אוז'הורוד
| |||
  .jpg)    | |||
| פוטומונטז' של אוז'הורוד | |||
| מדינה |
 אוקראינה | ||
|---|---|---|---|
| מחוז |
 זקרפטיה | ||
| ראש העיר | Bohdan Andriiv | ||
| תאריך ייסוד | המאה ה-9 | ||
| שטח | 40 קמ"ר | ||
| גובה | 169 מטרים | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיר | 115,449 (1 בינואר 2022) | ||
| ‑ צפיפות | 2,889 נפש לקמ"ר (2014) | ||
| קואורדינטות | 48°37′N 22°18′E / 48.617°N 22.300°E | ||
| אזור זמן | UTC +2 | ||
| http://uzhgorod-city.org.ua | |||
.svg)
אוז'הורוד (באוקראינית: Ужгород, ברוסינית: Уґоград, בהונגרית: Ungvár, ביידיש: אונגוואר) היא עיר במערב אוקראינה, סמוך לגבול עם סלובקיה. העיר היא בירת חבל זקרפטיה. בתחילת שנת 2014 מנתה אוכלוסיית העיר 115,947 נפש. בין הקבוצות האתניות בעיר: אוקראינים, רוסינים, רוסים, הונגרים, סלובקים, צוענים ויהודים.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]העיר נוסדה בין 802 ל-903 על ידי הקרואטים הלבנים, אחד השבטים הסלאביים שישב באזור הרי הקרפטים. באותה תקופה העיר שימשה כמבצר. ב-903 ניצח המלך ההונגרי ארפאד בקרב את נסיך אוז'הורוד לבורץ וכבש את העיר. העיר הייתה באזור השליטה של רוס של קייב ולאחר מכן של ממלכת הונגריה.
ב-1241 נהרסה העיר על ידי המונגולים בהנהגת באטו חאן. בתחילת המאה ה-14 נלחמו תושבי העיר, בהנהגתם של אבו אמדאוס ופטר פטוני, נגד קארוי רוברט, מלך הונגריה, שניסה לבסס את שלטונו בממלכה.
השושלת האיטלקית דרוגטי, שהוזמנה על ידי קרל, החלה לשלוט בעיר ב-1318, ושלטונה נמשך 360 שנה. ב-1430 קיבלה העיר זכויות מיוחדות מהמלך ונקראה רשמית "העיר בעלת הזכויות אוז'הורוד". לאחר קרב מוהאץ' ב-1516, כשהמלך ההונגרי לאיוש השני נספה בקרב, עבר האזור לשליטת פרדיננד, קיסר האימפריה הרומית הקדושה (אוסטרו-הונגריה) מבית הבסבורג. באותה תקופה החל להתנהל בעיר מאבק מתמיד בין אורתודוקסים, קתולים ופרוטסטנטים, שהגיעו עם האוסטרים. מ-1646 נוסד איחוד אוז'הורוד, שקבע את קבלת מרותו של האפיפיור על ידי הכנסייה האורתודוקסית במקום. ב-1707 הייתה העיר מקום מושבו של פרנץ ראקוצי, מנהיג המרד ההונגרי נגד הקיסרות האוסטרית.
במאה ה-19 ידעה העיר התפתחות כלכלית מואצת. ב-1848 - 1849 הייתה במרכז אירועי המהפכה ההונגרית, שהביאה להכרה של השלטון האוסטרי בזכותו של העם ההונגרי להגדרה עצמית. ההונגרים הנהיגו מדיניות מגיאריזציה נוקשה כלפי הסלאבים ועמים אחרים באזור כדי להטמיעם בלאומם. ב-1872 נפתחה מסילת ברזל אונגוואר-צ'ופ. לפי מפקד 1910 היו בעיר 16,919 תושבים, ברובם הונגרים.
ב-10 בספטמבר 1919, לאחר מלחמת העולם הראשונה והתפוררות הקיסרות האוסטרו-הונגרית, צורפה העיר לצ'כוסלובקיה. בעקבות בוררות וינה הראשונה ב-1938 צורף האזור להונגריה.
ב-27 באוקטובר 1944 נכנסו לעיר כוחות ברית המועצות של החזית האוקראינית הרביעית, וב-29 ביוני 1945 סופחה לאוקראינה הסובייטית. מינואר 1946 אוז'הורוד היא מרכז מחוז זקרפטיה. בתקופה הסובייטית ידעה העיר התפתחות מחודשת, ב-1946 נפתחה אוניברסיטה ונבנו בתי חרושת רבים, והקיימים הוגדלו. מ-1991 נמצאת העיר באוקראינה העצמאית. אוכלוסיית העיר היא הקטנה ביותר בין מרכזי המחוזות באוקראינה.
יהודים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – קהילת יהודי אוז'הורוד
בעיר הייתה קהילה יהודית גדולה וחשובה, ששימשה מרכז לעשרות קהילות קטנות באזור זקרפטיה. רבי מאיר איזנשטטר (מהר"ם א"ש) כיהן כרב העיר במאה ה-19, וספרו "שו"ת אמרי אש", היה הספר העברי הראשון שנדפס בעיר, בשנת 1864. בשנה זו גם נדפסה בעיר המהדורה הראשונה של הספר "קיצור שולחן ערוך", שנכתב על ידי הרב שלמה גאנצפריד, מדייני העיר. נכדו של הרב גאנצפריד היה הרב, חוקר שירת ימי הביניים של יהדות ספרד, חיים ברודי, שגם נולד בעיר וחי בה מספר שנים. רבה האחרון של העיר היה הרב יוסף אלימלך כהנא, שנספה בשואה. רוב רובם של יהודי אונגוואר הושמדו בשואה.
בשנת 1938, בעקבות בוררות וינה הראשונה, הועבר האזור כולו לשליטה הונגרית, והוחל באכיפת חוקים אנטי יהודיים.
בשנת 1940 גויסו רבים מיהודי העיירה לעבודות כפייה תחת השלטון ההונגרי, במסגרת הצבא ההונגרי. רבים מהם נשלחו לחזית המזרחית לבניית תעלות הגנה נגד הצבא הסובייטי, ונספו שם. בינואר 1941 היו כ-9500 יהודים, 27 אחוז מן האוכלוסייה, רובם חסידיים, וקהילה ניאולוגית קטנה אך עשירה.
באלול ה'תש"א (אוגוסט 1941) גורשו מאונגוואר יהודים חסרי נתינות, ובהגיעם לקמניץ פודולסקי שהייתה תחת השלטון הגרמני נרצחו.
בערב פסח, ה'תש"ד תחילת אפריל 1944, פחות מחודש לאחר כיבוש הונגריה בידי הגרמנים ב-19 במרץ, ולקראת סוף מלחמת העולם השנייה, הוקמו שני גטאות באונגוואר. האחד לתושבי העיירה, במפעל לבנים שמחוץ לעיירה, והשני ליהודים מחוץ לעיירה. תמונות כניסת היהודים לשני הגטאות שרדו, כמו גם סרטים על כניסת הגרמנים לעיירה, ועיתונים הונגריים עם ההוראות להקמת הגטאות. הוטלו מיסים כבדים והופקע רכוש רב, הזהב ומעילי הפרווה.
יומיים לאחר הפסח, כלומר שבוע לאחר מכן, גורשו 14,000 יהודי אונגוואר לגטו בשטח מפעל הלבנים מחוץ לעיר. לאחר תלונת ראש העיר ובקשתו לגרש את היהודים המהווים פגיעה תברואתית ובריאותית לתושבי עירו, מכ"ד באייר ועד ט' בסיוון ה'תש"ד (31-17 במאי 1944), שולחו יהודי הגטאות בחמישה "משלוחים" לאושוויץ, ושם נרצחו.
כיום הקהילה היהודית המקומית מונה כאלף נפשות ומפעילה בית כנסת בו נערכות תפילות מדי יום ביומו. בית הכנסת שופץ בתרומת קרן משפחת ראהר מניו-יורק ובתרומת מר אריה שוורץ לזכר חברו יוחנן הילברג, שנמנה עם חללי אסון השייטת.
ברבנות העיר ומחוז הקרפטים מכהן שליח חב"ד, הרב מנחם מענדל וילהלם. חב"ד מפעילה את בית הכנסת החסידי מלפני השואה, גן ילדים אור אבנר, מקווה טהרה, בית תבשיל, ירחון יהודי, ומערך שירותי דת שוטפים במעגל השנה היהודית ובמעגל החיים היהודיים: קורסים ביהדות, אירועי חג ואספקת תשמישי קדושה, בריתות, חופות, שחיטה כשרה והפעלת בית העלמין היהודי.
במשך מספר שנים כיהן ברבנות העיר והמחוז, הרב מנחם טייכמן, שתרם רבות לפיתוחה של הקהילה. ב-6 בספטמבר 2009, הקים הרב טייכמן מצבה, על שטח לא מסומן שנמצא בבית העלמין המקומי, לאחר שהתגלה כי המקום הוא בעצם קבר אחים בו נקברו למעלה מ-200 יהודים שנרצחו על ידי הנאצים בתקופת השואה.[1]
אחרי מלחמת העולם השנייה יסד בניו יורק הרב מנשה קליין חצר חסידית הנושאת את השם "אונגוואר" (כשמה ההונגרי של העיר). על שם הקהילה שבה שכנה הישיבה שבה למד הרב קליין, בראשות הרב יוסף אלימלך כהנא. הרב קליין הקים את "קריית אונגוואר" בשכונת רמות אלון בירושלים, בה מונצחת הקהילה היהודית ברחוב על שמה, בפארק, ובמוסדות תורניים.
ספורט
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעיר פעלה עד 2016 קבוצת הכדורגל הוברלה אוז'הורוד, ששיחקה גם בליגת העל האוקראינית.
ילידי המקום
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מור פריאוס (1883 – גרמניה, קיץ 1944) היה מזכיר איגודים המקצועיים, פוליטיקאי, מנהל מפעל, מדפיס, ממנהיגי מועצת הפועלים בבודפשט.
- דיולה הבשי (1890 – 1970) היה מהנדס כימי, כלכלן ופוליטיקאי הונגרי-יהודי, קומיסר עם (שר), זוכה פרס קושוט, וחבר האקדמיה ההונגרית למדעים.
- דז'ה (דוד) דיארמטי המקור גוטמן (1873 – 1941) היה יועץ פרלמנטרי ראשי יהודי הונגרי באספה הלאומית ההונגרית.
- רבי מרדכי דוד כהנא (י"ב בטבת תרצ"א, 1 בינואר 1931 – כ"ד בתמוז תשע"א, 26 ביולי 2011) היה האדמו"ר מספינקא-ירושלים, יו"ר מערכת אוצר הפוסקים, דרשן ופוסק.
ערים תאומות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אוּנגואַר, בתוך: שלמה שפיצר, קהילות הונגריה: הקהילות החרדיות בהונגריה - תש"ד, ירושלים: מכון ירושלים, תשס"ט, עמ' 17–19. (נתוני האוכלוסין בספר מבוססים על מפקד קהילות הונגריה של המועצה המרכזית של יהודי הונגריה שנערך בפקודת שלטונות הכיבוש הנאצי באביב 1944)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של אוז'הורוד
אוז'הורוד, ברשת החברתית פייסבוק
אונגור (אוקראינה), דף שער בספרייה הלאומית- דב דינור, ספר יזכור לקהילת שואת יהודי רוסיה הקרפטית - אוז'הורוד, בספריית העיר ניו יורק, 1983
- סרט על הקהילה היהודית באונגוואר בשנת 1934
סרט על שואת יהודי אונגוואר, סרטון באתר יוטיוב- סרט תעמולה גרמני ובו נראה ביקור הימלר באונגוור ב-1941
- המשך סרט התעמולה הגרמני המציג את המצעד הצבאי והמטס הגרמני באותו אירוע, ותושבי העיר המריעים לקראתו
- "אוז'הורוד", באתר JewishGen (באנגלית)
- אוז'הורוד (אונגוור, Ungvár), באנציקלופדיה של הגטאות, באתר יד ושם
- סרט על גלויות ישנות המראות את יפי העיר, סרטון באתר יוטיוב
- טיול שורשים לאוגנוואר, כולל תמונות מבית הקברות, ובתי היהודים לשעבר, סרטון באתר יוטיוב
- אוז'הורוד, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ יוסי הר-מור קבר האחים באונגוואר, אתר כיכר השבת
