לימודי מגדר
לימודי מגדר הוא תחום ידע אקדמי בין-תחומי העוסק בחקירת הזהויות, התפקידים והייצוגים המגדריים, וכיצד מערכת המגדר באה לידי ביטוי בזירות חברתיות שונות.
לימודי מגדר צמחו במהלך שנות ה-70 של המאה ה-20, עם התפתחות תחומי ידע נוספים מעבר ללימודי נשים שהפכו לתחום אקדמי נפרד כבר בסוף שנות ה-60. כיום לימודי מגדר הם תחום גג שתחתיו מתקיימים תחומי ידע שונים – לימודי נשים, לימודי גבריות, תאוריות פמיניסטיות, תיאוריות של מיניות, לימודי להט"ב ועוד[1].
עלייתם לחשיבות, במיוחד באוניברסיטאות מערביות לאחר שנות ה-90, חפפה לעליית הדקונסטרוקציה.[2]
תכנים ושיטות לימוד
[עריכת קוד מקור | עריכה]רב-תחומיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בבסיס לימודי מחקר עומדת ההנחה כי הזהות המגדרית היא אחד העקרונות בסיסיים הקובעים את האופן בו הסדר החברתי מתארגן[3], ומכאן שעליהם לעסוק בדיון ובמחקר של האופן בו קטגוריית המגדר משפיעה על תחומי הפעילות האנושית השונים. לימודי מגדר מחויבים לתפיסה רב-תחומית ולשיתוף פעולה עם חוקרים מתחומי ידע שונים, הן לצורך שימוש במקורות ידע חיצוניים והן למטרת יישום תיאוריות המגדריות על תחומי ידע ופעולה מגוונים. במקרים רבים לימודי מגדר במוסדות האקדמיים השונים משותפים לכמה פקולטות - רוח, חברה, אמנויות, משפטים, רפואה, ועוד.
לימודי מגדר עוסקים בבחינה ביקורתית של האופן בו המבנים ויחסי הכוח החברתיים מייצרים ומשעתקים את מערכת היחסים הקיימת בין המגדרים השונים[3]. חלק מהתוכניות ללימודי מגדר מעודדות אקטיביזם במקרים של זיהוי דיכוי מגדרי.
הצטלבות עם קטגוריות זהות נוספות
[עריכת קוד מקור | עריכה]לימודי מגדר עוסקים ביחסים בין מגדר לבין מאפייני זהות נוספים, כגון אתניות, מיניות, מעמד, גזע, מתוך ניסיון להבין מה היחס ביניהם. התפיסה היא שדיכוי על רקע מאפייני זהות אלה ואחרים במקרים רבים משולב בנקודת המבט המגדרית[4].
היחס בין לימודי נשים ללימודי מגדר
[עריכת קוד מקור | עריכה]מצד אחד יש הטוענים כי השילוב של לימודי נשים עם תחומי הידע הנוספים שכיום כלולים בלימודי מגדר חיוני להישרדות של תיאוריות פמיניסטיות באקדמיה.
מנגד, הרחבת לימודי נשים ומעבר ללימודי מגדר יצרו את החשש שמא התוצאה תהיה מחיקת ההישג של הבאת נקודת המבט של הנשים לקדמת המחקר, הידע וייצור התרבות, וזניחת ההדגשה של הפערים המיניים, הגופניים והרגשיים בין נשים לגברים. אחרים רואים את המעבר מלימודי נשים ללימודי מגדר כתחום אקדמי ניסיון לייצר תדמית נייטרלית יותר לתחום, מתוך ההנחה כי כך יקל על העוסקים בו להיות זכאים ליתרונות מוסדיים שונים. המחיר שהשינוי דורש הוא ויתור על הפן הפוליטי של פרויקט לימודי נשים.
ביקורת נוספת מבטאת חשש שהרחבת התחום תפתח אותו להשתתפות של גברים, במקום שבתחילת הדרך כלל נשים בלבד ונתפס על ידן כמקום בטוח[5].
התנגדות ללימודי מגדר
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקראת סוף העשור השני של המאה ה-21 החלה מגמה של צמצום וסגירה של תוכניות אקדמיות של לימודי נשים ומגדר, וזאת במקביל לביטויים של השלטון בהקשר לצמצום זכויות האשה על גופה וזכויות של קבוצות להט"ב. ניתן לראות תופעה זו בפולין[6], בהונגריה[7][8] בברזיל[9]ובמדינות אחרות, כאשר המונח "תיאוריה מגדרית" החל לסמן את הדרישות של המגדרים והקבוצות השונות לשוויון זכויות וחופש בחירה, לראות בתוכניות הלימודים העוסקות בלימודי מגדר כמקור לדרישות אלה ולנסות לפעול לצמצומן וסגירתן[10].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- האגודה הישראלית ללימודים פמיניסטיים ולחקר המגדר
- רשימת המוסדות האקדמיים המקיימים תוכניות ללימודי מגדר בישראל
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Mary Zaborskis, Gender Studies: Foundations and Key Concepts, jstor, 29.11.2018
- ^ Marilyn Gottschall, The Ethical Implications of the Deconstruction of Gender, Journal of the American Academy of Religion 70, 2002, עמ' 279–299
- ^ 1 2 Judith Lorber, Shifting Paradigms and Challenging Categories, Social Problems, 4 53, 2006, עמ' 448-453
- ^ Jennifer C. Nash, re-thinking intersectionality, Feminist Review 89, 2008, עמ' 1-15
- ^ Hemmings, C. "The Life and Times of Academic Feminism", in: Handbook of Gender and Women's Studies. Eds. Davis, K., Evans, M., Lorber, J. Sage Publications, 2006.
- ^ Agnieszka Bielecka, Poland No Friend to Women, Human Rights Watch, 3.12.2017
- ^ Anna Zsubori, Gender studies banned at university – the Hungarian government’s latest attack on equality, The Conversation, 9.10.2018
- ^ גיא כהן, הונגריה סגרה את חוגי המגדר, באתר ערוץ 7, 18.10.2018
- ^ Brazil inaugurates far-right nationalist Jair Bolsonaro as president, CBC, 1.1.2019
- ^ Jennifer Evans, The new war on gender studies, The Conversation, 7.1.2019
