לדלג לתוכן

אגוסטה וסטלנד AW101

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אגוסטה וסטלנד AW101
מסוק AW101 מרלין בשירות זרוע האוויר של הצי המלכותי
מסוק AW101 מרלין בשירות זרוע האוויר של הצי המלכותי
מאפיינים כלליים
סוג מסוק תובלה, לוחמה נגד צוללות, חיפוש והצלה
יצרן לאונרדו עריכת הנתון בוויקינתונים
טיסת בכורה 9 באוקטובר 1987
תקופת שירות 1999–הווה (כ־25 שנים)
צוות 3–4
משתמש ראשי הצי המלכותי הבריטי
הצי האיטלקי
חיל האוויר המלכותי הדני
ממדים 
אורך 19.53 מטר
גובה 6.62 מטר
משקל ריק 10,500 ק"ג
משקל המראה מרבי 14,600 ק"ג
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
ביצועים 
טווח טיסה מרבי 833 ק"מ
שהות באוויר 5 שעות
סייג רום 4,575 מטר
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
הנעה 
3 מנועי טורבינת גז רולס-רויס טורבומקה RTM322 (‏2,100 כ"ס כל אחד)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
תרשים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אגוסטה וסטלנד AW101אנגלית: AgustaWestland AW101; המכונה גם מרלין) הוא מסוק תובלה בינוני, שפותח בשיתוף פעולה בין חברת וסטלנד הבריטית וחברת אגוסטה האיטלקית, ומיוצר כיום על ידי חברת לאונרדו האיטלקית.

בשנת 1977 משרד ההגנה הבריטי פרסם דרישה לפיתוח מסוק ללוחמה נגד צוללות שיחליף את צי מסוקי וסטלנד סי קינג, באותה עת גם הצי האיטלקי הביעה צורך דומה והוחלט על שיתוף פעולה בין שתי המדינות ושתי החברות, וסטלנד הבריטית ואגוסטה האיטלקית. לטובת הפרויקט שתי החברות הקימו חברה משותפת בשם EH תעשיות (EHI) וביוני 1981 הממשלה הבריטית אישרה תקציב של 20 מיליון ליש"ט לפיתוח. המסוק החדש זכה לשם EHI 01 אך בשלב כלשהו טעות בכתיבת שמו הובילה לביסוס השם "EH101", ובמהלך שנות ה-80 וה-90 מספר מסוקים הורכבו. בשנת 1985 מסוק EH101 דמה הוצג בסלון האווירי בפריז ואב הטיפוס הראשון הוטס לראשונה ב-9 באוקטובר 1987.

בפברואר 1995 הממשלה הבריטית ביצעה את ההזמנה הרשמית הראשונה שלה ל-20 מסוקי EH101 ומספר חודשים לאחר מכן גם איטליה ביצעה הזמנה של 16 מסוקים. בשנת 2000 שתי החברות וסטלנד ואגוסטה התמזגו, מה שביטל את הצורך לישות הנפרדת EHI והוביל לשינוי שמו של המסוק ב-2007 לכדי AW101. ב-2005 לוקהיד מרטין התאימה את ה-AW101 לשימוש כמסוק מארין 1 תחת השם VH-71 קסטרל, לאחר שנקלטו כבר תשעה מבין 28 המסוקים שהוזמנו ולאחר הוצאה של כ-4.4 מיליארד דולר, בוטל הפרויקט ביוני 2009 והמסוקים הנותרים נמכרו לקנדה. ביוני 2010 חברת בואינג קיבלה את זכויות הייצור בארצות הברית בפרויקט תחת השם "בואינג 101" במטרה להחליף את הHH-60 פייבהוק, פרויקט זה נזנח לאחר מספר חודשים בודדים.

דגמים עיקריים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הממלכה המאוחדת

  • HM1 מרלין: דגם המסוק הראשוני בשירות הצי המלכותי, התבסס על דגם 111 שפותח ללוחמה בצוללות וכלל ציוד ניתור וחימוש אוויר-ים.
  • HM2 מרלין: דגם משודרג של ה-HM1 שכלל שיפור מערכות הטיסה והניווט.
  • HC3 מרלין: דגם המסוק בשירות חיל האוויר המלכותי, התבסס של דגם 411 ושימש כמסוק להובלת לוחמים.
  • HC3A מרלין: דגם תובלה שהתבסס על שישה מסוקים מדגם 512 לשעבר מחיל האוויר הנורווגי שעברו הסבה לשימוש חיל האוויר המלכותי.
  • HC4/4A מרלין: התאמה של 25 מסוקי HC3 ו-HC3A של חיל האוויר לשירות הצי הבריטי.

קנדה

  • CH-148 פטרל: דגם לוחמה נגד צוללות שהותאם לשירות הצי הקנדי, אך לבסוף בוטל ב-1993 ולא נכנס לשירות.
  • CH-149 קורמורנט: דגם חילוץ והצלה ימי המשמש את חיל האוויר המלכותי הקנדי (כ-15 מסוקים).

ארצות הברית

  • לוקהיד מרטין VH-71 קסטרל: פרויקט לשדרוג מערך מסוקי מארין 1 של ארצות הברית, בוטל ב-2009.

איטליה

  • SH-101A: דגם לוחמה נגד צוללות (MP) בשירות הצי האיטלקי.
  • EH-101A: דגם שליטה ובקרה (AEW) בשירות הצי האיטלקי.
  • MH-101A: דגם סיוע ימי (ASH) בשירות הצי האיטלקי.
  • HH-101A: דגם חילוץ והצלה מבצעי (CSAR) בשירות חיל האוויר האיטלקי.

יפן

  • תעשיות כבדות קווסאקי MCH-101: דגם בשירות כוחות ההגנה של יפן (מבוסס על דגם 518) ומשמש את הצי היפני.
דגם חילוץ והצלה HH-101A של חיל האוויר האיטלקי
דגם HM-1 של הצי המלכותי חמוש בטורפדוים
מסוק חילוץ והצלה AW101 בשירות חיל האוויר הנרווגי

מאפיינים (מרלין HM1)

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אגוסטה וסטלנד AW101 בוויקישיתוף