'm Looking For (בהופעה חיה ממדיסון סקוור גארדן, ניו יורק) | U2, The New Voices of Freedom | 5:53 | |
| 7. | Freedom for My People | סטרלינג מאגי (מילים ולחן), אדם גאסו (לחן) | סטרלינג מאגי, אדם גאסו | 0:38 |
| 8. | Silver and Gold (בהופעה חיה מדנוור, קולורדו) | U2 | 5:50 | |
| 9. | Pride (In the Name of Love) (בהופעה חיה מדנוור, קולורדו) | U2 | 4:27 | |
| 10. | Angel of Harlem | U2 | 3:49 | |
| 11. | Love Rescue Me | בונו, בוב דילן (מילים) | U2, בוב דילן | 6:24 |
| 12. | When Love Comes to Town | U2, בי. בי. קינג | 4:14 | |
| 13. | Heartland | U2 | 5:02 | |
| 14. | God Part II | U2 | 3:15 | |
| 15. | The Star Spangled Banner (בהופעה חיה) | ג'ון סטפורד סמית' (לחן) | ג'ימי הנדריקס | 0:43 |
| 16. | Bullet the Blue Sky (בהופעה חיה מטמפה, אריזונה | U2 | 5:37 | |
| 17. | All I Want Is You | U2 | 6:30 | |
משך כולל: |
72:27 | |||
משתתפי האלבום
[עריכת קוד מקור | עריכה]U2
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בונו - שירה, גיטרה, מפוחית
- דה אדג' - גיטרה, קלידים, קולות רקע, שירה (2)
- אדם קלייטון - גיטרה בס
- לארי מולן ג'וניור - תופים, כלי הקשה
מוזיקאים אורחים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בוב דילן - אורגן האמונד (4), קולות רקע (11)
- The New Voices of Freedom - מקהלת גוספל (6)
- The Memphis Horns - קרנות (10, 11)
- בי. בי. קינג - שירה, גיטרה (12)
- רבקה אווונס ראסל - קולות רקע (12)
- פיליס דאנקן - קולות רקע (12)
- הלן דאנקן - קולות רקע (12)
- בריאן אינו - קלידים (13)
- בנמונט טנץ' - אורגן האמונד (17)
- ואן דייק פארקס - עיבוד מיתרים (17)
מוזיקאים נוספים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- סטרלין מגי - (7)
- אדם גאסו - (7)
- ג'ימי הנדריקס - גיטרה (15)
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מאט מקגי, U2: A Diary, לונדון: Omnibus Press, 2008, ISBN 978-1-84772-108-2. (באנגלית)
- דיאנה סקרימג'ר, U2 Show, לונדון: Orion Books, 2004, ISBN 0-7528-5607-3. (באנגלית)
- U2, ניל מקורמיק (ע), U2 by U2, לונדון: הרפר קולינס, 2006, ISBN 0-00-719668-7. (באנגלית)
- ביל גרהאם, קרוליין אוסטן דה בור, U2: The Complete Guide to Their Music, לונדון: Omnibus Press, 2004, ISBN 0-7119-9886-8. (באנגלית)
- ניל סטוקס, U2: Into the Heart – The Stories Behind Every Song, ניו יורק: Thunder's Mouth Press, 2005, ISBN 1-56025-765-2. (באנגלית)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
מידע על האלבום Rattle and Hum באתר MusicBrainz
מידע על האלבום Rattle and Hum באתר AllMusic
האלבום Rattle and Hum באתר Discogs
האלבום Rattle and Hum באתר ספוטיפיי
האלבום Rattle and Hum באתר דיזר
האלבום Rattle and Hum באתר אפל מיוזיק
האלבום Rattle and Hum באתר Last.fm
האלבום Rattle and Hum באתר טיידל
האלבום Rattle and Hum באתר יוטיוב- אתר האינטרנט הרשמי של U2 (באנגלית)
- Rattle and Hum במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- Rattle and Hum באתר AllMovie (באנגלית)
.svg){kind=logo}
.svg){kind=icon}
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ מקגי (2008), עמ' 105, 109
- ^ 1 2 3 מקגי (2008), עמ' 112
- ^ U2: Rattle and Hum (1988) - IMDb, נבדק ב-2023-02-20
- ^ סקרימג'ר (2004), עמ' 273
- ^ מקורמיק (2006), עמ' 203
- ^ מקגי (2008), עמ' 114
- ^ מקגי (2008), עמ' 93
- ^ מקגי (2008), עמ' 113
- ^ גרהאם (2004), עמ' 36
- ^ מקגי (2008), עמ' 104
- ^ מקגי (2008), עמ' 109
- ^ מקגי (2008), עמ' 110-111
- ^ Robert Hilburn, The First Temptation of U2 : Will the Biting Criticism of "Rattle and Hum" Cause the Band to Weaken Its Vision?, Los Angeles Times, 1988-11-20 (באנגלית אמריקאית)
- ^ Robert Christgau: Pazz & Jop 1988: Critics Poll, www.robertchristgau.com
- ^ Acclaimed Music, www.acclaimedmusic.net
- ^ The Movie Poll, USA Today, 11 בנובמבר 1988
- ^ U2 Rattle and Hum (באנגלית), נבדק ב-2023-02-20
- ^ מקגי (2008), עמ' 120
- ^ 10. U2: Rattle And Hum - The top 20 fastest-selling albums - Music - Virgin Media, web.archive.org, 2016-03-04
- ^ Charts Analysis: Sam Smith surges to albums summit | Analysis | Music Week, www.musicweek.com
- ^ סטוקס (2005), עמ' 78
- ^ מקורמיק (2006), עמ' 213
- ^ סטיבן דלטון, Achtung Stations, Uncut 90, נובמבר 2004, עמ' 52
| בקרת זהויות |
|
|---|