סר
מראה
יש להוסיף לדף זה את הערך: סֶר.
סָר
[עריכה]ניתוח דקדוקי - פועל | |
---|---|
כתיב מלא | סר |
שורש וגזרה | ס־ו־ר א, גזרת נע"ו/י |
בניין | פָּעַל (קַל) |
- פָּנָה, הָלַךְ לְכִוּוּן־; הִתְקַדֵּם, עָבַר.
- לשון המקרא שָׁמַר מֶרְחָק.
- ”וַחֲזַקְתֶּם מְאֹד לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת אֵת כָּל הַכָּתוּב בְּסֵפֶר תּוֹרַת מֹשֶׁה: לְבִלְתִּי סוּר מִמֶּנּוּ יָמִין וּשְׂמֹאול“ (יהושע כג, פסוק ו)
- ”וַיֵּלֶךְ בְּכָל דֶּרֶךְ אָסָא אָבִיו לֹא סָר מִמֶּנּוּ: לַעֲשׂוֹת הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי יְהוָה“ (מלכים א׳ כב, פסוק מג)
- ”חָכָם יָרֵא וְסָר מֵרָע; וּכְסִיל, מִתְעַבֵּר וּבוֹטֵחַ“ (משלי יד, פסוק טז)
- עברית חדשה פג ,נגוז.
- ”כּאֵבִי רַב וּמַכָּתִי אֲנוּשָׁה/ וְכֹחִי סָר וְעַצְמוּתִי חֲלוּשָה/ וְאֵין מִבְרָח וְאֵין מָנוֹס לְנַפְשִׁי/ וְאֵין מָקוֹם תְּהִי לִי בוֹ נְפִישָׁה“ (כּאֵבִי רַב, מאת שלמה אבן גבירול, בפרויקט בן יהודה)
- ”אֶזְכְּרָה יָמִּים כְּמוֹהֶם פָּרַחְתִּי/ אַךְ עַתָּה זָקַנְתִּי, סָר כֹּחִי“ (אֶל הַצִפּוֹר, מאת חיים נחמן ביאליק, בפרויקט בן יהודה)
- "כי מרדכי אביה היה זקן אשר סר טעמו ועיניו כהו"- אברהם מאפו / עיט צבוע , 61 )
- לשון המקרא נִכְנַס, בָּא.
- ”וַיְהִי הַמֶּלֶךְ עֹבֵר, וְהוּא צָעַק אֶל הַמֶּלֶךְ; וַיֹּאמֶר עַבְדְּךָ יָצָא בְקֶרֶב הַמִּלְחָמָה, וְהִנֵּה אִישׁ סָר וַיָּבֵא אֵלַי אִישׁ וַיֹּאמֶר שְׁמֹר אֶת הָאִישׁ הַזֶּה“ (מלכים א׳ כ, פסוק לט)
- ”וַיִּפְצַר בָּם מְאֹד וַיָּסֻרוּ אֵלָיו וַיָּבֹאוּ אֶל בֵּיתוֹ וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ“ (בראשית יט, פסוק ג)
גיזרון
[עריכה]- בארמית ובסורית "סער" בהוראת ביקר.
צירופים
[עריכה]נגזרות
[עריכה]- סורר[דרושה הבהרה]
מילים נרדפות
[עריכה]
למשמעות (1): |
למשמעות (2): |
למשמעות (4): |
תרגום
[עריכה]
למשמעות (1):
|
למשמעות (2): |
למשמעות (3): |
השורש סור א | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
סַר
[עריכה]ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | סר |
הגייה* | Sar |
חלק דיבר | תואר |
מין | זכר |
שורש | ס־ר־ר |
דרך תצורה | משקל קָטֵל |
נטיות | ר׳ סָרִים; נ׳ סָרָה, נ"ר סָרוֹת |
- לשון המקרא (רק בצירוף: סַר וְזָעֵף) כָּעוּס וּמְדֻכָּא.
- ”וַיֵּלֶךְ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל עַל בֵּיתוֹ סַר וְזָעֵף; וַיָּבֹא שֹׁמְרוֹנָה“ (מלכים א׳ כ, פסוק מג)
- ”וַיָּבֹא אַחְאָב אֶל-בֵּיתוֹ סַר וְזָעֵף, עַל-הַדָּבָר אֲשֶׁר-דִּבֶּר אֵלָיו נָבוֹת הַיִּזְרְעֵאלִי“ (מלכים א׳ כא, פסוק ד)
צירופים
[עריכה]מילים נרדפות
[עריכה]תרגום
[עריכה]- אנגלית: angry
השורש סרר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|