לדלג לתוכן

סר

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
יש להוסיף לדף זה את הערך: סֶר.

סָר

[עריכה]
ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא סר
שורש וגזרה ס־ו־ר אגזרת נע"ו/י
בניין פָּעַל (קַל)
  1. פָּנָה, הָלַךְ לְכִוּוּן־; הִתְקַדֵּם, עָבַר.
    • ”וַיַּרְא יְהוָה כִּי סָר לִרְאוֹת; וַיִּקְרָא אֵלָיו אֱלֹהִים מִתּוֹךְ הַסְּנֶה, וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי“ (שמות ג, פסוק ד)
    • ”וְהֶעָנָן סָר מֵעַל הָאֹהֶל, וְהִנֵּה מִרְיָם מְצֹרַעַת כַּשָּׁלֶג; וַיִּפֶן אַהֲרֹן אֶל מִרְיָם, וְהִנֵּה מְצֹרָעַת“ (במדבר יב, פסוק י)
  2. לשון המקרא שָׁמַר מֶרְחָק.
    • ”וַחֲזַקְתֶּם מְאֹד לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת אֵת כָּל הַכָּתוּב בְּסֵפֶר תּוֹרַת מֹשֶׁה: לְבִלְתִּי סוּר מִמֶּנּוּ יָמִין וּשְׂמֹאול“ (יהושע כג, פסוק ו)
    • ”וַיֵּלֶךְ בְּכָל דֶּרֶךְ אָסָא אָבִיו לֹא סָר מִמֶּנּוּ: לַעֲשׂוֹת הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי יְהוָה“ (מלכים א׳ כב, פסוק מג)
    • ”חָכָם יָרֵא וְסָר מֵרָע; וּכְסִיל, מִתְעַבֵּר וּבוֹטֵחַ“ (משלי יד, פסוק טז)
  3. עברית חדשה פג ,נגוז.
  4. לשון המקרא נִכְנַס, בָּא.
    • ”וַיְהִי הַמֶּלֶךְ עֹבֵר, וְהוּא צָעַק אֶל הַמֶּלֶךְ; וַיֹּאמֶר עַבְדְּךָ יָצָא בְקֶרֶב הַמִּלְחָמָה, וְהִנֵּה אִישׁ סָר וַיָּבֵא אֵלַי אִישׁ וַיֹּאמֶר שְׁמֹר אֶת הָאִישׁ הַזֶּה“ (מלכים א׳ כ, פסוק לט)
    • ”וַיִּפְצַר בָּם מְאֹד וַיָּסֻרוּ אֵלָיו וַיָּבֹאוּ אֶל בֵּיתוֹ וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ“ (בראשית יט, פסוק ג)

גיזרון

[עריכה]
  • בארמית ובסורית "סער" בהוראת ביקר.

צירופים

[עריכה]

סוּר מֵרָע וַעֲשֵׂה טוֹב

נגזרות

[עריכה]

מילים נרדפות

[עריכה]

למשמעות (1):

למשמעות (2):

למשמעות (4):

תרגום

[עריכה]

למשמעות (1):

למשמעות (2):

למשמעות (3):


השורש סור א

השורש ס־ו־ר א הוא שורש מגזרת נע"ו/י.

נטיות הפעלים

[עריכה]
ס־ו־ר עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל סָר סָר יָסוּר סוּר לָסוּר
נִפְעַל
הִפְעִיל הֵסִיר מֵסִיר יָסִיר הָסֵר לְהָסִיר
הֻפְעַל הוּסַר מוּסָר יוּסַר -אין- -אין-
פִּעֵל סוֹרֵר מְסוֹרֵר יְסוֹרֵר סוֹרֵר לְסוֹרֵר
פֻּעַל -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל

סַר

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא סר
הגייה* Sar
חלק דיבר תואר
מין זכר
שורש ס־ר־ר
דרך תצורה משקל קָטֵל
נטיות ר׳ סָרִים; נ׳ סָרָה, נ"ר סָרוֹת
  1. לשון המקרא (רק בצירוף: סַר וְזָעֵף) כָּעוּס וּמְדֻכָּא.
    • ”וַיֵּלֶךְ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל עַל בֵּיתוֹ סַר וְזָעֵף; וַיָּבֹא שֹׁמְרוֹנָה“ (מלכים א׳ כ, פסוק מג)
    • ”וַיָּבֹא אַחְאָב אֶל-בֵּיתוֹ סַר וְזָעֵף, עַל-הַדָּבָר אֲשֶׁר-דִּבֶּר אֵלָיו נָבוֹת הַיִּזְרְעֵאלִי“ (מלכים א׳ כא, פסוק ד)

צירופים

[עריכה]

מילים נרדפות

[עריכה]

תרגום

[עריכה]
  • אנגלית: angry‏‏‏‏


השורש סרר

השורש ס־ר־ר הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעלים

[עריכה]
ס־ר־ר עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל סָרַר סוֹרֵר יִסְרֹר סְרֹר לִסְרֹר
נִפְעַל
הִפְעִיל
הֻפְעַל -אין- -אין-
פִּעֵל
פֻּעַל -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל