לדלג לתוכן

השואה – מונחים

הוספת קישורים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פורטל
פורטל

למושגים, אישים וערכים בנושא השואה, ראו פורטל השואה.

חדר הנצחה לשואת יהודי הונגריה במוזיאון היהודי, ליד בית הכנסת הגדול של בודפשט
דף זה מכיל הגדרות קצרות למונחים הקשורים לשואה

גרמניה הנאצית

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • המפלגה הנאצית: בגרמנית NSDAP - Nationalsozialistische Arbeitspartei Deutschland ("מפלגת הפועלים הלאומית-חברתית של גרמניה") מפלגה לאומנית ששלטה בגרמניה בשנים 1933–1945, תחת הנהגתו של אדולף היטלר. הייתה בעלת משנה סדורה, שעיקריה לאומנות פאן-גרמנית, גזענות ובמיוחד אנטישמיות, טוטליטריזם מוחלט, אנטי-ליברליזם, אנטי-דמוקרטיה ואנטי-קומוניזם. הביאה לפרוץ מלחמת העולם השנייה ולשואת יהודי אירופה.
  • גרמניה הנאצית: כינוי לגרמניה בתקופת השלטון הנאצי (בשנים 1933–1945).
  • נאציזם: (קיצור של נאציונל-סוציאליזם, בגרמנית: Nationalsozialismus או בקיצור Nazismus) הוא כינוי לאידאולוגיה שפיתחה המפלגה הנאציונל-סוציאליסטית (הנאצית) בגרמניה בשנות ה-20 וה-30 של המאה ה-20. האידאולוגיה הנאצית כללה השקפה גזענית בדבר עליונותם של "גזעים" אנושיים מסוימים על פני אחרים, ודגלה בדיכוי ואף השמדה של "גזעים נחותים", לעומת שמירת ה"טוהר" של "הגזעים העליונים".

מוסדות וגופים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • פיהרר: בגרמנית Führer "מנהיג". זהו התואר שבו כינה עצמו אדולף היטלר, מנהיגה של גרמניה הנאצית.
  • אס אה: בגרמנית SA, קיצור של Sturmabteilung "פלוגות הסער", כונו גם "החולצות החומות" בשל צבע המדים שלהם. ארגון מיליציה של המפלגה הנאצית. אוסף בריונים פאשיסטים שעזרו למפלגה הנאצית לעלות לשלטון על ידי אלימות. אחרי שעלה לשלטון, חיסל היטלר את ראשי ה-SA בליל הסכינים הארוכות.
  • גסטפו: בגרמנית Gestapo, קיצור של geheime Staatspolizei "משטרת המדינה החשאית". המשטרה החשאית של האס אס, הייתה אחראית על השמדת היהודים ועל השמירה במחנות ההשמדה.
  • אס אס: בגרמנית SS, קיצור של Schutzstaffel "יחידת הגנה", ארגון ההגנה והמודיעין של המפלגה הנאצית, היה אחראי על כל מחנות הריכוז בשטחי הכיבוש הנאצי. מפקדי ושומרי מחנות הריכוז וההשמדה היו חיילי אס אס.
  • ואפן אס אס: בגרמנית: Waffen-SS "האס-אס המזוין" - הזרוע הצבאית של האס אס.
  • אס דה: בגרמנית SD, קיצור של Sicherheitsdienst "שירות הביטחון", סוכנות המודיעין של המפלגה תפקידו העיקרי היה איסוף מודיעין ופיקוח על כל גורם שעלול לסכן את המפלגה.
  • המשרד הראשי לביטחון הרייך: בגרמנית Reichssicherheitshauptamt או RSHA, ארגון שהוקם על ידי היינריך הימלר, באמצעות מיזוג של ה-SD (שירות הביטחון) ומשטרת הביטחון שכללה את הגסטפו (המשטרה החשאית) והקריפו (משטרת הפלילים, Kriminalpolizei).
  • איינזצגרופן בגרמנית Einsatzgruppen "עוצבות מבצע" או "קבוצות ביצוע", יחידות השמדה של האס אס, שנלוו לוורמאכט בכיבושיו ועסקו בהשמדת אוכלוסייה שהייתה לא רצויה לנאצים.
  • ורמאכט: בגרמנית Wehrmacht "כוח ההגנה", הצבא הגרמני (לא כולל הוואפן אס אס).

שנאת היהודים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אירועים שקדמו להשמדה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מהלך השואה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקומות איסוף

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • גטו: שם לרובע מוקף חומה שבו חויבו לגור יהודי העיר.
  • מחנה ריכוז: מתקן כליאה רחב ידיים שנועד לאסירים פוליטיים, קבוצות אתניות או קבוצות דתיות, שנכלאו ללא כל הליך משפטי. מחנה הריכוז שימש לעבודות כפייה (מחנה עבודה), ובמקרים קיצוניים - להשמדה של האסירים (מחנה השמדה).
  • מחנה עבודה: שם כולל למחנות שהקימו הנאצים במהלך מלחמת העולם השנייה בתקופת השואה כחלק מן הפתרון הסופי של אדולף אייכמן. במחנות נכלאו יהודים, צוענים, מתנגדי המשטר, הומוסקסואלים ושבויי מלחמה. מבין כל אלה סבלו היהודים מהיחס הנוקשה ביותר.
  • מחנה השמדה: מחנה שבו רצחו הנאצים יהודים ובני עמים אחרים באופן שיטתי. ההשמדה במחנות התבצעה בעיקר באמצעות תאי גזים, והגופות נשרפו בקרמטוריום משרפות או גרילרים.

אמצעים ופעולות השמדה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • אקציה (בגרמנית: "פעולה"): פעולה של הגסטפו וכוחות ביטחון אחרים בגטו, על מנת לאתר, לעצור ולרכז יהודים לקראת שילוח למחנות ריכוז, מחנות השמדה, או מחנות לעבודה כפייה. המתנגדים למעצר בדרך כלל נורו במקום.
  • סלקציה (בגרמנית: "מיון"): פעולה במחנות הריכוז ומחנות עבודה, וגם בגטאות בזמן אקציה לקראת שילוח למחנות. בוצע מיון בעיקר לפי גיל וכושר עבודה, וכל השאר (חולים, ילדים, זקנים ונשים) נשלחו להשמדה. הסלקציה נעשתה בדרך כלל מיד עם הגעת טרנספורט של יהודים למחנה, והשורדים אותה נאלצו לעבור סלקציה חוזרת מדי פעם.
  • טרנספורט: שילוחים מאורגנים ממחנות הריכוז למחנות ההשמדה, לרוב על פי רשימה שנקבעה מראש.
  • ניסויים רפואיים בבני אדם בתקופת השואה: ניסויים רפואיים שנערכו באסירי מחנות הריכוז ברחבי אירופה, איתם היה מזוהה במיוחד יוזף מנגלה, שגרמו למוות רב תוך כדי עינויים קשים למספר גדול של בני-אדם. מפורסמים במיוחד ניסויי מנגלה בתאומים.
  • תא גזים: במחנות ההשמדה הומתו היהודים באמצעות תאי גזים.
  • ציקלון בה: הגז ששימש בתאי הגזים. הגיע במכלי מתכת בהם נשמר כגרגירי מוצק. הגז היה גז חנק שחדר לגוף. לעיתים נקרא בשגגה "ציקלון בי".
  • איינזצגרופן: יחידות חיסול ממונעות שפעלו אחרי הצבא הפולש בחזית המזרחית. שימשו גורם מרכזי בהשמדת יהודי אירופה בתקופת השואה. מעריכים כי יחידות אלה רצחו כמיליון וחצי יהודים ומעל לשלושה מיליון שבויי מלחמה.
  • בור ירי: שיטת ההשמדה הראשונית, בעיקר בשטחי רוסיה הכבושים. תושבי עיירה מסוימת היו נלקחים מחוץ לעיירה ונורים אל תוך בור כך שהבור שימש להם קבר אחים.
  • צעדות המוות: הכינוי לתהליך הצעדתם של אסירים יהודים ממחנות ההשמדה הגרמניים במזרח אירופה בסוף מלחמת העולם השנייה לאורך קילומטרים רבים בתוואי נסיגת הצבא הנאצי, בקור עז ותוך כדי טבח מתמיד.
  • מבצע ריינהרד (Aktion Reinhard): מבצע השמדתם של יהודי הגנרלגוברנמן (החלק המרכזי של פולין). במסגרת המבצע נרצחו 1,700,000 בני אדם, רובם המוחלט יהודים.
  • תוכנית 1005: תוכנית שנהגתה בגרמניה לקראת סיום המלחמה ומטרתה הייתה להסוות את השמדת היהודים. הגרמנים פוצצו מחנות, פתחו בורות ירי ושרפו גופות. כן הושמדו מסמכים רבים כדי לטשטש את הכמות. כך, לדוגמה, לא נותר זכר למחנה ההשמדה טרבלינקה ולמחנה העבודה פלאשוב.

חיי היהודים בשואה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארגונים ומושגים כלליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • הטלאי הצהוב: סימן היכר אותו היו חייבים היהודים לענוד. בדרך כלל מגן דוד צהוב עם האות J עליו.
  • יודנראט: מועצות יהודיות לניהול חיי הפנים בגטאות, תחת פיקוחו של הגסטפו. פעמים רבות נדרשו לספק לנאצים רשימות של המיועדים להישלח להשמדה.
  • מוזלמן: (ביידיש: מוסלמי) הוא כינוי לאדם שאיבד כל עניין בחיים והוא מעין מת מהלך. כינוי זה שימש, במחנות הריכוז באירופה הכבושה בידי הנאצים, לתיאור אסיר מורעב עד מוות, שאינו מסוגל לעבוד יותר.
  • קאפו: כינויו של אסיר שהיה ממונה מטעם הנאצים על אסירים אחרים במחנות הריכוז. חלק מהקאפואים עזרו לשוכני המחנות, אחרים היו אדישים למצוקתם והיו כאלה שנודעו באכזריותם כלפיהם.
  • עונג שבת: ארכיון שנאסף בגטו ורשה על ידי עמנואל רינגלבלום ואסירים נוספים, המהווה עדות חשובה על חיי הגטו.

דמויות מפתח

[עריכת קוד מקור | עריכה]
סופרי ומשוררי השואה
מורדי הגטאות
ילדים בשואה
  • אנה פרנק: נערה יהודייה ממוצא גרמני שנרצחה בשואה. היומן שכתבה, בו תיעדה את התקופה בה הסתתרה עם משפחתה מאימת הנאצים במחבוא בבית דירות באמסטרדם, היה לאחד התיעודים המפורסמים בעולם של חיי היהודים בתקופת השואה
  • מרי ברג: נערה שכתבה יומן בגטו ורשה, אשר ביטא את התמורות שחלו בחייהם של בני הנוער בגטאות

נאצים בכירים האחראים לשואה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • אדולף היטלר: הפיהרר של גרמניה הנאצית, הגה את תוכנית "הפתרון הסופי", היה האחראי הראשי לרדיפות היהודים ולרציחתם בשואה
  • מרטין בורמן : סגנו של היטלר, אחראי לארגון "הפתרון הסופי".
  • יוזף גבלס: שר התעמולה הנאצי. אחראי על התעמולה האנטישמית ברייך שהסיתה נגד היהודים. יזם בין היתר את שריפת הספרים בליל הבדולח
  • הרמן גרינג: מושל פרוסיה, שר התעופה ומקים הגסטפו. היה בעל תפקיד מכריע ברדיפות היהודים שקדמו להשמדתם בשואה, להחרמת רכושם ולפרעות ליל הבדולח. היה גם בין האחראים להשמדת היהודים בשואה
  • היינריך הימלר: ראש האס אס והגסטפו, האחראי הראשי לביצוע בפועל של השמדת היהודים בשואה
  • ריינהרד היידריך: ראש הגסטפו ולאחר מכן ראש המשרד הראשי לביטחון הרייך. המתכנן הראשי של "הפתרון הסופי" בוועידת ואנזה, ואחראי על ביצוע בפועל של השמדת היהודים
  • היינריך מילר: מפקד הגסטפו אחרי היידריך, אחראי על השמדת היהודים במחנות הריכוז
  • ארנסט קלטנברונר: מפקד המשרד לביטחון הרייך אחרי היידריך. אחראי על השמדת יהודים
  • הנס פרנק: מושל שטחי הכיבוש הנאצי בפולין, פיקח על העברת היהודים לגטאות ולמחנות ההשמדה
  • אדולף אייכמן: ראש המחלקה היהודית במשרד לביטחון הרייך. אחראי לארגון המשלוחים למחנות ההשמדה
  • רודולף הס: היה בתחילה מזכירו האישי של אדולף היטלר ולאחר מכן סגנו. נחשב לאחד הבכירים בהיררכיה של המפלגה הנאצית
  • רודולף פרנץ הס: מפקד אושוויץ, אחראי להמתת מיליוני אנשים במחנה
  • יירגן שטרופ: גנרל, מפקד האס אס והמשטרה במחוז ורשה. מחריבו של גטו ורשה ומדכא מרד גטו ורשה
  • יוזף מנגלה: רופא נאצי שערך ניסויים סדיסטיים באסירי אושוויץ והיה ממונה גם על סלקציות במחנה
  • פאול בלובל - ממפקדי האיינזצגרופן, מהאחראים לטבח באבי יאר. מפקד מבצע 1005

גטאות ואתרי השמדה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

גטאות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחנות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אתרי השמדה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

התנגדות וההצלה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

התנגדות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
התנגדות יהודית בשואה
  • מרד גטו ורשה: בשנת 1943, לאחר שרוב הגטו חוסל, פתח הארגון היהודי הלוחם במרד שבראשו עמד מרדכי אנילביץ'. במקביל לו פעל ארגון אצ"י. הלוחמים היהודים גרמו נזק לכוחות הגרמניים ופעמיים הסיגו אותם מהגטו. בעקבות המרד החלו הגרמנים לשרוף את הגטו. המרד היה צעד חשוב בהתנגדות היהודית והיווה תמריץ למרידות נוספות.
  • מרידות בגטאות: מרידות התרחשו בעשרות גטאות שהוקמו במהלך השואה על ידי הנאצים ועוזריהם.
  • אי"ל (הארגון היהודי הלוחם) ואצ"י (ארגון צבאי יהודי) - שני ארגוני מחתרת שהורכבו מתנועות נוער שונות, אשר פעלו במקביל במרד גטו ורשה, אך ללא שיתוף פעולה ביניהם.
  • צנחני היישוב: כינויה של קבוצה של 37 צנחנים שהתארגנה ביישוב העברי בארץ ישראל, והוצנחה על ידי הבריטים באירופה הכבושה על מנת לסייע במאמץ המלחמתי הבריטי.
התנגדות לנאצים של לא יהודים
  • התנגדות גרמנית לנאציזם: כללה ניסיונות התנקשות בהיטלר.
  • פרטיזנים: לוחמים אנטי-נאצים, בהם גם יהודים, שהסתתרו בעיקר ביערות ויצאו לפגוע בנקודות תורפה של הגרמנים באזורים הכפריים. בין הפרטיזנים המפורסמים: טיטו, אוג'ניו קאלו.
  • ארמייה קריובה ("צבא המולדת", ה-AK): תנועת המחתרת המרכזית בפולין, שנאבקה נגד הכיבוש הגרמני במלחמת העולם השנייה.
  • מרד ורשה: מאבק חמוש שבמהלכו ניסה "צבא המולדת" הפולני לשחרר את ורשה מהכיבוש הנאצי.

הצלה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • חסידי אומות העולם: כינוי לאישים שהצילו יהודים בזמן השואה, לעיתים קרובות תוך סיכון חייהם, עקב האיסור המפורש של הנאצים על הסתרת יהודים. אישים אלה מוכרים רשמית כחסידי אומות עולם על ידי מוסד יד ושם.
מחסידי אומות העולם
  • ראול ולנברג – דיפלומט שוודי, שהציל את חייהם של עשרות אלפי יהודים בהונגריה ועקבותיו נעלמו עם סיום המלחמה.
  • אוסקר שינדלר – תעשיין גרמני שהקים מפעלים לייצור נשק במלחמה והציל ממוות את עובדיו היהודיים.
  • צִ'יאוּנֶה (סֶמְפּוֹ) סוּגִיהַארַה – קונסול יפני בליטא, שהציל בזמן השואה את חייהם של אלפי יהודים באמצעות הנפקת ויזות מזויפות.
  • הצלת יהודי דנמרק – מבצע הברחתם של אלפי יהודי דנמרק בסירות דיג אל שוודיה הנייטרלית בשנת 1943.
  • לה שמבון-סור-ליניון – עיירה בדרום צרפת שתושביה סייעו ליהודים בדרכים שונות להימלט מפני הנאצים.
  • קינדר-טרנספורט (בגרמנית: Kindertransport, "משלוח ילדים") – כינוי למשלוחי הצלה של עשרת אלפים ילדים יהודים מגרמניה (בעיקר מהמבורג), אוסטריה, צ'כיה ופולין בספינות לבריטניה בין דצמבר 1938 לפרוץ מלחמת העולם השנייה ב-1 בספטמבר 1939.

ארגונים יהודיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

השואה לפי ארצות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ברית המועצות
פולין
  • שואת יהודי פולין: מיד לאחר הפלישה הגרמנית לפולין ב-1939, החלה רדיפת היהודים שם, שכלל גזל רכוש, כליאת היהודים בגטאות ומשלוחם לעבודות כפייה
  • יחס הפולנים לשואה: במהלך הכיבוש הגרמני, לא היה ביכולתם של הפולנים להתנגד באופן פעיל להשמדת היהודים. על אף העובדה שהיו מקרים של הצלת יהודים בידי פולנים, היחס הפולני לשואת היהודים היה לרוב אדיש, ולעיתים אף משתף פעולה
גרמניה
  • היהודים בגרמניה הנאצית: בשנים 1933–1939 סבלו יהודי גרמניה מרדיפה ואפליה עקב עליית המפלגה הנאצית לשלטון. מימוש פן האנטישמיות בנאציזם נעשה במספר שלבים: תחילה, בידוד חברתי שכלל חרמות ופיטורים ולאחר מכן בידוד חוקי ופוגרומים בחסות הממשל ולבסוף - השמדה
הונגריה
רומניה
ארצות צפון-אפריקה

השמדת לא יהודים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • השמדת לא יהודים במלחמת העולם השנייה
  • שואת הצוענים: רדיפות הצוענים במלחמת העולם השנייה היו חלק בלתי נפרד ממדיניות הגזע הנאצית, והתחוללו במקביל להשמדת היהודים. הנאצים שאפו לחסל את אוכלוסיית הצוענים באירופה, ובמהלך המלחמה חיסלו מאות אלפים מביניהם.
  • סעיף 175: הסעיף בחוק העונשין הגרמני האוסר על יחסים הומוסקסואליים. המשטר הנאצי עשה בו שימוש לכליאת הומוסקסואלים במחנות ריכוז, סירוסם והמתתם.
  • תוכנית T4 - אותנסיה: מבצע שנערך במהלך שלטונם של הנאצים בגרמניה שנועד לחיסול כל ה"לא כשירים" - כל מי שסבל מפגמים פיזיים קשים או ממחלות נפשיות קשות.

התגובה לשואה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
תגובות בעולם
  • תגובת העולם לשואה: תגובות הממשלות, הציבור והתקשורת במדינות העולם לידיעות על החקיקה, הגירושים ורצח המונים מאורגן של היהודים בשטחים שתחת ריבונותה או השפעתה של גרמניה הנאצית, בעיצומה של מלחמת העולם השנייה ולאחריה.
  • מחנות העקורים: מחנות באירופה ששוכנו בהם פליטים יהודים לאחר מלחמת העולם השנייה.
  • משפטי נירנברג: סדרה של משפטים לאחר מלחמת העולם השנייה, בהם הועמדו ראשי הפושעים הנאצים לדין על ידי בעלות הברית (ארצות הברית, בריטניה ורוסיה).
  • יום הזיכרון הבינלאומי לשואה: יום זיכרון לשואה אותו קבע האו"ם בשנת 2005, ליום בו שוחרר מחנה אושוויץ. יום זה משמש מדינות אחדות, בהן גרמניה.
  • הכחשת השואה: הטענה כי השואה לא ארעה, או כי לא הייתה בממדים המיוחסים לה על ידי ההיסטוריונים מהזרם המרכזי, או כי לא הייתה מכוונת ומאורגנת על ידי הממשלה הנאצית בגרמניה או כי לא הייתה מכוונת דווקא כלפי יהודים.
תגובות בישראל ובקרב יהודים

זיכרון השואה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • תגובת החברה הישראלית: מקומה של השואה באתוס הישראלי ודרכי הנצחתה של השואה השתנו במהלך השנים, מהתייחסות קולקטיבית של "שישה מיליון" להתייחסות פרטנית-אישית של פנים ושמות. גם היחס לניצולים ולנרצחים השתנה, מביקורת על "הליכה כצאן לטבח" להעלתם על נס בשלושים השנים האחרונות
  • משפט גרינוולד: משפט שדן בפעילותו של ישראל קסטנר, מראשי ועד ההצלה בהונגריה בזמן השואה. עיקר הדיון לגביו נסוב סביב השאלה, האם הוא ניסה להציל יהודים רבים ככל הניתן, או שמא הסתיר מיהודי הונגריה את הגורל הצפוי להם לטובת הצלת קומץ מיוחסים
  • משפט אייכמן: משפט שבו הועמד לדין בירושלים ב-1961 הפושע הנאצי אדולף אייכמן
  • שמעון ויזנטל: ניצול שואה שהקים לאחריה מכון מחקר קטן והביא למשפט פושעים נאצים רבים
  • עמותת עמך: עמותה ישראלית המסייעת נפשית לניצולי שואה
  • יד ושם: המוסד הממלכתי של מדינת ישראל להנצחה ולחקר השואה
  • יום הזיכרון לשואה ולגבורה: יום זיכרון שקבעה מדינת ישראל להנחלת זיכרון השואה ולהנצחת קורבנותיה
  • מסע בני נוער לפולין: מסעות לגטאות ומחנות ההשמדה שנערכים לאורך כל השנה על ידי בני נוער מישראל ומהתפוצות כאקט חינוכי-לימודי להנצחת השואה וקורבנותיה וחיזוק השורשים היהודיים. בשבוע שבו חל יום השואה והגבורה, נערך מצעד החיים, ששיאו בטקס במחנה ההשמדה אושוויץ
  • ארכיוני ארולסן - מרכז בינלאומי אודות רדיפות הנאצים: ארכיון ומרכז מידע ותיעוד בגרמניה, אודות פשעי המשטר הנאצי וגורל הניצולים לאחר המלחמה
  • לימודי השואה
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=השואה_–_מונחים&oldid=39984395"