ויקיפדיה:ציטוט יומי/המלצות קודמות/דצמבר 2013

דצמבר
1 בדצמבר 2013	וירא אלעזר החורני והנה חיה אחת חגורה ביתר שאת וגדולה מן האחרות ויאמר בלבו אכן המלך עליה. וישלך את נפשו מנגד למען הציל את עמו ולעשות לו שם עולם בארץ. וירוץ כגיבור בתוך גדודי האויב וחרבו אכלה בשר ימין ושמאל. ויבוא עד הפיל ויכרע בין ברכיו וידקרהו, וייפול הפיל עליו וימות, ובנפלו המית גם אותו. — מותו של אלעזר במרד החשמונאים בקרב בית זכריה, לפי ספר מקבים א, ו', 45-48	עריכה - תבנית - שיחה
2 בדצמבר 2013	ביום ההוא היה טִהוּר המִקדש, ביום עשרים וחמִשה לחֹדֶש ההוא, הוא כִּסְלֵו, חגגו בשמחה שמונה ימים כחג הַסֻכּוֹת, בְּזָכרם כי לפני זמן־מה בִּלוּ את [ימי] חג הַסֻכּוֹת בהרים ובמערות... וקבעו בפקֻדָּה ובגזרה על דעת כֻּלם לכל עם היהודים לחֹג את הימים האלה בכל־שנה. — ספר חשמונאים ב', פרק י, פסוקים ה-ח.	עריכה - תבנית - שיחה
3 בדצמבר 2013	לִבִּי בְמִזְרָח וְאָנֹכִי בְּסוֹף מַעֲרָב אֵיךְ אֶטְעֲמָה אֵת אֲשֶׁר אֹכַל וְאֵיךְ יֶעֱרָב — רבי יהודה הלוי	עריכה - תבנית - שיחה
4 בדצמבר 2013	תֶּחֱזַקְנָה יְדֵי כָל-אַחֵינוּ הַמְחוֹנְנִים עַפְרוֹת אַרְצֵנוּ בַּאֲשֶׁר הֵם שָׁם; אַל יִפֹּל רוּחֲכֶם – עַלִּיזִים, מִתְרוֹנְנִים בֹּאוּ שְׁכֶם אֶחָד לְעֶזְרַת הָעָם! — חיים נחמן ביאליק, תחילת שירו "בִּרְכַּת עָם" (תחזקנה)	עריכה - תבנית - שיחה
5 בדצמבר 2013	עַבְדֵי זְמָן עַבְדֵי עֲבָדִים הֵם – עֶבֶד אֲדֹנָי הוּא לְבַד חָפְשִׁי. עַל כֵּן בְבַקֵּשׁ כָּל-אֱנוֹשׁ חֶלְקוֹ "חֶלְקִי אֲדֹנָי!" אָמְרָה נַפְשִׁי. — רבי יהודה הלוי	עריכה - תבנית - שיחה
6 בדצמבר 2013	"וְדַע, שֶׁהָאָדָם צָרִיך לַעֲבר עַל גֶּשֶׁר צַר מְאֹד מְאֹד, וְהַכְּלָל וְהָעִקָּר שֶׁלּא יִתְפַּחֵד כְּלָל" — רבי נחמן מברסלב, ליקוטי מוהר"ן תנינא מח.	עריכה - תבנית - שיחה
7 בדצמבר 2013	אַשְׁכִּים לבית השר - אומרים כבר רכב; אבוא לעת ערב - אומרים כבר שכב; או יעלה מרכב או יעלה משכב; אויה לאיש עני, נולד בלי כוכב! — רבי אברהם אבן עזרא בשירו 'אַשְׁכִּים לבית השר'	עריכה - תבנית - שיחה
8 בדצמבר 2013	עַל שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים הָעוֹלָם עוֹמֵד: עַל הַתּוֹרָה, וְעַל הָעֲבוֹדָה, וְעַל גְּמִילוּת חֲסָדִים. — שמעון הצדיק (משנה, מסכת אבות, פרק א', משנה ב')	עריכה - תבנית - שיחה
9 בדצמבר 2013	כל המשפחות המאושרות דומות זו לזו, ואילו כל משפחה אומללה, אומללה היא בדרכה שלה. — משפט הפתיחה בספר "אנה קארנינה" מאת לב טולסטוי	עריכה - תבנית - שיחה
10 בדצמבר 2013	לְפִיכָךְ מַכְרִיזָה הָעֲצֶרֶת בְּאָזְנֵי כָּל בָּאֵי הָעוֹלָם אֶת הַהַכְרָזָה הַזֹּאת בִּדְבַר זְכוּיוֹת הָאָדָם כְּרָמַת הֶשֵּׂגִים כְּלָלִית לְכָל הָעַמִּים וְהָאֻמּוֹת, כְּדֵי שֶׁכָּל יָחִיד וְכָל גּוּף חֶבְרָתִי יְשַּׁוֶּה תָּמִיד לְנֶגֶד עֵינָיו וְיִשְׁאַף לְטַפֵּחַ, דֶּרֶךְ לִמּוּד וְחִנּוּךְ, יַחַס שֶׁל כָּבוֹד לַזְּכוּיוֹת וְלַחֵרוּיוֹת הַלָּלוּ, וּלְהַבְטִיחַ בְּאֶמְצָעִים הַדְרָגָתִיִּים, לְאֻמִּיִּים וּבֵין-לְאֻמִּיִּים, שֶׁהַהַכָּרָה בְּעֶקְרוֹנוֹת אֵלֶּה וְהַהַקְפָּדָה עֲלֵיהֶם תְּהֵא כְּלָלִית וִיעִילָה בְּקֶרֶב אֻכְלוּסֵי הַמְּדִינוֹת הַחֲבֵרוֹת וּבְקֶרֶב הָאֻכְלוּסִים שֶׁבְּאַרְצוֹת שִׁפּוּטָם. — מתוך ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם, מסמך היסוד של הקהילה הבינלאומית על זכויות האדם והאזרח, שאומץ על ידי העצרת הכללית של האו"ם ביום 10 בדצמבר 1948	עריכה - תבנית - שיחה
11 בדצמבר 2013	רְאִיתִיכֶם שׁוּב בְּקֹצֶר יֶדְכֶם וּלְבָבִי סַף דִּמְעָה. אֵיכָה דַלֹּתֶם פִּתְאֹם, אֵיכָה חֲדַלְתֶּם יֶשַׁע! אֵיכָה נֶעֱזַבְתֶּם בָּדָד, אֹבְדֵי עֵצָה וּנְתִיבָה, לְלֹא מְחוֹנֵן וּמֵשִׁיב נֶפֶשׁ וּלְלֹא מְכוֹנֵן צָעַד. — חיים נחמן ביאליק, תחילת שירו "רְאִיתִיכֶם שׁוּב בְּקֹצֶר יֶדְכֶם"	עריכה - תבנית - שיחה
12 בדצמבר 2013	הַכְנִיסִינִי תַּחַת כְּנָפֵךְ, וַהֲיִי לִי אֵם וְאָחוֹת, וִיהִי חֵיקֵךְ מִקְלַט רֹאשִׁי, קַן-תְּפִלּוֹתַי הַנִּדָּחוֹת. — חיים נחמן ביאליק, תחילת שירו "הַכְנִיסִינִי תַּחַת כְּנָפֵךְ"	עריכה - תבנית - שיחה
13 בדצמבר 2013	וַיְהִי בִשְׁנַת/בַשָּׁנָה הַתְּשִׁיעִית לְמָלְכוֹ (של צדקיהו) בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ, בָּא נְבֻכַדְנֶאצַּר/נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל הוּא וְכָל חֵילוֹ עַל יְרוּשָלַיִם, וַיִּחַן/וַיַּחֲנוּ עָלֶיהָ, וַיִּבְנוּ עָלֶיהָ דָּיֵק סָבִיב. — מופיע פעמיים בשינויים קלים – ספר מלכים ב', פרק כ"ה, פסוק א'; ספר ירמיהו, פרק נ"ב, פסוק ד'	עריכה - תבנית - שיחה
14 בדצמבר 2013	לִבְכּוֹת עֱנוּתֵךְ אֲנִי תַנִּים, וְעֵת אֶחֱלֹם שִׁיבַת שְׁבוּתֵך – אֲנִי כִנּוֹר לְשִׁירָיִךְ. — רבי יהודה הלוי בשיר הכיסופים "ציון הלא תשאלי", הנקרא במסורת האשכנזית כחלק מן הקינות לתשעה באב. הקטע היה מקור השראתה של נעמי שמר לשורות "הלא לכל שירייך - אני כינור", בשירה ירושלים של זהב.	עריכה - תבנית - שיחה
15 בדצמבר 2013	הכול זורם. דבר אינו נשאר במקום. — הרקליטוס, במקור - Πάντα ῥεῖ καὶ οὐδὲν μένει	עריכה - תבנית - שיחה
16 בדצמבר 2013	בשם האל הרחמן והרחום השבח לאל רבון העולמים הרחמן והרחום אדון יום הדין אותך אנו עובדים ובך אנו נעזרים הנחנו בדרך הישר דרכם של אלה שהיטבת עמם, לא אלה הכועסים עליהם ולא התועים — סורת אל-פאתחה, הקוראן	עריכה - תבנית - שיחה
17 בדצמבר 2013	يَوْم عَسَل وَيَوْم بَصَل יום עסל יום בסל — פתגם בערבית שמשמעו - יש ימים טובים ויש ימים רעים.	עריכה - תבנית - שיחה
18 בדצמבר 2013	كُلّ كَلْب بِيجِي يُومُه כל כלב בא יומו — פתגם בערבית שמשמעו - כל אדם רע בא על עונשו בסופו של דבר.	עריכה - תבנית - שיחה
19 בדצמבר 2013	הֲלָנֶצַח תֹּאכַל חֶרֶב? — אבנר בן נר בפנייתו אל יריבו יואב בן צרויה בבקשה להפסיק את היריבות ביניהם. ספר שמואל ב', פרק ב', פסוק כ"ו.	עריכה - תבנית - שיחה
20 בדצמבר 2013	וְגָר זְאֵב עִם כֶּבֶשׂ, וְנָמֵר עִם גְּדִי יִרְבָּץ; וְעֵגֶל וּכְפִיר וּמְרִיא יַחְדָּו, וְנַעַר קָטֹן נֹהֵג בָּם. — נבואה על אחרית הימים המופיעה בספר ישעיהו, פרק י"א, פסוק ו'	עריכה - תבנית - שיחה
21 בדצמבר 2013	מַיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת הָאַהֲבָה, וּנְהָרוֹת לֹא יִשְׁטְפוּהָ. — מגילת שיר השירים, פרק ח', פסוק ז'. מְגִלַּת שִׁיר הַשִּׁירִים היא הראשונה בקובץ חמש מגילות שבחטיבת הכתובים בתנ"ך. המגילה היא סדרה של שירי אהבה בין בני זוג, גבר ואישה, הפונים זה אל זה. במסורת חז"ל נתפרשו שירים אלה באופן אלגורי, כמשל ליחסי עם ישראל והקב"ה.	עריכה - תבנית - שיחה
22 בדצמבר 2013	לַמֵּד לְשׁוֹנְךָ לוֹמַר 'אֵינִי יוֹדֵעַ', שֶׁמָּא תִּתְבַּדֶּה וְתֵאָחֵז. — תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ד', עמוד א'	עריכה - תבנית - שיחה
23 בדצמבר 2013	אֲנִי חוֹשֵׁב, מַשְׁמָע אֲנִי קַיָּם. — רנה דקארט	עריכה - תבנית - שיחה
24 בדצמבר 2013	לַכֹּל זְמָן, וְעֵת לְכָל חֵפֶץ תַּחַת הַשָּׁמָיִם: עֵת לָלֶדֶת וְעֵת לָמוּת, עֵת לָטַעַת וְעֵת לַעֲקוֹר נָטוּעַ, עֵת לַהֲרוֹג וְעֵת לִרְפּוֹא, עֵת לִפְרוֹץ וְעֵת לִבְנוֹת, עֵת לִבְכּוֹת וְעֵת לִשְׂחוֹק, עֵת סְפוֹד וְעֵת רְקוֹד, עֵת לְהַשְׁלִיךְ אֲבָנִים וְעֵת כְּנוֹס אֲבָנִים, עֵת לַחֲבוֹק וְעֵת לִרְחֹק מֵחַבֵּק, עֵת לְבַקֵּשׁ וְעֵת לְאַבֵּד, עֵת לִשְׁמוֹר וְעֵת לְהַשְׁלִיךְ, עֵת לִקְרוֹעַ וְעֵת לִתְפּוֹר, עֵת לַחֲשׁוֹת וְעֵת לְדַבֵּר, עֵת לֶאֱהֹב וְעֵת לִשְׂנֹא, עֵת מִלְחָמָה וְעֵת שָׁלוֹם. — מגילת קהלת, פרק ג', פסוקים א'–ח' מְגִלַּ‏ת קֹ‏הֶ‏לֶ‏ת היא ספר מספרי התנ"ך, הכלול בחלק הכתובים, כאחד מחמש מגילות. כתיבתה מיוחסת לשלמה המלך.	עריכה - תבנית - שיחה
25 בדצמבר 2013	מִמַּאֲכֶלֶת יֶהֱמֶה מִדְבָּרִי נָא חַדְּדָהּ אָבִי וְאֶת מַאְסָרִי חַזֵּק וְעֵת יְקַד יְקוֹד בִּבְשָׂרִי קַח עִמְּךָ הַנִּשְׁאָר מֵאֲפְרִי וֶאֱמֹר לְשָׂרָה זֶה לְיִצְחָק רֵיחַ עוֹקֵד וְהַנֶּעְקָד וְהַמִּזְבֵּחַ — מתוך הפיוט עת שערי רצון להפתח, יהודה בן-שמואל אבן-עבאס הפיוט עוסק בעקידת יצחק ונאמר בראש השנה	עריכה - תבנית - שיחה
26 בדצמבר 2013	כֵּן, יְהוּדִי אֲנִי, וּבִזְמַן שֶׁאֲבוֹת אֲבוֹתָיו שֶׁל הַגֶּ'נְטְלְמֵן הַנִּכְבָּד הָיוּ פְּרָאִים אַכְזָרִיִּים בְּאִי נִדָּח, אֲבוֹתַי הָיוּ כֹּהֲנִים בְּמִקְדַּשׁ שְׁלֹמֹה. — בנג'מין ד'יזראלי בתשובה לציר אירי שלעג למוצאו היהודי	עריכה - תבנית - שיחה
27 בדצמבר 2013	גם מסע בן אלף לי מתחיל בצעד אחד. — לאו דזה, פילוסוף סיני שחי במאה ה-6 לפנה"ס, דאו דה ג'ינג, פרק 64	עריכה - תבנית - שיחה
28 בדצמבר 2013	לִבִּי בְמִזְרָח וְאָנֹכִי בְּסוף מַעֲרָב; אֵיךְ אֶטְעֲמָה אֵת אֲשֶׁר אֹכַל וְאֵיךְ יֶעֱרָב; — מתוך השיר לבי במזרח, מאת רבי יהודה הלוי	עריכה - תבנית - שיחה
29 בדצמבר 2013	כַּחֲצוֹת לֵיל קֹר וָסַעַר, עֵת אֲנִי, שְׁבוּר-הַצַּעַר, בְּסִפרֵי חָכמָה נִשׁכַּחַת הִסתַּכַּלתִּי נִים-וָעֵר, בָּא קִשׁקוּשׁ סָתוּם בַּדֶּלֶת, קַל כְּדֶפֶק יָד נֶחשֶׁלֶת – יָד חוֹשֶׁשֶׁת – יָד שׁוֹאֶלֶת מַחֲסֶה לְדַל אוֹ גֵר. "זֶה אוֹרֵח" – כֹּה לָחַשׁתִּי – "זֶה אוֹרֵח, זָר אוֹ גֵר – זֶה אוֹרֵח, לֹא יוֹתֵר". — פתיחת הפואמה הגותית "העורב", מאת אדגר אלן פו, בתרגום זאב ז'בוטינסקי	עריכה - תבנית - שיחה
30 בדצמבר 2013	וְאַף עַל פִּי כֵן, נוֹעַ תָּנוּעַ! !Eppur si muove — מיוחס לגלילאו גליליי. על פי המסופר, גלילאו מלמל את האמרה לאחר שנאלץ לוותר בפני האינקוויזיציה, במהלך משפטו, על חלק מתפיסותיו המדעיות, ובכללן אמונתו כי כדור הארץ סובב את השמש (המודל ההליוצנטרי).	עריכה - תבנית - שיחה
31 בדצמבר 2013	מַה שֶּׁהָיָה הוּא שֶׁיִּהְיֶה וּמַה שֶּׁנַּעֲשָׂה הוּא שֶׁיֵּעָשֶׂה, וְאֵין כָּל חָדָשׁ תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ. — פתגם ממגילת קהלת, פרק א', פסוק ט' שמשמעו - אין שינויים בטבע ועולם כמנהגו נוהג.	עריכה - תבנית - שיחה