בירוביג'ן

בירוביג'אן
Биробиджа́н
ביראָבידזשאן
סמל בירוביג'ן סמל בירוביג'ן	דגל בירוביג'ן דגל בירוביג'ן
	הכיכר המרכזית בעיר בירוביג'אן
	הכיכר המרכזית בעיר בירוביג'אן
מדינה	רוסיה
סובייקט פדרלי (אבטונומנאיה אובלסט)	המחוז היהודי האוטונומי
ראש העיר	אלכסנדר גולובטי(רו')
תאריך ייסוד	1915, במעמד עיר משנת 1937
שטח	200 קמ"ר
גובה	80 מטרים
אוכלוסייה	‏
‑ בעיר	73,623 (1 בינואר 2018)
קואורדינטות	48°47′00″N 132°56′00″E / 48.783333333333°N 132.93333333333°E
אזור זמן	UTC +10
	http://www.biradm.ru
	מפת מיקום; מפה מפורטת; (למפת רוסיה רגילה) מוסקבה סנקט פטרבורג נובוסיבירסק אנאדיר נורילסק סקנדינביה אי; רו; פה; קזחסטן איראן סין מונגוליה ק. יפן האוקיינוס; השקט; אוקיינוס הקרח הצפוני בירוביג'ן

בירוביג'ן (ברוסית: Биробиджа́н; ביידיש: ביראָבידזשאן) היא בירת המחוז היהודי האוטונומי, הממוקמים מבחינה אדמיניסטרטיבית במזרח הרחוק הרוסי. העיר שוכנת על נהר בירא (אנ'), 75 ק"מ מהגבול הסיני וליד מסילת הרכבת הטרנס-סיבירית.

היסטוריה

העיר הוקמה כיישוב ליד תחנת הרכבת טיחונקיה (ברוסית: Тихонькая, שקטה) בשנת 1915, וב־1928 הפכה מושב עובדים בשם טיחונקיה סטנצייה ( Тихонькая-Станция, תחנת טיחונקיה). ב־1932 שונה שמה לבירוביג'ן כשם המרחב שבין הנהרות בירא (אנ') (באבנקית: נהר) וביג'ן השוכן 100 ק"מ מערבה (биджен באבנקית: מקום מרעה קבוע). במאי 1934 הפך היישוב לבירת המחוז היהודי האוטונומי, וב־1937 הוכרז כעיר.

בתקופת מלחמת העולם השנייה סיפקו תושבי העיר מצרכי מזון בסיסיים לחיילים הנלחמים בשדה הקרב.

מדע וחינוך

בעיר שוכנות ושכנו, מוסדות אקדמיים וממשלתיים רוסים שונים, כגון אוניברסיטת מחוז אמור על שם שלום עליכם, האוניברסיטה האגררית הממשלתית של המזרח הרחוק הרוסי, המכון הפדגוגי הממשלתי של בירוביג'ן, והאוניברסיטה ההומניטרית המודרנית.

ב־1990 הוקם בעיר הסניף היהודי של המכון הלאומי לבעיות בחינוך של משרד החינוך הרוסי, המהווה את הגוף המחקרי המוביל בפיתוח תכנים ושיטות לימוד עבור החינוך היהודי ברוסיה. בעיר נמצאת גם תחנת המחקר החקלאית של בירוביג'ן, המספקת שירותי מחקר חקלאיים עבור המחוז כולו.

בעיר נמצא גם המכון לניתוח מורכב של בעיות אזוריות, האקדמיה הרוסית למדעים, מטעם מחלקת המזרח הרחוק הרוסי.

כלכלה

ב־1936 הוקם בעיר מפעל לייצור עגלות, וב־1960 הוא הוסב למפעל לייצור קומביינים לתבואות מבוססי מזקו"ם, שהוכנו בפרט לאיסוף תבואה. בעיר תעשייה קלה מפותחת, הכוללת מספר מפעלי טקסטיל והנעלה. בנוסף בעיר מפעל לתיקון רכב, מפעל לייצור רהיטים, מפעל לייצור סיד, וכמו-כן מספר מפעלים לייצור מזון, כגון ממתקים, מפעל לייצור מקרוני בשם "בתיאבון", ועוד.

תרבות

במאי 1934 הוקם בעיר התיאטרון המוזיקלי היהודי. בעיר יש גם תזמורת פילהרמונית, ונערך בה מדי שנה פסטיבל השיר והזמר העברי. כמו כן יש בעיר מספר מוזיאונים.

יהדות העיר

ערך מורחב – יהדות המחוז היהודי האוטונומי

המחוז היהודי האוטונומי הוקם בוועידת המפלגה הקומוניסטית ב־1928, אז החלו ראשוני היהודים להגיע לעיר. ב־1930 החל לצאת לאור העיתון היידי "בירָאבידזשאנער שטערן", הרואה אור גם היום. הטיהורים הגדולים בין 1936 ל־1938 פגעו מאוד באליטה היהודית בעיר. רבים מהם הואשמו בבגידה והוצאו להורג. בין 1946 ל־1948 הגיעה לעיר קבוצה נוספת של מהגרים יהודים מאוקראינה.

בין 1948 ל־1953, שנת מותו של סטלין, ערך השלטון הקומוניסטי שורת טיהורים אתניים נוספים. רבים מראשי התרבות היהודית במחוז ובעיר הוצאו להורג - באשמת בגידה במולדת הסובייטית - וכל מוסדות התרבות היהודית נסגרו בעקבות כך.

בתקופת הפרסטרויקה בשלהי קיומה של ברית המועצות לשעבר, הוקמו מחדש מוסדות התרבות, נחנך בית הכנסת והוקמה קהילה יהודית דתית. בשנות ה-90 חודשה ההוצאה לאור של העיתון היידי "בירָאבידזשאנער שטערן", אך כיום רוב הכתבות בו הן ברוסית. במאגר המידע של הקהילה היהודית בעיר רשומים יותר מ־1,500 איש. בשנת 2004 הוקם בעיר בית כנסת חדש בנוסף לבית הכנסת בית תשובה שפועל משנת 1986. במשך כעשור עד לשנת 2007 בראש הקהילה עמד לב טויטמן.