לדלג לתוכן

יהושע הפרוע

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שטרובלפטר (פטר הפרוע)
DER STRUWWELPETER
דמותו של שטרובלפטר
דמותו של שטרובלפטר
דמותו של שטרובלפטר
מידע כללי
מאת היינריך הופמן
איורים היינריך הופמן עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת המקור גרמנית
סוגה ספרות ילדים
נושא מעשייה, חריזה עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה
תאריך הוצאה 1844
הוצאה בעברית
תרגום לילי צדק בשם יְהוֹשֻׁעַ הַפָּרוּעַ (1940)
אורי סלע בשם יפתח המלוכלך (1975)
אוריאל אופק בשם שוע הפרוע (1985)
קישורים חיצוניים
הספרייה הלאומית 002597533, 003519502, 001879096, 003566748, 001879094, 002391010, 003740400, 001879379, 002616501
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יְהוֹשֻׁעַ הַפָּרוּעַגרמנית: Der Struwwelpeter, "פטר הפרוע") הוא גיבורו של ספר ילדים בעל אותו שם מאת ד"ר היינריך הופמן, רופא מפרנקפורט שעסק גם בפסיכיאטריית ילדים.

זהו ספר הילדים הגרמני המצליח ביותר בכל הזמנים, והוא תורגם למספר רב של שפות.

תולדות הספר ותוכנו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

היינריך הופמן כתב את הספר על מחברת כמתנת חג המולד לבנו בן השלוש, קארל, בשנת 1844. המחברת הכילה חמישה סיפורים: פרידריך האכזר, שלושת הילדים והכושי, הצייד והארנב, מוצץ האגודל וסרבן המרק. כיוון שנותר בסוף המחברת דף ריק, הופמן יצר ברגע האחרון את אפיזודת שטרובלפטר. באותה שנה יצאה לאור מהדורה ראשונה של הספר, שעליה כתב הופמן "מעשיות עליזות ותמונות מבדחות עם לוחות צבעוניים ויפים לילדים מגיל שלוש עד שש שנים מאת חרזן עליז ואוהב-ילדים". שנה חלפה עד שהופיעה מהדורה שנייה, שעליה חתם הופמן בשם Heinrich Kinderlieb ("היינריך אוהב-ילדים"). במהדורה זו נוספו הסיפורים על פאולינכן והגפרורים ועל פיליפ המתנדנד. במהדורה החמישית נוספו הסיפורים על האנס המביט-באוויר ועל רוברט המעופף, והיינריך הופמן חתם בשמו המלא. באותה מהדורה, בעקבות ביקורות שהבליטו את דמותו של שטרובלפטר, הועבר הילד הפרוע מן העמוד האחרון אל העמוד הראשון, ומאז הספר נושא את השם Struwwelpeter. בשנת 1858 צייר הופמן את הציורים מחדש, בשיטה של תחריט עץ, אחרי שאמרו לו כי ציוריו המקוריים של הספר אינם מתאימים לילדים.

הספר בעברית וביידיש

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תרגומו הראשון של הספר, בידי לילי צדק, יצא בשם יְהוֹשֻׁעַ הַפָּרוּעַ בשנת 1940 בהוצאת יואכים גולדשטין, ושוב ב-1941 בהוצאת ראובן מס[1], אחר כך בשם יפתח המלוכלך בתרגומו של אורי סלע (1975), ולבסוף בשם שׁוּעַ הַפָּרוּעַ בתרגומו של אוריאל אופק (1985). גרסה נשית, בשם יפית הלכלוכית, בתרגומה של מאשה קלו, יצאה לאור ב-1984.

ביידיש יצא הספר בשם פיניע שטרויקאַפ [יידיש: "פיניע ראש-קש"].

  • שטרובלפטר (Der Struwwelpeter): תיאורו המקוצר של ילד המסרב להסתפר ולגזוז את ציפורניו.
  • המעשה בפרידריך האכזר (Die Geschichte vom bösen Friederich): ילד רע המתעלל בחיות ובבני-אדם, עד שהוא ננשך על ידי כלב האוכל לאחר מכן את ארוחתו כאשר זה שוכב במיטה.
  • הסיפור הנורא על הגפרורים (Die gar traurige Geschichte mit dem Feuerzeug): ילדה לא שועה לאזהרות חתוליה ומשחקת בגפרורים וכתוצאה מכך נשרפת למוות.
  • המעשה בנערים השחורים (Die Geschichte von den schwarzen Buben): ילדים לועגים לילד שחום עור בגלל צבע עורו, ונענשים על ידי ניקולאוס הקדוש[2] בכך שהם מוטבלים בקסת-דיו והופכים לשחורים (עוד יותר מן הילד שלעגו לו).
  • המעשה בצייד הפראי (Die Geschichte von dem wilden Jäger): ארנב גונב את רובהו של צייד, ומתחיל לצוד אותו, אך לאחר מכן נכווה בנו מספל קפה רותח של רעיית הצייד לאחר שהכדור שיורה הארנב מפספס, לאחר שהצייד הסתתר בבאר, ופוגע בספל.
  • המעשה במוצץ-האגודל (Die Geschichte vom Daumenlutscher): ילד מוזהר על ידי אמו שלא ימצוץ את אגודלו. הוא בכל זאת מוצץ את אגודלו, עד שבא חייט עם מספריים ענקיים וקוצץ את אגודליו.
  • המעשה בקספר סרבן-המרק (Die Geschichte vom Suppen-Kaspar): ילד חסון מסרב לאכול מרק, וכתוצאה מכך הוא מרזה יותר ויותר עד שהוא מת. בגרסה אחרת הוא כמעט מת ולבסוף הסכים לאכול את המרק.
  • המעשה בפיליפ חסר-המנוח (Die Geschichte vom Zappel-Philipp): ילד מתנדנד עם כסאו בשעת הארוחה, ונופל עם השולחן והארוחה.
  • המעשה ברוברט המעופף (Die Geschichte vom fliegenden Robert): ילד עף ברוח מפני שיצא מביתו בשעת סערה.
  • המעשה בהאנס המביט-באוויר (Die Geschichte vom Hanns Guck-in-die-Luft): ילד לא מסתכל לאן הוא הולך ונופל לתוך נהר. הוא לא טבע אבל הילקוט שלו נסחף עם הזרם והדגים צחקו עליו.
תרגום 1940 תרגום 1975 תרגום 1985
יְהוֹשֻׁעַ הַפָּרוּעַ יפתח המלוכלך שוע הפרוע
אֶלְעָזָר הָאַכְזָר יובל המנוול אלעזר האכזר
מַעֲשֶׂה עָצוּב בְּגַפְרוּרִים דורית הגפרורית מעשה תמרורים בקופסת גפרורים
הַזֵּדִים הַשְּׁחוֹרִים הסוף השחור ילד שחור ושלושה מאחור
מידד הצייד ויובב הארנב מעשה בצייד
איזה קץ בא לאצבע
עֶזְרָא הַמְפֻנָּק ברק המפונדרק בלק והמרק
גָּדִי נֻדְנָדִי עודד המתנדנד עובד האובד
אֶלְיָקִים טָס בָּאַוִּיר יוסף המעופף סטף, סטף, זה לא כיף להתעופף!
דָּן רוֹאֶה בֶּעָבִים אפרים מביט לשמים מנחם החולם

ערך חינוכי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגישה החינוכית החמורה שבה נוקט הספר נחשבת כיום למיושנת. עם זאת, חובבי הספר טוענים כי גם ילדים קטנים מסוגלים להבחין בהגזמה הסטירית שבה מוצגים הסיפורים, וכי האפקט החזותי המתמשך שיש לאיורים המפורסמים מצליח לגרום לילדים לאמץ נורמות וכללי התנהגות מקובלים.

מצד שני, יש הנחרדים מהאלימות של הסיפורים והאיורים ומהמסר החינוכי של הספר. בימי הזוהר של החינוך האנטי-סמכותי נתפס הספר כמיושן ובורגני-ריאקציונרי. בתקופה זו נכתב הספר הפופולרי "Anti-Struwwelpeter" מאת פרידריך וכטר, שהוא פרודיה אנטי-סמכותית של המקור ואחד מהטקסטים הקנוניים של מרד 1968.

כתב היד המקורי של הספר, עם הכותרת מעשיות עליזות ותמונות מבדחות עם לוחות צבעוניים יפים לילדים מגיל שלוש עד שש שנים מאת חרזן-שופע אוהב ילדים, נמצא במוזיאון הגרמני הלאומי בעיר נירנברג.

פרשנות פסיכולוגית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים האחרונות עורר הספר עניין בחוגי הפסיכולוגיה ופסיכיאטריית הילדים,[דרוש מקור: מי?] היות שניתן לפרשו כתיאור של הפרעה הנפוצה מאוד בילדות: הפרעת קשב וריכוז, היכולה להיות משולבת בהיפראקטיביות (ADHD) או לעמוד בפני עצמה (ADD). בספר שתי דמויות המתאימות לתיאורי ההפרעה. תיאורו של Zappelphillip ("גָּדִי נֻדְנָדִי") הוא אופייני להפרעת קשב מלווה בהיפראקטיביות, בעוד Hans-Guck-in-die-Luft ("דָּן רוֹאֶה בֶּעָבִים") החולמני אופייני להפרעת קשב ללא היפראקטיביות. יש המשערים[דרוש מקור: מי?] כי הופמן עצמו סבל מהפרעת קשב.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ דוד עמית, ישאב נא גם הילד העברי לקח ומוסר השכל מתוכם, באתר הארץ, 9 בספטמבר 2011
  2. ^ על מנת להימנע מאזכורים נוצריים, "הוחלפה" דמותו בתרגומים העבריים לדמות מקבילה מהיהדות: בתרגום העברי מ-1940 מופיע במקומו המלאך סנדלפון. בתרגום מ-1975 מופיע המלאך מיכאל