ישראל דמידוב

ישראל דמידוב

ישראל (סשה) דמידוב
ישראל (סשה) דמידוב
לידה	7 באפריל 1957 (בן 67) טשקנט, ברית המועצות
מדינה	ברית המועצות, ישראל
תקופת הפעילות	מ-1979
מקום לימודים	האקדמיה הרוסית לאמנויות התיאטרון
פרסים והוקרה	פרס רוזנבלום לאמנויות הבמה
http://al-demidov.livejournal.com/
פרופיל ב-IMDb

ישראל דמידוב ויבגניה דודינה בהצגה "העבד", תיאטרון גשר, 2002

ישראל דמידוב בהצגה "אדם בן כלב", גשר, 1993

ישראל דמידוב בהצגה "דון ז'ואן ", מימינו אורי יניב ומשמאלו ציון אשכנזי, גשר, 2010

ישראל דמידוב בהצגה "שונאים - סיפור אהבה", גשר, 2008

סשה דמידוב בהצגה תיאטרון גשר ״אל תסתכל אחורה״. 2023

ישראל (סשה) דמידוב (נולד ב-7 באפריל 1957) הוא שחקן תיאטרון, טלוויזיה וקולנוע ישראלי.

ביוגרפיה

דמידוב נולד בטשקנט, בירת אוזבקיסטן הסובייטית, באותה עת חלק מברית המועצות. בשל לחץ משפחתי, הוא למד הנדסת בניין במכון לתחבורה בטשקנט, אך לאחר מכן התקבל לאקדמיה הרוסית לאומנויות התיאטרון "גיטיס" במוסקבה. לימדו אותו אנדריי גונצ'ארוב, במאי תיאטרון מאיאקובסקי, ומארק זכארוב, במאי הבית של תיאטרון לנקום, ובנוסף לימד אותו יבגני אריה. בתום לימודיו בשנת 1979 שיחק בתיאטרון מאיאקובסקי במוסקבה בתפקידים אפלטון ב"טובת האמת" מאת אוסטרובסקי, דודין ב"פטרבורג" מאת באלין, יורה ב"מקום לעישון" מאת סלבקין, וטרישלר ב"תשוקות על-פי סיטרופאן" מאת בונביזון. בשנת 1990 עלה לישראל בהשפעת מורו יבגני אריה.

בישראל החל לשחק בתיאטרון גשר, והיה לאחד השחקנים המזוהים ביותר עמו. הוא מככב במרבית הצגותיו של התיאטרון, ברובן בתפקידים הראשיים. בין ההצגות שבהן שיחק: "העבד", "כפר" מאת יהושע סובול (בתפקיד יוסי), "עניין של סגנון", "אדם בן כלב" על פי יורם קניוק (בתפקידים קליין, ד"ר גרוס ואלוהים), "רוזנקרנץ וגילדנשטרן מתים" מאת טום סטופארד (בתפקיד אלפרד), "משפט דרייפוס" מאת גרומברג (בתפקיד מישל), "מולייר" מאת בולגקוב (בתפקיד לואי ה-14), "האידיוט" מאת דוסטויבסקי (בתפקיד הרוזן מישקין), "טרטיף" מאת מולייר (בתפקיד טרטיף), "בשפל" מאת מקסים גורקי (בתפקיד בארון), "השטן במוסקבה" ורבות אחרות. שלא במסגרת תיאטרון גשר, שיחק בהצגת היחיד "פולסא ונורא".

כמו כן שיחק במספר סרטי קולנוע ישראליים: "צלקת", "החברים של יאנה", "קלרה הקדושה", "סימה וקנין - מכשפה", "שבעה" ו"ברוריה". בטלוויזיה שיחק בסדרות "פלורנטין" "הלו פנינה" ו"טיפול נמרץ", ובדרמה "חתולות הרעם". הנחה את תוכנית האירוח "החברים של סשה" בערוץ 10 ותוכנית אישית בערוץ ישראל פלוס, כמו כן השתתף בסרט הילדים "תוף הלב של דין דין".

סמוך לעלייתו לארץ החל ללמוד קבלה בקבוצת "בני ברוך" של מיכאל לייטמן. עם הזמן התקרב ליהדות והחל לשמור מצוות באופן מלא, על אף ששמר על חזות חילונית חיצונית.

ב-1994, כשתיאטרון גשר היה בסיבוב הופעות במנצ'סטר, אנגליה, נבחר דמידוב בידי העיתונות המקומית כשחקן הטוב ביותר בהפקה אורחת, על משחקו בהצגה "האידיוט". דמידוב זכה בפרס לאמנויות ע"ש גוטליב וחנה רוזנבלום מטעם עיריית תל אביב-יפו בשנת 1995, וכן בפרס התיאטרון ע"ש הדסה ורפאל קלצ'קין. בשנת 1996 זכה בפרס "שחקן השנה" בתיאטרון על תפקידו של יוסי בהצגה "כפר".

בשנת 2008 גילם בהצגה "שונאים סיפור אהבה" בתיאטרון גשר, את הרמאן, גיבור המחזה. בשנת 2009 שיחק בסדרת הטלוויזיה "שירות חדרים", בה גילם את סמיון. באותה שנה גילם בסדרה "חצויה" את המורה לספורט. ב-2012 שיחק בהצגה "פרימה דונה" בתיאטרון גשר, בה גילם את קינסטון מהמאה ה-17 באנגליה, שמגלם בהצגותיו דמות אישה. במאי 2012 השתתף בעונה 3 פרק 5 בסדרה היפה והחנון של ערוץ 10 בתפקיד רומיאו, במחזהו של שקספיר בקטע הנשיקות. בשנת 2017 גילם את מאירל (מארק) מאריאמצ'יק במחזה "קיץ במריאנבד" בתיאטרון גשר.

נשוי לסבטלנה דמידוב, אף היא שחקנית תיאטרון גשר, ולהם שלושה ילדים: דניאל (יליד 1989) שחקן, גיא (יליד 1993) שחקן ועמנואל (יליד 1996) קולנוען. לישראל דמידוב בן נוסף, בשם יבגני, ממערכת יחסים קודמת (יליד 1984).

ב-17 בינואר 2015 נשאל על ידי כלי התקשורת על תגובתו לכוונת ראש הממשלה בנימין נתניהו לשבצו במקום המשוריין לו כיו"ר הליכוד לקראת הבחירות לכנסת העשרים כדי למשוך את הקול הרוסי. דמידוב הביע את התנגדותו וקרא במלואה מזיכרונו את הסונטה מספר 65 של ויליאם שקספיר בתרגום העברי.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ישראל דמידוב בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של ישראל דמידוב
• ישראל דמידוב, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
• ישראל דמידוב, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• ישראל דמידוב, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
• ישראל דמידוב, באתר ספר הקולנוע הישראלי
• ישראל דמידוב, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
• ישראל דמידוב, באתר "הבמה"
• ישראל (סשה) דמידוב באתר תיאטרון גשר
• ירעם נתניהו, שליפות עם ישראל דמידוב, באתר nrg‏, 17 באפריל 2007
• ורד לי, ספריות: ישראל (סשה) דמידוב, שחקן תיאטרון גשר, תל אביב, באתר הארץ, 24 במרץ 2009
• ישראל דמידוב מדבר על קבלה, אתר קבלה TV
• יונתן אסתרקין, הכי טוב דמידוב: ראיון עם סשה דמידוב, באתר nrg‏, 2 בנובמבר 2009
• גילי איזיקוביץ, עכבר העיר אונליין, סשה דמידוב חוזר לתפקיד מסוג אחר ב"חצויה", באתר הארץ, 6 במאי 2010
• דורון חלוץ וינאי יחיאל, ענייני פנים, סשה דמידוב, באתר הארץ, 21 באוגוסט 2010
• טל פרי, ‏"נשים, שתייה, בילויים, הכול מפתה; בסופו של דבר המחיר כבד", באתר גלובס, 19 באפריל 2011
• שי הרלב, עכבר העיר אונליין, סשה דמידוב נכנס לנעליו של גיי שונא נשים, באתר הארץ, 15 ביוני 2012
• טל פרי, ‏"התחושה היא כאילו משליכים אותי לבור שחור", באתר גלובס, 2 ביולי 2012
• חגית רון רבינוביץ', בלדה לנאיבי, באתר ישראל היום, 10 באוגוסט 2012
• שגיא בן נון, יפה בוורוד: סשה דמידוב מתחבר לצד הנשי, באתר nrg‏, 30 בספטמבר 2012
• יורם יובל שיחת נפש עם סשה דמידוב, הטלוויזיה החינוכית, 10 באוקטובר 2012
• רון שוורץ, ‏סשה דמידוב: "אני פוחד מהטלוויזיה; זאת פשוט קטסטרופה", באתר גלובס, 1 במרץ 2014
• קובי מידן, ‏"אנשים בלילה" עם ישראל דמידוב, באתר iCast‏, 17 במרץ 2014
• רותי זוארץ, סשה דמידוב לא הולך לפוליטיקה וחולם לכתוב מחזה משלו. ראיון, באתר מעריב השבוע, 16 בפברואר 2015
• דניאל שירין, עכבר העיר אונליין, סשה דמידוב: "קל לאבד את הצפון על הבמה", באתר הארץ, 17 ביולי 2015
• רפי רשף, "אינטימי" ראיון אחד על אחד עם סשה דמידוב, באתר nana10‏, 5 ביולי 2016
• ליאת רון, ‏"משחק יכול להיות חרא של מקצוע ובו-בזמן מקצוע אלוהי", באתר גלובס, 14 באפריל 2018
• יעקב בר-און, ‏סשה דמידוב: "עלי להרעיל את הבן שלי. מזל שכשחקנים אנו יודעים להפריד", באתר מעריב אונליין, 10 במאי 2018
• יעל געתון‏, סשה דמידוב: "הייתי קשה עם הילדים שלי, והיום אני חושב שזה דווקא טוב", באתר וואלה, 24 בינואר 2019
• דודי פטימר, ‏חיית במה: השחקן סשה דמידוב על המשמעות החדשה של המחזות מאז ה-7 באוקטובר, באתר מעריב אונליין, 12 בפברואר 2024