המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְאָ֥מְר֛וּ אַלֻּפֵ֥י יְהוּדָ֖ה בְּלִבָּ֑ם אַמְצָ֥ה לִי֙ יֹשְׁבֵ֣י יְרוּשָׁלַ֔͏ִם בַּיהֹוָ֥ה צְבָא֖וֹת אֱלֹהֵיהֶֽם׃
"אלופי יהודה" - שרי יהודה כמו אל תבטחו באלוף (מיכה ז)
"אמצה" - מלשון אומץ וחוזק
מצודת דוד
"ואמרו וגו'" - אלו הבאים עם הצובאים על העיר בראותה שאינם נזוקים עם הצובאים יאמרו בלבם הנה יושבי ירושלים חזקו אותי בהפגיעם בה' להתפלל עלי שלא אהיה נלקה עמהם כי יודעים המה שבאתי הנה שלא בטובתי ולא יתלו הדבר בזכות עצמם כ"א בזכות יושבי ירושלים
"ואמרו", אז יקום משיח בן יוסף ובני יהודה יתחזקו אז, ולפי דברי חז"ל שג' פעמים עתיד גוג לבא על א"י, הנה בפעם הראשון יכה כל סוס בעורון, ובפעמים האחרונים יתחזקו בני יהודה "ואלופי יהודה יאמרו בלבם שיושבי ירושלם", שהם צדיקים הם "יתנו להם אומץ" בצדקתם ובבטחונם "בה' אלהיהם":
(זכריה יב ה): "ואמרו אלפי יהודה בלבם 'אמצה לי ישבי ירושלם בה' צבאות אלהיהם'".
1. הפירוש המקובל הוא: אמצה הוא מלשון אומץ-לב וחיזוק, כלומר: "יושבי ירושלים מחזקים אותנו בתפילתם לה' צבאו-ת א-להיהם" (רד"ק).
2. ואייל נווה פירש: אמצה מלשון אימוץ, כלומר: "אנחנו רוצים לאמץ, להתקרב אל יושבי ירושלים ואל ה' צבאו-ת שמגן עליהם!"; אלופי יהודה מתחרטים על כך שנלחמו נגד ירושלים, ורוצים להתחבר אל יושבי ירושלים הנצורים.
מקורות
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2007-06-06.
