לדלג לתוכן

ארנון מילצ'ן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ארנון מילצ'ן
מילצ'ן ב-1994
מילצ'ן ב-1994
לידה 6 בדצמבר 1944 (בן 79)
רחובות, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל, מונקו עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1965
מקום לימודים בית הספר לכלכלה של לונדון עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות בולטות

"12 שנים של עבדות" – מפיק (זכה בשלושה פרסי אוסקר)

"האיש שנולד מחדש" – מפיק (זכה בשלושה פרסי אוסקר)
בן או בת זוג אמנדה קוצר עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים אלכסנדרה מילצ'ן עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס מרי פיקפורד עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מילצ'ן עם ברברה סטרייסנד ב-1984

ארנון מילצ'ן (נולד ב-6 בדצמבר 1944) הוא איש עסקים ישראלי, הנחשב לאחד המפיקים הבולטים בהוליווד. נכון לשנת 2019 הונו מוערך לפי מגזין פורבס בכ-3.2 מיליארד דולר[1]. חלק מהסרטים שהפיק זכו בפרסי אוסקר והוא היה מועמד לאוסקר כמפיק הסרט "סודות אל איי". הפיק סרטים מצליחים רבים אחרים ובהם: "מועדון קרב", "דרדוויל", "אישה יפה", "המבול", "כמו יום ולילה", "12 שנים של עבדות", "דיזנגוף 99" ו"האיש שנולד מחדש".

מילצ'ן שימש סוכן של הלשכה לקשרי מדע (לק"ם), וסייע לתוכנית הגרעין הישראלית[2][3].

מילצ'ן נולד ברחובות[4], הוא דור שמיני בארץ מצד אמו שושנה (לבית גבריאלי), לתלמידי הגר"א אשר עלו לארץ ישראל בראשית המאה ה-19.

כשהיה בן 21 נפטר אביו, ומילצ'ן ירש את חברת "האחים מילצ'ן", שהוקמה בשנת 1950 ועסקה בדישון. מילצ'ן הפך את החברה לחברת כימיקלים מצליחה[5], והיא נמכרה ביולי 2008 ליוסי מימן בסכום המוערך בכ-10 מיליון דולר[6]. בהמשך הגדיל את הונו תוך מעורבות בתחומים מגוונים[7], בין השאר החל לפעול כסוחר ומתווך בעסקאות נשק[8].

מילצ'ן מחזיק בתואר מבית הספר לכלכלה של לונדון.

בספר "סודות – סיפור חייו של ארנון מילצ'ן סוכן חשאי שהפך לאיל הון הוליוודי"[9], שיצא בשנת 2011 טוענים כותביו, מאיר דורון וג'וזף גלמן, שמילצ'ן היה שנים רבות סוכן של הלק"ם, והשתתף ברכש ובמימון רכיבים לתוכנית הגרעין הישראלית. על פי הספר, שמעון פרס הוא זה שגייס אותו ללק"ם[10][11]. בספרם של יוסי מלמן ודן רביב "מלחמות הצללים – המוסד וקהילות המודיעין" שיצא ב-2011, מוזכר מילצ'ן כשותף בלשכה לקשרי מדע, וכאחד מסוחרי הנשק הכי גדולים בשירותה[10].

בסוף שנות ה-70 התפרסמו ידיעות בעיתונות העולם שמילצ'ן, בשליחות מדינת ישראל, השתתף בפעילות שנועדה לעזור למשטר האפרטהייד בדרום אפריקה, על ידי יצירת תדמית חיובית למשטר[12][13]. בריאיון לאילנה דיין בתוכנית עובדה בנובמבר 2013, אישר מילצ'ן את פעילותו כסוכן לק"ם. מילצ'ן אף הודה בתוכנית כי השתתף בפעילות למען משטר האפרטהייד בדרום אפריקה[14][15][16].

השתלבות בתעשיית הקולנוע ועסקים נוספים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסוף שנות ה-70 הפיק מילצ'ן מספר סרטים בישראל, כשהמצליח ביניהם הוא "דיזנגוף 99"[17].

לאחר מכן עבר להוליווד, והשתלב בתעשיית הקולנוע כמפיק וכמשקיע, כשהבמאי הידוע ביותר איתו עבד היה מרטין סקורסזה. בשנת 1991 הקים מילצ'ן חברת הפקות עצמאית בשם "New Regency Productions", שנכון לשנת 2016 מחזיק בה בשיתוף עם רופרט מרדוק[18]. ב-2002 הפיק את הסרט "זהות שאולה" עם מורגן פרימן, ואשלי ג'אד.

בשנת 1996 החל להשקיע בחברת פומה, יצרנית בגדי ספורט מגרמניה. מילצ'ן רכש 42% מהחברה תמורת 150 מיליון דולר ובשנת 2002 מכר את החזקותיו תמורת 800 מיליון דולר[18].

בפברואר 2012 דווח כי מילצ'ן מקים עם סוכנות ADD "חממת תוכן" המיועדת לקידום תכנים ישראליים בארצות הברית. בתקשורת דווח כי במסגרת ההסכם בין הצדדים, חברת ניו ריג'נסי של מילצ'ן תשקיע בפיתוח רעיונות שיוצרים ישראלים יציעו לסוכנות ADD. עוד קובע ההסכם כי ADD תהפוך לנציגה הבלעדית של מילצ'ן בישראל.

מילצ'ן פעיל בשוק הטלוויזיה בישראל, והוא החזיק בכ-15.5% מהבעלות על ערוץ 10.

שובו לישראל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2008 אושר תיקון מס' 168 לפקודת מס הכנסה, הפוטר עולים חדשים ותושבים חוזרים ממס הכנסה בישראל על הכנסותיהם בחו"ל במשך 10 שנים מבואם לישראל. ב-13 באוקטובר 2009, בעקבות ההטבות במס המיועדות לעולים חדשים ולתושבים חוזרים אותן יזמה המדינה, הודיע מילצ'ן על חזרתו לישראל, בה הוא מחזיק בבתים בהרצליה פיתוח ובבית ינאי[19]. החוק זכה לכינוי "חוק מילצ'ן" לאחר חזרתו של מילצ'ן לישראל ב-2009[20]. בדו"ח מבקר המדינה מ-2013 נקבע שהחוק מעודד תושבים חוזרים אך פותח פתח להלבנת הון[21]. למרות רצון של משרד האוצר לשנות פטור זה, התיקון לחוק הוצא מספר פעמים מהצעת חוק ההסדרים ולא אושר.

בשנת 2013 בדק אצל נתניהו ויאיר לפיד לגבי האפשרות להאריך את החוק לתקופה שמעבר לעשר שנים. הוא קיים בנושא פגישה מקצועית עם לפיד, אך הנושא לא קודם[22].

יחסיו עם בנימין נתניהו

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – תיק 1000

בדצמבר 2016 נחקר מילצ'ן על ידי המשטרה לגבי קשריו עם נתניהו. זמן קצר לאחר מכן עזב מילצ'ן את ישראל ומאז לא שב לבקר בה. ב-5 בינואר 2017 פורסם כי ראש הממשלה, בנימין נתניהו, חשוד בקבלת טובות הנאה ממילצ׳ן בדמות סיגרים ושמפניה בשווי מאות אלפי שקלים[23]. עו"ד עמית חדד שייצג את נתניהו טען בפני מילצ'ן כי המתנות שהעניק לנתניהו היו במסגרת ידידותם הקרובה וכי קיבל את הויזה בלי קשר לנתניהו, בנוסף לטענותיו בדבר קשריו עם ח"כ יאיר לפיד בהקשר הארכת הפטור ממס לתושבים חוזרים.

כן פורסם במהלך החקירה כי ב-2004 נתן מילצ'ן לשרה נתניהו סט תכשיטים בשווי 8,600 דולר[24], אך נושא זה לא נכנס לכתב האישום בתיק. ב-13 בפברואר 2018 המליצה משטרת ישראל להעמיד לדין את מילצ'ן באשמת מתן שוחד ואת נתניהו באשמת לקיחת שוחד[25]. אולם היועץ המשפטי לממשלה החליט להעמיד לדין את נתניהו בעבירה של מרמה והפרת אמונים בלבד ושלא להעמיד לדין את מילצ'ן.

בכתב האישום בתיק 1000 נטען שנתניהו סייע למילצ'ן במספר עניינים, למרות הקרבה ביניהם. עניינים אלו כוללים: שיחה עם יאיר לפיד לגבי הארכת תקופת הפטור ממס מעבר לעשר שנים[26] ושיחה עם שגריר ארצות הברית בישראל דן שפירו ומזכיר המדינה של ארצות הברית ג'ון קרי לגבי חידוש אשרת הכניסה שלו לארצות הברית שעוכב בגלל הפרסומים על כך שהיה סוכן הלק"ם.

ב-25 ביוני 2023 החלה עדותו של מילצ'ן במשפט נתניהו, שניתנה בברייטון שבאנגליה. עדותו הסתיימה ב-6 ביולי 2023.

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מילצ'ן היה נשוי לבריג'יט ז'אנמר, ישראלית ילידת צרפת, ולזוג נולדו שלושה ילדים: יריב, אלכסנדרה ואלינור. ב-2004 נישא לאמנדה קוצר, טניסאית דרום אפריקאית בעברה, שבשיאה המקצועי דורגה שלישית בדירוג העולמי ולהם שני ילדים משותפים. על פי תחקיר "עובדה" יש לו בת נוספת מאישה שלא היה נשוי לה.[27]

מילצ'ן מרבה לארגן כינוסי הזדהות ותמיכה בישראל בהשתתפות מיטב כוכבי הוליווד. היה ידיד אישי של שמעון פרס, ובצעירותו היה מעורב פוליטית במפלגת רפ"י ואף סירב להצעה של משה דיין לשמש כשר האוצר[28]. מילצ'ן ידוע במעורבותו הפוליטית ובקרבה לראשי המנהיגים בארץ ואף תיווך בניסיונות להקמת ממשלת אחדות בין ציפי לבני לנתניהו ב-2009 ובין יצחק הרצוג לנתניהו במאי 2016[29][30][31][32]. המשא ומתן להקמת ממשלת אחדות והתנעת התהליך המדיני לא צלח ואביגדור ליברמן מונה לשר הביטחון[33].

מילצ'ן מחזיק באוסף אמנות גדול. בדצמבר 1979 נגנבו ציורים מביתו – גניבת האמנות הגדולה ביותר שבוצעה בישראל. מביתו נגנבו יצירות מקוריות של פבלו פיקאסו, מאנה כץ, רנה מגריט, נחום גוטמן ונפתלי בזם[34][35]. אחד מהגנבים היה משה לוי, שבהמשך יתגלה כ"מזריק הנפט" שרצח את אשתו. באפריל 2015 דירגה אותו רשת הטלוויזיה CNBC במקום השלישי ברשימת "אספני האמנות הגדולים ביותר של הוליווד", עם אוסף שמוערך בשווי של 600 מיליון דולר[36].

פילמוגרפיה נבחרת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ ארנון מילצ'ין, באתר פורבס (באנגלית)
  2. ^ Cieply, Michael (17 ביולי 2011). "New Book Tells Tale of Israeli Arms Dealer in Hollywood". The New York Times. {{cite news}}: (עזרה)
  3. ^ אתר למנויים בלבד יוסי ורטר, "מבצע מסכות פנים": פרקליטי נתניהו טוענים שמילצ'ן היה סייען של המוסד, באתר הארץ, 19 במרץ 2024;
    איתמר ב"ז, מה עומד מאחורי הטענה שמילצ'ן הוא נכס חשוב של המוסד? מתברר שלא הרבה, באתר העין השביעית, 19 במרץ 2024
  4. ^ Sharon Worbel, Drilling and diving with Israel’s Top 10, באתר ג'רוזלם פוסט, 9 ביולי 2010
  5. ^ אז כמה באמת שווה ארנון מילצ'ן?, באתר פורבס, 23 בנובמבר 2013
  6. ^ גולן חזני, פרסום ראשון: יוסי מימן רכש את עסקי החקלאות של ארנון מילצ'ן בישראל, באתר כלכליסט, 30 ביולי 2008
  7. ^ דיסקרטי (המשך), באתר הארץ, 22 באפריל 2005
  8. ^ לא אושר מתן עמלה לסוכן של ה"הוקים, מעריב, 26 באוקטובר 1975
  9. ^ הספר "סודות- סיפור חייו של ארנון מילצ'ן סוכן חשאי שהפך לאיל הון הוליוודי", באתר "סימניה"
  10. ^ 1 2 יוסי מלמן, ספר חדש: המפיק ההוליוודי ארנון מילצ'ן שימש סוחר נשק וסוכן של ישראל, באתר הארץ, 18 ביולי 2011
  11. ^ ynet, "המפיק ארנון מילצ'ן מימן קניית רכיבים לגרעין", באתר ynet, 18 ביולי 2011
  12. ^ יורם פרי, ישראל והקשר הדרום־אפריקאי, דבר, 21 בדצמבר 1978
  13. ^ תמר גולן, הכסף נועד לגייוס תמיכה של יהודי דרא"פ וישראל, מעריב, 8 באוגוסט 1979
  14. ^ אפרת לכטר, ‏מבצע הוליווד, באתר ‏מאקו‏, 20 בנובמבר 2013
  15. ^ מערכת "עובדה", ‏ארנון מילצ'ן מספר על הכל, באתר ‏מאקו‏, 24 באוקטובר 2017
  16. ^ תומר אביטל, יכול להיות ששכחתם כמה פרטים על ארנון מילצ'ן?, באתר הארץ, 19 בפברואר 2018
  17. ^ טלילה לוי בן-זכאי, ארנון מילצ'ן - תעשיין עושה קולנוע, מעריב, 18 בספטמבר 1977
  18. ^ 1 2 סוכנויות הידיעות, ארנון מילצ'ן: "אני יכול להביא שלום לישראל", באתר כלכליסט, 14 במרץ 2010
  19. ^ יהודה שרוני ויוסי גרינשטיין, ארנון מילצ'ן שב לארץ: יקבל הטבות מס של תושב חוזר, באתר nrg‏, 13 באוקטובר 2009
  20. ^ מקלט המס של ארנון מילצ'ן, באתר גלובס, 13 באוקטובר 2009
  21. ^ "חוק מילצ'ן": הטבות מס בהיקף עצום לתושבים חוזרים, באתר ynet, 13 בפברואר 2018
  22. ^ שלמה פיוטרקובסקי, לפיד על שיחתו עם נתניהו בנוגע לבקשת מילצ'ן: "זה היה אגבי מאוד", באתר מקור ראשון, 12 ביוני 2023
  23. ^ "נתניהו קיבל סיגרים במאות אלפי שקלים מהמפיק ארנון מילצ'ן", באתר וואלה, 5 בינואר 2017
  24. ^ מילצ'ן רכש עבור שרה נתניהו תכשיטים בשווי 8,600 דולר ב-2004, באתר הארץ, 20 בינואר 2017
  25. ^ אלון חכמון, נעמה עוזרי, ‏המלצות המשטרה: להאשים את נוני מוזס וארנון מילצ"ן במתן שוחד, באתר מעריב אונליין, 13 בפברואר 2018
  26. ^ אתר למנויים בלבד איתן אבריאל, היד הנעלמה שדואגת להעניק מדי שנה מתנה גדולה ויקרה לארנון מילצ'ן, באתר TheMarker‏, 25 בפברואר 2017
  27. ^ אפרת לכטר, ‏מבצע הוליווד, באתר ‏מאקו‏, 20 בנובמבר 2013
  28. ^ אפרת לכטר, ‏מבצע הוליווד, באתר ‏מאקו‏, 20 בנובמבר 2013
  29. ^ אתר למנויים בלבד שוקי שדה, הסרט הרע של ארנון מילצ'ן, באתר TheMarker‏, 3 בפברואר 2017
  30. ^ טל שלו‏, "נתניהו והרצוג נועדו בחשאי עם א-סיסי בקהיר בשנה שעברה", באתר וואלה, 12 ביוני 2017
  31. ^ "נתניהו הציע להרצוג לקדם יוזמת שלום אזורית – אך נסוג", באתר וואלה, 5 במרץ 2017
  32. ^ אתר למנויים בלבד שי פוגלמן, נתניהו ביקר בביתו של ארנון מילצ'ן ארבע פעמים בשבועות האחרונים, באתר הארץ, 5 באוגוסט 2015
  33. ^ אריק בנדר, ‏מאחורי הקלעים של מפלגת העבודה: ניסנקורן הדהים את הרצוג דקות לפני הנאום, באתר מעריב אונליין, 18 במאי 2016
  34. ^ איה אורנשטיין, מערכת אזעקה שותקה, יצירות אמנות ב־10 מיליון נגנבו מדירת מילצ'ן, מעריב, 23 בדצמבר 1979
  35. ^ הוגש כתב־אישום נגד החשודים בגניבת הציורים מבית מילצ'ן, דבר, 9 בינואר 1980
  36. ^ שי ניב, ‏מי אתה ארנון מילצ'ן, שעומד במרכז חקירת הסיגרים והשמפניה למשפחת נתניהו?, באתר גלובס, 27 בינואר 2017