חסידות ליאדי – הבדלי גרסאות
ידך-הגדושה (שיחה | תרומות) ←היסטוריה: דיוק על פי בית רבי. גם אם בית הדין אכן דן בעניין מי יהיה האדמו"ר הבא (בפשטות, לא זה היה הדיון), לא הייתה זו הסיבה לעזיבתו הזמנית של הרי"ל, אלא עקב המחלוקת בין תומכיו לבין תומכי הרבי המהר"ש. אגב, המהרי"ן מניעז'ין והמהרש"ז מלאדי לא היו קשורים למחלוקת זו. |
ידך-הגדושה (שיחה | תרומות) ←היסטוריה: עדיף |
||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
עוד בחיי רבי [[מנחם מנדל שניאורסון (צמח צדק)|מנחם מנדל שניאורסון]] החלו רבים מהחסידים [[התקשרות לצדיק|להתקשר]] לבנו רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון]]{{הערה|{{אוצר החכמה|[[חיים מאיר היילמן]]|'''[[בית רבי]]''', חלק ג', פרק ח'|637|ברדיטשוב תרס"ב, עמ' י"ד–י"ח||עמוד דיגיטלי=261}}.}}. לאחר פטירת הצמח צדק, הוקם [[בית דין]] מיוחד שדן ב[[צוואה|צוואתו]] של הצמח צדק, מי יהיה האדמו"ר אחריו. הכרעת בית הדין הייתה כי בנו הצעיר של הצמח צדק, רבי [[שמואל שניאורסון]], יכהן כאדמו"ר הבא{{הערה|ראו את מכתבו של רבי [[שניאור זלמן פרדקין]] ב"רשימות היומן" חוברת ק"מ, אגרת ל"ד.}}. |
עוד בחיי רבי [[מנחם מנדל שניאורסון (צמח צדק)|מנחם מנדל שניאורסון]] החלו רבים מהחסידים [[התקשרות לצדיק|להתקשר]] לבנו רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון]]{{הערה|{{אוצר החכמה|[[חיים מאיר היילמן]]|'''[[בית רבי]]''', חלק ג', פרק ח'|637|ברדיטשוב תרס"ב, עמ' י"ד–י"ח||עמוד דיגיטלי=261}}.}}. לאחר פטירת הצמח צדק, הוקם [[בית דין]] מיוחד שדן ב[[צוואה|צוואתו]] של הצמח צדק, מי יהיה האדמו"ר אחריו. הכרעת בית הדין הייתה כי בנו הצעיר של הצמח צדק, רבי [[שמואל שניאורסון]], יכהן כאדמו"ר הבא{{הערה|ראו את מכתבו של רבי [[שניאור זלמן פרדקין]] ב"רשימות היומן" חוברת ק"מ, אגרת ל"ד.}}. |
||
עקב המחלוקת שהתעוררה בין תומכי רבי יהודה ליב לבין תומכי רבי שמואל, עזב רבי |
עקב המחלוקת שהתעוררה בין תומכי רבי [[יהודה ליב שניאורסון]] לבין תומכי רבי שמואל, עזב רבי יהודה לייב את [[לובביץ']] למשך תקופה קצרה עד להשבת השלום בין החסידים, ובעידוד בנו רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]], עבר ל[[קאפוסט]] וייסד בה את [[חסידות קאפוסט]]. האחים רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון]] ורבי [[ישראל נח שניאורסון]] נשארו שנתיים בלובביץ' ולאחר מכן עבר רבי חיים שניאור זלמן ל[[ליאדי]] ורבי ישראל נח עבר ל[[ניעז'ין]]{{הערה|[[#היכל|עמרם בלוי]], עמ' ק"ג.}}. רבי חיים שניאור זלמן שניאורסון בתחילה כיהן רק ברבנות, אולם לאחר הפצרת תושבי העיר הוא החל לנהוג באדמו"רות ולומר מאמרי חסידות{{הערה|ראו [[#היכל|בלוי]], עמ' ק"ד.}}. |
||
הנהגתו של רבי חיים שניאור זלמן הייתה בדרך אבותיו – [[חסידות חב"ד]]: הוא נהג לקבל אנשים רבים מדי יום, וקיבל מהם [[פדיון (חסידות)|פדיונות]], ופעמים רבות היה גם נותן להם מטבע ל[[צדקה]]{{הבהרה|האם זהו מנהג חב"די? דרוש הסבר}}{{הערה|[[#היכל|בלוי]], עמ' ק"ט.}}. הוא גם מימן מכספו האישי אברכים שעסקו בלימוד התורה{{הערה|[[#היכל|בלוי]], עמ' ק"י.}}. מנהג נוסף שאפיין את החצר היה תהלוכה גדולה אותה היו עושים החסידים עם האדמו"ר בדרך ל[[תשליך]]{{הערה|[[#היכל|בלוי]], עמ' קט"ו.}}. |
הנהגתו של רבי חיים שניאור זלמן הייתה בדרך אבותיו – [[חסידות חב"ד]]: הוא נהג לקבל אנשים רבים מדי יום, וקיבל מהם [[פדיון (חסידות)|פדיונות]], ופעמים רבות היה גם נותן להם מטבע ל[[צדקה]]{{הבהרה|האם זהו מנהג חב"די? דרוש הסבר}}{{הערה|[[#היכל|בלוי]], עמ' ק"ט.}}. הוא גם מימן מכספו האישי אברכים שעסקו בלימוד התורה{{הערה|[[#היכל|בלוי]], עמ' ק"י.}}. מנהג נוסף שאפיין את החצר היה תהלוכה גדולה אותה היו עושים החסידים עם האדמו"ר בדרך ל[[תשליך]]{{הערה|[[#היכל|בלוי]], עמ' קט"ו.}}. |
||
גרסה מ־22:47, 5 באוקטובר 2024
 | |
| אוהל אדמו"רי חב"ד-לאדי בעיירה | |
| שורשים, סיווג והנהגה | |
|---|---|
| דת | יהדות |
| זרם |
חסידות חב"ד  |
| ענף | יהדות חרדית |
| קבוצה | תנועת החסידות |
| מקור השם |
ליאדי |
| מקום ייסוד |
ליאדי |
| תאריך ייסוד | תרכ"ט (1869) |
| תאריך סיום |
1910 |
| מייסד |
חיים שניאור זלמן שניאורסון |
| אדמו"ר |
חיים שניאור זלמן שניאורסון, יצחק דובער שניאורסון, לוי יצחק גוטרמן |
| תאולוגיה, טקסטים וטקסים | |
| נוסח תפילה | סידור אדמו"ר הזקן |
| ארגונים ופעילות | |
| מרכז |
ליאדי |
| מיקום |
האימפריה הרוסית |
| חגים | חג הגאולה |
  | |
חסידות ליאדי הייתה חצר חסידית ענף של חסידות חב"ד שפוצלה וניהלה חצר בפני עצמה. מייסד החסידות רבי חיים שניאור זלמן שניאורסון התמנה כאחד מאדמו"רי חב"ד עם פטירת אביו הצמח צדק בשנת תרכ"ו[1][2]. ככל הנראה הכתרתו הרשמית כ"רבי" על ידי הרבנים בליאדי התקיימה בשנת תרכ"ט[3][4].
היסטוריה
עוד בחיי רבי מנחם מנדל שניאורסון החלו רבים מהחסידים להתקשר לבנו רבי חיים שניאור זלמן שניאורסון[5]. לאחר פטירת הצמח צדק, הוקם בית דין מיוחד שדן בצוואתו של הצמח צדק, מי יהיה האדמו"ר אחריו. הכרעת בית הדין הייתה כי בנו הצעיר של הצמח צדק, רבי שמואל שניאורסון, יכהן כאדמו"ר הבא[6].
עקב המחלוקת שהתעוררה בין תומכי רבי יהודה ליב שניאורסון לבין תומכי רבי שמואל, עזב רבי יהודה לייב את לובביץ' למשך תקופה קצרה עד להשבת השלום בין החסידים, ובעידוד בנו רבי שלמה זלמן שניאורסון, עבר לקאפוסט וייסד בה את חסידות קאפוסט. האחים רבי חיים שניאור זלמן שניאורסון ורבי ישראל נח שניאורסון נשארו שנתיים בלובביץ' ולאחר מכן עבר רבי חיים שניאור זלמן לליאדי ורבי ישראל נח עבר לניעז'ין[7]. רבי חיים שניאור זלמן שניאורסון בתחילה כיהן רק ברבנות, אולם לאחר הפצרת תושבי העיר הוא החל לנהוג באדמו"רות ולומר מאמרי חסידות[8].
הנהגתו של רבי חיים שניאור זלמן הייתה בדרך אבותיו – חסידות חב"ד: הוא נהג לקבל אנשים רבים מדי יום, וקיבל מהם פדיונות, ופעמים רבות היה גם נותן להם מטבע לצדקה[דרושה הבהרה][9]. הוא גם מימן מכספו האישי אברכים שעסקו בלימוד התורה[10]. מנהג נוסף שאפיין את החצר היה תהלוכה גדולה אותה היו עושים החסידים עם האדמו"ר בדרך לתשליך[11].
לחסידות לאדי היה אוסף של ספרים וכתבי חסידות שונים, כולל כרכי כתבי יד של הצמח צדק ומאמרי חסידות של אדמו"רי לאדי עצמם. רובו של אוסף זה נמסר לרבי יוסף יצחק שניאורסון הרבי השישי מלובביץ'. האוסף נמצא כיום בספריית חב"ד לובביץ' בניו יורק[12].
שושלת אדמו"רי החסידות
- רבי חיים שניאור זלמן שניאורסון - רבי חיים היה בנו של רבי מנחם מנדל שניאורסון האדמו"ר השלישי של חסידות חב"ד. לאחר פטירת הצמח צדק התפצלה חסידות חב"ד, ובנו רבי חיים הקים את חסידות חב"ד בליאדי בשנת ה'תרכ"ט. הוא נפטר בד' בטבת ה'תר"ם. לאחר פטירתו התפצלה החסידות לשניים: חלק מהחסידים קיבלו עליהם כאדמו"ר את בנו רבי יצחק דובער שניאורסון, וחלק קיבלו עליהם כאדמו"ר את חתנו רבי לוי יצחק מסיראטשין.
- רבי יצחק דובער שניאורסון - בנו של רבי חיים שניאור זלמן שניאורסון. לאחר פטירת אביו הנהיג את החסידות. נפטר בכ' בניסן ה'תר"ע.
- רבי לוי יצחק מסיראטשין - נכדו של רבי יעקב אריה גוטרמן מראדזימין, היה חתנו של רבי חיים שניאור זלמן שניאורסון. לאחר כשנתיים מפטירת חותנו, בשנת ה'תרמ"ב התיישב בסיראטשין והנהיג שם את החסידות בדרכה של חב"ד, על אף מוצאו מחסידות פולנית. נפטר בכ"ג בטבת ה'תרס"ה.
קישורים חיצוניים
- עמרם בלוי, "בית ליאדי: דיוקניהם של אדמו"רי ליאדי זי"ע", בתוך: היכל הבעש"ט, גיליון י"ח, ניו יורק תשס"ז, עמ' צ"ז–קל"ו, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
הערות שוליים
- ^ עמרם בלוי, עמ' ק"ה.
- ^ חיים מאיר היילמן כותב ”..לאחר פטירת אביו הקדוש כשנעשה רבן של ישראל” (החוקר חיים מאיר היילמן, בית רבי, עמוד קכ"ב)
- ^ אז"ר, תולדות משפחת שניאורזאהן, האסיף, תרמ"ט, עמ' 169 - מוזכר שהכתרתו הייתה שנה לאחר בואו; ”כשנה אחרי בואו ללאדי מלאו הרבנים את ידו להיות "רבי" וילבישהו בגדי משי לבנים” ובעמוד לפני (168) מוזכר שהוא עבר לעיירה בחודש אב תרכ"ח
- ^ חיים מאיר היילמן כותב ”..ובערך בשנת תרכ"ט קבע דירתו בלאדי מקום מושב רבינו הגדול נ"ע [=הכוונה לסבא רבא שלו רבי שניאור זלמן מלאדי] והחזיר עטרת רבנות ליאדי ליושנה (בבואו אמר דור רביעי ישובו הנה כו')” (חיים מאיר היילמן, בית רבי, עמוד קכ"ב)
- ^ חיים מאיר היילמן, בית רבי, חלק ג', פרק ח', ברדיטשוב תרס"ב, עמ' י"ד–י"ח, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
- ^ ראו את מכתבו של רבי שניאור זלמן פרדקין ב"רשימות היומן" חוברת ק"מ, אגרת ל"ד.
- ^ עמרם בלוי, עמ' ק"ג.
- ^ ראו בלוי, עמ' ק"ד.
- ^ בלוי, עמ' ק"ט.
- ^ בלוי, עמ' ק"י.
- ^ בלוי, עמ' קט"ו.
- ^ החוקר הרב שלום דובער לוין, פרק ד, ספריית ליובאוויטש, ברוקלין, ניו יורק: קה"ת, עמ' לז