דניאל פנק
 | |
| לידה |
1 בדצמבר 1944 (בן 79) קזבלנקה, מדינת החסות הצרפתית במרוקו  |
|---|---|
| שם לידה | דניאל פנאקיוני |
| מדינה |
צרפת |
| לאום | צרפתי |
| שם עט |
Daniel Pennac, Q98898367 |
| עיסוק | סופר, מחזאי |
| מקום לימודים |
אוניברסיטת ניס סופיה אנטיפוליס |
| שפות היצירה |
צרפתית |
| תקופת הפעילות |
מ-1982 |
| פרסים והוקרה | רנודו 2007, מטרופוליס 2008 |
  | |
דניאל פנק (בצרפתית: Daniel Pennac; שמו בלידה: Daniel Pennacchioni ; נולד ב-1 בדצמבר 1944) הוא סופר ומחזאי צרפתי.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]פנק נולד בקזבלנקה שבמרוקו ב-1 בדצמבר 1944. אביו היה פקיד גבוה של השלטון הצרפתי במרוקו. השלים לימודי תואר שני בספרות בניס שבצרפת, ולאחריהם עבד כמורה.
קריירה ספרותית
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנות השמונים פרסם את סדרת הספרים "ארנסט וסלסטין", שהפכו עם השנים לאחת מסדרות ספרי הילדים האהובים.
פרסם בתחילה ספרי ילדים, ולאחריהם את סדרת הספרים "הסאגה של מלוסן". לפנק משנה פדגוגית סדורה כיצד להנחיל את אהבת הקריאה לילדים. את משנתו זו סיכם בחיבורו "כמו רומן". במהלך חייו הוציא שני ספרי קומיקס שהצליחו, "נואף" וב-"ארבע עיניים בשחור" ושני ספרי פרוזה, "פצצות ומפלצות" ו-"כמו רומן".
בשיא הצלחתו, זכה שנתיים ברציפות, בשני פרסי הספרות החשובים ביותר: ב-2007 בפרס רנודו על ספר שבו נכתב נגד הקפיטליזם בצרפת, ב-2008, זכה פרס מטרופוליס על ספר שבו כתב על עולם אוטופי, בהשראת הספר 1984.
ב-2007 זכה בפרס "Renaudot פרי" כתבה ("לאקול") שפרסם בעיתון צרפתי נפוץ, על "מאמר האכזבה" מהחיים הנורמטיבים.
ב-2012, יצא סרט האנימציה "ארנסט וסלסטין" שהתבסס על סדרת הספרים המפורסמת שכתב בשנות השמונים. העיבוד הקולנועי ל-"ארנסט וסלסטין" הביא את דניאל פנק, עד לכמה מועמדויות, אליה זכה הסרט, לפרס האוסקר ל-"סרט המונפש הטוב ביותר" ופרס אמי (עליו היה מועמד בקטגוריית "התסריט הטוב ביותר"). בסמוך ל-2 המועמדויות, הצליח "ארנסט וסלסטין", גם להיות מועמד בקטגוריית "הסרט הטוב ביותר" ל-2012, בפסטיבל סרטי ההנפשה הבינלאומי אנסי.
ספריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- "נואף"
- "בארבע עיניים בשחור"
- "פצצות ומפלצות"
- "מטרופוליס"
- "הסאגה של מלוסן"
- "ארנסט וסלסטין"
שתורגמו לעברית
[עריכת קוד מקור | עריכה]- כמו רומן, תרגמה חגית בת-עדה, (הוצאת שוקן, 1997)
- על פצצות ומפלצות, תרגמה חגית בת-עדה, (הוצאת שוקן, 2000)
- הפיה קרבין, תרגמה חגית בת-עדה, (הוצאת שוקן, 1998)
- יומן של גוף, תרגם ניר רצ’קובסקי, (הוצאת אחוזת בית, 2013)[1]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
דניאל פנק, ברשת החברתית Goodreads- הספרים של דניאל פנק, באתר "סימניה"
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ביקורות:
גבי לוין, הסופר דניאל פנק שובר את הטאבו סביב הגוף האנושי, באתר הארץ, 7 במאי 2013
עמיחי שלו, בגוף אני מבין: דניאל פנק פיזיולוגי, באתר ynet, 17 ביולי 2013 אירי ריקין, הספר שמחזיר לגוף האנושי את כבודו האבוד, באתר הארץ, 8 ביולי 2013