לדלג לתוכן

שת

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

שָׁת

[עריכה]
ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא שת
שורש וגזרה ש־י־ת, גזרת נע"ו/י
בניין פָּעַל (קַל)
  1. לשון המקרא שׂם, הניח.
    • ”אָנֹכִי אֵרֵד עִמְּךָ מִצְרַיְמָה וְאָנֹכִי אַעַלְךָ גַם עָלֹה וְיוֹסֵף יָשִׁית יָדוֹ עַל עֵינֶיךָ“ (בראשית מו, פסוק ד).
    • ”וְאֵיבָה אָשִׁית בֵּינְךָ וּבֵין הָאִשָּׁה וּבֵין זַרְעֲךָ וּבֵין זַרְעָהּ הוּא יְשׁוּפְךָ רֹאשׁ וְאַתָּה תְּשׁוּפֶנּוּ עָקֵב“ (בראשית ג, פסוק טו).
    • ”כִּי תְקַדְּמֶנּוּ בִּרְכוֹת טוֹב תָּשִׁית לְרֹאשׁוֹ עֲטֶרֶת פָּז“ (תהילים כא, פסוק ד).
    • ”תַּמְשִׁילֵהוּ בְּמַעֲשֵׂי יָדֶיךָ כֹּל שַׁתָּה תַחַת רַגְלָיו“ (תהלים ח, פסוק ז)
    • ”גַּם צִפּוֹר מָצְאָה בַיִת וּדְרוֹר קֵן לָהּ אֲשֶׁר שָׁתָה אֶפְרֹחֶיהָ אֶת מִזְבְּחוֹתֶיךָ“ (תהלים פד, פסוק ד)
    • ”וַיִּתֵּן פְּנֵי הַצֹּאן אֶל עָקֹד וְכָל חוּם בְּצֹאן לָבָן וַיָּשֶׁת לוֹ עֲדָרִים לְבַדּוֹ וְלֹא שָׁתָם עַל צֹאן לָבָן“ (בראשית ל, פסוק מ)
    • "לָלִין בַּעֲמָקִים וּבָחֳרָשִׁים מְצִלִּים, לָשִׁית בַּכֵּפִים עַל-עֲטַלֵּפִים כַּפּוֹ..." (ח.נ. ביאליק / על איילת השחר).
  2. לשון המקרא הפך משהו להיות.
    • ”וְשַׂמְתִּיהָ כַמִּדְבָּר, וְשַׁתִּהָ כְּאֶרֶץ צִיָּה, וַהֲמִתִּיהָ בַּצָּמָא“ (הושע ב, פסוק ה).


גיזרון

[עריכה]
  • מן המקרא.

נגזרות

[עריכה]

מובאות נוספות

[עריכה]
  • שִׁיתָה ה' מוֹרָה לָהֶם יֵדְעוּ גוֹיִם אֱנוֹשׁ הֵמָּה סֶּלָה.“ (תהילים ט, פסוק כא)
  • ”כִּי מֵי דִימוֹן מָלְאוּ דָם כִּי אָשִׁית עַל דִּימוֹן נוֹסָפוֹת לִפְלֵיטַת מוֹאָב אַרְיֵה וְלִשְׁאֵרִית אֲדָמָה“ (ישעיהו טו, פסוק ט).
  • ”וָאֶחֱזֶה אָנֹכִי אָשִׁית לִבִּי רָאִיתִי לָקַחְתִּי מוּסָר“ (משלי כד, פסוק לב).
  • ”וָאֹמַר עַד פֹּה תָבוֹא וְלֹא תֹסִיף וּפֹא יָשִׁית בִּגְאוֹן גַּלֶּיךָ“ (איוב לח, פסוק יא).
  • ”וְעַתָּה שָׂחֲקוּ עָלַי צְעִירִים מִמֶּנִּי לְיָמִים אֲשֶׁר מָאַסְתִּי אֲבוֹתָם לָשִׁית עִם כַּלְבֵי צֹאנִי“ (איוב ל, פסוק א).

מילים נרדפות

[עריכה]

למשמעות (1):

תרגום

[עריכה]

מובאות נוספות

[עריכה]
    • שַׁתָּה עֲו‍ֹנֹתֵינוּ לְנֶגְדֶּךָ; עֲלֻמֵנוּ לִמְאוֹר פָּנֶיךָ“ (תהילים צ, פסוק ח).
    • " וַיֵּדַע אָדָם עוֹד, אֶת-אִשְׁתּוֹ, וַתֵּלֶד בֵּן, וַתִּקְרָא אֶת-שְׁמוֹ שֵׁת: כִּי שָׁת-לִי אֱלֹהִים, זֶרַע אַחֵר – תַּחַת הֶבֶל, כִּי הֲרָגוֹ קָיִן." (בראשית ד כה)

תרגום

[עריכה]

ראו גם

[עריכה]

שֵׁת

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא שת
הגייה* shet
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש שׁ־ת־ת
דרך תצורה משקל קָטֵל
נטיות
  1. לשון המקרא איבר הממוקם מאחורי האגן בסוף הגב התחתון, הכולל זוג מסות שריר ושומן.
    • ”...עָרוֹם וְיָחֵף וַחֲשׂוּפַי שֵׁת עֶרְוַת מִצְרָיִם.“ (ישעיהו כ, פסוק ד)
    • ”וַיִּקַּח חָנוּן אֶת עַבְדֵי דָוִד וַיְגַלַּח אֶת חֲצִי זְקָנָם וַיִּכְרֹת אֶת מַדְוֵיהֶם בַּחֵצִי עַד שְׁתוֹתֵיהֶם וַיְשַׁלְּחֵם “ (שמואל ב׳ י, פסוק ד)
  2. יסוד, תחתית
  3. לשון המקרא אחד מבניהם של אדם וחוה, אח להבל ולקין.
    • ”וַיֵּדַע אָדָם עוֹד אֶת-אִשְׁתּוֹ וַתֵּלֶד בֵּן וַתִּקְרָא אֶת-שְׁמוֹ שֵׁת כִּי שָׁת-לִי אֱלֹהִים זֶרַע אַחֵר תַּחַת הֶבֶל כִּי הֲרָגוֹ קָיִן“ (בראשית ד, פסוק כה)
    • ”אָדָם, שֵׁת, אֱנוֹשׁ.“ (דברי הימים א׳ א, פסוק א)

מילים נרדפות

[עריכה]

ראו גם

[עריכה]