מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מן
הגייה * min
חלק דיבר מילת יחס
מין
שורש
דרך תצורה
נטיות מִמֶּנִּי, מִמְּךָ, מִמֵּךְ, מִמֶּנּוּ או הֵימֶּנּוּ , מִמֶּנָּה או הֵימֶּנָּה, מִמֶּנּוּ, מִכֶּם, מֵהֶם
אין לבלבל ערך זה עם הערך מין .
מילת יחס המצביעה על מקורו של דבר, על מוצאו .
”וּמֵ עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע, לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ ; כִּי בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ , מוֹת תָּמוּת.“ (בראשית ב , פסוק יז ) ”וְאִם־יִוָּתֵר מִ בְּשַׂר הַמִּלֻּאִים וּמִן ־הַלֶּחֶם עַד־הַבֹּקֶר, וְשָׂרַפְתָּ אֶת־הַנּוֹתָר בָּאֵשׁ; לֹא יֵאָכֵל, כִּי־קֹדֶשׁ הוּא.“ (שמות כט , פסוק לד ) ”וַיָּבֹא יְהוֹשֻׁעַ בָּעֵת הַהִיא וַיַּכְרֵת אֶת־הָעֲנָקִים מִן ־הָהָר מִן ־חֶבְרוֹן מִן ־דְּבִר מִן ־עֲנָב וּמִ כֹּל הַר יְהוּדָה וּמִ כֹּל הַר יִשְׂרָאֵל; עִם־עָרֵיהֶם הֶחֱרִימָם יְהוֹשֻׁעַ.“ (יהושע יא , פסוק כא )
מילה המצביעה על אי שויון בין שני דברים, וכי הדבר אליו המילה אינה חוברת עדיף באיכותו . יוֹתֵר לְעֻמַּת .
”וַיֹּאמֶר אֶל־עַמּוֹ; הִנֵּה עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל רַב וְעָצוּם מִמֶּנּוּ .“ (שמות א , פסוק ט ) ”מִ כָּל מְלַמְּדַי הִשְׂכַּלְתִּי (תהלים קיט , פסוק צט ) ”וַיֶּתַע מְנַשֶּׁה אֶת־יְהוּדָה וְישְׁבֵי יְרוּשָׁלִָם לַעֲשׂוֹת רָע מִן ־הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הִשְׁמִיד יהוה מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.“ (דברי הימים ב׳ לג , פסוק ט ) ”וַיֹּאמְרוּ לוֹ אַנְשֵׁי הָעִיר בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי בְּטֶרֶם יָבֹא הַחַרְסָה, מַה־מָּתוֹק מִ דְּבַשׁ וּמֶה עַז מֵ אֲרִי; וַיֹּאמֶר לָהֶם, לוּלֵא חֲרַשְׁתֶּם בְּעֶגְלָתִי לֹא מְצָאתֶם חִידָתִי.“ (שופטים יד , פסוק יח ) המילה משותפת למספר לשונות שמיות. כגון; ערבית مِن (מִן), ארמית ܡܺܢ (מִן), טיגרית mən) ምን ).
(1)
(2)
המילה "מִן" יכולה לחבור אל המילה שאחריה. במקרה זה ה־נ' נשמטת ובא במקומה דגש חזק.
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מן
הגייה * man
חלק דיבר שם־עצם
מין
שורש
דרך תצורה משקל קָל
נטיות
ליקוט המן מעין דבר מאכל אשר ירד מן השמים לבני ישראל בזמן נדודיהם במדבר .
”וַיִּקְרְאוּ בֵית-יִשְׂרָאֵל אֶת-שְׁמוֹ מָן וְהוּא כְּזֶרַע גַּד לָבָן וְטַעְמוֹ כְּצַפִּיחִת בִּדְבָשׁ.“ (שמות טז , פסוק לא ) ”וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אָכְלוּ אֶת-הַמָּן אַרְבָּעִים שָׁנָה עַד-בֹּאָם אֶל-אֶרֶץ נוֹשָׁבֶת אֶת-הַמָּן אָכְלוּ עַד-בֹּאָם אֶל-קְצֵה אֶרֶץ כְּנָעַן“ (שמות טז , פסוק לה ) ”וְרוּחֲךָ הַטּוֹבָה נָתַתָּ לְהַשְׂכִּילָם וּמַנְךָ לֹא מָנַעְתָּ מִפִּיהֶם וּמַיִם נָתַתָּה לָהֶם לִצְמָאָם“ (נחמיה ט , פסוק כ ) ערך בוויקיפדיה:
מן
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מאן
הגייה * man
חלק דיבר מילת שאלה
מין
שורש
דרך תצורה
נטיות
[ארמית] מה ; מי – מילה המצביעה על זהותו של דבר.
”וַיִּרְאוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל-אָחִיו "מָן הוּא?" כִּי לֹא יָדְעוּ מַה-הוּא; וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֲלֵהֶם הוּא הַלֶּחֶם אֲשֶׁר נָתַן יהוה לָכֶם לְאָכְלָה.“ (שמות טז , פסוק טו ) ”וּמַן -דִּי-לָא יִפֵּל וְיִסְגֻּד בַּהּ-שַׁעֲתָא יִתְרְמֵא לְגוֹא-אַתּוּן נוּרָא יָקִדְתָּא“ (דניאל ג , פסוק ו ) ”אֱדַיִן שְׁאֵלְנָא לְשָׂבַיָּא אִלֵּךְ כְּנֵמָא אֲמַרְנָא לְּהֹם מַן -שָׂם לְכֹם טְעֵם בַּיְתָא דְנָה לְמִבְנְיָה וְאֻשַּׁרְנָא דְנָה לְשַׁכְלָלָה“ (עזרא ה , פסוק ט ) מקביל לשפות שמיות אחרות: אכדית: mannu , אוגריתית: 𐎎𐎐 (מן), ארמית: מַן , אמהרית: ማን (מַן), ערבית: مَنْ (מַן). בשפות אלה המילה משמשת גם בהוראת: מי . כנראה מפרוטו-שמית בצורה המשוערת mann*.
.jpg)
ערך בוויקיפדיה: מן