ארכיוני ארולזן – מרכז בין-לאומי אודות רדיפות הנאצים

ארכיוני ארולזן
מרכז בינלאומי אודות רדיפות הנאצים
Arolsen Archives
International Center on Nazi Persecution
	הבניין המרכזי של שירות האיתור הבינלאומי בבאד ארולזן
מידע כללי
סוג	ארכיון
כתובת	Große Allee 5 - 9 34454 Bad Arolsen Germany
מיקום	באד ארולזן
מדינה	גרמניה
מנהל	פלוריאן הוהנברג
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה	? – 21 במאי 2019
תאריך פתיחה רשמי	21 במאי 2019
קואורדינטות	51°22′41″N 9°01′09″E / 51.378055555556°N 9.0191666666667°E
	https://www.its-arolsen.org/en/

המונח "ITS" מפנה לכאן. לערך העוסק במערכות תבוניות לתחבורה, ראו איגוד ITS.

ארכיוני ארולזן – מרכז בין-לאומי אודות רדיפות הנאצים (Arolsen Archives – International Center on Nazi Persecution), או, בשמו הקודם: שירות האיתור הבין-לאומי (International Tracing Service; בראשי תיבות: ITS) הוא ארכיון ומרכז מידע ותיעוד אודות פשעי הנאציונאל-סוציאליזם וגורלם של הניצולים לאחר שחרורה של אירופה. למעלה מ-30 מיליון המסמכים השמורים בארכיון מספקים לנרדפים לשעבר ולקרוביהם מידע פרטני אודות מאסר, עבודות כפייה והתקופה שלאחר השחרור. ארכיון ה-ITS מהווה בנוסף מוקד למחקר היסטורי. כדי להתמודד עם משימותיו, משתף ה-ITS פעולה עם מוסדות הנצחה ומחקר רבים ברחבי העולם.

ה-ITS מנציח את קורבנות הרדיפה הנאצית ומהווה נדבך מרכזי בתרבות ההנצחה. מאז 2013 מהווה התיעוד המקורי בארכיון חלק ממורשת התיעוד האנושי של UNESCO "זיכרון העולם" (Memory of the World)^[1].

ה-ITS מופעל על ידי ועדה בין-לאומית שמיוצגות בה איטליה, ארצות הברית, בלגיה, בריטניה, גרמניה, הולנד, יוון, ישראל, לוקסמבורג, פולין ו-צרפת. פעילותו של שירות האיתור הבין-לאומי ממומנת על ידי משרד התרבות והתקשורת הגרמני (BKM)^[2].

החל מ-2013 פועל ה-ITS בשותפות עם ארכיון המדינה הגרמני (Bundesarchiv).

היסטוריה

תמונה מימיו הראשונים של שירות האיתור הבין-לאומי

מסמך (הודעה על מות פריץ פוגלהוט, אסיר במחנה זקסנהאוזן) הנושא אימות מארכיב ITS

בשנת 1943 הורתה המפקדה העליונה של חיל המשלוח של בעלות הברית (SHAEF) למחלקה הבין-לאומית של הצלב האדום הבריטי להקים שירות לרישום ולאיתור נעדרים. הארגון הוקם ב-15 בפברואר 1944 בכפיפות למיפקדת בעלות הברית וכונה "משרד האיתור המרכזי". עם התמשכות המלחמה, הועבר המשרד מלונדון לורסאי, מאוחר יותר הועבר לפרנקפורט ולבסוף לבאד ארולזן, שנחשב מיקום מרכזי בתוך השטחים שנכבשו על ידי בעלות הברית.

ב-1 ביולי 1947 הועבר ניהול המשרד לארגון הפליטים הבין-לאומי. ב-1 בינואר 1948 שונה שמו לשם הנוכחי - שירות האיתור הבין-לאומי. באפריל 1951 סמכויות הניהול של השירות הועברו אל הוועדה העליונה של בעלות הברית לגרמניה. לאחר סיום הכיבוש של גרמניה ב-1954, הוכפף השירות מינהלתית לצלב האדום.

בשנת 2007, לאחר לחץ ציבורי רב מצד הציבור וגופי מחקר מובילים החליטה הוועדה הבין-לאומית המפעילה את ה-ITS על פתיחת הארכיון לקהל הרחב. בשנת 2011 נחתם הסכם חדש המתווה את פעילותו של ה-ITS ונחתם על הסכם שיתוף פעולה עם ארכיון המדינה הגרמני. בשנת 2012 וויתר הצלב האדום על ניהולו של ה-ITS לנוכח השינוי באופיו של המוסד. כיום מתמקד הארגון בהמשך הביצוע של מטלות הליבה שלו בתחום האיתור והמענה לפניות, כמו גם על שיפור הגישה לתיעוד הארכיוני ופעילות בתחום המחקר.

בשנת 2014 התקבל ה-ITS כשותף קבוע בכוח המשימה הבין-לאומי להנצחת זכר השואה (IHRA).

פעילות

מענה לפניות

בירור גורלם של נרדפי המשטר הנאצי, חיפוש קרובים ומענה לפניות של ניצולים וקרוביהם בנוגע לגורלם של בני משפחותיהם הן מטלות הליבה של הארגון. למעלה מ-70 שנים מתום מלחמת העולם השנייה ממשיך הארגון לקבל למעלה מ-1,000 פניות מדי חודש מכל קצוות תבל. מרבית הפניות הן של בני הדור הצעיר, אשר מבקש מידע אודות גורלם של בני משפחותיהם בתקופת מלחמת העולם השנייה. לצד מידע פרטני אודות גורלם של בני המשפחה והעתקים של התיעוד הרלוונטי המצוי בארכיון ה-ITS, מספק השירות גם אודות הרקע ההיסטורי. ניתן לפנות בבקשת מידע לאיתור גורלם של בני משפחה באתר האינטרנט של ה-ITS^[3].

שירות האיתור של הארגון, אשר פועל זה למעלה מ-70 שנים מאחד כ-30 משפחות מדי שנה. השירות מאפשר מפגש בין קרובי משפחה שלא זכו להכיר זה את זה בשל צעדי רדיפה כשילוח לעבודות כפייה או הגירה. בתחום איחוד המשפחות פועל ה-ITS בשיתוף פעולה צמוד עם משרדי האיתור המקומיים של ארגון הצלב האדום, הסהר האדום ומגן דוד אדום.

ה-ITS מספק מידע אודות קבוצות נרדפי הנאצים הבאות:

בני כל הלאומים, אשר שגורשו, נאסרו במחנות ריכוז, גטאות, מחנות עבודה ובבתי כלא של הגסטפו.
אנשים שאולצו לעבוד בכפייה בשטח הרייך.
עקורים (DPs) שהיו באחריות ארגון הפליטים הבין-לאומי לאחר השחרור.
קטינים מתחת לגיל 18 בזמן השחרור, אשר השתייכו לאחת מקבוצות הנרדפים.
שבויי מלחמה סובייטיים ואיטלקיים, אשר גורשו למחנות ריכוז או הועבדו בעבודות כפייה.

גישה למסמכי ה-ITS

ה-ITS החל בדיגיטציה של כלל התיעוד בארכיון כבר בשנת 1998. הזרז העיקרי לפרויקט הדיגיטציה היה זירוז הטיפול בפניות, כמו גם שמירה על התיעוד המקורי וביטול הצורך להשתמש בו לצורך העבודה היומיומית. חלקים רבים מהארכיון נגישים דיגיטלית. ה-ITS מנצל כיום את הדיגיטציה הנרחבת כדי לאפשר גישה קלה ככל היותר לאוסף המסמכים העצום שברשותו.

במושבו של הארגון בבד-ארולזן יכולים המבקרים להשתמש במאגרי המידע של ה-ITS.
עותקים מלאים של הארכיון הדיגיטלי של ה-ITS עומדים לרשות שבעה ארגונים שותפים: ארכיון המדינה הבלגי, הארכיון הלאומי הצרפתי, ספריית וינר בלונדון, יד ושם בירושלים (משלוח ראשון הגיע ב-2007^[4]^[5] ושני ב-2008)^[6], מרכז המחקר וההנצחה של תנועת ההתנגדות בלוקסמבורג, מכון הזיכרון הלאומי בפולין (IPN) ומוזיאון השואה בוושינגטון.
משנת 2015 עמל ארכיון ה-ITS על בניית ארכיון מקוון. בשנים הקרובות צפוי ה-ITS להרחיב את כמות התיעוד הזמינה לגולשים^[7].

מאז פתיחתו של הארכיון בשנת 2007 ושינוי אופיו של ה-ITS משירות איתור למרכז תיעוד אודות פשעי הנאציונאל-סוציאליזם עמל הארכיון לגוון את דרכי הגישה לתיעוד המצוי ברשותו, אשר אורכב לצרכיו הפרטניים של שירות איתור העוסק בגורלם של פרטים.

במאי 2019 הועלה לראשונה לאינטנרט מאגר של עשרה מיליון מסמכים הכולל תיעוד ממחנות ריכוז וטרנספורטים, כולל רשימות מתים וניצולים. בהמשך יועלו תיקי חיפוש קרובים ורשימות עקורים ועובדי כפייה^[8].

מחקר

ה-ITS יוזם ותומך בפעילות מחקרית, סדנאות מחקר, אוצר תערוכות ומפרסם מחקרים ומאמרים בתחום העסוק שלו. עובדי מחלקת המחקר של הארגון עונים לפניות של חוקרים ומדריכים חוקרים המבצעים מחקר במטה הארגון בבד-ארולזן. פניות מחקריות ל-ITS ניתן להגיש באופן מקוון^[9].

חינוך

ה-ITS מפתח תוכניות לימוד לבתי ספר, מוסדות הנצחה ומוסדות חינוך אחרים. נדבך משמעותי בעבודת החינוך של ה-ITS מההות סדנאות העבודה שמתקיימות בו מעת לעת, בהם נוטלים חלק משתתפים ממוסדות מגוונים. ה-ITS מפרסם חומרים חינוכיים מגוונים.

ארכיון ה-ITS

אוספי הארכיון: ארכיון ה-ITS הוא אחד מהאוספים הגדולים ביותר של תיעוד אודות הקרבנות האזרחיים של השלטון הנאצי. האוסף כולל יותר מ-30 מיליון מסמכים, חלקם מהשנים 1933–1945 וחלקם מהשנים שלאחר המלחמה. המסמכים מנכחים את ממדי הרדיפה והרצח שבוצעו על ידי השלטון הנאצי, ואת היקף ניצול כח העבודה של אזרחי הארצות שנכבשו על ידי גרמניה במהלכה של מלחמת העולם השנייה.

את הבסיס לאוספי הארכיון מהווים מסמכים שהעבירו אליו בעלות הברית לאחר כיבושה של גרמניה. מסמכים אלה כוללים רבים מהמסמכים ששרדו ממחנות ריכוז, גטאות ובתי כלא. בארכיון ה-ITS תיעוד מקורי רב ממחנות הריכוז דכאו, בוכנוולד, פלוסנבורג ומחנות נוספים, כמו גם העתקים רבים מתיעוד שצולם במספר רב של ארכיונים ומחנות ברחבי אירופה. היקף הניצול של עובדי כפייה מתועד גם הוא על ידי ספרי עבודה, מסמכי ביטוח, תיקים רפואיים ותיעוד רשמי נוסף. בין אוספי הארכיון מצויים גם תיקים של ארגונים נאציים כלבנסבורן (Lebensborn), ארגון טודט (Organisation Todt) ותיקים של הגסטפו והאס אס (SS).

לאוספי הליבה של הארכיון מצטרפים מסמכים רבים המתעדים את פעולות האיתור כמו גם את הטיפול בעקורים לאחר המלחמה. מקום של כבוד בין אוספי הארכיון שמור לכרטסת השמות המרכזית המכילה כ-50 מיליון כרטיסים אשר מתייחסים לכ-17.5 מיליון איש. עד להקמתו של מאגר המידע הדיגיטלי, הייתה הכרטסת- כלי העבודה העיקרי של שירות האיתור.

אוסף ייחודי נוסף בין אוספי ה-ITS הוא אוסף החפצים שלו, הכולל חפצים שנלקחו מאסירים במחנה הריכוז דכאו ומחנות ריכוז אחרים (רוב רובם של החפצים הם של אסירים לא יהודים). ה-ITS עמל על איתורם של בעלי החפצים ויורשיהם, על מנת להשיב להם את החפצים. גרסה דיגיטלית של אוסף זה הועלתה במלואה לארכיון המקוון של ה-ITS.

בישראל

בישראל מופעל השירות על ידי יחידת האיתור הבין-לאומית של מגן דוד אדום בשיתוף עם יד ושם. במסגרת היחידה הוכשרו קציני איתור בקורס שנערך בהשתתפות הצלב האדום הבין-לאומי, אשר מגן דוד אדום הוא חלק ממנו. שירות האיתור הבין-לאומי שימש כאחד ממקורות המידע עבור המדור לחיפוש קרובים של הסוכנות היהודית.

ביקורת ומחלוקת

במהלך השנים נמתחה כלפי השירות ביקורת על כך שאינו פותח את גנזכיו לציבור. השירות, בגיבוי הממשל בגרמניה, הסתמך על חוק הארכיבים הגרמני, המחייב תקופה של מאה שנים לפני שחרור רשומות, ממניעים של צנעת הפרט. המבקרים משיבים מנגד, כי הארגון הוקם על ידי הצלב האדום ומצוי באחריותו ועל כן אינו כפוף לחוק הגרמני.

הועלתה אף טענה כנגד גרמניה ושירות האיתור הבין-לאומי כי אינם פותחים את הארכיבים על מנת להסתיר מידע אודות השואה. המבקרים מצטטים את העובדה כי כל אחת עשרה המדינות החברות בוועדה המפקחת על השירות אישרו את הצהרת סטוקהולם מינואר 2000, הכוללת קריאה לפתיחת ארכיונים מתקופת השואה. הודעה לעיתונות של מוזיאון השואה האמריקאי מ-7 במרץ 2006 האשימה כי "בפועל, שירות האיתור הבין-לאומי והצלב האדום סירבו בעקביות לשתף פעולה עם מועצת הוועדה הבין-לאומית והותירו את הארכיב סגור"^[10].

בתחילת 2006 מספר מאמרי עיתונים העלו תהיות לגבי טיב הניהול של השירות ולגבי המניעים לפיגור שנצבר בטיפול בפניות, בהציגן טיעונים כי התנהלות זו נובעת ממניעים של הכחשת השואה^[11]^[12]^[13].

החל משנת 2007 נפתח הארכיון לקהל הרחב ואוספיו מונגשים בחלקם באופן מקוון, בכך הפכו הטענות על סגירות נחלת העבר.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ITS ארולזן בוויקישיתוף

אתר האינטרנט הרשמי של ארכיוני ארולזן – מרכז בין-לאומי אודות רדיפות הנאצים (באנגלית, בגרמנית, בצרפתית, בפולנית, ברוסית ובספרדית)
אתר שירות האיתור הבין-לאומי
אודות שירות האיתור הבין-לאומי באתר relationet
סקירה של הצלב האדום על 50 שנות פעילות שירות האיתור הבין-לאומי (באנגלית)
שירות האיתור הבין-לאומי ומחקר היסטורי באתר הצלב האדום (באנגלית)
על שירות האיתור הבין-לאומי ויד ושם, באתר יד ושם
דור גליק, גרמניה, האדמיניסטרציה של השטן: מסע בין רשימות מוות, באתר ynet, 11 במאי 2010
"המקום לחיפוש קרובים" - לוח המודעות המרכזי לחיפוש ואיתור קרובים - באתר הגנאלוגיה היהודית
AP, פורסם ארכיון של חפצי יהודים ממחנות ריכוז, באתר ynet, 7 באוקטובר 2015

ארכיוני ארולזן – מרכז בין-לאומי אודות רדיפות הנאצים, ברשת החברתית פייסבוק
ארכיוני ארולזן – מרכז בין-לאומי אודות רדיפות הנאצים, ברשת החברתית אקס (טוויטר)

הערות שוליים

^ שירות האיתור היבלאומי באתר UNESCO
^ שרת התרבות הגרמנית מוניקה גריטרס מבקרת ב-ITS
^ Anfragen, Arolsen Archives (בגרמנית)
^ יד ושם מברך על החלטתה של ההנהלה הבין לאומית של הארכיון בבד ארולסן בגרמניה לאשר את האפשרות להעביר למדינות החברות בהנהלה בכללן ישראל את החומר הארכיוני באתר יד ושם
^ משלחת בכירה מהארכיון בבד-ארולסן בראשותו של מנהל שירות האיתור הבין לאומי נמצאת ביד ושם, באתר יד ושם
^ [https://www.yadvashem.org/he/press-release/26-march-2008-13-04.html בשבוע שעבר התקבל ביד ושם המשלוח השני של חומרים ארכיונים סרוקים מהארכיון של הצלב האדום הבין לאומי בגרמניה
^ [digitalcollections.its-arolsen.org אתר הארכיון המקוון של ה-ITS]
^ עופר אדרת, עשרה מיליון מסמכים מתקופת השואה הועלו לראשונה לרשת, באתר הארץ, 22 במאי 2019
^ הגשת פנייה מחקרית
^ הודעת מוזיאון השואה האמריקאי
^ כתבת מערכת מהוושינגטון פוסט
^ כתבה מהגרדיאן
^ כתבה מהוושינגטון פוסט

[1] שירות האיתור היבלאומי באתר UNESCO

[2] שרת התרבות הגרמנית מוניקה גריטרס מבקרת ב-ITS

[3] Anfragen, Arolsen Archives (בגרמנית)

[4] יד ושם מברך על החלטתה של ההנהלה הבין לאומית של הארכיון בבד ארולסן בגרמניה לאשר את האפשרות להעביר למדינות החברות בהנהלה בכללן ישראל את החומר הארכיוני באתר יד ושם

[5] משלחת בכירה מהארכיון בבד-ארולסן בראשותו של מנהל שירות האיתור הבין לאומי נמצאת ביד ושם, באתר יד ושם

[6] [https://www.yadvashem.org/he/press-release/26-march-2008-13-04.html בשבוע שעבר התקבל ביד ושם המשלוח השני של חומרים ארכיונים סרוקים מהארכיון של הצלב האדום הבין לאומי בגרמניה

[7] [digitalcollections.its-arolsen.org אתר הארכיון המקוון של ה-ITS]

[8] עופר אדרת, עשרה מיליון מסמכים מתקופת השואה הועלו לראשונה לרשת, באתר הארץ, 22 במאי 2019

[9] הגשת פנייה מחקרית

[10] הודעת מוזיאון השואה האמריקאי

[11] כתבת מערכת מהוושינגטון פוסט

[12] כתבה מהגרדיאן

[13] כתבה מהוושינגטון פוסט

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]