לדלג לתוכן

אסימפטומטי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ברפואה, מחלה נחשבת לאסימפטומטיתאנגלית: Asymptomatic) או אִי־תַּסְמִינִית[1] אם המטופל נושא מחלה או זיהום, אך אינו סובל מתסמינים. אפשר שמצב רפואי כלשהו יחווה אצל המטופל כאסימפטומטי במידה והוא אינו מציג את התסמינים הבולטים שבדרך כלל מופיעים.

זיהומים אסימפטומטיים נקראים גם זיהומים "תת-קליניים". מחלות אחרות (כמו הפרעות נפש) עשויות להיחשב תת-קליניות, אם הן מציגות חלק מהתסמינים הנדרשים לצורך אבחון קליני. גם במונח "שקט קליני" נמצא בשימוש.

אבחון מצב אסימפטומטי חשוב ממספר סיבות:

  • תסמינים עלולים להתפתח בהמשך, כך שבמקרים מסוימים יש צורך בטיפול.
  • במקרים אחרים המצב עשוי להיפתר מעצמו או להיות שפיר.
  • טיפול יעיל במצב אסימפטומטי עשוי לדרוש תשומת לב ותקשורת שונה בין מטופל למטפל; זאת ביחס לטיפול במצב סימפטומטי, שבו החולה מעוניין בפתרון לתסמינים.[2]
  • יש להיות ערני לבעיות אפשריות. לדוגמה, מצב אסימפטומטי של תת-פעילות של בלוטת התריס עלול לגרום לחולה להיות פגיע לתסמונת ורניקה-קורסאקוף או בריברי בעקבות עירוי של גלוקוז.[3]
  • במחלות שונות, אדם נגוע שאינו סימפטומטי או פרה-סימפטומטי (לפני הופעת התסמינים) עשוי להיות מדבק. לדוגמה, מחקרים מצאו שאדם שנגוע בנגיף שגורם למחלת נגיף קורונה 2019 ואינו סימפטומטי, עשוי להיות מדבק, אם כי בהסתברות נמוכה יותר מאדם סימפטומטי.[4] במקרה של נגיפי שפעת יש מעט עדויות להידבקות מאנשים שאינם סימפטומטיים. מידע על היקף ההדבקה מבני אדם שאינם סימפטומטיים הוא חשוב לבחירת האסטרטגיה להתמודדות עם המחלה.[5]

דוגמה למחלה אסימפטומטית היא ציטומגלוירוס (CMV) שהוא חבר במשפחת נגיפי ההרפס. ההערכה היא כי 1% מכלל הילודים באוכלוסייה נגועים ב-CMV, אך מרבית הזיהומים אינם סימפטומטיים.[6] בחלק מהמחלות, המרכיב היחסי של המקרים האסימפטומטיים עשוי להיות חשוב. לדוגמה, בטרשת נפוצה מעריכים כי כ-25% מהמקרים הם אסימפטומטיים, כאשר עצם המחלה מתגלה לאחר לידה או במקריות תוך טיפול במחלות אחרות.[7]

מצבים רפואיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ייתכן ולא יתגלו מצבים אסימפטומטיים עד אשר המטופל יעבור בדיקות רפואיות (צילומי רנטגן או בדיקות אחרות). יש אנשים שעשויים להישאר אסימפטומטיים למשך תקופה ארוכה להפליא; כמו גם אנשים עם סוגים מסוימים של סרטן.

מחלות מסוימות מוגדרות רק באופן קליני, כמו למשל איידס כתוצאה מזיהום נגיף ה-HIV, לכן אין היגיון לייחס את מחלת האיידס כ"אסימפטומטית".

יתר לחץ דם זכה לכינוי "הרוצח השקט" בעקבות היותו גורם משמעותי לתמותה, וזאת ללא הופעת תסמינים.[8][9] מדידת לחץ דם מאפשרת גילוי וזיהוי המצב, וכתוצאה מכך גם אפשרי הטיפול הרפואי בו.

מחלת נגיף הקורונה 2019

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחלת נגיף הקורונה 2019 נתגלתה כמחלה ששיעור רב מתוך נשאי המחלה הם אסימפטומטיים, מה שהיווה קושי בבלימתה ובגילוי מקדי התפרצות במהלך מגפת הקורונה.

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ החלטות האקדמיה בישיבתה האחרונה (אייר תשפ"ב, מאי 2022), באתר האקדמיה ללשון העברית, ‏9 ביוני 2022
  2. ^ Tattersall, R (2001). "Diseases the doctor (or autoanalyser) says you have got". Clinical Medicine. London. 1 (3): 230–3. doi:10.7861/clinmedicine.1-3-230. PMC 4951914. PMID 11446622.
  3. ^ Watson, A. J.; Walker, J. F.; Tomkin, G. H.; Finn, M. M.; Keogh, J. A. (1981). "Acute Wernickes encephalopathy precipitated by glucose loading". Irish Journal of Medical Science. 150 (10): 301–303. doi:10.1007/BF02938260. PMID 7319764.
  4. ^ Diana Buitrago-Garcia et al., "Occurrence and transmission potential of asymptomatic and presymptomatic SARS-CoV-2 infections: A living systematic review and meta-analysis", Plos Medicine September 22, 2020
  5. ^ Eleni Patrozou and Leonard A. Mermel, "Does Influenza Transmission Occur from Asymptomatic Infection or Prior to Symptom Onset?", Public Health Reports 124(2) (2009)
  6. ^ Vinson, B. (2012). Language Disorders Across the Lifespan. p. 94. Clifton Park, NY: Delmar
  7. ^ Engell T (במאי 1989). "A clinical patho-anatomical study of clinically silent multiple sclerosis". Acta Neurol Scand. 79 (5): 428–30. doi:10.1111/j.1600-0404.1989.tb03811.x. PMID 2741673. {{cite journal}}: (עזרה)
  8. ^ ד"ר ארז גרטי, יתר לחץ דם – הרוצח השקט, במדור "מאגר המדע" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 2 בספטמבר 2009
  9. ^ ד"ר איתי גל, הרוצח השקט: כל הדרכים לטיפול ביתר לחץ דם, באתר ynet, 15 בפברואר 2013

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.