דורון רובין – הבדלי גרסאות

דורון רובין
לידה	1 בספטמבר 1944; י"ג באלול ה'תש"ד; בית יוסף
פטירה	19 בינואר 2018 (בגיל 73); ג' בשבט ה'תשע"ח; ישראל
מדינה	ישראל
השכלה	אוניברסיטת תל אביב
השתייכות	צבא הגנה לישראל
תקופת הפעילות	מ-1963
דרגה	אלוף
תפקידים בשירות
	מפקד גדוד 450; מפקד גדוד 202; מפקד בית הספר לקצינים; מפקד חטיבת הצנחנים; מפקד חטיבה 500; מפקד עוצבת להב; מפקד עוצבת הפלדה; ראש חטיבת התורה והפיתוח במפקדת חילות השדה; ראש מחלקת ההדרכה במטכ"ל; מפקד מפקדת העומק;
פעולות ומבצעים
	מלחמת ששת הימים; מלחמת ההתשה; מלחמת יום הכיפורים; מלחמת לבנון; הלחימה ברצועת הביטחון
תפקידים אזרחיים
	איש עסקים, חבר מועצת העיר תל אביב

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־16:16, 26 בפברואר 2020

שגיאות פרמטריות בתבנית:אישיות ביטחונית
פרמטרים [ תקופת שירות ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

דורון רובין (1 בספטמבר 1944 – 19 בינואר 2018) היה אלוף בצה"ל ואיש עסקים ישראלי.

ביוגרפיה

דורון רובין נולד במושב בית יוסף. היה חבר בתנועת בני המושבים ובתנועה המאוחדת. שיחק כבלם וקפטן של קבוצת הכדורגל הפועל עכו.

במאי 1963 התגייס לצה"ל, התנדב לשירות בצנחנים^[1], ושובץ בגדוד 890. עבר מסלול הכשרה כלוחם, קורס מ"כים חי"ר וקורס קציני חי"ר, שאותו סיים בהצטיינות^[2]. שימש במשך כשנה כמדריך בבה"ד 1, וחזר לחטיבת הצנחנים כמפקד מחלקה בפלוגת הרב"טים של גדוד 890. במלחמת ששת הימים לחם כמפקד פלוגה בגדוד^[3]. לאחר המלחמה ביצעה פלוגתו את טקס ההשבעה הראשון של הצנחנים בכותל המערבי^[4]. במהלך מלחמת ההתשה השתתף במבצע תרנגול 53^[5] וכסמג"ד הנח"ל המוצנח (גדוד 50) פיקד על "מבצע שפט 37" ב-1970, בו תקף הכוח בירי מרגמות בסיס טירונים של צבא סוריה כ-70 ק"מ מצפון-מזרח לדמשק ופיקד על מבצע "תרנגול 59" בו תקפו כוחות הצנחנים בסיס מנהלה צבאי מצרי ליד שדה התעופה ביר-ערידא.

בשנת 1972 מונה למפקד גדוד 450 (קורס המ"כים של חטיבת הצנחנים), והשתתף ב"מבצע ברדס 54–55"^[6] ובמבצע אביב נעורים^[7] בספטמבר אותה שנה פיקד על כוח במבצע קלחת 4 מורחבת בלבנון. בשנת 1973, שלושה חודשים טרם מלחמת יום הכיפורים, מונה למפקד גדוד 202^[8], תפקיד שאותו מילא במהלך המלחמה, ופיקד על הגדוד בקרב ואדי מבעוק^[9]. שירת כקצין אג"ם של פיקוד הצפון ויצא לתקופת לימודים בת שנתיים באקדמיה הצבאית סן-סיר בפריז. עם שובו ב-1977 הציע לו הרמטכ"ל מוטה גור לפקד על חטיבת גולני, אך רובין סירב^[3], הועלה לדרגת אלוף-משנה ומונה למפקד בית הספר לקצינים. במבצע ליטני, בשנת 1978, פיקד על כוח מבית הספר לקצינים אשר כבש את טייבה ואת ע'נדוריה והיה אחראי להריגת כתשעה-עשר מחבלים^[10].

בשנים 1979–1981 שירת כמפקד חטיבת הצנחנים הסדירה^[11]. כמח"ט הצנחנים פיקד על החטיבה בסדרת פשיטות בלבנון ובהן מבצע איש דמים^[12], הפשיטה המוסקת הראשונה ללבנון^[13], מבצע מוביל^[14]. ומבצע סיגל. לאחר שעבר הסבה לשריון מונה למפקד חטיבת השריון 500 (עוצבת כפיר), שלושה ימים בלבד לפני מלחמת שלום הגליל^[15]. במלחמה, במהלך קרב עין זחלתא, עבר ג'יפ ובו שלושה קציני צה"ל את הכביש שהוביל לתוך הכפר, ונכנס לשטח שבשליטת כוחות קומנדו סוריים. רובין נכנס לכפר עם אחד ממפקדי הגדודים וקשרו, כדי לאתר את הקצינים, שני עמיתיו נסוגו ורובין נשאר בכפר לבדו, כשהוא הורג בתוך כך חיילים סורים רבים^[3]. כוח צנחני מילואים שחבר אליו לאחר מספר שעות חילץ אותו ואת גופות הקצינים^[16]. עם סיום המלחמה מונה למפקד עוצבת להב, אוגדת שריון מילואים.

ב-1983 מונה למפקד עוצבת הפלדה (162) פיקד על הגזרה המזרחית בלבנון עד נסיגת צה"ל ב-1985. בתפקידו הבא שרת בראש חטיבת התורה והפיתוח במפקדת חילות השדה. במסגרת תפקידו זה יזם, לאור לקחי לוחמת הנ"ט שגובשו בצה"ל לאחר מלחמת יום הכיפורים ומלחמת לבנון, בינואר 1986 את הקמת יחידת מגלן המתמחה בלוחמת נ"ט תוך שימוש באמל"ח מתקדם^[17]. בינואר 1987 הועלה לדרגת אלוף ומונה לראש מחלקת ההדרכה באגף המטה הכללי^[18]^[19]. בתקופתו יישם את "תוכנית ברק" להכשרת הקצונה הזוטרה בצה"ל^[20].

בתחילת דצמבר 1988 פיקד כמפקד מפקדת העומק המטכ"לית^[21], מעמדת פיקוד בספינה ששהתה בים, על מבצע כחול וחום שנערך בעיירה נועיימה בדרום לבנון. לטענת רובין, הוא לקח על עצמו את האחריות לתוצאותיו הבלתי מוצלחות של המבצע, ולקיחת אחריות זו עלתה לו בסיום הקריירה הצבאית. רבים מן האלופים במטה הכללי מתחו ביקורת על כך שהרמטכ"ל, אהוד ברק, אילץ את רובין לעזוב את צה"ל^[22]. בשנת 1991 השתחרר מצה"ל לאחר 28 שנות שירות.

לאחר השחרור מצה"ל

לאחר פרישתו מצה"ל פנה רובין ליזמות ועסקים. בתחילה נכנס כשותף בחברה לחיפוש נפט. בהמשך עבר לעסוק בניהול ובקידום פרויקטים נדל"ניים שונים בשותפות עם אנשי העסקים דוד אפל ודרור חטר ישי^[23].

במקביל לפעילותו העסקית, הציג בשנת 1998 את מועמדותו לראשות עיריית תל אביב-יפו. רובין רץ בראשות רשימה עצמאית אשר זכתה לתמיכתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו ולמימון מטעם הליכוד, אולם לאחר מספר שבועות נאמר לרובין כי הליכוד עדיין תומך במועמדותו, אך חדל לממן את מירוצו לתפקיד. רובין קיבל 25 אחוז מקולות המצביעים והובס בבחירות על ידי רון חולדאי, הוא כיהן כחבר במועצת העיר במשך שנתיים.

עקב הפסקת מימון מסע הבחירות שלו על ידי הליכוד, נאלץ רובין לממן את הוצאות הבחירות מכיסו. הוצאות אלו התווספו לחובות שצבר בעסקיו הפרטיים, אשר הובילו לתביעות בסכומים לא מבוטלים שהוגשו נגדו ונגד אשתו. עקב כך החליט רובין להעביר את עסקיו להונדורס, שם עסק בפיתוח פרויקטים בתחום הנדל"ן.

בתחילת המאה ה-21 המשיך רובין לנסות את מזלו בעולם העסקים, אך נתקל בקשיים עד שלבסוף נאלץ להכריז על פשיטת רגל^[24]. בראיון חשף רובין את השתלשלות האירועים עד לקריסה הכלכלית, החובות ופשיטת הרגל^[25].

שימש כיושב ראש איגוד שופטי הכדורגל^[26] בין השנים 1998 - 1999^[27].

בשנות חייו האחרונות עמד בראש חברה שקישרה בין לקוחות לבין מפיצים של מכוניות^[28].

רובין היה בוגר החוג למזרח התיכון באוניברסיטת תל אביב והמכללה לביטחון לאומי.

רובין נפטר ב-19 בינואר 2018, בגיל 73. היה נשוי להגר ואב לארבעה בנים והתגורר בהר אדר. בנו ניר מופיע בסרט התיעודי "תדע כל אם", העוסק במלחמת לבנון השנייה. בן אחר של רובין, ברק, פיקד במלחמה זו על סיירת נח"ל.

לקריאה נוספת

יוסף ארגמן, זה היה סודי ביותר, משרד הביטחון, אפריל 1998.
אלישיב שמשי "בהם יותר מכל: על סוד ההצלחה של צה"ל", הוצאת משרד הביטחון, 2005.
מעוזיה סגל "עדויות מגובה החול- קרב הצנחנים בחווה הסינית", הוצאת מודן, 2007.
יום טוב סמיה, "מנהיגות ברגעים של אמת", הוצאת קונטנטו דה סמריק, 2014.
אבירם ברקאי, "אנחנו על השחור", כנרת זמורה ביתן, 2016.
דורון רובין, "בדרכי שלי", כנרת זמורה ביתן, 2018.

קישורים חיצוניים

יוסף ולטר, אלוף חדש בצה"ל, מעריב, ‏ 30.01.1987
אורי מילשטיין, "דורון רובין ודורון אלמוג - לבנות את צה"ל מחדש", מקור ראשון ‏ 22.12.2006, כפי שהועלה באתר פרש
אייל לוי, אין יותר כבוד, באתר nrg‏, 22 באפריל 2004.
דורון רובין, ‏הפיקוד מוכוון המשימה - מקומו וחשיבותו, מערכות 318, פברואר 1990, עמוד 6
שי לוי, ‏"הטנק התפוצץ לי מול העיניים כמו פטריה של אש", באתר ‏מאקו‏, 4 ביוני 2012
ביוגרפיה באתר חדשות מחלקה ראשונה
יצחק לץ, ‏"עוד אצליח בגדול, וביום ההוא למלעיזים לא תהיה תקווה", באתר גלובס, 15 בנובמבר 2001
שוקי שדה, אלוף, לא בעסקים, באתר הארץ, 16 בדצמבר 2010.
מרדכי חיימוביץ', הקרב שנשכח: כשגדוד 202 עצר 100 טנקים, באתר nrg‏, 12 בספטמבר 2013
שרה ליבוביץ-דר, כמו ב-92': "חברת החשמל נכשלה גם הפעם", באתר nrg‏, 19 בדצמבר 2013
קובי פינקלר, תרבות: אתם, אני והמלחמה הבאה, באתר ערוץ 7, 24 בדצמבר 2013
רון כלף, 'הערכים שהפכו אותו למפקד נערץ - גרמו להתרסקותו באזרחות', באתר גלי צה"ל, 8 בינואר 2014
אביעד פוהורילס, אלוף במיל' דורון רובין: כך הסתבכתי בחובות, מעריב, 10 בינואר 2014
יוסף ולטר, "דורון למטכ"ל" חלק א', חלק ב', חלק ג', חלק ד', חלק ה', מעריב, ‏ 13 במרץ 1987
בעורף האויב: הפשיטות הנועזות של דורון רובין, באתר ynet, 21 בינואר 2018
אמיר בוחבוט‏, "היו קרבות שאני לא גאה בהם": הספר שכתב דורון רובין לפני מותו, באתר וואלה, 21 בינואר 2018
לא מחלק צל"שים, באתר "ידיעות אחרונות", 24 בינואר 2018
אורי מילשטיין, ‏שלושים למותו של דורון רובין: אלה כשלי צה"ל שחשף בסדרת ראיונות, באתר מעריב אונליין, 17 בפברואר 2018
חנה זמר, מנהיגות היא דוגמה אישית, דבר, ‏ 21 באוגוסט 1981.

הערות שוליים

^ אביחי בקר, מה קרה לדודו ויזר, באתר הארץ, 19 ביוני 2002.
^ דורון רובין, "בדרכי שלי", כנרת זמורה ביתן, 2018, עמוד 17, "התגייסתי לצנחנים ב-1963. עשיתי מסלול של 14 חודשים, נשלחתי לקורס קצינים, וסיימתי אותו כחניך מצטיין פלוגתי".
^ ¹ ² ³ על אזרחי עם דורון רובין, גלי צה"ל, 1 באוקטובר 2011
^ מוריה בן יוסף, "מוכנים לטרוף את כל העולם", "ישראל דיפנס", 3 במאי 2012
^ אמיר בוחבוט‏, הצבא הקטן, החכם והקטלני שהמטכ"ל מקים בתוך צה"ל, באתר וואלה, 11 במרץ 2016
^ יוסף ארגמן, זה היה סודי ביותר, משרד הביטחון, אפריל 1998, עמוד 354, דורון רובין: "אני זוכר שבאותה תקופה היו לנו לבנות של יכולות מקצועיות בכל תחומי הלחימה: לא משנה איפה נחתת – יכולת להגיע ליעד במדויק ולבצע לחימה מקצועית. הנועזות הייתה בעצם ההחלטה לבצע פעולה במרחק כזה. נכון, שכאשר אמרו לי שצריך לפשוט על מחנה אל־באדווי, זה נראה לי מעבר לאופק, אבל בסופו של דבר, הפונקציה היחידה לגבי, הייתה – זמן שיט. כל שאר הנושאים כמו: ניווט פרדסים, מעבר קירות בטון, הליכה שקטה עם מטען, לחימה בשטח בנוי – היו לחם חוק. במבצע הזה לא היה שום תחום מקצועי שלא הכרנו קודם. לכן כשאמרו לנו: חברים, יש לכם ארבעה ימים להתכונן, נשאר רק לעשות מודלים"
^ יוסף ולטר, דורון למטכ"ל חלק א', מעריב, 13 במרץ 1987,
יוסף ולטר, דורון למטכ"ל, חלק ב', מעריב, 13 במרץ 1987,
יוסף ולטר, אני המפקד, האחריות למחדל עלי, חלק ג', מעריב, 13 במרץ 1987
^ גל פרל פינקל, הלכו עם האמת שלהם, דבר ראשון, ‏ 26.01.2018.
^ אלישיב שמשי בהם יותר מכל: על סוד ההצלחה של צה"ל, הוצאת משרד הביטחון, 2005, עמודים 130-122
^ הכוחות שלקחו חלק במבצע, מבצע ליטני באתר חטיבת הצנחנים
^ טל זגרבה, אלופים, במחנה, 5 בספטמבר 2008
^ על מבצע "איש דמים" באתר חטיבת הצנחנים
^ ליאת שלזינגר, התחנות של בני, במחנה, 28 בינואר 2005
^ עופר רגב והדס רגב-ירקוני, 890 לא חוזרים עד שמבצעים, פורת הוצאה לאור, מרץ 2009, עמודים 127–128
^ שי לוי, ‏"הטנק התפוצץ לי מול העיניים כמו פטריה של אש", באתר ‏מאקו‏, 4 ביוני 2012
^ חן קוטס-בר, כשראיתי את התמונה שלו קפאתי. הרגשתי כאילו זה קרה אתמול, nrg, ‏ 22 באוקטובר 2001
^ יוסי יהושוע ונאוה צוריאל, עשרים שנה למגלן, ידיעות אחרונות, 24 באוגוסט 2007, כפי שהועלה באתר פרש
^ אמיר אורן, במשקפיים של יעלון, באתר הארץ, 12 ביולי 2002
^ אלוף חדש בצה"ל, מעריב, 30 בינואר 1987
^ אמנון ברזילי, שיעור לגנרלים, באתר הארץ, 31 ביולי 2002
^ עמוס הראל, פיקוד נחוץ, מפקד שנוי במחלוקת, באתר הארץ, 18 בדצמבר 2011
^ אורי שגיא, אורות בערפל. תל אביב, ידיעות אחרונות, 1998, עמוד 322
^ נמרוד בוסו, הסיוט של פרויקט פפו: הכסף שולם, הבעלות לא הוסדרה - והמוכרים נעלמו, באתר TheMarker‏, 9 בדצמבר 2011
^ האלוף במיל' דורון רובין בהתנגדות להתראת פשיטת-רגל: "נפלתי בפח", באתר גלובס, 12 בנובמבר 2009
^ אביעד פוהורילס, אלוף במיל' דורון רובין: כך הסתבכתי בחובות
^ "נפטר דורון רובין, יו"ר איגוד השופטים לשעבר". נפטר דורון רובין, יו”ר איגוד השופטים לשעבר. נבדק ב-2018-02-02.
^ "עד הקצה". ynet. 2018-01-21. נבדק ב-2018-02-02.
^ פוסט של דורון רובין בדף הפייסבוק שלו

[1] אביחי בקר, מה קרה לדודו ויזר, באתר הארץ, 19 ביוני 2002.

[2] דורון רובין, "בדרכי שלי", כנרת זמורה ביתן, 2018, עמוד 17, "התגייסתי לצנחנים ב-1963. עשיתי מסלול של 14 חודשים, נשלחתי לקורס קצינים, וסיימתי אותו כחניך מצטיין פלוגתי".

[על_אזרחי-3] ¹ ² ³ על אזרחי עם דורון רובין, גלי צה"ל, 1 באוקטובר 2011

[4] מוריה בן יוסף, "מוכנים לטרוף את כל העולם", "ישראל דיפנס", 3 במאי 2012

[5] אמיר בוחבוט‏, הצבא הקטן, החכם והקטלני שהמטכ"ל מקים בתוך צה"ל, באתר וואלה, 11 במרץ 2016

[6] יוסף ארגמן, זה היה סודי ביותר, משרד הביטחון, אפריל 1998, עמוד 354, דורון רובין: "אני זוכר שבאותה תקופה היו לנו לבנות של יכולות מקצועיות בכל תחומי הלחימה: לא משנה איפה נחתת – יכולת להגיע ליעד במדויק ולבצע לחימה מקצועית. הנועזות הייתה בעצם ההחלטה לבצע פעולה במרחק כזה. נכון, שכאשר אמרו לי שצריך לפשוט על מחנה אל־באדווי, זה נראה לי מעבר לאופק, אבל בסופו של דבר, הפונקציה היחידה לגבי, הייתה – זמן שיט. כל שאר הנושאים כמו: ניווט פרדסים, מעבר קירות בטון, הליכה שקטה עם מטען, לחימה בשטח בנוי – היו לחם חוק. במבצע הזה לא היה שום תחום מקצועי שלא הכרנו קודם. לכן כשאמרו לנו: חברים, יש לכם ארבעה ימים להתכונן, נשאר רק לעשות מודלים"

[7] יוסף ולטר, דורון למטכ"ל חלק א', מעריב, 13 במרץ 1987,
יוסף ולטר, דורון למטכ"ל, חלק ב', מעריב, 13 במרץ 1987,
יוסף ולטר, אני המפקד, האחריות למחדל עלי, חלק ג', מעריב, 13 במרץ 1987

[8] גל פרל פינקל, הלכו עם האמת שלהם, דבר ראשון, ‏ 26.01.2018.

[9] אלישיב שמשי בהם יותר מכל: על סוד ההצלחה של צה"ל, הוצאת משרד הביטחון, 2005, עמודים 130-122

[10] הכוחות שלקחו חלק במבצע, מבצע ליטני באתר חטיבת הצנחנים

[11] טל זגרבה, אלופים, במחנה, 5 בספטמבר 2008

[12] על מבצע "איש דמים" באתר חטיבת הצנחנים

[13] ליאת שלזינגר, התחנות של בני, במחנה, 28 בינואר 2005

[14] עופר רגב והדס רגב-ירקוני, 890 לא חוזרים עד שמבצעים, פורת הוצאה לאור, מרץ 2009, עמודים 127–128

[15] שי לוי, ‏"הטנק התפוצץ לי מול העיניים כמו פטריה של אש", באתר ‏מאקו‏, 4 ביוני 2012

[16] חן קוטס-בר, כשראיתי את התמונה שלו קפאתי. הרגשתי כאילו זה קרה אתמול, nrg, ‏ 22 באוקטובר 2001

[17] יוסי יהושוע ונאוה צוריאל, עשרים שנה למגלן, ידיעות אחרונות, 24 באוגוסט 2007, כפי שהועלה באתר פרש

[18] אמיר אורן, במשקפיים של יעלון, באתר הארץ, 12 ביולי 2002

[19] אלוף חדש בצה"ל, מעריב, 30 בינואר 1987

[20] אמנון ברזילי, שיעור לגנרלים, באתר הארץ, 31 ביולי 2002

[21] עמוס הראל, פיקוד נחוץ, מפקד שנוי במחלוקת, באתר הארץ, 18 בדצמבר 2011

[22] אורי שגיא, אורות בערפל. תל אביב, ידיעות אחרונות, 1998, עמוד 322

[23] נמרוד בוסו, הסיוט של פרויקט פפו: הכסף שולם, הבעלות לא הוסדרה - והמוכרים נעלמו, באתר TheMarker‏, 9 בדצמבר 2011

[24] האלוף במיל' דורון רובין בהתנגדות להתראת פשיטת-רגל: "נפלתי בפח", באתר גלובס, 12 בנובמבר 2009

[25] אביעד פוהורילס, אלוף במיל' דורון רובין: כך הסתבכתי בחובות

[26] "נפטר דורון רובין, יו"ר איגוד השופטים לשעבר". נפטר דורון רובין, יו”ר איגוד השופטים לשעבר. נבדק ב-2018-02-02.

[27] "עד הקצה". ynet. 2018-01-21. נבדק ב-2018-02-02.

[28] פוסט של דורון רובין בדף הפייסבוק שלו

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

[27]

[28]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 {{אישיות ביטחונית
 | שם = דורון רובין
+| תמונה =
-| תמונה = [[קובץ:דורון רובין.png|260px|מרכז|רובין ב-2007]]
-| כיתוב = רובין ב-2007 {{תמונה להחלפה|260}}
+| כיתוב =
 | תאריך לידה עברי = [[י"ג באלול]] [[ה'תש"ד]]
 | מקום לידה = [[בית יוסף]]
@@ שורה 100: / שורה 100: @@
 {{מפקדי עוצבת הפלדה}}
 {{ראשי חטיבת ההדרכה}}
+{{בקרת זהויות}}
 {{מיון רגיל:רובין, דורון}}
 [[קטגוריה:אלופי צה"ל]]
 [[קטגוריה:חברי מועצת העיר תל אביב-יפו]]

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: דורון רובין
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: דורון רובין