מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
 ערך זה עוסק בחוֹפָֿה. לערך העוסק בחוּפָּה; ראו חֻפָּה.
|
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
חופה
|
| הגייה* |
khofa
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
נקבה
|
| שורש |
ח־ו־ף
|
| דרך תצורה |
משקל קַטְלָה
|
| נטיות |
|
- [סלנג], מיושן זעזוע, הלם, עצבנות.
- כששמעתי שאלון נסע לאיסלנד קיבלתי את החופה: מה לו ולאסקימוסים?
- הוא תפס את אשתו במיטה עם המאהבת שלו ותפס את החופה של החיים.
- מערבית פלשתינית מדוברת: ח'וֹף (פחד, הפחדה, דאגה, פניקה); השווה ערבית ספרותית: خَوْف (חַ'וְף).
- הביטוי הידוע "חפפה" השגור בפיו של מדריך הטיולים חיזקי מהתוכנית "ארץ נהדרת" גזור מהמילה "חופה".
