המרכז הרפואי לגליל

המרכז הרפואי לגליל
	;
מאפייני הארגון
סוג	בית חולים כללי, מרכז הוראה ומחקר
אוניברסיטה	הפקולטה לרפואה ע"ש עזריאלי בצפת, אוניברסיטת בר-אילן
מנכ"ל	פרופ' מסעד ברהום
היסטוריה
תאריך ייסוד	1956
שמות קודמים	בית החולים לגליל המערבי-נהריה; בית החולים נהריה;
שירותים
מספר מחלקות	66
מיטות	722
	http://www.gmc.org.il
גאוגרפיה
מיקום	נהריה
קואורדינטות	33°00′34″N 35°07′00″E / 33.009444°N 35.116667°E

המרכז הרפואי לגליל (בעבר נקרא "בית החולים לגליל המערבי - נהריה" ו"בית החולים נהריה"^[1]) הוא בית חולים הממוקם במזרח העיר נהריה. זהו בית החולים הגדול בגליל, השני בגודלו בצפון ישראל לאחר המרכז הרפואי רמב"ם.

מנכ"ל המרכז הרפואי לגליל, מאז 2007, הוא פרופ' מסעד ברהום.

היסטוריה

עם קום מדינת ישראל, סייעו הג'וינט והסוכנות היהודית לפליטי מלחמת העולם השנייה לעלות ארצה. הג'וינט הקים אז ארגון מיוחד בשם "קרן מלב"ן" לצורך הקמת מוסד לטיפול בעולים נחשלים. הארגון דאג למחסורם, לקליטתם ולשיקומם של העולים האלה, שרובם היו זקנים, חולים ומוגבלים. בשנת 1954, בעקבות פניית משרד הבריאות לג'וינט, הוקם, בסיוע הארגון, בית חולים, כחלק מרשת "מלב"ן" (מוסד לטיפול בעולים נחשלים), שמטרתו הייתה לטפל בעיקר באותם פליטים. בית החולים החדש היה בנוי מתשעה צריפים שוודיים. הוא נחנך בשנת 1956 וכלל אז מחלקת יולדות ומחלקה כירורגית, ובהן יחדיו, 40 מיטות.

באוגוסט 1957 נקלע בית החולים לקשיים כלכליים, המחלקה הכירורגית נסגרה ועובדיו פוטרו^[2]. באותה שנה הפך מלב"ן לבית חולים ממשלתי. המחלקות באחריות קרן מלב"ן צומצמו בהדרגה, וב-10 ביוני 1962 הועבר המוסד כולו לידי משרד הבריאות.

האירוע רב הנפגעים (אר"ן) הראשון שבית החולים התמודד איתו התרחש ב-15 במאי 1974, לאחר שמחבלים תקפו בית ספר במעלות. באירוע טרור זה נרצחו שלושה מתושבי המקום, 22 תלמידים מצפת ששהו בבית הספר במעלות וחייל צה"ל. פצועי הטרור הועברו לטיפול בית החולים בנהריה.

באוקטובר 1975 נרצח בבית החולים ד"ר גדעון מנליס, מנהל המחלקה הפנימית, על ידי מטופל שירה בו.

עקב קרבתו לגבול הצפון, עובד בית החולים החל משנת 1982, עם פרוץ מלחמת לבנון הראשונה, ב"נוהל קו עימות" לטיפול בנפגעי מלחמה, טרור, ירי קטיושות ומרגמות.

בשנת 1991, לאחר מלחמת המפרץ, הוחל בבניית בניין האשפוז. לאחר מכן, נבנה בסמוך בניין האגף הכירורגי וזה נחנך ב-2003. בשנת 2001 הוקמה מחלקת לניורולוגיה בניהולה של פרופסור בלה גרוס.

בשנת 2000, בתקופת ניהולו של פרופ' שאול שאשא, נבנה מתחם תת-קרקעי תחת בית החולים. המתחם הוכיח את עצמו בשנת 2006, במהלך מלחמת לבנון השנייה, עת היה זה בית החולים אשר קלט את מספר הנפגעים הגדול ביותר - 1,872 (מספר הכולל אזרחים וחיילי צה"ל). יותר מ-800 רקטות פגעו בעיר נהריה וסביבתה, ב-28 ביולי 2006, פגע אחד הטילים ישירות במחלקת העיניים וגרם לנזק רב לרכוש. בזכות פינוי המטופלים למתחם המוגן לא היו נפגעים בנפש. החדרים שנפגעו, שוקמו ולידם נמצאת פינת הנצחה לאירוע זה.

בקיץ 2008, שנה לאחר כניסתו לתפקיד של ד"ר מסעד ברהום, החל שיפוץ נרחב בבית החולים, הכולל הקמת חדר מיון חדש וכן בניית חניון רב-קומות לשימוש המבקרים במקום. חדר המיון (המחלקה לרפואה דחופה) נפתח ב-2012. במקביל נפתח מכון MRI קבוע ראשון בגליל ונפתחה מחלקה כירורגית שנייה, המתמחה בניתוחי השמנת יתר, כבד וניתוחי דרכי מרה ולבלב.

בראשית שנת 2013 נפתחה בבית החולים מחלקה לנוירוכירורגיה, הראשונה בבתי החולים בצפון הארץ. במהלך השנה נפתחו מחלקה פנימית שישית ומחלקה אורתופדית שנייה, המתמחה בעמוד השדרה. בספטמבר 2013 נפתחה יחידה להפריה חוץ גופית והמכון האונקולוגי עבר למתחם חדש, וכן נפתח בניין הזכוכית "האגף לבריאות האישה", המכיל בתוכו חדרי לידה, תינוקייה, וחדרי אשפוז מחודשים, וכן מכון אונקולוגי.

בשנת 2014 שונה שמו של בית החולים, באישור משרד הבריאות, ל"המרכז הרפואי לגליל"^[1].

בעשור השני של המאה ה-21, בית החולים משתרע על פני 133 דונם, מהם 93 אלף מ"ר שטח בנוי.

פעילות בית החולים

במשך השנים התפתח המרכז הרפואי ממוסד קטן לקומפלקס רחב ממדים, אשר מכיל עשרות מחלקות ומשרת כ-600 אלף תושבי הגליל המערבי, חיילי צה"ל וכן את חיילי האו"ם השוכנים בקרבתו.

בראשית העשור השני של המאה ה-21, במרכז הרפואי 692 מיטות בתקן בחמישה אגפים: אגף לרפואה פנימית, אגף הכירורגי, אגף לבריאות האישה, אגף ילדים ואגף אמבולטורי. לחדר המיון שלו פונים כ-400 איש ביממה. מספר האשפוזים מגיע לכ-60 אלף בשנה, יותר מ-40 אלף טיפולי דיאליזה, כ-14 אלף ניתוחים וכ-5,500 לידות.

המרכז הרפואי מוכר כמוסד אוניברסיטאי המסונף לפקולטה לרפואה בגליל של אוניברסיטת בר-אילן. כ-60 אחוזים מהסטודנטים בפקולטה מגיעים להתנסות בעבודה במחלקות בית החולים.

פעילות ייחודית של בית החולים היא קיום כנסים על תחלואה ורפואה בשואה. פעילות זו החלה ביוזמתו של פרופ' שאשא, שבנוסף לפעילותו הרפואית הוא גם חוקר שואה. כנסים אלה נערכים בבית החולים פעם בשנה בסמוך לתאריך כניעת גרמניה הנאצית במלחמת העולם השנייה (8 במאי 1945). הכנס הראשון נערך בשנת 2000.

בשנת 1996 זכה בית החולים בפרס לאומי לאיכות, והוא היחיד במדינה המוסמך למערכות ניהול ISO 9001.

בשנת 1995 זכה בפרס הלאומי לאיכות במגזר הציבור ע"ש יצחק רבין בתחום הבריאות. בשנת 1996 זכה במקום הראשון בתחרות "בית חולים נאה בישראל יפה" ובשנת 2009 זכה בפרס הלאומי לאיכות ומצוינות ע"ש יצחק רבין על מצוינות בניהול תהליכים במסלול ארגוני בריאות.

במהלך 2013 החל המרכז הרפואי בהטמעת אקרידיטציה JCI, יחד עם כלל בתי החולים הממשלתיים בישראל. התקן האמריקאי מציב סטנדרטים בינלאומיים גבוהים לשמירה על איכות ובטיחות המטופל. תקן זה יחליף את תקן ISO 9001. ביוני 2017 עבר המרכז הרפואי את ההסמכה של ארגון JCI.

ביולי 2014 זכה המרכז הרפואי לגליל בפרס "האריה השואג" של איגוד יועצי התקשורת ויחסי הציבור בישראל, על הקמפיין הארצי והבינלאומי בנושא טיפול צוותי הרפואה של המרכז הרפואי בפצועים הסורים, שליש מהם ילדים ונשים, שהובאו עם פציעות מורכבות וקשות ממלחמת האזרחים בארצם.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא המרכז הרפואי לגליל בוויקישיתוף

אתר האינטרנט הרשמי של המרכז הרפואי לגליל
מערכת מידע לשימוש הנהלת בית חולים שפותחה בטכניון נוסתה בנהריה, 26.02.2019, אתר doctorsonly.

הערות שוליים

^ ¹ ² תאיר פז, ז'קי סבג למנהל בית החולים נהריה: "ממתי השם נהריה מבייש את מי שנושא אותו?", באתר blinker - צפון 1 וכרמיאל, 30 באפריל 2014
^ בית החולים בנהריה ייסגר, דבר, 1 באוגוסט 1957

[נהריה-1] ¹ ² תאיר פז, ז'קי סבג למנהל בית החולים נהריה: "ממתי השם נהריה מבייש את מי שנושא אותו?", באתר blinker - צפון 1 וכרמיאל, 30 באפריל 2014

[2] בית החולים בנהריה ייסגר, דבר, 1 באוגוסט 1957

[1]

[2]

בתי חולים בישראל
אמבולנס בכניסה לבית החולים שערי צדק, שנות ה-30
בתי חולים כלליים	לגליל (נהריה) • זיו (צפת) • צפון (פדה) (טבריה/פוריה) • המשפחה הקדושה (האיטלקי) (נצרת) • אי.מ.מ.ס הסקוטי (האנגלי) (נצרת) • סן ונסן דה פול (הצרפתי) (נצרת) • העמק (עפולה) • רמב"ם (חיפה) • האיטלקי (חיפה) • בני ציון (חיפה) • כרמל (חיפה) • הלל יפה (חדרה) • לניאדו (נתניה) • מאיר (כפר סבא) • רבין: בילינסון וגולדה השרון (פתח תקווה) • מעייני הישועה (בני ברק) • סוראסקי (איכילוב) (תל אביב) • שיבא-תל השומר (רמת גן) • וולפסון (חולון) • שמיר (אסף הרופא) (צריפין) • קפלן (רחובות) • הדסה ירושלים: עין כרם והר הצופים (ירושלים) • שערי צדק (ירושלים) • אוגוסטה ויקטוריה (ירושלים) • סנט ג'וזף (ירושלים) • אל-מקאסד (ירושלים) • הדסה בית שמש (בית שמש) • אסותא אשדוד (אשדוד) • ברזילי (אשקלון) • סורוקה (באר שבע) • יוספטל (אילת)
בתי חולים פרטיים	אלישע (חיפה) • אסותא חיפה (חיפה) • מדיקל סנטר (הרצליה) • רפאל (תל אביב) • אסותא רמת החייל (תל אביב) • אסותא ראשון לציון (ראשון לציון) • משגב לדך (ירושלים) • אסותא באר שבע • אסותא מרכזים רפואיים (ירושלים, תל אביב, חיפה, אשדוד-"כלניות", רעננה)
בתי חולים לילדים	רות רפפורט (חיפה) • שניידר (פתח תקווה) • דנה-דואק (תל אביב) • ספרא (תל השומר) • הדסה ילדים (ירושלים)
בתי חולים שיקומיים וגריאטריים	פלימן (חיפה) • שהם (נווה אבות) (פרדס חנה-כרכור) • קריית שלמה (בני ציון/חרוצים) • לוינשטיין (רעננה) • נווה רעיה (פתח תקווה) • בית רבקה (פתח תקווה) • המרכז לאלצהיימר (סטוצ'ינסקי) (רמת גן) • רעות (תל אביב) • בית בלב (ראשון לציון) • שמואל הרופא (באר יעקב) • נאות המושבה (נס ציונה) • הרצפלד (גדרה) • הרצוג (ירושלים) • אלי"ן (ירושלים) • עדי נגב (מרחבים)
בתי חולים פסיכיאטריים	מזור (מזרע) (עכו) • מעלה הכרמל (טירת כרמל) • שער מנשה (פרדס חנה-כרכור) • לב השרון (פרדסיה) • שלוותה (הוד השרון) • גהה (פתח תקווה) • אברבנאל (בת ים) • מרחבים (באר יעקב, נס ציונה וכלא מג"ן-ניצן) • הרצוג (ירושלים) • מרכז לבריאות הנפש ירושלים: כפר שאול ואיתנים (ירושלים) • טלביה (ירושלים) • באר שבע (באר שבע)
בתי חולים מיוחדים	מרפ"א צפון (בית חולים 10) (חיפה) • המרכז לרפואת שיניים (תל השומר) • חיות בר (רמת גן) • הווטרינרי (ראשון לציון) • בית החלמה ליולדות (קריית יערים) • סנט ג'ון (ירושלים) • בית החולים במעבר ארז (האמריקאי) (ארז)
בתי חולים עתידיים	בגין (קריית אתא) • צומת להבים (עידן הנגב) • פרס (באר שבע) • בית חולים ראשון לציון (חלק מאיכילוב)
בתי חולים שנסגרו
בתי חולים כלליים	הבריטי (צפת) • שוויצר (טבריה) • הסקוטי (טבריה) • הדסה (רוקח) (תל אביב) • הירקון (תל אביב) • דנציגר (תל אביב) • עין גדי (תל אביב) • דונולו (יפו) • צהלון (דג'אני) (יפו) • שער ציון (יפו) • מחלות מידבקות (יפו) • הצרפתי (יפו) • האנגלי (יפו) • האיטלקי (ירושלים) • האנגלי (ירושלים) • הגרמני (ירושלים) • הצרפתי (ירושלים) • רוטשילד (ירושלים) • הרוסי (ירושלים) • העירוני (ה"בלדייה") (ירושלים) • ביקור חולים (ירושלים) • תחנת הבריאות העברית (ירושלים) • הדסה (באר שבע)
בתי חולים לילדים	מריאנשטיפט (ירושלים)
בתי יולדות	אמהות (חיפה) • מולדה (חיפה) • חדרה (חדרה) • רמת מרפא (רמת גן) • הקריה (תל אביב) • גלעד (תל אביב) • פרויד (תל אביב) • קיבלסון (רחובות) • סדובסקי (ירושלים) • דג'אני (ירושלים)
בתי חולים מיוחדים	פרדס כ"ץ (בני ברק) • מרב (בת ים) • הנסן (ירושלים)