X-17
 | |
| מידע בסיסי | |
|---|---|
| ייעוד |
חדירה לאטמוספירה  |
| ארץ ייצור |
 ארצות הברית |
| יצרן | לוקהיד |
| מאפיינים כלליים | |
| מנוע שלב ראשון | (1x Thiokol XM20 Sergeant solid-fuel rocket (230KN |
| מנוע שלב שני | 3x Thiokol XM19 Recruit solid-fuel rocket (סה"כ 450KN) |
| מנוע שלב שלישי | (1x Thiokol XM19E1 Recruit solid-fuel rocket (160KN |
| ממדים | |
| אורך | 12.3 m |
| קוטר | 0.79 מטר עד 0.25 מטר |
| מוטת כנפיים | 2.3 m |
| ביצועים | |
| מהירות | 14.5 מאך |
| טווח | 217 km |
| גובה טיסה | 400 km |
  | |
הלוקהיד X-17 (באנגלית: Lockheed X-17) היה טיל נסיוני בעל שלושה שלבים מונעי דלק מוצק שנבנה על מנת לחקור את האפקטים שנוצרים בחדירה לאטמוספירה במהירות מאך גבוהה. השלב הראשון של הטיל העלה אותו לגובה של 27 ק"מ לפני שנשרף. הטיל היה ממשיך לאחר מכן מעוצמת התנופה לגובה של כ-160 ק"מ, לפני שהחל להטות את אפו כלפי מטה לחזרה לקרקע. לאחר מכן השלב השני הופעל ואחר כך הושלך והשלב השלישי והאחרון של הטיל הופעל. ב-27 באפריל 1957, הX-17 השיג מהירות של 14,000 קמ"ש בשיגור מבסיס חיל האוויר פטריק[1]. בסופו של דבר הX-17 חזר לכדור הארץ במהירות של 14.5 מאך.
הX-17 שימשו גם במבצע ארגוס בשלושה שיגורים לניסויים גרעיניים בדרום האוקיינוס האטלנטי ב-1958[2].
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- על הX-17 (באנגלית)
- עוד על הX-17 (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]| מטוסי ה-X האמריקניים | |
|---|---|
|