לדלג לתוכן

The Presidents of the United States of America

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
The Presidents of the United States of America
מקום הקמה סיאטל עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות סיאטל, וושינגטון, ארצות הברית
תקופת הפעילות 1993–1998
2000
סוגה רוק אלטרנטיבי
חברת תקליטים פופליאמה רקורדס, סוני מיוזיק אנטרטיינמנט, C/Z רקורדס, טות' אנד נייל רקורדס עריכת הנתון בוויקינתונים
www.presidentsrock.com
פרופיל ב-IMDb
חברים
כריס באלו
דייב דדרר
ג'ייסון פין
אנדרו מק'קיג
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

The Presidents of the United States of America (תעתיק: "דה פרזידנטס אוף דה יונייטד סטייטס אוף אמריקה", בעברית: "נשיאי ארצות הברית של אמריקה") הם להקת רוק אלטרנטיבי מסיאטל, שידועים בעיקר בזכות שיריהם המשעשעים ולעיתים רוויי הנונסנס. שמם נבחר כדי למשוך תשומת לב.

ביוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • דייב דדרר
    דייב דדרר
  • כריס באלו
    כריס באלו
  • ג'ייסון פין ודייב דדרר
    ג'ייסון פין ודייב דדרר
  • אנדרו מק'קיג
    אנדרו מק'קיג

השנים הראשונות (1993–1998)

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלהקה הוקמה בשלהי שנת 1993 על ידי כריס באלו ודייב דדרר. הצמד, שהיה בתחילה ללא מתופף, הופיע בשנה זו בשמות "The Low Fis", "The Dynamic Duo" ו-"Pure Frosting". הם החליטו על שמם הסופי בהופעה במרתף בסיאטל, כשמבין השמות שהמציאו, השם הזה זכה לתשואות הגדולות ביותר בקרב הקהל המצומצם. זמן קצר לאחר ההחלטה על שמם, הצטרף ללהקה המתופף ג'ייסון פין.

הפרזידנטס הקליטו קלטת עם עשרה שירים בשם "Froggystyle" בתחילת 1994, שאותה הם מכרו בהופעות במהלך השנה. ג'ייסון פין מכר את הקלטת גם בבר שבו עבד כברמן.

בהמשך 1994 חתמו הפרזידנטס על חוזה עם חברת תקליטים קטנה מסיאטל בשם "PopLlama Records", והם הוציאו את אלבום הבכורה שלהם, הקרוי על שמם, בשנה לאחר מכן. חברת התקליטים Columbia Records החתימה את הלהקה מעט לאחר מכן והוציאה מחדש את האלבום בשלהי יולי 1995. בעזרת הסינגלים שהוציאו ממנו, "Lump' "Peaches" ו-"Kitty", האלבום זכה להצלחה אדירה. הביקורות שיבחו את השירים הקליטים וההומוריסטיים שלהם, שהיו שונים מסצנת הגראנג' האופיינית לסיאטל. האלבום היה מועמד לפרס גראמי בשנים 1996 ו-1997.

אלבומם השני, "II", קיבל ביקורות דומות, אולם לא זכה להצלחה מסחרית כמו אלבומם הראשון. הפרזידנטס יצאו למסע הופעות לקידום האלבום, שכלל הופעות באירופה, באוסטרליה וביפן. הם זכו להצלחה כה גדולה ביפן, שחברת התקליטים של סוני הוציאה אלבום של בי-סיידס ודמואים בשם "Rarities", שנמכר רק ביפן.

הפרזידנטס התפרקו בינואר 1998 משום שבאלו רצה לבלות יותר זמן עם משפחתו הצעירה ולחקור תחומים מוזיקליים נוספים. "Pure Frosting", אלבום שהורכב משירים חדשים, מגרסאות כיסוי לשירים ישנים ומדמואים, פורסם ב-1998. הדיסק הכיל גם קליפים לשירים "Lump", "Peaches", "Mach 5" ו-"Dune Buggy". האלבום הכיל שני שירים שהתפרסמו בסרט ובתוכנית טלוויזיה: השיר "Video Killed the Radio Star" (במקור של להקת הבאגלס) הופיע בפסקול הסרט "זמר החתונות", ו-"Cleveland Rocks" שימש כשיר הפתיחה בחלק מעונותיה של התוכנית "המופע של דרו קארי".

הפירוק (1998–2000)

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות פירוק הלהקה, התעסק כל אחד מחברי הלהקה בפרויקטים עצמאיים. כריס באלו הוציא אלבומים עם הלהקות "The Giraffes" ו-"The Tycoons". ה-"Giraffes" היא בעצם להקת יחיד של באלו, המנגן בכל הכלים, וה"נגנים" בלהקה לפי הדיסק הם הבובות של ילדיו. דייב דדרר שיתף פעולה עם בסיסט Guns N' Roses לשעבר דאף מק'אגן בתור להקת "The Gentlemen", וג'ייסון פין תופף עבור מספר להקות, ביניהן "The Nevada Bachelors" ו-"Love Battery", להקתו המקורית.

הפרזידנטס גם הצטרפו ל-"Sir Mix-A-Lot" כ-"Subset", להקת רוק והיפ הופ. הם יצאו למסע הופעות קצר והקליטו מספר שירים, אולם מעולם לא הוציאו אלבום. לבסוף הם התפרקו בשל חילוקי דעות.

ב-1998 הוציאה חברת ההקלטות סוני אלבום אוסף של שירי הפרזידנטס בשם "Lump", ללא אישור או שיתוף פעולה מצד הלהקה.

האיחוד (2000-היום)

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרזידנטס התאחדו בשנת 2000 כדי להוציא סינגל חדש בשם "Jupiter" בחברת ההקלטות Musicblitz. בשל הפופולריות הרבה שלו, שכנעה חברת התקליטים את הלהקה להקליט אלבום חדש. האלבום, "Freaked Out & Small", יצא באותה שנה וזכה לביקורות טובות, אולם מכר פחות מ-25,000 עותקים. דדרר האשים את חברת ההקלטות בכך שלא עמדה בדרישות לאלבום. Musicblitz היו סטרט אפ של לייבל מוזיקה באינטרנט. בשביל לממן את הקלטות האלבום, הם ביצעו מכירה מקדימה עבור מעריצי הלהקה, ששילמו תקופה מסוימת מראש ובתמורה זכו בחבילת מעריצים, ובכך ששמם ייכתב בתודות של הדיסק.
כשהפרזידנטס התאחדו אצל Musicblitz, סוני לא התירו להם לחזור לשם המקורי שלהם, שהיה בבעלות החברה. לכן הם קראו לעצמם תחילה The Quitters, כשהוציאו את הסינגל של "Jupiter". לאחר מכן, כשהאלבום היה מוכן, הם הדפיסו את הדיסקים עם השם The Presidents עליהם, ואז סוני נכנעה למאבק המשפטי, ואת החוברת של הדיסק (כלומר, העטיפה) כבר הדפיסו עם השם המלא של הלהקה.
בניגוד לשאר אלבומיהם, באלבום הזה היה דדרר הדומיננטי בכתיבת ובעיבוד השירים, במקום באלו, וזו אחת הסיבות לכך שהלהקה אינה מבצעת שירים ממנו בהופעות.

בארבע השנים הבאות, עסקו חברי הלהקה בעבודות על פרויקטים עצמאיים משלהם. באלו המשיך להפיק ולהקליט את עבודתו שלו ושיתף פעולה עם טד האצ'יסון מלהקת "The Young Fresh Fellows" בשם "The Chris and Tad Show".

הפרזידנטס הקימו חברת הקלטות משלהם, בשם "Pusa INC" (ראשי התיבות של שם הלהקה באנגלית), בשנת 2004, ובמסגרת חברה זו הוציאו את אלבומם האחרון עד כה, "Love Everybody". כמו אלבומיהם הקודמים, גם אלבום זה זכה לביקורות מוצלחות. שני סינגלים מתוך האלבום יצא לאורו דרך החנות הווירטואלית של Apple iTunes. בשנת 2004 חזרו הזכויות על אלבום הבכורה לידי הלהקה, והם הוציאו אותו מאז פעמיים בחברת ההקלטות שלהם: פעם אחת במהדורת "יום השנה העשירי", ושוב באביב 2006 במהדורה במחיר נמוך. גם האלבום "Freaked Out & Small" יצא מחדש בגרסה מיוחדת, עם שירי בונוס.
כשהחליט באלו להופיע עם להקת היחיד שלו, The Giraffes, הוא הביא שני נגנים, מתופף וקלידן, להופיע עמו. בהופעה זו הם ביצעו את השיר "Some Postman" מתוך האלבום "Love Everybody", ובאלו הסביר את סיפורו של השיר, על כך שהוא שלח לידידה שלו בדואר דיסק והוא לא הגיע ליעדו, ובעקבות כך שניהם החליטו שאיפשהו קיים דוור שרוקד לצליליו. הקליפ לשיר הוא הקליפ הראשון בעולם שצולם במצלמות של טלפון סלולרי, והוא זכה לאזכורים בכלי התקשורת בשל כך.

למרות שמם, המוזיקה של הפרזידנטס נשארה א-פוליטית, למרות שהלהקה הופיעה בשנת 1994 בפני נשיא ארצות הברית דאז, ביל קלינטון. הלהקה גם תמכה במועמד לנשיאות ג'ון קרי במסע הבחירות בשנת 2004.

לאחרונה החליף אנדרו מק'קיג את דייב דדרר בלהקה, לאחר שזה האחרון החליט לפרוש לטובת זמן עם משפחתו. אנדרו היה חבר במספר להקות, ביניהן "The Black Panties", לפני הצטרפותו ללהקה. הוא היה חבר טוב של הלהקה לפני הצטרפותו, ואף ניגן בחתונה של דייב. בשני הקליפים האחרונים שלהם הוא מופיע במקום דדרר, למרות שזה האחרון הוא זה שהשתתף באלבום. זאת לאחר שהם הגיעו להחלטה משותפת שדדרר כבר לא פיזית בלהקה, ושלשם קידומה יש להציג את אנדרו כחבר קבע ולא כמחליף (או בכינויו "Mister Vice President", "מר סגן הנשיא").

כיום פעיל באלו בעיקר בהרכב החדש שלו, The Feelings Hijackers, הרכב היפ הופ אלקטרוני באווירת צ'יל אאוט, עם הראפר אאוטסייט. מעבר לכך, הוא כותב ג'ינגלים ופרסומות לרדיו ולטלוויזיה, וגם היה אחראי על כמה פסקולים לקולנוע, ביניהם "George of the Jungle", ששיר הנושא שלו בוצע על ידי הפרזידנטס. פין, הרווק היחיד בלהקה והיחיד ללא ילדים, שותף במספר פאבים ומסעדות בסיאטל. מק'קיג עובד בחברת ניהול אמנים.

כלי הנגינה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

באלו ודדרר (לאחר מכן מק'קיג) מנגנים, בהתאמה, בבסיטאר ובגיטבאס, שהן גיטרות רגילות, בעלות שישה מיתרים, שהותאמו לשימוש בשני מיתרים (עבור בס) או בשלושה מיתרים (עבור גיטרה). את הרעיון המקורי שאב כריס באלו מחברו מארק סנדמן המנוח, מנהיג וסקסופוניסט להקת מורפיין. לבאלו יש שתי גיטרות בסיטאר להופעות: על אחת מהן כתוב ROK, ועל השנייה RAW.
פין שמאלי, אבל מנגן על מערכת תופים המותאמת לימנים. הסאונד שמאפיין אותו הוא מצילות בקוטר קטן, שמניבות צליל דק ונעים יותר משל להקת הרוק הממוצעת ובלוקי-עץ (טוקטוקים), למרות שהפסיק להשתמש בהם אחרי האלבום השלישי, למגינת לבם של חברי הלהקה האחרים.

דיסקוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבומים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
שנה שם חברת הקלטות הערות
1993 Froggystyle --- קלטות דמו שנמכרו בהופעות. ככל הנראה, קיימים פחות מ-500 עותקים.
1995 The Presidents of the United States of America Pop Llama \ Columbia אלבום הבכורה.
1996 II Columbia אלבום האולפן השני.
1997 Rarities Sony אלבום של בי-סיידס ודמואים, שהופץ רק ביפן.
1998 Pure Frosting Columbia אוסף של שירים חדשים, שירים שטרם שוחררו, שירים בהופעה חיה וגרסאות כיסוי של שירים.
2000 Lump Sony אוסף "הלהיטים הגדולים".
2000 Freaked Out & Small Musicblitz אלבום האולפן השלישי. מכר מתחת ל-25,000 עותקים בשל בעיות הפצה.
2004 Love Everybody PUSA Inc. אלבום האולפן הרביעי.
2008 These Are the Good Times People Fugitive Recordings, Tooth & Nail אלבום האולפן החמישי.

סינגלים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
שנה שם חברת הקלטות הערות
1994 Fuck California C/Z Records 1,000 עותקים בלבד.
1994 Naked and Famous Che Orrore Records ההפצה המקורית הופסקה בגלל בעיות זכויות יוצרים ושוחררה מחדש. שתי ההפצות הוגבלו ל-1,000 עותקים.
1995 Kitty Columbia מתוך האלבום "The Presidents of the United States of America".
1995 Lump Columbia מתוך האלבום "The Presidents of the United States of America".
1995 Peaches Columbia מתוך האלבום "The Presidents of the United States of America".
1995 Ça Plane Pour Moi Columbia כיסוי ל"פלסטיק ברטרנד".
1996 Peaches & Live Sony מתוך האלבום "The Presidents of the United States of America". הופץ ביפן בלבד.
1996 Dune Buggy Columbia מתוך האלבום "The Presidents of the United States of America".
1996 Mach 5 Geffen מתוך האלבום "II".
1996 Supersonics Columbia מתוך האלבום "II".
1997 Volcano Columbia מתוך האלבום "II".
1997 Tiki God Columbia מתוך האלבום "II".
1998 Video Killed the Radio Star Columbia מתוך האלבום "Pure Frosting". כיסוי של הבאגלס.
2000 Jupiter Musicblitz מתוך האלבום "Freaked Out & Small".
2000 Tiny Explosions Musicblitz מתוך האלבום "Freaked Out & Small".
2001 Last Girl on Earth Musicblitz מתוך האלבום "Freaked Out & Small".
2004 Some Postman PUSA Inc. מתוך האלבום "Love Everybody". הופץ דרך החנות הווירטואלית של Apple iTunes.
2005 Zero Friction PUSA Inc. מתוך האלבום "Love Everybody". הופץ דרך החנות הווירטואלית של Apple iTunes.
2005 Munky River PUSA Inc. אוסף של מספר גרסאות של השיר, שהוקלטו בין השנים 1991 ו-2005.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מיזמי קרן ויקימדיה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: הפרזידנטס אוף דה יונייטד סטייטס אוף אמריקה
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=The_Presidents_of_the_United_States_of_America&oldid=38872789"