קטגוריה:דברים כד יד
נוסח המקרא
לא תעשק שכיר עני ואביון מאחיך או מגרך אשר בארצך בשעריך
לֹא תַעֲשֹׁק שָׂכִיר עָנִי וְאֶבְיוֹן מֵאַחֶיךָ אוֹ מִגֵּרְךָ אֲשֶׁר בְּאַרְצְךָ בִּשְׁעָרֶיךָ.
לֹא־תַעֲשֹׁ֥ק שָׂכִ֖יר עָנִ֣י וְאֶבְי֑וֹן מֵאַחֶ֕יךָ א֧וֹ מִגֵּרְךָ֛ אֲשֶׁ֥ר בְּאַרְצְךָ֖ בִּשְׁעָרֶֽיךָ׃
לֹא־תַעֲשֹׁ֥ק שָׂכִ֖יר עָנִ֣י וְ/אֶבְי֑וֹן מֵ/אַחֶ֕י/ךָ א֧וֹ מִ/גֵּרְ/ךָ֛ אֲשֶׁ֥ר בְּ/אַרְצְ/ךָ֖ בִּ/שְׁעָרֶֽי/ךָ׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | לָא תַעְשׁוֹק אֲגִירָא עַנְיָא וּמִסְכֵּינָא מֵאֲחָךְ אוֹ מִגִּיּוֹרָךְ דִּבְאַרְעָךְ בְּקִרְוָךְ׃ |
| ירושלמי (יונתן): | לָא תִטְלוֹמוּן חַבְרֵיכוֹן וְלָא תְשַׁנּוּן סוֹטְרֵיהּ דְּאַגְרָא עַנְיָא וּמִסְכְּנָא מִן אֲחֵיכוֹן אוֹ מִן גִּיּוֹרֵיכוֹן דְּמִתְגַּיְירִין בְּאַרְעֲכוֹן בְּקִירְוֵיכוֹן: |
| ירושלמי (קטעים): | לָא תַעֲצוּן אַגְרָא דַאֲגִירָא מִסְכֵּינָא וּצְרִיכָא מִן אֲחוּכוֹן: |
רש"י
"אביון" - (ויקרא רבה) התאב לכל דבר
"מגרך" - זה גר צדק
"בשעריך" - זה גר תושב האוכל נבלות
"אשר בארצך" - לרבות שכר בהמה וכליםרש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
אֶבְיוֹן – הַתָּאֵב לְכָל דָּבָר.
מִגֵּרְךָ – זֶה גֵּר צֶדֶק (ספרי רעח; ב"מ קי"א ע"ב).
בִּשְׁעָרֶיךָ – זֶה גֵּר תּוֹשָׁב הָאוֹכֵל נְבֵלוֹת (שם ושם).
אֲשֶׁר בְּאַרְצְךָ – לְרַבּוֹת שְׂכַר בְּהֵמָה וְכֵלִים (שם ושם).
רמב"ן
מדרש ספרי
• לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק •
לא תעשוק שכיר . והרי כבר נאמר [ לא תעשוק את רעך ] ולא תגזול ? מלמד שכל הכובש שכר שכיר, עובר בה' לאוין (,משום בל תעשוק, בל תגזול ובל תלין פעולת שכיר , ומשום ביומו תתן שכרו , ומשום ולא תבא עליו השמש . מכלל שנא' ואליו הוא נושא את נפשו ,) [ועשה, משום פעולת שכיר , משום בל תעשוק ומשום בל תגזול ומשום ביומו תתן שכרו ומשום ולא תבא עליו השמש .
כי עני הוא ואליו הוא נושא את נפשו . אין לי אלא עני, עשיר מנין? אין לי אלא מלאכה שהוא עושה בנפשו, מלאכה שאינו עושה בנפשו, כגון גרדי וסורק? מנין ת"ל לא תעשוק את רעך ולא תלין פעולת שכיר , מ"מ (=מכל מקום) ]. א"כ למה נאמר " עני ואביון "? ממהר אני ליפרע על ידי עני ואביון, יותר מכל אדם.
מאחיך . ולא מאחרים.
או מגרך . זה גר צדק. (מלמד שעובר עליו בשני לאוין. ר' יוסי ב"ר יהודה אומר משום בל תעשוק ).
[ בשעריך . זה גר תושב. אין לי אלא שכר אדם, מנין לרבות שכר בהמה וכלים? ת"ל " בארצך ", כל שבארצך. מלמד שכולם עוברים בכל השמות האלו. ר' יוסי ב"ר יהודה אומר, גר תושב יש בו משום ביומו תתן שכרו , ואין בו משום לא תלין . בהמה וכלים, אין בהם אלא משום בל תעשוק .
מלבי"ם - התורה והמצוה
קמה.
לא תעשוק . בסדר (= פרשת) קדשים (יט יג) נאמר, לא תעשוק את רעך ולא תגזול לא תלין פעלת שכיר אתך עד בקר . ו"עשק" יקרא, מי שלא ישלם שכר שכיר. וגם לא תגזול , דשם אמרו חז"ל (בב"מ) בעושק שכר שכיר, ואשר שנה בכאן, רק להוסיף לאוין. (אף שיש איזה פרטים הנלמדים מכאן, מ" גרך אשר בארצך " - אף שכר גר תושב ושכר בהמה וכלים. אבל היה יכול לכתוב שם, "אחיך וגרך אשר בארצך"). ולכן אמר כאן בספרי ובב"מ שם, שהעושק שכר שכיר, עובר בה' לאוין ובעשה.
- א'. לא תעשוק הנאמר שם.
- ב' לא תגזול דשם.
- ג' לא תלין פעולת שכיר .
- ד' לא תעשוק דכאן.
- ה' ולא תבא עליו השמש .
- ועשה - ביומו תתן שכרו .
(ע' ב"מ, ד לא תלין , אינו עובר רק בשכיר יום. ו לא תבא רק בשכיר לילה).
שכיר עני ואביון . מ לא תעשוק דבסדר קדושים, שלא נזכר שם עני ואביון; נלמד שאף אם הפועל עשיר, עובר. ולמה הוזכר בכאן " עני ואביון "? רק בשביל שעל העני ממהר לפרוע.
אשר בארצך בשעריך . הוא בא לרבות. ואמר בספרי " אשר בארצך ", לרבות כל שבארצך, וזהו שכר בהמה וכלים; וקאי על לא תעשוק . ומ" בשעריך " מרבה גר תושב. (ולא מרבינן מ" אשר בארצך " גר תושב, והיה קאי על הסמוך לו מ" גרך " ומ" בשעריך " שכר בהמה וכלים. יתיישב במ"ש לעיל, בפסוק לא תסגיר, שדעת הספרי שגר תושב לא ידור בא"י בעיר בפ"ע (=בפני עצמו) . וא"כ לא יוכל לרבות כאן גר תושב, מ" בארצך " שמשמע כל א"י, לכן הוא מרבה מ" בשעריך ". כהנאמר שם " באחד שעריך ". ומ" בארצך " מרבה בהמה, שע"פ רוב הבהמה איננה בעיר רק בשדה.
בעל הטורים
• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •
ה' אלהיך. וסמיך ליה לא תעשק. לומר אם עשק העני כאלו עשק לשם דכתיב מלוה ה' חונן דל:
- פרשנות מודרנית:
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "דברים כד יד"
קטגוריה זו מכילה את 14 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 14 דפים.