קטגוריה:קהלת ז יד
נוסח המקרא
ביום טובה היה בטוב וביום רעה ראה גם את זה לעמת זה עשה האלהים על דברת שלא ימצא האדם אחריו מאומה
בְּיוֹם טוֹבָה הֱיֵה בְטוֹב וּבְיוֹם רָעָה רְאֵה גַּם אֶת זֶה לְעֻמַּת זֶה עָשָׂה הָאֱלֹהִים עַל דִּבְרַת שֶׁלֹּא יִמְצָא הָאָדָם אַחֲרָיו מְאוּמָה.
בְּי֤וֹם טוֹבָה֙ הֱיֵ֣ה בְט֔וֹב וּבְי֥וֹם רָעָ֖ה רְאֵ֑ה גַּ֣ם אֶת־זֶ֤ה לְעֻמַּת־זֶה֙ עָשָׂ֣ה הָֽאֱלֹהִ֔ים עַל־דִּבְרַ֗ת שֶׁלֹּ֨א יִמְצָ֧א הָֽאָדָ֛ם אַחֲרָ֖יו מְאֽוּמָה׃
בְּ/י֤וֹם טוֹבָה֙ הֱיֵ֣ה בְ/ט֔וֹב וּ/בְ/י֥וֹם רָעָ֖ה רְאֵ֑ה גַּ֣ם אֶת־זֶ֤ה לְ/עֻמַּת־זֶה֙ עָשָׂ֣ה הָֽ/אֱלֹהִ֔ים עַל־דִּבְרַ֗ת שֶׁ/לֹּ֨א יִמְצָ֧א הָֽ/אָדָ֛ם אַחֲרָ֖י/ו מְאֽוּמָה׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
רש"י
"וביום רעה ראה" - כשתבוא הרעה על הרשעים אתה תהיה מן הרואים שנאמר (ישעיהו סו) ויצאו וראו בפגרי האנשים וגו' ולא תהיה מן הנראים והיו דראון לכל בשר
"גם את זה לעמת זה" - הטובה ושכר פעולתה לעמת הרעה ושכר פעולתה
"אשר לא ימצא האדם אחריו מאומה" - להרהר אחריו של הקב"האבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
אלשיך
ושיעור הכתוב. ביום טובה הזהר והיה בטוב, וביום רעה ראה ופשפש לשיהיה לכפרת עונותיך. ולא תאמר כי מה שאצטער ואפשפש ביום רעה ראוי הוא, אך שביום טובה תהיה מורא על ראשי ושאהיה בטוב, הלא אדרבא הוא הוראת רוב זכותי ושמאכילין אותי פירות מעשי בעולם הזה. אל תבטח בכך, כי כאשר אפשר הוא כך, גם אפשר שגם [את] זה לעומת זה עשה האלהים, כי כאשר היסורין הם לבל ימצא האדם מאומה מהעונות, כך אפשר גם הטובה הוא להאכילך זכיותיך שלא תמצא אחריך מאומה. לכן הזהר והיה בטוב:
- פרשנות מודרנית:
ימים טובים וימים רעים
קהלת ז יד: "
"ביום טובה היה בטוב,
" "וביום רעה ראה - גם את זה לעמת זה עשה האלהים, על דברת שלא ימצא האדם אחריו מאומה" "
כמה פירושים:
1. לעשות טוב ולראות ברעת הרשעים / רש"י
ביום טובה היה בטוב - ביום שיש בידך לעשות טובה, היה בעושי הטובה.
וביום רעה ראה - כשתבוא הרעה על הרשעים, אתה תהיה מן הרואים, שנאמר ( ישעיהו סו ) ויצאו וראו בפגרי האנשים וגו' ולא תהיה מן הנראים והיו דראון לכל בשר.
גם את זה לעמת זה - הטובה ושכר פעולתה לעמת הרעה ושכר פעולתה.
אשר לא ימצא האדם אחריו מאומה - להרהר אחריו של הקב"ה.
2. למצוא את הטוב גם ביום רע / ר' נחמן מברסלב
יש שני מיני ימים, ימי טוב ו ימי רע, כמו שכתוב "ביום טובה היה בטוב, וביום רעה ראה".
וביום רעה ראה - היינו, שצריך לאדם להסתכל שם היטב היטב, בודאי ימצא שם ימי טוב, היינו תורה.
והימים נקראים מידות... והמידות הם התורה, כי אוריתא כלה הם מדותיו של הקדוש-ברוך-הוא, כי התורה מדברת מאהבה ויראה ושאר המדות...
ואותיות התורה הם המחיין את כל דבר ודבר, אלא כל מה שהמדרגה היא למטה, שם הם אותיות התורה בצמצום יותר ממה שהיו במדרגה יותר עליונה... נמצא, אפלו במדור הקליפות, הינו בימי רע, שהם מידות רעות ולשונות עכו"ם, [גם] שם יכולין למצוא אותיות התורה. אבל מחמת רבוי הלבושים וגדל הצמצום, אינם נתראים אותיות התורה, היינו ימי טוב, על-ידי ימי רע והחושך השורה עליהם.
אבל מי שכופה את יצרו הרע, הינו ה ימי רע, הינו המידות רעות, אזי הרע נתבלבל לגמרי נגד ימי הטוב שבהם, אזי אותיות בולטות ונתראים ומאירים ביותר... נמצא, זה שכופה את יצרו, הינו שכופה את ימי רע, כשהוא מדבר עם העכו"ם או שרואה מידותיהם, אזי תכף הרע ששוכן על הטוב הינו אותיות התורה, נתבטל ונופל, ואותיות התורה בולטין, אזי הוא יודע התורה שבאותו הדבר...
3. טוב + רע = 0 / שד"ל
הועתק מאיגרת שד"ל - שמואל דוד לוצאטו, אל ידידו - שמואל חיים בן דוד לולי, ז' תשרי ה'תק"ף; התפרסם בספר "כתבים" בהוצאת מוסד ביאליק - ספריית דורות, ירושלים ה'תשל"ו .
ביום טובה - היה שמח וטוב לב, ואל תדאג שמא רעה עתידה לבוא עליך לעומת הטובה ההיא, שאם אתה עושה כן, יהיו כל ימיך רעים;
וכן ביום רעה - אל תדאג הרבה, אבל ראה והתבונן, כי לא לעולם תעמוד הרעה, רק עתידה היא להתחלף בטובה, או שכבר קיבלת עולמך לשעבר;
ועל כל פנים תנוח מעוצבך ומרוגזך, אם בהתבוננך במה שבא עליך מן הטוב, או במה שיבוא עליך;
יען וביען, גם את זה לעומת זה עשה הא-להים, טוב לעומת רע, ורע לעומת טוב.
ומה הטעם בכל זה? - קהלת, שהיה אומר "הבל הבלים הכל הבל", אומר שהיה זה על דברת שלא ימצא האדם אחריו מאומה, כלומר, כדי שיראה האדם שהכל הבל, שהרי אם אחרי מותו יוכל לחקור את ימי חייו, לא יוכל למצוא מאומה; כי מה עבר עליו?
- טוב? - והלא עבר עליו רע לעומת טוב;
- תאמר שעבר עליו רע? - לא כן, שהרי כבר בא עליו טוב לעומת רע;
אם כן, לא ימצא האדם אחריו (אחרי מותו) מאומה.
משל למה הדבר דומה? - לאדם שהוא נושה בחברו אלף זוז, והוא חייב לאחרים אלף זוז; הנה אין לו כלום.
תדע שכן היתה כוונת קהלת, שהרי למטה מה הוא אומר? - את הכל ראיתי בימי הבלי (הבלי דווקא, כי כן הוא קורא אותם, מאחר שלא ימצא האדם אחריו מאומה) יש צדיק אובד בצדקו ויש רשע מאריך ברעתו, וזו אמת, הואיל וחלק כחלק יאכלו, ושכר מצוות בהאי עלמא ליכא.
מקורות
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2006-09-22.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "קהלת ז יד"
קטגוריה זו מכילה את 21 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 21 דפים.