האדם השקט
 | |
| כרזת הסרט האדם השקט | |
| מבוסס על | סיפור "האדם השקט" של מוריש וולש |
|---|---|
| בימוי |
ג'ון פורד  |
| הופק בידי |
מריאן ק. קופר, ג'ון פורד |
| תסריט | פרנק נוגנט |
| עריכה |
ג'ק מורי |
| שחקנים ראשיים |
ג'ון ויין מורין או'הרה בארי פיצג'רלד ויקטור מקלגלן מילדרד נטוויק |
| מוזיקה |
ויקטור יאנג |
| צילום |
וינטון הוך |
| מדינה |
ארצות הברית |
| חברת הפקה |
Argosy Pictures |
| חברה מפיצה | Republic Pictures |
| שיטת הפצה |
וידאו על פי דרישה |
| הקרנת בכורה | 21 ביולי 1952 |
| משך הקרנה | 129 דקות |
| שפת הסרט |
אנגלית |
| סוגה | סרט דרמה-סרט קומדיה-סרט רומנטי |
| תקציב | 1,750,000$ |
| הכנסות | 3,200,000$ |
| הכנסות באתר מוג'ו |
 quietman |
| פרסים |
פרס אוסקר לבמאי הטוב ביותר פרס אוסקר לצילום הטוב ביותר שימור בארכיון הסרטים הלאומי של ארצות הברית |
| דף הסרט ב־IMDb | |
  | |
האדם השקט (או "האיש השקט") (באנגלית: The Quiet Man) הוא סרט קולנוע אמריקאי מסוגת דרמה-קומדיה - רומנטי משנת 1952 בבימויו ובהפקתו של ג'ון פורד עם ג'ון ויין ומורין או'הרה בתפקידים הראשיים.
התסריט מבוסס על הסיפור הקצר "האדם השקט" של מוריס וולש, שפורסם בעיתון "סאנדיי איבנינג פוסט" בשנת 1933.
הסרט זכה בשני פרסי אוסקר בשנת 1953:
- ג'ון פורד זכה בפרס אוסקר לבמאי הטוב ביותר.
- וינטון הוך זכה בפרס אוסקר לצילום הטוב ביותר.
כמו כן היה הסרט מועמד לחמישה פרסי אוסקר:פרס אוסקר לסרט הטוב ביותר, פרס אוסקר לשחקן המשנה הטוב ביותר (ויקטור מקלגלן), לתסריט, לעיצוב האמנותי ולסאונד. פורד זכה גם בפרס בפסטיבל הסרטים של ונציה.
המלחין ויקטור יאנג שילב נעימות ושירים איריים בסרט. ג'ון פורד בחר את השיר "Isle of Innisfree" של המלחין והמשורר האירי דיק פארלי (1916–1990), שהפך לנושא הראשי של המוזיקה בסרט. השיר זכה לביצועים רבים, והביצוע של בינג קרוסבי הפך אותו ללהיט.
הסרט צולם בכפר (כיום עיירה) קונג במחוז מאיו ובסביבותיה. מאז הסרט החלה תנועת תיירים למקום, המסיירים במקומות מהסרט, כמו טירת אשפורד, הפאב המקומי וגשר האבן המכונה "גשר האדם השקט". בקונג הוקם גם "מוזיאון האדם השקט" ובו רהיטים, צילומים ומוצגים הקשורים לסרט.
ב-2011, במלאת 60 שנה להפקת הסרט, ביקרה מורין או'הרה (בגיל 91) בקונג והתקבלה בכבוד מלכים.
ב-2013 נבחר הסרט לשימור בארכיון הסרטים הלאומי של ארצות הברית שבספריית הקונגרס "בגלל חשיבותו כתרבותי, היסטורי ואסתטי".
תקציר העלילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]שון תורנטון (ג'ון ויין) הוא גבר אמריקאי יליד אירלנד המתגורר בפיטסבורג. שון מחליט לחזור למקום הולדתו בכפר אינספרי (שם פיקטיבי) ולרכוש את בית משפחתו. בפיטסבורג הוא היה מתאגרף מקצועי, ובאחד הקרבות הוא גרם למות מתחרהו. לכן הוא מחליט לוותר על חייו המלאים לחץ, אלימות ורדיפה אחר כסף ולהגיע לאירלנד כאדם שקט המחפש חיים שלווים בכפר הולדתו. אף אחד בכפר לא מכיר את סיפורו פרט לכומר פלייפר (ארתור שילדס), שהיה בצעירותו מתאגרף ומחזיק בביתו תיק עם קטעי עיתונות על איגרוף ובהם פרשת מותו של היריב של תורנטון. הוא מבטיח לא לגלות זאת.
בתחנת הרכבת הוא עולה על עגלתו של עגלון הכפר מייקלין אוג פלין (בארי פיצג'רלד), שהוא גם רכלן ושתיין מועד. בדרך מבחין שון ברועת צאן יפהפייה עם שיער אדמוני, מרי קיית דנהר (מורין או'הרה) ומתאהב בה מיד.
תורטון מחליט לרכוש את בית משפחתו שנקרא "White O'Morn" בית מוזנח, הנמצא ברשות האלמנה שרה טיליין (מילדרד נטוויק) וגובר בסכום שהוא מציע על "רד" וויל דנהר (ויקטור מקלגלן), אדם עשיר וגס שהוא גם אחיה של מרי קיית. תורנטון ומרי קיית נפגשים שוב מספר פעמים ומתנשקים. תורנטון משפץ את ביתו, שולח את פלין למרי קיית בשאלה אם תרצה להתחתן איתו והיא משיבה בחיוב.
לפי הנהוג באירלנד דרושה הסכמתו של "רד" וויל דנהר לנישואי אחותו, אבל כשתורנטון מגיע לביתה מתייחס אליו אחיה בגסות, אוסר עליו להתראות עם אחותו ומגרש אותו.
לבסוף משכנעים אותו פלין והכומר, כי אם יסכים לנישואי אחותו יתאפשר לו לשאת את האלמנה טיליין שאינה רוצה אישה נוספת בביתה. "רד" וויל דנהר משתכנע ותורנתון מתחתן עם מרי קיית. כאשר מכריז "רד" וויל דנהר כי כעת יינשא לאלמנה טיליין, היא כועסת מאוד על כך ואז הוא מבין כי רומה. הוא מסרב לכן לתת לאחותו את הנדוניה שלה הכוללת כסף ורהיטים.
מרי קיית רואה בנדוניה את עצמאותה כאשה, ומודיעה לתורנטון כי לא תממש את הנישואין עד שידאג להחזיר לה את מה שמגיע לה. תורנתון לאור עברו אינו רוצה להתחיל בקרב עם אחיה, והיא מכנה אותו "פחדן".
אנשי הכפר משכנעים את אחיה לתת לה את הרהיטים שלה, אבל את הכסף שלה בסך 350 פאונדס הוא מסרב לתת לה.
לבסוף מחליטה מרי קיית לברוח. תורנטון רוכב לתחנת הרכבת, וברגע האחרון הוא שולף אותה מהקרון. הוא גורר אותה לשדה בו עובדים "רד" וויל דנהר ופועליו. כאשר דנהר ממשיך לאמר שלא יתן את הכסף, זורק אותה תורנטון לעברו ואומר שעתה תישאר אצלו והוא לא יוכל להתחתן עם אף אחת. תורנטון נכנע ונותן להם את הכסף, אבל הם מראים לו שעכשיו הכסף אינו חשוב כל כך ושורפים אותו.
מרי קיית חושבת שבכך נגמר הדבר וממהרת להכין ארוחה לשני הגברים אבל אז מתפתח קרב אגרופים בין שניהם שמשתתפים בו כל אנשי הכפר ומהמרים מי ינצח. הקרב נמשך ברחובות הכפר ובפאב עד ש"רד" וויל דנהר מחליט להפסיק ושניהם לוחצים ידיים.
הסרט נגמר ב"סוף טוב", מרי קיית מתחילה להעריך ולכבד את תורנטון וגם האלמנה טיליין מסכימה לחיזוריו של "רד" וויל דנהר.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
"האדם השקט", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"האדם השקט", באתר נטפליקס
"האדם השקט", באתר AllMovie (באנגלית)
"האדם השקט", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)- "האדם השקט", באתר Box Office Mojo (באנגלית)
"האדם השקט", באתר Metacritic (באנגלית)
"האדם השקט", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)- האדם השקט, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- קדימון לסרט האדם השקט, באתר יוטיוב
- מורין או'הרה מתקבלת בכפר קונג (2011), באתר יוטיוב
- Isle of Innisfree בביצוע בינג קרוסבי, באתר יוטיוב
