חיים ע. קוליץ

חיים ע. (עמנואל) קוליץ (תרע"ט, 1919 – תשנ"ג, ינואר 1993) היה סופר, איש עסקים, והוגה דעות ישראלי. יקיר ירושלים.

ביוגרפיה

נולד באליטא שבמחוז קובנה, ליטא, בנם של חנה פייגה והרב דוד נחמן קולידצקי, ששימש כרב העיר. בהיותו בן שש התייתם מאביו. באלול תרצ"ד (1934) עלה עם אמו וחלק ממשפחתו לארץ ישראל. עם הגיעו נכנס ללמוד בישיבת חברון בירושלים ולמד בה עד נישואיו. הוסמך לרבנות על ידי הרבנים איסר זלמן מלצר והרב הראשי יצחק אייזיק הלוי הרצוג.

בשנת תש"ב (1942) נישא לזלדה זוננפלד, בת יפה ואליהו מרדכי, בנו של הרב יוסף חיים זוננפלד. מאז 1947 היה איש אצ"ל, וחבר תנועת החרות מראשיתה.

במשך כארבעים שנה ניהל מירושלים פעילות תעשייתית ומסחרית בינלאומית ענפה בתחומי העורות, העצים והתיירות.

בסוף שנות ה-70 חיסל את עסקיו כדי להתרכז במחקר וכתיבה בנושאים עיוניים. התמקד בתקופת התנאים, שאודותיה פרסם סדרת ספרים.

ביתו בירושלים שימש בית ועד לדיונים וויכוחים בנושאים פוליטיים, חברתיים ותרבותיים. בין המשתתפים היה מנחם בגין.

לאחר מותו, בינואר 1993, נקראה על שמו דרך מרכזית בדרום ירושלים.

בנו, דוד קוליץ, הוא איש עסקים, חתנו של אליהו סחרוב. בנו, יוסף קוליץ, הוא מומחה בתחום האנרגיה.

נכדו, סמ"ר אביעד קוליץ, נהרג באפריל 2001 בעת שירותו בצה"ל בהר חברון.

ראש לחכמים - רבי עקיבא בפולמוס בר כוכבא במשנת הגאולה וקידוש השם
בן העליה - רבי שמעון בן יוחאי בעל הקבלה ואב הסוד ה"ארי שבחבורה"
רבינו הקדוש - דן בחמש מאות שנות תנאות שנסתיימו עם חתימת המשנה בידי רבי יהודה הנשיא
שפירי ירושלים - לתולדות חכמי התלמוד הירושלמי
סרבני גאולה - הוגדר על ידו כחיבור "על המוצא של מחדל ואחריות מתוך שיקול דעת וסברות רציונליות" והוקדש על-ידו לירושלים
החוזה מליטא - תיאור חיי החזון איש, שהיה קרוב משפחתו ושמר על קשר הדוק עם משפחתו.^[1]
שלילה לשמה כלפי ישעיהו ליבוביץ: קובץ עיונים ורשימות - עורך חיים קוליץ (עם ח. בן ירוחם), הוצאת אל השורשים, 1983. מתפלמס עם משנת פרופ' ישעיהו ליבוביץ, בספר שהשתתף בעריכתו

מדיה וקבצים בנושא חיים ע. קוליץ בוויקישיתוף

^ אשת החזון איש, בתיה (באשע), הייתה בת דודתה של אמו הרבנית חנה פייגה קוליץ. במשך תקופה למדו החזון איש והרב דוד נחמן קולידצקי בחברותא בעיירה כווידאן ולאחר מותו של הרב קולידצקי המשיך החזון איש לדאוג לילדיו היתומים.