היי קיילוס
הַיי קֶיילוּס (באנגלית: Hy Kalus ;21 במאי 1925 – 30 בדצמבר 2012) היה במאי תיאטרון וטלוויזיה יהודי אמריקאי, שהִרבה לביים בתיאטרון הישראלי.
קורות חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בפרובידנס שברוד איילנד במשפחה יהודית. החל לשחק כילד בתיאטרון היידי. למד תיאטרון באולפן השחקנים אצל לי שטרסברג וב"אמריקן תיאטר וינג". במלחמת העולם השנייה שירת בדיוויזיית השריון ה-11 (11th Armored Division) בצבא ארצות הברית ובמסגרתה לחם בקרב על הבליטה ובשחרור מחנה מאוטהאוזן בתחילת מאי 1945. על לחימתו זכה בעיטור לב הארגמן.
קיילוס החל את דרכו כבמאי בשנת 1946. הוא ביים הצגות ברחבי אמריקה, כמו גם עשרות סרטי תעודה לטלוויזיה. בין ההצגות שביים היו "הפיזיקאים" במילווקי ו"הבט אחורה בזעם" בוושינגטון ו"שגעונו של אלוהים" מאת אלי ויזל.
קיילוס הגיע לישראל ללמד בבית הספר למשחק שליד תיאטרון "הקאמרי" בשנת 1953, בעקבות הזמנתו של יוסף מילוא. כעבור שנה החל לביים בישראל. המחזה הראשון שביים בישראל היה "אנשי ריב" מאת ג'ורג' בלאק, בקאמרי. בשלהי אותה שנה ביים בקאמרי את "האיש שבא לסעוד" מאת קאופמן והרט. בקאמרי ביים בסך-הכול תשעה עשר מחזות. ב-1956 החל לביים בהבימה, בה ביים אחד עשר מחזות, בהם "הבט אחורה בזעם" ו"מי מפחד מווירג'יניה וולף?", שאותו ביים פעמיים ואשר זכה להצלחה רבה. רבים מהמחזות אותם ביים היו אמריקאים.
ביים גם באופרה הישראלית, בתיאטרון בית ליסין, בתיאטרון גיורא גודיק, בתיאטרון בימות ובתיאטרון חיפה. ביים גם סרטי תעודה בטלוויזיה הישראלית, ביניהם "לילה שכולו יום", סרטו הראשון של הצלם דוד גורפינקל, על פי תסריט מאת רם עברון. היה חבר בוועדת הרפרטואר של הקאמרי.
בתיאטרון גם הכיר את אשתו, השחקנית זהבה הס, בתה של הפסנתרנית עליזה (אליס) שמוּקלֶר-הֶס וגיסתו של הצ'לן עוזי ויזל.
משנות ה-50 עד ה-90 עבר לסירוגין מישראל לארצות הברית, וביים בכל ארץ סרטים ומחזות. בארצות הברית גם ייעץ לקבוצות משקיעים מעסקי השעשועים אילו הפקות כדאי להעלות.
ב-2006 הוענק לקיילוס אות הוקרה על תרומתו המיוחדת לתיאטרון הקאמרי.
הוא נפטר בביתו בניו יורק ב-2012, בגיל 87. הותיר אחריו את אשתו, זהבה ושני בנים. נטמן בבית העלמין קנסיקו במדינת ניו יורק. בנו רם נשוי למוזיקאית אילה אשרוב.
הצגות בבימויו
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתיאטרון הקאמרי
[עריכת קוד מקור | עריכה]| הצגה | מחזאי | הצגת בכורה |
|---|---|---|
| אנשי ריב | ג'ורג' בלאק | 11 בפברואר 1954 |
| האיש שבא לסעוד | קאופמן והרט | 24 באוקטובר 1954 |
| שובי שבא הקטנה | ויליאם אינג' | 4 באפריל 1955 |
| הלב הנמהר | ג'ון פטריק | 1 בפברואר 1956 |
| הקיסר ג'ונס | יוג'ין או'ניל | 17 ביולי 1958 |
| שועלים קטנים | ליליאן הלמן | 17 באפריל 1961 |
| אריה בחורף | ג'יימס גולדמן | 6 ביולי 1969 |
| בשפל (עם תיאטרון חיפה) | מקסים גורקי | 24 בנובמבר 1970 |
| הפקודה | סול לויט | 26 באוקטובר 1971 |
| הן לא תקחהו עמך | קאופמן והרט | 30 בדצמבר 1971 |
| אלופי העונה | ג'ייסון מילר | 18 בנובמבר 1972 |
| כרגע לא פנוי | סיימון גריי | 18 בינואר 1977 |
| מה עושים עם ג'ני | דונלד ווילד | 13 בדצמבר 1977 |
| מחסן קרור | רונלד ריבמן | 13 בדצמבר 1978 |
| פרק ב' | ניל סיימון | 8 בפברואר 1979 |
| כל ילד טוב ראוי לקצת חסד | טום סטופארד | 24 ביולי 1979 |
| אותלו | ויליאם שקספיר | 20 בפברואר 1980 |
| אמדאוס | פיטר שאפר | 27 בנובמבר 1982 |
| אני לא רפופורט | הרב גארדנר | 19 באוקטובר 1986 |
בתיאטרון הבימה
[עריכת קוד מקור | עריכה]| הצגה | מחזאי | הצגת בכורה |
|---|---|---|
| מראה מעל הגשר | ארתור מילר | 14 באפריל 1956 |
| אנה כריסטי | יוג'ין או'ניל | 23 בפברואר 1957 |
| נשף הגנבים (קיילוס גם עיצב את התנועה ביחד עם גרטרוד קראוס) | ז'אן אנוי | 26 באוקטובר 1957 |
| הבט אחורה בזעם | ג'ון אוסבורן | 23 באפריל 1959 |
| מסע ארוך אל תוך הלילה | יוג'ין או'ניל | 1 בנובמבר 1960 |
| מי מפחד מוורג'יניה וולף | אדוארד אלבי | 11 במאי 1965 |
| בקט או כבודו של אלוהים | ז'אן אנוי | 18 בנובמבר 1967 |
| מי מפחד מוורג'יניה וולף | אדוארד אלבי | 6 בנובמבר 1976 |
| הכתובה | אפרים קישון | 8 במרץ 1980 |
| יתוש בראש | ז'ורז' פדו | 23 ביולי 1982 |
| המלביש | רונלד הארווד | 25 ביוני 1988 |
| הפיזיקאים | פרידריך דירנמאט | 22 ביוני 1991 |
תיאטראות שונים
[עריכת קוד מקור | עריכה]| הצגה | מחזאי | תיאטרון | הצגת בכורה |
|---|---|---|---|
| הארווי | מארי צ'אז | תיאטרון האהל | 1960 |
| ציד המכשפות | ארתור מילר | תיאטרון חיפה | 28 באוגוסט 1968 |
| ידידי הארווי | מרי צ'ייס | תיאטרון חיפה | 25 באוקטובר 1969 |
| הנערים שבחבורה | מארט קראולי | תיאטרון בימות | 1970 |
| הבלש | אנטוני שפר | תיאטרון גודיק | 1970 |
| בשפל | מקסים גורקי | קופרודוקציה של תיאטראות חיפה והקאמרי | 24 בנובמבר 1970 |
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- היי קיילוס, בתוך: שמעון לב-ארי, "מדריך 100 שנה לתיאטרון העברי", באתר החוג לתיאטרון של אוניברסיטת תל אביב
- היי קיילוס, בארכיון הבימה
- שיר חכם, מת הבמאי היי קיילוס, באתר הארץ, 1 בינואר 2013
- נפטר היי קילוס, מראשוני הקאמרי, באתר "הבמה", 1 בינואר 2013
- Paid Death Notices | Hy Kalus: Obituary, The New York Times, January 27, 2013
- היי קיילוס, באתר תיאטרון הבימה
- היי קיילוס, באתר התיאטרון הקאמרי
- ראובן לייב, אבן-דרך לתיאטרון היהודי, באתר News1 מחלקה ראשונה, 6 בינואר 2013
- רפאל בשן, מונולוג של היי קילוס, מעריב, 15 בספטמבר 1967
- רחל אורן, היי שב הביתה, דבר, 22 בספטמבר 1967
- "הנערים שבחבורה" – הומוסקסואלים, אבל לא רק..., דבר, 6 בינואר 1970
- עדית זרטל, מוסר בעת מלחמה, דבר, 9 בנובמבר 1971
- חוה נובק, ומה, באמת, עושים עם ג'ני, דבר, 16 בדצמבר 1977
- חיים נגיד, על החזרות של "אני לא רפופורט", מעריב, 29 באוקטובר 1986
בקרת זהויות  |
|
|---|