בית בוסל

בית בוסל
	בית בוסל 2022, כיום המבנה משמש את המכללה האקדמית צפת כחלק ממתחם אידה קבקוף להוראה והכשרה במקצועות הבריאות.
מידע כללי
סוג	בית חולים
על שם	יוסף בוסל
כתובת	רחוב הפלמ"ח, צפת
מיקום	צפת
מדינה	ישראל
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה	?–1904
תאריך פתיחה רשמי	1904
מידות
קומות	2
קואורדינטות	32°57′52″N 35°29′45″E / 32.9644°N 35.4958°E
	(למפת צפת רגילה) בית בוסל

בית בּוּסֶל הוא מבנה מצפון-מזרח לעיר העתיקה של צפת במורד גן המצודה, ברחוב ירושלים. המבנה הוקם ב-1904 כבית חולים של המיסיון האנגלי ובין השנים 1943 ל-1984 פעל כבית הבראה של קופת חולים כללית על שם יוסף בוסל.

היסטוריה

בשנת 1867 רכשה החברה הלונדונית להפצת הנצרות בקרב היהודים קרקע בצפת (בה פעלה כבר מאז רעידת האדמה בצפת תחנת מיסיון באופן לא רציף בסיוע לנפגעים), על מנת להקים בית חולים. את הקמת בית החולים יזם רופא החברה הלונדונית, וולטר הנרי אנדרסון, שפעל בצפת יחד עם בן -ציון פרידמן^[1]. בית החולים, שתוכנן על ידי האדריכל גוטליב שומאכר, איש המושבה הגרמנית בחיפה, נחנך ב-1904 והציע טיפול רפואי חינם לבני כל הדתות. בית החולים של המיסיון האנגלי היה בית החולים היחיד בגליל (פרט לבית החולים הסקוטי בטבריה) עד להקמת בית החולים היהודי בצפת ביזמת הברון רוטשילד ובסיוע ההסתדרות הציונית הדסה ב-1912.

בתקופת מלחמת העולם הראשונה גורשו המיסיונרים הבריטים והמבנה שימש כבסיס צבאי ובו מפקדה אזורית, ארוות סוסים וקסרקטין למגורי חיילים, כולל טייסת גרמנית. ב-1919, לאחר המלחמה, שב המבנה לידי המיסיון ושימש כאכסניה לפליטים נוצרים מסוריה ולבנון. ב-1921 נפתח במקום בית ספר תיכון שהופעל על ידי המיסיון הסקוטי ונקרא "הקולג' הסקוטי", הסקוטים הוסיפו גם כנסייה למתחם.

עם פרוץ המרד הערבי הגדול ב-1936 פונו האכסניה והקולג' לחיפה והמקום הפך למפקדת חיל הספר העבר-ירדני, עד 1942. באותה שנה רכשו זאב מתתיהו פרל ויהודה מייברג את המבנה מהמיסיון והעבירו אותו לקרן הקיימת ולקופת חולים של ההסתדרות שייסדה בו בית הבראה, בשל האוויר הצלול והנוף הנאה הנשקף ממנו וקראה אותו על שם איש דגניה יוסף בוסל. בית ההבראה נפתח ב-1943.

עם פרוץ מלחמת העצמאות הפך המבנה, ששכן בכניסה לרובע היהודי, לעמדה של החי"ש ולאחר כיבוש צפת למפקדת חטיבת יפתח. לאחר 1949 שב לתפקודו כבית הבראה. ב-1963 הורחב הבניין ונוסף לו מבנה מודרניסטי בתכנונו של האדריכל יעקב רכטר. בשנת 1984 נסגר בית ההבראה עקב מצבה הקשה של קופת חולים ולאחר מכן שימש תקופה מסוימת כמרכז קליטה לעולי אתיופיה.

בשנות ה-2000 נקנה מתחם בית בוסל על ידי המכללה האקדמית צפת בהשקעה של 30 מיליון שקלים. המכללה מתכננת שימור ושיפוץ של המבנים במתחם וצירופם לקמפוס המכללה^[2].

בשנת 2015 נערכה תחרות אדריכלים לתכנון מחודש למתחם.

שימור המתחם ההיסטורי בשנות ה-2000

עם קניית המתחם, בן 17 הדונמים, על ידי המכללה האקדמית בצפת בשנת 2013, היה צורך להכשירו לשימוש הקמפוס.

המבנה ההיסטורי הראשון שזכה לשיקום ושימור הוא "בית השער" שהיווה את הכניסה למתחם בית החולים של החברה הלונדונית.

מדובר במבנה אבן דו קומתי בסגנון נאו גותי, שתכנן ע" המהנדס גוטליב שומכר ונבנה בשנת 1908. למבנה חלונות מקומרים, המתנשא לגובה של 7 מ' הכולל שטח בנוי של כ-100 מ"ר ובו 5 חדרים.

שמואל הר נוי מנכ"ל המכללה עד שנת 2018 היה הרוח החיה מאחורי פרויקט השימור וראה "בשימור המבנים ההיסטוריים במכללה פרק חשוב בחזון המכללה. בטקס חנוכת בית השער באוקטובר 2017 אמר: "שיקום ושיחזור 'בית השער' הוא סיום השלב הראשון של פיתוח מתחם בית בוסל. חנוכת 'בית השער' וטקס הסרת הלוט מהווים פתיחת שער חדש ואבן דרך בהתפתחות המכללה וביסוסה, הן האקדמית והן התשתיתית"^[3]

בית השער שוקם ושומר בהתאם לתכנון של האדריכלית גלי גלעדי על ידי המועצה לשימור אתרים. בית בוסל צפת, תיק תיעוד דצמבר2013, המועצה לשימור אתרים, גלי גלעדי – אדריכלית שימור, פרק 10 בית השער. בשחזור ובחיזוק המבנה השתמשו בטכניקות הנדסיות מתקדמות, וכל פרטי המבנה, החלונות, השער, הרצפה ועיטורי הגג שוחזרו במדויק.

עלות הפרויקט הייתה כ-2 מיליון שקלים והשתתפו במימונו המכללה האקדמאית צפת, התוכנית להעצמת תשתיות לאומיות במשרד ראש הממשלה, והמועצה לשימור אתרי מורשת בישראל.

העבודה נמשכה כשנתיים והסתיימה בשנת 2017.

בשנת 2017 החלו עבודות שיקום ושימור המבנה ההיסטורי הראשי הישן של בית החולים של האגודה האנגליקנית. בד בבד עם עבודות שימור המבנה הישן מוקם במתחם מבנה חדש על פי תוכנית שזכתה בתחרות אדריכלים לתכנון מחודש של המתחם^[4].

בשנת 2020 הותקנו מחדש על המבנה הראשי שעון ופעמון המשחזרים את השעון והפעמון שעמדו שם בעבר^[5].

גלריה

בית בוסל כפי שצולם ב-1946
חזית אגף החדרים בתכנון האדריכל יעקב רכטר
המבנה בשיממונו, 2012
חזית בית בוסל הנטוש, 2012

לקריאה נוספת

צפת וכל נתיבותיה, יד יצחק בן-צבי, 2006 עמ' 177-179; 192-193

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא בית בוסל בוויקישיתוף

תחרות אדריכלים לתכנון מתחם בית בוסל https://xnet.ynet.co.il/architecture/articles/0,14710,L-3110074,00.html

ירון פרי, לקורות בית החולים הבריטי בצפת, קתדרה 301, ניסן תשס"ב, עמ' 54–69
חג לכל חוגי היישוב בצפת - נפתח בית הבראה על שם יוסף בוסל, דבר, 21 ביוני 1943
ישעיהו עשני, "בית בוסל" שופץ והורחב, דבר, 24 ביוני 1963
דוד הכהן, בית בוסל, באתר ynet, 19 בנובמבר 2001
נועם דביר, אדריכלות | מי יבריא את המבריא, באתר הארץ, 22 בדצמבר 2010
מיכאל יעקובסון, בית ההבראה "בית בוסל" קם לתחייה: תחרות אדריכלים לשימור מכללת צפת, באתר Xnet‏, 30 ביולי 2015
שמואל הר נוי, רחוקים קרובים, ספריית יהודה דקל בשיתוף המועצה לשימור אתרי מורשת והמכללה האקדמית צפת. ינואר 2017

הערות שוליים

^ שמואל הר נוי, גלי גלעדי, 'סיפורם של בתי חולים היסטוריים בצפת', אתרים - המגזין, המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, 6 (דצמבר 2016), עמ' 119–126.
^ דוד הכהן, זקני צפת זוכרים: "בית בוסל" עובר מתיחת פנים, באתר כלכליסט, 1 בפברואר 2014
^ הסירו את הלוט: נחנך מחדש השער הנטוש במתחם בית בוסל בצפת, באתר חדש בגליל, ‏2017-10-30
^ מיכאל יעקובסון, בית ההבראה "בית בוסל" קם לתחייה: תחרות אדריכלים לשימור מכללת צפת, באתר Xnet‏, 30 ביולי 2015
^ אלי אשכנזי‏, אחרי 116 שנים, שוב הותקנו שעון ופעמון על מבנה בית החולים ההיסטורי בצפת, באתר וואלה, 10 באוקטובר 2020

[1] שמואל הר נוי, גלי גלעדי, 'סיפורם של בתי חולים היסטוריים בצפת', אתרים - המגזין, המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, 6 (דצמבר 2016), עמ' 119–126.

[2] דוד הכהן, זקני צפת זוכרים: "בית בוסל" עובר מתיחת פנים, באתר כלכליסט, 1 בפברואר 2014

[3] הסירו את הלוט: נחנך מחדש השער הנטוש במתחם בית בוסל בצפת, באתר חדש בגליל, ‏2017-10-30

[4] מיכאל יעקובסון, בית ההבראה "בית בוסל" קם לתחייה: תחרות אדריכלים לשימור מכללת צפת, באתר Xnet‏, 30 ביולי 2015

[5] אלי אשכנזי‏, אחרי 116 שנים, שוב הותקנו שעון ופעמון על מבנה בית החולים ההיסטורי בצפת, באתר וואלה, 10 באוקטובר 2020

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

בתי חולים בישראל
אמבולנס בכניסה לבית החולים שערי צדק, שנות ה-30
בתי חולים כלליים	לגליל (נהריה) • זיו (צפת) • צפון (פדה) (טבריה/פוריה) • המשפחה הקדושה (האיטלקי) (נצרת) • אי.מ.מ.ס הסקוטי (האנגלי) (נצרת) • סן ונסן דה פול (הצרפתי) (נצרת) • העמק (עפולה) • רמב"ם (חיפה) • האיטלקי (חיפה) • בני ציון (חיפה) • כרמל (חיפה) • הלל יפה (חדרה) • לניאדו (נתניה) • מאיר (כפר סבא) • רבין: בילינסון וגולדה השרון (פתח תקווה) • מעייני הישועה (בני ברק) • סוראסקי (איכילוב) (תל אביב) • שיבא-תל השומר (רמת גן) • וולפסון (חולון) • שמיר (אסף הרופא) (צריפין) • קפלן (רחובות) • הדסה ירושלים: עין כרם והר הצופים (ירושלים) • שערי צדק (ירושלים) • אוגוסטה ויקטוריה (ירושלים) • סנט ג'וזף (ירושלים) • אל-מקאסד (ירושלים) • הדסה בית שמש (בית שמש) • אסותא אשדוד (אשדוד) • ברזילי (אשקלון) • סורוקה (באר שבע) • יוספטל (אילת)
בתי חולים פרטיים	אלישע (חיפה) • אסותא חיפה (חיפה) • מדיקל סנטר (הרצליה) • רפאל (תל אביב) • אסותא רמת החייל (תל אביב) • אסותא ראשון לציון (ראשון לציון) • משגב לדך (ירושלים) • אסותא באר שבע • אסותא מרכזים רפואיים (ירושלים, תל אביב, חיפה, אשדוד-"כלניות", רעננה)
בתי חולים לילדים	רות רפפורט (חיפה) • שניידר (פתח תקווה) • דנה-דואק (תל אביב) • ספרא (תל השומר) • הדסה ילדים (ירושלים)
בתי חולים שיקומיים וגריאטריים	פלימן (חיפה) • שהם (נווה אבות) (פרדס חנה-כרכור) • קריית שלמה (בני ציון/חרוצים) • לוינשטיין (רעננה) • נווה רעיה (פתח תקווה) • בית רבקה (פתח תקווה) • המרכז לאלצהיימר (סטוצ'ינסקי) (רמת גן) • רעות (תל אביב) • בית בלב (ראשון לציון) • שמואל הרופא (באר יעקב) • נאות המושבה (נס ציונה) • הרצפלד (גדרה) • הרצוג (ירושלים) • אלי"ן (ירושלים) • עדי נגב (מרחבים)
בתי חולים פסיכיאטריים	מזור (מזרע) (עכו) • מעלה הכרמל (טירת כרמל) • שער מנשה (פרדס חנה-כרכור) • לב השרון (פרדסיה) • שלוותה (הוד השרון) • גהה (פתח תקווה) • אברבנאל (בת ים) • מרחבים (באר יעקב, נס ציונה וכלא מג"ן-ניצן) • הרצוג (ירושלים) • מרכז לבריאות הנפש ירושלים: כפר שאול ואיתנים (ירושלים) • טלביה (ירושלים) • באר שבע (באר שבע)
בתי חולים מיוחדים	מרפ"א צפון (בית חולים 10) (חיפה) • המרכז לרפואת שיניים (תל השומר) • חיות בר (רמת גן) • הווטרינרי (ראשון לציון) • בית החלמה ליולדות (קריית יערים) • סנט ג'ון (ירושלים) • בית החולים במעבר ארז (האמריקאי) (ארז)
בתי חולים עתידיים	בגין (קריית אתא) • צומת להבים (עידן הנגב) • פרס (באר שבע) • בית חולים ראשון לציון (חלק מאיכילוב)
בתי חולים שנסגרו
בתי חולים כלליים	הבריטי (צפת) • שוויצר (טבריה) • הסקוטי (טבריה) • הדסה (רוקח) (תל אביב) • הירקון (תל אביב) • דנציגר (תל אביב) • עין גדי (תל אביב) • דונולו (יפו) • צהלון (דג'אני) (יפו) • שער ציון (יפו) • מחלות מידבקות (יפו) • הצרפתי (יפו) • האנגלי (יפו) • האיטלקי (ירושלים) • האנגלי (ירושלים) • הגרמני (ירושלים) • הצרפתי (ירושלים) • רוטשילד (ירושלים) • הרוסי (ירושלים) • העירוני (ה"בלדייה") (ירושלים) • ביקור חולים (ירושלים) • תחנת הבריאות העברית (ירושלים) • הדסה (באר שבע)
בתי חולים לילדים	מריאנשטיפט (ירושלים)
בתי יולדות	אמהות (חיפה) • מולדה (חיפה) • חדרה (חדרה) • רמת מרפא (רמת גן) • הקריה (תל אביב) • גלעד (תל אביב) • פרויד (תל אביב) • קיבלסון (רחובות) • סדובסקי (ירושלים) • דג'אני (ירושלים)
בתי חולים מיוחדים	פרדס כ"ץ (בני ברק) • מרב (בת ים) • הנסן (ירושלים)