אלון תלמי
לידה |
7 באוקטובר 1914 תל אביב, האימפריה העות'מאנית |
---|---|
פטירה |
6 ביולי 2000 (בגיל 85) תל אביב, ישראל |
ענף מדעי | כימיה פיזיקלית |
עיסוק | כימאי, דיפלומט, מורה לשיטת פלדנקרייז |
מקום לימודים | האוניברסיטה העברית בירושלים |
מנחה לדוקטורט | לדיסלאוס פרקש |
מוסדות | |
תרומות עיקריות | |
מייסד בית הספר לכימיה באוניברסיטת תל אביב, הנספח המדעי של ישראל בפריז | |
אלון תלמי (7 באוקטובר 1914 – 6 ביולי 2000) היה כימאי פיזיקלי ודיפלומט ישראלי, פרופסור באוניברסיטת תל אביב ומייסד בית הספר לכימיה בפקולטה למדעים מדויקים ע"ש ריימונד ובברלי סאקלר. כמו כן, היה מראשוני תלמידיו של משה פלדנקרייז ומורה ע"פ שיטתו.
ראשית חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]אלון תלמי נולד בתל אביב בשם אלון רדלר-פלדמן, בנם הצעיר של הסופר יהושע רדלר-פלדמן (ר' בנימין, או יהושע התלמי) ודבורה לבית שפינר. אחיו הבכור היה האגרונום יעקב אלעמי.
ככל הנראה, היה הראשון שנשא את השם אלון כשם פרטי בעברית.[1]
בילדותו גדל בשכונת נחלת בנימין בתל אביב. לאחר רצח יוסף חיים ברנר, לו היה מקורב, החליט ר' בנימין לעקור מארץ ישראל עם משפחתו. הם התגוררו כשנתיים בווינה, לאחר מכן שבו לירושלים והתגוררו בבית המעלות.
בצעירותו עבד בחקלאות בנען ובדגניה וכן שירת בהגנה. ב-1931 סיים בהצטיינות את לימודיו בבית המדרש למורים העברי בבית הכרם.
בשנות ה-30 היה חבר בתנועת החוגים המרקסיסטיים ואף התקוטט עם אבא חושי לצד ידידו יגאל גליקשטיין, שלימים שינה את שמו לטוני קליף והיה מנהיג המפלגה הטרוצקיסטית בבריטניה.[2] מקץ שנים אחדות נטש עמדותיו אלה.
למד מכונאות בבית הספר למסגרות שליד הטכניון ועבד תקופה מסוימת כמסגר. כן עבד כטכנאי IBM.[3]
פועלו המדעי
[עריכת קוד מקור | עריכה]תלמי עשה את לימודיו האקדמיים באוניברסיטה העברית בירושלים, והיה מתלמידי המחזור הראשון בכימיה. הוא קיבל תואר שני בכימיה ב-1943 ותואר דוקטור לכימיה ב-1948.[4] עבודת הדוקטורט שלו בוצעה בהנחיית פרופ' לדיסלאוס פרקש ונשאה את הכותרת "החלפת כלור על ידי ברום במולקולות אורגניות באמצעות מימן ברומי".[5]
בתקופת מלחמת העצמאות עמד בראש מעבדת כימיה בחיל המדע. לאחר מכן, ניהל את מחלקת המחקר של חברת דשנים וחומרים כימיים בע"מ (כיל דשנים).
בשנות ה-50 היה חבר סגל בטכניון. ב-1961 הצטרף לסגל אוניברסיטת תל אביב וייסד את המחלקה לכימיה באוניברסיטה. בראש המחלקה ובית הספר לכימיה עמד בשנים 1962–1965, והמשיך לכהן בראשות המחלקה לכימיה פיזיקלית עד 1979. ב-1962 ייסד את בית הספר להנדסאים ע"ש מיירהוף, שקם, לדבריו, מהצורך ביצירת "מעמד ביניים" בין הטכנאי למהנדס.
בנוסף, בשנים 1960–1968 היה פרופסור חבר לכימיה באוניברסיטת בר-אילן.
ב-1982 יצא לגמלאות והקדיש עצמו להוראת שיטת פלדנקרייז.
פועלו הדיפלומטי
[עריכת קוד מקור | עריכה]את השנים 1951–1948 הקדיש לפעולה, בישראל ובחו"ל, מטעם חיל המדע והמחלקה המדעית של משרד הביטחון. בשנים 1952–1951 כיהן כנספח מדעי בצירות ישראל בפריז, שם היה ממונה על מערב אירופה, פרט לבריטניה.
תלמי יצר קשרים עם מדענים בתחומי המדעים המדויקים וההנדסה במטרה לגייסם לראשית המחקר הביטחוני בישראל וב-1951 אף השתתף כמשקיף בוועידת הייסוד של המרכז האירופי למחקר גרעיני.
פועלו כמורה לשיטת פלדנקרייז
[עריכת קוד מקור | עריכה]תלמי פגש לראשונה את משה פלדנקרייז בלונדון ב-1949 והשניים התיידדו במהרה. לתלמי היה חלק ניכר בשובו של פלדנקרייז לישראל ב-1951. כאשר פתח פלדנקרייז ב-1968 קורס ראשון להכשרת מורים לשיטתו, נענה תלמי והפך למורה ולמפיץ שיטת "האינטרגציה הפונקציונלית".
לאורך השנים למד תלמי טכניקות רבות נוספות למודעות גופנית כמו שיטת אלכסנדר, ואת שיטת פלדנקרייז לימד בקורסים שהועברו בקבוצות קטנות בישראל ובעולם. ממשיכת דרכו העיקרית היא תלמידתו, ד"ר נורית סומר, אשר מעבירה כיום קורסים ברוח דרכו הלימודית.[6]
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]היה נשוי ארבע פעמים, ומנישואיו הראשונים לדינה סורדין (בת דודתם של משה סורדין ודינה ורט), נולדו לו בן ובת.
בהמשך חייו, היה בן-זוגה לחיים של השחקנית בתיה לנצט במשך כ-12 שנים.
התגורר עשרות שנים ברמת אביב, ובשנותיו האחרונות עבר להרצליה. נפטר ביולי 2000 ונטמן בבית העלמין פינסקר בהרצליה.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]רומן פריסטר, איש של גוף ונפש, כתבה בעיתון הארץ, 8 ביוני 1989.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ כך ע"פ עדותו
- ^ Ygal Sarneh, A revolutionary life, REDS – Die Roten, 1991
- ^ ככל הנראה כטכנאי מכונות ניקוב
- ^ נפתחה שנת הלימודים באוניברסיטה העברית, באתר דבר, 24 באפריל 1949
- ^ החלפת כלור ע"י ברום במולקולות אורגניות באמצעות מימן ברומי, באתר האוניברסיטה העברית בירושלים
- ^ ISIB | SIB Systemische Integrative Bewegungslehre