ספר החינוך מצוות פרשת שופטים
- תצא - מצות מינוי שופטים ושוטרים בכל קהל וקהל מישראל.
- תצב - שלא לטעת אילן במקדש.
- תצג - שלא להקים מצבה.
- תצד - שלא להקריב קרבן בעל מום עובר.
- תצה - מצוה לשמוע מכל בית דין הגדול שיעמדו להן לישראל בכל זמן.
- תצו - שלא להמרות על פי בית דין הגדול שיעמדו לישראל.
- תצז - מצות מינוי מלך עלינו
- תצח - שלא למנות מלך על ישראל כי אם מבני ישראל.
- תצט - שלא ירבה המלך סוסים.
- תק - שלא לשכון בארץ מצרים לעולם.
- תקא - שלא ירבה לו המלך נשים.
- תקב - שלא ירבה לו המלך כסף וזהב לבד מה שצריך לו.
- תקג - מצוה על המלך לכתוב ספר תורה אחד יתר על שאר בני ישראל.
- תקד - שלא יהיה לשבט לוי נחלה בארץ.
- תקה - שלא יטול שבט לוי חלק בביזה בשעת כבוש הארץ.
- תקו - מצות מתנות זרוע לחיים וקיבה לכהן.
- תקז - מצות הפרשת תרומה גדולה.
- תקח - מצות ראשית הגז שינתן לכהן.
- תקט - מצוה להיות הכהנים והלוים עובדים במקדש משמרות משמרות ובמועדים עובדים כאחד.
- תקי - שלא לקסום.
- תקיא - שלא לכשף.
- תקיב - שלא לחבור חבר.
- תקיג - שלא לשאול באוב.
- תקיד - שלא לשאול בידעוני.
- תקטו - שלא לדרוש אל המתים.
- תקטז - מצוה לשמוע מכל נביא ונביא שיהיה בכל דור ודור.
- תקיז - שלא להתנבאות בשקר.
- תקיח - שלא להתנבאות בשם עבודה זרה.
- תקיט - שלא נמנע מהריגת נביא שקר ולא נגור ממנו.
- תקכ - מצוה להכין שש ערי מקלט.
- תקכא - שלא לרחם על המזיק בדיני קנסות.
- תקכב - שלא להשיג גבול.
- תקכג - שלא לחתוך הדין על פי עד אחד.
- תקכד - מצוה לעשות לעדים זוממים כמו שדימו לעשות.
- תקכה - שלא לערוץ ולפחד מפני האויב במלחמה.
- תקכו - מצוה למשוח כהן למלחמה
- תקכז - מצוה לעשות במלחמת הרשות כמשפט הכתוב.
- תקכח - שלא להחיות אחד מכל שבעה עממין.
- תקכט - שלא להשחית אילני מאכל במצור וכן כל השחתה בכלל הלאו.
- תקל - מצות עריפת העגלה בנחל.
- תקלא - שלא לעבוד ולזרוע בנחל איתן.