הנס אוסטר
 | |
| אוסטר בשנת 1939 | |
| לידה |
9 באוגוסט 1887 דרזדן, האימפריה הגרמנית  |
|---|---|
| הוצאה להורג |
9 באפריל 1945 (בגיל 57) מחנה פלוסנבירג, גרמניה הנאצית  |
| מקום קבורה |
בית העלמין הצפוני של דרזדן  |
| מדינה |
גרמניה |
| השכלה |
קרויצשולה |
| השתייכות |
גרמניה הנאצית |
| תקופת הפעילות |
1907–1932 1935 – 1945 |
| דרגה |
 גנרל מיור |
| תפקידים בשירות | |
| אבווהר | |
| פעולות ומבצעים | |
  | |
גנרל מיור (תת-אלוף) הנס אוסטר (בגרמנית: Hans Oster, 9 באוגוסט 1887 – 9 באפריל 1945) היה איש צבא גרמני, מהחשובים בפעילי ההתנגדות הגרמנית לנאציזם, ומראשי קשר העשרים ביולי שנועד להתנקש באדולף היטלר ולהפיל את המשטר הנאצי.
קורות חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]אוסטר נולד בדרזדן, אביו היה כומר אוונגלי ממוצא הוגנוטי. בשנת 1907, לאחר סיום לימודיו התיכוניים הצטרף כאיש קבע לחיל התותחנים בצבא הקיסרי הגרמני. במלחמת העולם הראשונה לחם בחזית המערבית עד 1916 אז עבר לתפקיד במטה הכללי בדרגת קפיטן.
לאחר המלחמה זכה להישאר בצבא המצומצם והמשיך בקריירה הצבאית עד 1932 עת נאלץ לפרוש מן הצבא בדרגת מיור. בשנת 1935 גייס אותו וילהלם קנריס לאבווהר- שירות המודיעין הצבאי של גרמניה. בליל הסכינים הארוכות, ב-30 ביוני 1934, כאשר רצח היטלר רבים מיריביו הפוליטיים במסווה של דיכוי מרידה בשורות האס אה, נרצחו שנים ממפקדיו לשעבר של אוסטר, קורט פון שלייכר, שהיה קנצלר גרמניה תקופה מסוימת, וקולונל פון ברדוב. לאחר מכן, בשנת 1938 כאשר הודח מפקד הצבא ורנר פון פריטש, באירוע שכונה פרשת בלומברג-פריטש בטענה ששילם כסף לזונה ממין זכר עבור יחסים הומוסקסואלים, נטל על עצמו אוסטר לגלות את האמת מאחורי הפרשה. הוא הכין תיק ובו ממצאים כי מדובר בעלילה. אירועים אלו הניעו את אוסטר לכיוון של התנגדות למשטר הנאצי.
אוסטר היה ידיד אישי של קרל פרידריך גרדלר, וכן של לודוויג בק, שניים מראשי הקושרים, והוא שחיבר ביניהם. בשנת 1938, בעת ועידת מינכן, ניסתה קבוצת קצינים, בראשותו של בק, ובהשתתפות גנרל-פלדמרשל ארווין פון ויצלבן וגנרל-אוברסט אריך הפנר, בסיועו של אוסטר, לעצור את היטלר ולהעמידו למשפט, אם יורה על התקפה על צ'כוסלובקיה, שתפתח במלחמה, שבמאזן הכוחות שהיה אז קשה היה להאמין כי גרמניה תנצח בה. הצלחתו המדהימה של היטלר לקבל את חבל הסודטים ללא קרב בוועידת מינכן, גרמה לכישלון תוכנית זו, אך אוסטר נותר מתנגד פעיל למשטר.
לפני התקפתו של היטלר בחזית המערב במלחמת העולם השנייה בשנת 1940 עשה אוסטר כל שביכולתו על מנת להזהיר את הולנד וצרפת מן ההתקפה המתקרבת. הוא עמד בקשרים עם הנספח הצבאי ההולנדי רב-סרן סאס, ומסר לו מספר פעמים על המועד המדויק של הפלישה (אשר נדחתה בשל שינויים בתוכניות פעמים מספר). מגעים אלו לא הוכתרו בהצלחה.
אוסטר המשיך בתוכניותיו להפלת המשטר תוך שהוא יוצר קשר עם גורמים נוספים כגנרל הנינג פון טרסקו, אשר עשה ניסיון לרציחתו של היטלר באמצעות פצצה שהוטמנה במטוסו (ולא התפוצצה). בשנת 1943 היה אוסטר, ביחד עם מפקדו באבווהר האדמירל וילהלם קנריס, וכן המשפטן הנס פון דוהנאני והכומר דיטריך פון בונהופר מעורבים במבצע בשם U7 שנועד להבריח שלושה עשר יהודים לשווייץ, על מנת להצילם מן השואה. היהודים הגיעו לשווייץ, אולם במהלך הפעולה נעשתה על ידי דוהנאני עבירה על חוקי המטבע, אשר גרמה לגילוי העניין על ידי הגסטאפו. דוהנאני ובונהופר נעצרו, ואוסטר פוטר מתפקידיו הצבאיים, והיה תחת פיקוח מתמיד של הגסטאפו, אשר מנע כל קשר עם הקושרים כנגד היטלר. עם זאת, היה מיועד לו התפקיד של "נשיא בית הדין הצבאי" אם יצליחו הקושרים בקשר.
לאחר כישלון קשר העשרים ביולי נעצר שוב ביום למחרת. הפעם נשלח למחנה הריכוז פלוסנבירג. אוסטר, ועמו מפקדו לשעבר קנריס, לא נשפטו כיתר הקושרים בפני "בית הדין העממי", וזאת כפי הנראה בשל התערבותו של הגנרל הנאצי וילהלם קייטל, אשר היה ידידו של קנריס.
היטלר גילה ב-4 באפריל 1945 את יומניו של קנריס ובהתקף זעם הורה לדון אותם בבית דין מיוחד של האס אס. ב-8 באפריל נערך במחנה פלוסנבירג משפט ראווה לאוסטר, קנריס ובונהופר. השלושה נידונו למוות, למרות שהאס אס לא היה מוסמך לשפוט אותם וההליך המשפטי היה בלתי-חוקי אפילו לפי החוקים הנאצים. השלושה הוצאו להורג בתלייה ב-9 באפריל. כדי להשפיל את הנידונים ולשעשע את אנשי האס אס, נאלצו השלושה להתפשט ולצעוד בעירום אל הגרדום. עד ראייה, קולונל דני בשם לונדינג, סיפר כי חזה בתלייתם.
הנס אוסטר נקבר בבית העלמין הצפוני של דרזדן (Nordfriedhof) והותיר אחריו את רעייתו, גרטרוד קנופ, ושלושה ילדים.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מבצע ולקיריה
- התנגדות גרמנית לנאציזם
- ברטהולד שנק גראף פון שטאופנברג
- הנינג פון טרסקו
- מאורת הזאב
- מבצע ואלקירי (סרט)
- רשימת תוכניות התנקשות באדולף היטלר
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ויליאם ל. שיירר, עלייתו ונפילתו של הרייך השלישי, שוקן, 1976.
- קונסטנטין פיצגיבון, 20 ביולי - הקשר לרציחת היטלר, מערכות, 1987.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אחרת לא הייתה גרמניה אחרת(הקישור אינו פעיל) - הג'ורנאל של אלכסנדר מאן
- אסתי סגל, קשר דם, באתר גלובס, 19 באוגוסט 2009
- אורי קציר, להוריד את הפיהרר (אורכב 18.10.2013 בארכיון Wayback Machine), בבלוג "אפלטון", 11 באוגוסט 2009
- תום שגב, תום שגב על הקושרים נגד היטלר, באתר הארץ, 30 בדצמבר 2009
- נועם אורדן, יורים ועוזרים, באתר ynet, 2 בפברואר 2010
- ביוגרפיה, באתר ההתנגדות הגרמנית (בגרמנית)
|
|
|
| מלחמת העולם השנייה | פורטל היסטוריה | פורטל גרמניה |
| ביון במלחמת העולם השנייה | ||
|---|---|---|
| בעלות הברית המערביות | ||
| גופים | MI9 • MI6 • MI5 • מנהלת המבצעים המיוחדים • ועדת XX • המשרד לשירותים אסטרטגיים • קבוצת הארמיות הראשונה / הארמייה ה-14 (ארצות הברית) | |
| אישים | ארצ'יבלד וייוול • ג'ספר מסקליין • דאדלי קלארק • ג'ון גודפרי • יו דלטון • איאן פלמינג • ג'ון לה קארה • יואן מונטגיו • חואן פויול גארסיה • אדי צ'פמן • אלן טיורינג • אנשי סגל בלצ'לי פארק • פריץ קולבה • אלן דאלס • אנשי המשרד לשירותים אסטרטגיים (OSS) | |
| מבצעים | מבצע ברקלי / מבצע קציצה • מבצע שומר ראש / מבצע פורטיטיוד | |
| מושגים קשורים נוספים | אניגמה • אולטרה • PURPLE • מג'יק • התזמורת האדומה (טרפר) | |
| ברית המועצות | ||
| גופים | נקוו"ד • ג.ר.או • סמר"ש • המשרד לביטחון המדינה | |
| אישים | לברנטי בריה • ויקטור אבאקומוב | |
| גרמניה | ||
| גופים | אבווהר • גסטפו • אס דה • המשרד הראשי לביטחון הרייך | |
| אישים | וילהלם קנריס • הנס אוסטר • הנס ברנד גיזביוס • ארווין פון לאהוסן • הנס פון דוהנאני • ריינהרד היידריך • אוטו אולנדורף • ארנסט קלטנברונר • ולטר שלנברג | |
| מבצעים | תקרית גלייביץ • פרשת ציצרו • מבצע פסטוריוס • מבצע בוליבאר • מבצע נורדפול (אנ') | |