לדלג לתוכן

דבורייה

דבורייה
שם בערבית دبورية / دبوریه
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז הצפון
מעמד מוניציפלי מועצה מקומית
ראש המועצה ריפעת עזאיזה
גובה ממוצע[1] ‎163 מטר
סוג יישוב יישוב 10,000‏–19,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף אוגוסט 2024 (אומדן)[1]
  - אוכלוסייה 10,731 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה ארצי[2] 173
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎-1.4% בשנה
  - צפיפות אוכלוסייה 1,903 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות ארצי[2] 126
תחום שיפוט[3] 5,640 דונם
    - דירוג ארצי[2] 186
32°41′29″N 35°22′18″E / 32.691439453672°N 35.3717523670702°E / 32.691439453672; 35.3717523670702
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2021[4]
4 מתוך 10
    - דירוג ארצי[2] 165
מדד ג'יני
לשנת 2019[3]
0.3843
    - דירוג ארצי[2] 170
לאום ודת[3]
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
אוכלוסייה לפי גיל[3]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 8.8%
גילאי 5 - 9 9.0%
גילאי 10 - 14 8.7%
גילאי 15 - 19 9.7%
גילאי 20 - 29 17.7%
גילאי 30 - 44 18.0%
גילאי 45 - 59 16.9%
גילאי 60 - 64 3.8%
גילאי 65 ומעלה 7.4%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
חינוך[3]
סה"כ בתי ספר 4
–  יסודיים 3
–  על-יסודיים 2
תלמידים 2,190
 –  יסודי 1,120
 –  על-יסודי 1,070
מספר כיתות 85
ממוצע תלמידים לכיתה 25.3
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022)
פרופיל דבורייה נכון לשנת 2021 באתר הלמ"ס
http://www.dabburiya.net
דבורייה בשנת 1928
דבוריה כפי שהיא נראית מתצפית הר תבור בדרך נוף יער בית קשת. בחלק התחתון של התמונה נחל דבוריה

דבורייהערבית: دبورية / دبوریه) היא מועצה מקומית במחוז הצפון בישראל, השוכנת בשולי עמק יזרעאל ולמרגלות הר תבור. כפר דבורייה הוכרז כמועצה מקומית בשנת 1961.על-פי הלמ"ס, נכון לסוף שנת 2022, כלל תושבי דבוריה היו ערבים-מוסלמים.

דבורייה בנויה על צלע הר תבור, בחיבור בינו לבין מישור בקעת כסולות הצמוד אליו. צורת הבנייה בו היא בעיקר כפרית, אך נוכחת בו גם בניית בתי מגורים ומבנים בעלי קומה אחת - עד ארבע קומות. ראש המועצה הנוכחי של דבוריה הוא ריפעת עזאיזה.

הכפר נבנה באיזור בו שכנה העיר המקראית דָּבְרַת, הנזכרת מספר פעמים בתנ"ך, אשר התקיימה כיישוב יהודי גם בתקופת בית שני, וככל הנראה משמר את שמה. יש המניחים כי מקור השם דבורייה מהמילה הכנענית "דבר" שפירושה מקום לרעיית הצאן, ואכן סביבת הכפר עשירה במקומות מרעה. במהלך חפירת יסודות לבית בשנות ה-60, נמצאו שברי חרסים עתיקים. החרסים תוארכו לתקופת הברזל, תקופת התלמוד והתקופה המוסלמית הקדומה.[5][6]

המקום נזכר בכתבי אוסביוס (תחילת המאה ה-4) כ"כפר של יהודים".[7]

במחצית השנייה של המאה ה-19 התגוררו בכפר כ-200 נפשות, כולם מוסלמים, בבתים רעועים מופרדים בסמטאות צרות ובמערות. במפקד האוכלוסין של שנת 1922 נמנו בכפר 602 נפשות[8]. במפקד האוכלוסין של 1931 נמנו בכפר 747 נפשות, ב-170 בתים מיושבים, כולם מוסלמים למעט 15 גברים וארבע נשים שככל הנראה התגוררו במנזר על הר תבור שתושביו נמנו עם תושבי דבורייה[9]. בסקר הכפרים 1945 בארץ ישראל נאמד מספר תושבי הכפר בכ-1,290 נפש ושטחו נרשם כ-18,185 דונם, מתוכם 4,241 דונם של אדמה ציבורית ו-571 דונם אדמה בבעלות יהודית[10].

היישוב הוכרז כמועצה מקומית בשנת 1961.

בין השנים 2013-2024 ראש המועצה היה זוהיר יוספיה, ב-2024 זכה בבחירות המועמד ריפעת עזאיזה.

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף אוגוסט 2024 (אומדן), מתגוררים בדבורייה 10,731 תושבים (מקום 173 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎-1.4%‏. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022) היה 63.2%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2021 היה 8,156 ש"ח (ממוצע ארצי: 11,330 ש"ח).[11]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוגוסט 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
  2. ^ 1 2 3 4 5 לטבלת הדירוג המלא.
  3. ^ 1 2 3 4 5 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2022
  4. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
  5. ^ נחמיה צורי, שרידים מן התקופה הישראלית בדבוריה, חדשות ארכיאולוגיות טו, תשכ"ה, עמ' 11-10
  6. ^ נחמיה צורי, נחלת יששכר, ירושלים: החברה לחקירת ארץ־ישראל ועתיקותיה, תשל"ז, עמ' 108
  7. ^ Sharon, Moshe (1997). "DABBŪRIYAH". Corpus inscriptionum Arabicarum Palaestinae (CIAP). Vol. 3: D-F. Leiden: Brill. ISBN 978-90-04-11006-9. OCLC 36892812.
  8. ^ יהושע בן אריה ועמירם אורן, יישובי הגליל ערב מפעל ההתיישבות הציוני, בתוך: ארצות הגליל, כרך א', אוניברסיטת חיפה, 1983, עמ' 339-340
  9. ^ Census of Palestine 1931. Population of villages, towns and administrative areas, Jerusalem, 1932 באתר ה-Internet Archives קובץ PDF, עמ' 73
  10. ^ הדאווי, סקר הכפרים, עמ' 62
  11. ^ פרופיל דבורייה באתר הלמ"ס
דבורייה במבט מהר תבור