מכבי חיפה (כדורגל)

מכבי חיפה

סמל הקבוצה מ-2023
מידע כללי
שם מלא	מועדון כדורגל מכבי חיפה
כינוי	הירוקים, הירוקים מהכרמל
תאריך ייסוד	1913
אצטדיון	אצטדיון סמי עופר, חיפה (תכולה: 30,942)
בעלים	יעקב שחר
נשיא	יעקב שחר
מנכ"ל	איציק עובדיה
מאמן	ברק בכר
ליגה	ליגת העל
https://mhaifafc.com
תלבושת
תלבושת בית תלבושת חוץ תלבושת שלישית

מחלקות פעילות של מכבי חיפה
כדורגל (גברים)	כדורגל (נשים)	כדורסל (גברים)
כדורסל (נשים)	שחייה	כדורעף (נשים)
כדוריד	הרמת משקולות	טניס
שחמט	כדור מים	ג'ודו

מכבי חיפה הוא מועדון כדורגל ישראלי מהעיר חיפה המשחק בליגת העל הישראלית. המועדון הוקם בשנת 1913, והוא נמנה עם המועדונים הוותיקים ביותר בליגה הבכירה בארץ ישראל (השתתף בעונת הבכורה 1931/1932). החל משנת 1992 הוא מנוהל על ידי איש העסקים יעקב שחר, שמכהן כנשיא המועדון. המועדון כולל גם קבוצות נוער, נערים וילדים ובתי ספר לכדורגל.

צבע התלבושת הביתית הקבועה של המועדון הוא ירוק, ולאורך השנים שולב בה גם הצבע הלבן. החל משנת 1955 ועד 2014 ערכה הקבוצה את משחקי הבית שלה באצטדיון קריית אליעזר. החל מעונת 2014/2015 משחקת הקבוצה באצטדיון סמי עופר.

ברוב התארים שלו זכה המועדון החל משנות השמונים של המאה ה-20, והוא הפך לאחד מהמובילים בכדורגל הישראלי. המועדון זכה לאורך שנותיו ב-15 אליפויות ישראל, בשישה גביעי מדינה, בחמישה גביעי טוטו ובארבעה גביעי אלוף האלופים. כמו כן, הוא הגיע להישגים רבים במפעלים האירופיים: הוא המועדון הישראלי הראשון בתולדות הכדורגל הישראלי שהעפיל לשלב הבתים של ליגת האלופות (בעונת 2002/2003), הראשון שהעפיל בפעם השנייה לשלב זה של המפעל (בעונת 2009/2010) והיחיד שהעפיל שלוש פעמים (פעם נוספת ב-2022/2023). בנוסף, הוא המועדון היחיד שהעפיל לרבע גמר גביע אירופה למחזיקות גביע (בעונת 1998/1999). המועדון חבר שותף בארגון המועדונים האירופיים.

היסטוריה

הקמה והשנים המוקדמות

מועדון הכדורגל של מכבי חיפה נוסד בחיפה ב-1913. תחילה, הצטרפה קבוצתה של מועצת הפועלים לקבוצת מכבי חיפה, אולם בשל חיכוכים הופרדו לשתי קבוצות: "מכבי" ו"הפועל" חיפה. מכבי נקראה באותן שנים "מכבי הגיבור חיפה", עד לשינוי שמה ל"מכבי חיפה" בשנות ה-40 והצטרפותה לאגודת מכבי חיפה.

ב-1927 טסה הקבוצה למסע משחקים בארצות הברית במטרה לגייס כספים לעיר חיפה. הכסף גויס, אך מחצית משחקני הקבוצה העדיפו להישאר בארצות הברית. ב-1939 הוקמה הקבוצה מחדש, ולאחר 14 שנה, ב-1953, לבשה לראשונה תלבושת ירוקה שקיבלה מארצות הברית.

כוכבה של מכבי תל אביב, אלי פוקס, הצטרף לקבוצה בשנת 1954 והיה שחקן/מאמן. עד לשנות ה-60 המועדון לא בלט במיוחד, דילג בין הליגות הנמוכות לליגה הלאומית (הליגה הראשונה באותן השנים), ועמד בצילה של הפועל חיפה – קבוצת הכדורגל של ההסתדרות, שזכתה לתמיכתו והעדפתו של ראש העירייה, אבא חושי.

בשנת 1942 העפילה הקבוצה, לראשונה בתולדותיה, לגמר גביע המדינה וספגה את ההפסד הגבוה ביותר בתולדות המפעל – 12:1 לבית"ר תל אביב.

אהרון אמר, כוכב הקבוצה בשנים 1956–1967

דני רום (שמולביץ), כוכב הקבוצה בשנים 1957–1973

השוער, חיים זיידנברג, והגנת מכבי חיפה (תלבושת בהירה) במשחק מול מכבי יפו באוקטובר 1969, במגרש הפועל פתח תקווה

בין השנים 1954–1963 הציגה הקבוצה כדורגל איכותי וסיגלה לעצמה סגנון משחק הרפתקני והתקפי המתבסס על טכניקה אישית גבוהה ומסירות קצרות בסגנון ברזילאי. ב-1962 זכתה הקבוצה בתואר ראשון אי פעם: היא ניצחה את מכבי תל אביב 5:2 במשחק גמר גביע המדינה חוזר, שנערך באצטדיון גבעת רם בירושלים לעיני 10,000 צופים (לאחר 0:0 במשחק הראשון). שנה לאחר מכן, הצליחה הקבוצה להעפיל שוב לגמר הגביע, אך הפסידה בתוצאה 0:1 ליריבה העירונית, הפועל חיפה. באותן שנים כוכבה הגדול ביותר של מכבי חיפה היה אהרון אמר, ששיחק לצד שחקנים איכותיים כמו אברהם מנצ'ל, אשר עלמני, ג'וני הרדי, זכריה בן צבי ושלום ואנו. למרות שחקניה האיכותיים וסגנון המשחק האטרקטיבי, לא הצליחה הקבוצה לזכות בתואר האליפות, והישגה הגדול ביותר היה המקום השלישי בטבלה בשנת 1958. אמר, שהיה כוכב בקנה מידה ארצי, זכה להערצה גדולה הן בעיר חיפה והן במדינת ישראל.

בשנת 1965 נשרה מכבי חיפה, לראשונה בתולדותיה, לליגה א (אז הליגה השנייה). הירידה נקבעה במחזור הלפני האחרון לאחר הפסד חוץ להפועל ירושלים 2-3 בקרב ראש בראש נגד הירידה, וזאת לאחר שמכבי חיפה הובילה 0–2. שנה מאוחר יותר חזרה מכבי חיפה לליגה הראשונה.

בשנת 1970 שלחה העיר חיפה ארבעה נציגים למונדיאל במקסיקו, שניים מהם שחקניה של מכבי חיפה: הבלם ישעיהו שווגר, וקשר ה"כׁלבוֹ" דני שמילו רום. בשנות ה-70 בלטו בקבוצה גם השחקנים: מרדכי לובצקי, שלמה בנאדו, אהרון גרשגורן, יחזקאל גרשוני, נתן הירש וקרול רוטנר.

בשנת 1971 העפילה הקבוצה לגמר הגביע בפעם הרביעית, אך הפסידה בתוצאה 1:2 להכח רמת גן.

בשנת 1974 נשרה מכבי חיפה בפעם השנייה בתולדותיה לליגה א. מכבי חיפה סיימה את העונה במקום האחרון בעונה שבה נקבע כי שתי האחרונות יפגשו למשחקי מבחן את שתי הראשונות בכל מחוז בליגה א לטורניר בשיטת ליגה של סיבוב אחד, שבסיומו שתי הראשונות ישחקו בעונה הבאה בליגה הראשונה. מכבי חיפה סיימה את הטורניר במקום הרביעי בלבד עם שני ניצחונות ושלושה הפסדים, ובכך ירדה שוב לליגה השנייה. שנה לאחר מכן חזרה מכבי חיפה לליגה הראשונה.

משחק כדורגל בין מכבי חיפה (חולצות לבנות) למכבי יפו, 1969, אוסף דן הדני, הספרייה הלאומית

שנה לאחר שעלתה חזרה לליגה הראשונה הייתה אמורה מכבי חיפה לרדת פעם נוספת לליגה השנייה לאחר שהקבוצה נוצחה במחזור הסיום בדרבי על ידי הפועל חיפה, אך הקבוצה ערערה על חוקיות משחקה מול שמשון תל אביב, בו היא הפסידה ונקבע לה משחק חוזר לאחר סיום העונה, ובמשחק זה ניצחה מכבי חיפה, והיא נשארה בליגה הראשונה. שנה לאחר מכן נשרה מכבי חיפה בפעם השלישית בתולדותיה לליגה השנייה, לאחר שסיימה את העונה במקום הלפני האחרון. ירידתה נקבעה במחזור הלפני האחרון לאחר הפסד חוץ להפועל יהוד.

בניגוד לשתי הירידות הקודמות לליגה השנייה לא הצליחה מכבי חיפה לשוב לליגה הראשונה בעונה הראשונה שלאחר הירידה לליגה השנייה, ובשנת 1980 אף סיימה הקבוצה במקום הנמוך בתולדותיה – מקום 7 בליגה השנייה. שנה מאוחר יותר חזרה מכבי חיפה לליגה הראשונה אחרי 4 שנות היעדרות, ולאחר שסיימה במקום השלישי.

בשנת 1977 הצטרף לקבוצה כוכב הפועל חיפה ונבחרת ישראל, יוחנן וולך. לאחר שוולך פרש ממשחק פעיל ב-1979 הוא קיבל לידיו בהתנדבות מלאה את ניהול המועדון, והיה גורם מרכזי ומכריע בעליית הקבוצה לליגה הראשונה וזכייתה בתארים רבים.

מכבי חיפה התבססה בעיקר על מחלקת הנוער, שהייתה אלופת המדינה לנוער בשנים 1975 ו-1979, והעלתה את רוב שחקני הנוער לקבוצת הבוגרים, תוך מגמה ברורה להתברג בצמרת עם שחקני בית צעירים. הראשונים שהופיעו בבוגרים כבר בשנות ה-70 היו יוסי קרמר, אברהם אבוקרט ומשה סלקטר.

התבססות ותארים ראשונים: החל מ-1983

בשנות השמונים התבססה הקבוצה בליגה הראשונה, אך עד לשנת 1983 היא נחשבה לקבוצת אמצע-טבלה ומטה, ונעה בין הליגה הראשונה לשנייה. המהפך חל בשנת 1983 עם הגעתו של המאמן שלמה שרף לקבוצה.

באתי לערב סיום העונה, וראיתי שולחן אולי באורך של איזה 50 מטר עמוס עם גביעים. אחד חילק לשני גביע על זה שהם נשארו בליגה. אז קלטתי את הבעיה שאני צריך להתמודד איתה – לעשות להם סוויץ' בראש

— שלמה שרף, כתבה על היסטוריית הקבוצה בערוץ הספורט

בשנים 1984 ו-1985 זכתה הקבוצה בשתי אליפויות רצופות, האליפויות הראשונות בהיסטוריה שלה, וזאת תחת הדרכתו של שלמה שרף. שלמה שרף, שדגל בצורת משחק התקפית, ונהג לשחק בהרכב התקפי עם שלושה חלוצים, היה בין הגורמים העיקריים לזכייתה של מכבי חיפה באליפות ישראל לראשונה בתולדותיה. הרכבה של הקבוצה שכמעט ולא השתנה לאורך העונה כלל את השחקנים הבאים: השוערים אבי רן וצדוק אברהמי, הבלמים יחזקאל שירי, רפי אוסמו וירון פרסלני, מגנה הימני איתן אהרוני, הקשרים ברוך ממן, שלום לוי ואברהם אבוקרט, והחלוצים, משה סלקטר, צדוק מלכה ורוני רוזנטל, שחקנים מתוצרת מחלקת הנוער של המועדון. כמו כן, צורף החלוץ זאהי ארמלי ממכבי שפרעם והמגן השמאלי ציון מרילי מהפועל ירושלים.

האליפות הראשונה הגיעה בהפתעה, שכן בית"ר ירושלים הובילה את הטבלה במשך רוב העונה, ומכבי חיפה הייתה בפיגור ניכר מאחוריה (הפער בין שתי הקבוצות עמד על 13 נקודות בתום סיבוב המשחקים הראשון). ברם, בישורת האחרונה, נקלעה בית"ר לרצף הפסדים ומכבי חיפה הצליחה לסגור את הפער. המהפך בצמרת הטבלה אירע במחזור ה-29 והלפני אחרון, כאשר בית"ר ירושלים שיחקה במגרשה הביתי מול הפועל תל אביב. מכבי חיפה שדלקה אחר ירושלים יצאה למשחק חוץ קשה מול הפועל יהוד, וניצחה 1:0 משער נגיחה של משה סלקטר. במקביל ובאופן מפתיע, ניצחה הפועל תל אביב 3:1 את בית"ר ירושלים, וההכרעה עברה למחזור האחרון. משחק האליפות, שנערך לעיניי 20 אלף צופים באצטדיון קריית אליעזר, שוחק נגד מכבי רמת עמידר שנאבקה נגד הירידה. המשחק הסתיים בניצחון 1:0 משער נגיחה נוסף של סלקטר.

שנה לאחר מכן, ב-1985, זכתה הקבוצה באליפות השנייה בצורה משכנעת כשהיא מביסה את הפועל כפר סבא 5:1 במשחק האליפות, שנערך באצטדיון קריית חיים. באותה השנה העפילה הקבוצה לגמר גביע המדינה בפעם החמישית, אך הפסידה 0:1 לבית"ר ירושלים. באותה שנה זכתה הקבוצה בראשות הבית באינטרטוטו. בשנת 1986 לא זכתה הקבוצה באליפות, לאחר שבמשחק הליגה האחרון והמכריע נגד הפועל תל אביב הפסידה 0:1 משער שנוי במחלוקת של גילי לנדאו בדקה ה-86, הפסד שגרם לאובדן האליפות מכיוון שמכבי חיפה הייתה זקוקה לפחות לתיקו על מנת לזכות בה.

בינואר 1987 נשרף מועדון מכבי חיפה, קירותיו עלו באש והמועדון נפגע בצורה קשה. לדברי המשטרה השריפה נבעה מטעות של אנשי אחזקה שעבדו במקום. בעונה זו העפילה מכבי חיפה לגמר הגביע בפעם השישית, אך גם הפעם לא הצליחה לזכות בתואר, לאחר שסיימה בתיקו 3 עם מכבי תל אביב והפסידה 3:4 בדו-קרב בעיטות עונשין. ב-11 ביולי 1987 נהרג שוערה של מכבי חיפה, אבי רן, בתאונה ימית בכנרת. אובדנו היווה מכה קשה לקבוצה, שכן השוער הצעיר נחשב להבטחה גדולה ולגדול שועריה של הקבוצה בכל הזמנים.

ראובן עטר, מכוכבי הקבוצה בשנים 1986–1994

בשנת 1988 הביסה מכבי חיפה את מכבי תל אביב בתוצאה 10:0, כשזאהי ארמלי כובש ארבעה שערים, ובשנת 1989 זכתה באליפות נוספת תחת הדרכתו של אמציה לבקוביץ'. באותה שנה העפילה הקבוצה לגמר הגביע בפעם השביעית, שם פגשה את בית"ר ירושלים בשחזור הגמר מ-1985. משחק זה זכור כאחד ממשחקי הגמר המרתקים בתולדות גמר הגביע. בתום הזמן החוקי התוצאה הייתה 2:2, בהארכה נכבשו עוד שני שערים, אחד לכל קבוצה, ולבסוף בית"ר זכתה בגביע כאשר ניצחה 4:3 בדו-קרב בעיטות עונשין.

בשנות התשעים החל המועדון להתמקצע ולהתאים עצמו לסטנדרטים אירופאים. בנוסף, הקבוצה התחזקה בשחקנים זרים, לאחר ששונה התקנון כך ששיתופם הותר. קריסת מסך הברזל באותה תקופה אפשרה החתמת כמה כדורגלנים ממזרח אירופה, אשר הפכו למובילים בהמשך. ב-1991 זכתה מכבי חיפה באליפות רביעית. באותה שנה העפילה הקבוצה לגמר הגביע בפעם השמינית, שם פגשה את הפועל פתח תקווה. מכבי חיפה פיגרה 0:1 אך הצליחה למחוק את הפיגור וניצחה 3:1, ובכך זכתה בדאבל היחיד בתולדות המועדון, תוך שהיא מציגה שלישיית קישור כשרונית שכללה את אייל ברקוביץ', ראובן עטר וטל בנין. בשער בלט שוער הרכש האוקראיני ויקטור צ'אנוב, שהוחתם במקומו של גיורא אנטמן, לאחר שהקבוצה הובסה 0:5 על ידי מכבי נתניה.

הרכישה על ידי שחר: החל משנת 1992

יעקב שחר, נשיא המועדון משנת 1992

ב-1992 נמכרה מחלקת הכדורגל של מכבי חיפה מידי אגודת מכבי חיפה לידיים פרטיות, איש העסקים יעקב שחר, שהיה הספונסר שלה מאמצע שנות השמונים. שחר, שמכהן עד היום כנשיא המועדון, העניק לקבוצה גב מנהלתי וכלכלי, והחיל על המועדון סטנדרטי עבודה אירופאים.

התואר הראשון בתקופת שחר הושג ב-1993 כאשר מכבי חיפה זכתה בגביע המדינה לאחר ניצחון 1:0 על מכבי תל אביב משער של ראובן עטר במשחק הגמר. בעקבות הזכייה, העפילה הקבוצה לטורניר גביע אירופה למחזיקות גביע. במסגרת הטורניר של עונת 1993/1994 ניצחה הקבוצה את טורפדו מוסקבה ואת פארמה, אך הודחה נגד האחרונה בדו-קרב פנדלים. תחת הדרכתו של גיורא שפיגל זכתה הקבוצה באליפות ללא הפסד ליגה (הישג שלא שוחזר מאז), תוך צבירת 95 נקודות (מתוך 117 אפשריות) וכיבוש 97 שערים. אחד המשחקים הזכורים באותה עונה הוא הניצחון 0:5 על מכבי תל אביב במשחק העונה. באותה עונה שברה הקבוצה שיאים ישראלים רבים: 28 ניצחונות בעונה, 46 משחקי ליגה רצופים ללא הפסד (מ-1993 עד 1995), הפרש שערים של 70+ ו-81% אחוזי הצלחה בליגה. סגל הקבוצה כלל אז את השוער רפי כהן; את שחקני ההגנה מרקו בלבול, משה גלאם, אלון חרזי, רומן פץ, איתן אהרוני ואריק בנדו; בקישור את אייל ברקוביץ' (שזכה בתואר "שחקן העונה"), רוני לוי, ראובן עטר, סרגיי קנדאורוב ואלון חזן; ובהתקפה את אלון מזרחי (שזכה בתואר מלך השערים עם 28 כיבושים), איוון גצקו ושי הולצמן. בעקבות הזכייה נכתב שיר האליפות "ירוק בעיניים" המזוהה עם הקבוצה לאורך שנים. קבוצה זו נבחרה לקבוצת היובל בסקר שערך ערוץ הספורט.

בעונת 1994/1995 עזבו מזרחי ועטר את מכבי חיפה, ובמקומם הגיעו חיים רביבו ועופר שטרית. הקבוצה הציגה אמנם כדורגל אטרקטיבי אך הפסידה את האליפות למכבי תל אביב. בסוף אותה עונה היא ניצחה את הפועל חיפה 2:0 וזכתה בגביע המדינה הרביעי בתולדותיה.

שבע השנים השחונות: 1995–2001

אדורם קייסי, מגינה השמאלי של הקבוצה משך 11 שנים

יוסי בניון, כוכב הקבוצה בשנים 1998–2002 וקפטן הקבוצה בשנים 2014–2016

לאחר הזכייה בגביע בשנת 1995, נכנסה מכבי חיפה לתקופה בת שבע שנים ללא זכייה בתואר האליפות, בהן רוב כוכביה נמכרו לאירופה. בשנת 1998 פוטר גיורא שפיגל בעקבות עונה בינונית של הקבוצה ולאחר תבוסה ביתית 0–4 מול הפועל כפר סבא. מחליפו של שפיגל היה דניאל בריילובסקי. תחת הדרכתו של בריילובסקי זכתה הקבוצה בגביע המדינה ב-1998 (לאחר ניצחון 2–0 בהארכה על הפועל ירושלים). בסוף העונה הצטרף לקבוצה יוסי בניון, שסומן ככוכב העתיד של הכדורגל הישראלי, כאשר בעלי מכבי חיפה יעקב שחר ובעלי הפועל באר שבע אלי ז'ינו סיכמו על חלוקה ברווחים כאשר בניון יושבח ויימכר לקבוצה אירופאית.

בעונת 1998/1999 מונה דושאן אוהרין למנג'ר הקבוצה. אוהרין הוביל את מכבי חיפה, בצוותא עם בריילובסקי, לרבע גמר גביע המחזיקות לאחר ניצחונות מרשימים על הקבוצות פריז סן-ז'רמן וריד, וזאת כשהיא מתבססת בעיקרה על שחקנים ישראלים צעירים יחסית כיוסי בניון שהגיע מהפועל באר שבע, יניב קטן, אלירן אלקיים וניר דוידוביץ' לצד ישראלים מנוסים מעט יותר כאלון מזרחי ואדורם קייסי ושחקנים זרים שלא תרמו תרומה בולטת כאיברהים דורו ורדובן הרומטקו. בשנה זאת, נפצע שוער המשנה של הקבוצה יהודה בוארון בתאונת דרכים קשה. לאחר כמה חודשים של תרדמת התעורר בוארון, ולאחר הליך שיקום היה ברור שלא יוכל לחזור למשחק פעיל.

בעונת 1999/2000 מונה אלי כהן למאמן והובאו שחקני רכש זרים דוגמת סרגיי קלשצ'נקו, רדוסלב מיכאלסקי, ריימונדס ז'וטאוטאס ויז'י בז'צ'ק. בעונה זו השיגה הקבוצה ניצחונות מרשימים בתוצאות גבוהות (5–2 נגד הפועל פתח תקווה ו-7–0 נגד עירוני ראשון לציון ומכבי נתניה) והקבוצה כבשה 86 שערים. ברם, לקראת סוף העונה החלה הקבוצה להפסיד במשחקים קריטיים. כהן התפטר ופינה מקומו לעוזרו, שחקן העבר, רוני לוי. את העונה סיימה הקבוצה ללא תואר, במקום השני, אחרי הפועל תל אביב שזכתה בדאבל.

שש שנות התהילה: 2001–2006

אריק בנדו, קפטן הקבוצה בשנים 2000–2006 ואחד מגדולי הכדורגלנים של המועדון בכל הזמנים

לפני עונת 2000/2001 עלו מספר שמות מועמדים לאימון הקבוצה, ביניהם זאב זלצר, אך לבסוף הוחלט למנות את מאמן מכבי תל אביב המפוטר, אברהם גרנט. תחת הדרכתו של גרנט זכתה הקבוצה ב-2 אליפויות רצופות (2001 ו-2002) תוך הצגת עליונות הן מבחינת הסגל והן מבחינת היכולת. בחיפה בלטו אז בקישור יוסי בניון ("שחקן העונה" ב-2001, עם 13 שערים ו-13 בישולים), ג'ובאני רוסו ("שחקן העונה" ב-2002, עם 5 שערים ו-10 בישולים), ריימונדס ז'וטאוטאס, ננאד פראליה, ואליד באדיר וראובן עטר הוותיק. בהתקפה בלטו יעקובו איגביני, יניב קטן, סרגיי קלשצ'נקו ורפי כהן. בהגנה בלטו אבישי ז'אנו, אלון חרזי, אריק בנדו, אנדריי אוסטרובסקי ואדורם קייסי. בשער שיחקו לסירוגין דודו אוואט וניר דוידוביץ' עקב פציעותיו של האחרון.

במוקדמות ליגת האלופות ב-2001, הצליחה מכבי חיפה להעפיל לסיבוב המוקדמות השלישי שלפני שלב הבתים והייתה אמורה לשחק נגד ליברפול, אחרי שניצחה את פ.צ. האקה מפינלנד בשני משחקים, 1:0 במשחק החוץ ו-4:0 בקריית אליעזר. אך לאחר שהתברר שהקבוצה שיתפה את ואליד באדיר במשחק הביתי שלא כחוק, מכיוון שהוא הורחק משלושה משחקים במסגרות אירופאיות בעקבות כרטיס אדום שקיבל במשחקה של הקבוצה נגד ויטסה ארנהם במסגרת גביע אופ"א שנה לפני כן, תוצאת משחק הגומלין בוטלה והוחלפה בהפסד טכני 0:3. מכבי חיפה הודחה מאירופה והאקה היא זו שהמשיכה לצמד מפגשים מול ליברפול בשלב זה. אירוע זה זכור כ"פרשת הפקס", משום שהנחיות אופ"א לגבי איסור שיתופו של באדיר במשחקים מול האקה הגיעו למשרדי הקבוצה באמצעות פקס, אך לא הובנו כראוי.

ב-2002 העפילה מכבי חיפה לגמר גביע המדינה בפעם ה-12, שם פגשה את יריבתה הוותיקה, מכבי תל אביב. למרות יכולת מצוינת של הקבוצה באותה עונה וזכייה באליפות, לא הצליחה הקבוצה לזכות בגביע כשהפסידה למכבי תל אביב 4:5 בדו-קרב בעיטות עונשין לאחר תיקו נטול שערים, ובכך נמנע ממנה דאבל שני. ב-2002 מינה יעקב שחר את איתמר צ'יזיק למנכ"ל המועדון במקום חנן שפגט.

גרנט עזב את מכבי חיפה לאחר שמונה למאמן נבחרת ישראל, ובמקומו מונה יצחק שום. שום הוביל את מכבי חיפה לשלב הבתים בליגת האלופות לראשונה בתולדות הכדורגל הישראלי (לאחר ניצחונות על בלשינה בוברויסק ושטורם גראץ). בשל המצב הביטחוני, מכבי חיפה אירחה את משחקי הבית שלה באצטדיון GSP בקפריסין. ב-18 בספטמבר 2002, במשחק הראשון של קבוצה ישראלית אי פעם בשלב הבתים של המפעל, הפסידה מכבי חיפה 2:5 למנצ'סטר יונייטד, לאחר שהובילה 1:0 משער של יניב קטן, במשחק שהתקיים באצטדיון אולד טראפורד. בהמשך, הנחילה הקבוצה תבוסות לאולימפיאקוס ולמנצ'סטר יונייטד בתוצאה 3:0 (הראשונה משלושער של יעקובו איגביני, והשנייה משערים של יניב קטן, ריימונדאס ז'וטאוטאס ויעקובו). מול סגנית אלופת אירופה באייר לברקוזן הפסידה הקבוצה בתוצאות נמוכות (0:2 ו-1:2). הקבוצה סיימה במקום השלישי בבית, ועברה לשחק בסיבוב השלישי של גביע אופ"א, אך הובסה על ידי א.א.ק. אתונה, והודחה מאירופה.

ניר דוידוביץ', שוערה הראשון של הקבוצה מ-1997 ועד 2013 ושחקן העונה של 2003/2004

בליגה, למרות קרב צמוד בין מכבי חיפה למכבי תל אביב, הקבוצה לא זכתה בתואר האליפות בגלל הפרש שערים נחות, והסתפקה בגביע הטוטו. בתום העונה עזב שום את מכבי חיפה לאחר שקיבל הצעה לאמן את הקבוצה היוונית פנאתינאיקוס. בעקבות עזיבתו של שום, החליט יעקב שחר למנות את מאמן הנוער רוני לוי כמאמן הקבוצה הבוגרת, ותחת הדרכתו הקבוצה זכתה ב-3 אליפויות רצופות. בעונת 2003/2004 הקבוצה זכתה באליפות בפער של 6 נקודות מהסגנית מכבי תל אביב. למרות זאת, זכה לוי לביקורת על הסגנון המשעמם יחסית של קבוצתו, והשוער ניר דוידוביץ' זכה בתואר שחקן העונה.

לפני תחילת עונת 2004/2005 חיפה כמעט והעפילה שוב לליגת האלופות, אך שער שספגה נגד רוזנבורג בדקה ה-89 כפה הארכה ומנע זאת ממנה; במשחק הגומלין שהתקיים באצטדיון רמת גן ב-24 באוגוסט 2004, מכבי חיפה הצליחה לעלות ליתרון 2:0 כבר במחצית הראשונה, על אף שהמגן השמאלי נג'ואן גרייב הורחק בדקה ה-25. בדקה ה-59 הפסקת חשמל באצטדיון גרמה להאפלת המגרש ולהפסקת המשחק למשך 10 דקות. בדקה ה-89 הפסקת חשמל נוספת הובילה להפסקת המשחק פעם שנייה, ועם חידושו רוזנבורג הצליחה להבקיע שער מבעיטה חופשית שכפה הארכה. בהארכה רוזנבורג כבשה שני שערים נוספים, ניצחה לבסוף 2:3 והדיחה את מכבי חיפה מהמפעל.

בליגה הציגה הקבוצה עליונות על פני שאר הקבוצות. מתחילת העונה הייתה המועמדת הוודאית לזכייה באליפות, ואכן זכתה בתום העונה בהפרש ניכר על סגניתה. שחקן העונה נבחר להיות הקשר עידן טל שכבש 13 שערים. במקביל, רוב שחקניה הישראלים של מכבי חיפה, השתתפו בקמפיין של נבחרת ישראל בכדורגל להעפיל למונדיאל 2006. באחד ממשחקי הנבחרת, פתחו בהרכב לא פחות מ-7 שחקנים של מכבי חיפה.

אלון חרזי, מגדולי כדורגלני מכבי חיפה בכל הזמנים

את עונת 2005/2006 פתחה מכבי חיפה בסערה והשלימה הישג נדיר כאשר סיימה את הסיבוב הראשון עם מאזן מושלם של 11 ניצחונות מתוך 11 משחקים. בתואר הראשון שלה בעונה זו זכתה ב-15 במרץ 2006 כשזכתה בגביע הטוטו. בתואר האליפות העשירי במספר זכתה ב-22 באפריל 2006. את העונה סיימה הקבוצה עם 16 נקודות יותר מהפועל תל אביב שבמקום השני, ובכך שברה את שיאה של בית"ר ירושלים שעמד על 15 נקודות הפרש בין האלופה לבין המקום השני. שחקן העונה נבחר להיות גוסטבו בוקולי, עם 12 שערים ו-10 בישולים.

בשנים 2003–2006 כיכבו בחיפה השוער ניר דוידוביץ', הבלמים אריק בנדו ואלון חרזי, המגינים חיים מגרשווילי (עד 2007) ואדורם קייסי (למעט 2004/2005), הקשרים ואליד באדיר (עד 2005), שאבייר דירסאו (למעט 2003), עידן טל, ג'ובאני רוסו (עד 2005 וב-2007/2008), גוסטבו בוקולי (מ-2004), מיכאל זנדברג (עד 2006) והחלוצים אליניב ברדה (עד 2005), יניב קטן ורוברטו קולאוטי (עד 2007).

הצלחות וכישלונות: 2006–2011

יניב קטן, קפטן הקבוצה בשנים 2006–2014

בעונת 2006/2007 עזבו את חיפה הקפטן הוותיק אריק בנדו ומיכאל זנדברג (שעברו לבית"ר ירושלים) והקשר עידן טל (שעבר לבולטון וונדררס). עזיבתם פגעה קשות ביכולת הקבוצה, בעיקר בליגה. באותה עונה לא הצליחה מכבי חיפה להעפיל לליגת האלופות, אחרי שהוגרלה לשחק נגד ליברפול, אך הצליחה להעפיל לשמינית גמר גביע אופ"א, אחרי שניצחה בין השאר את צסק"א מוסקבה, אותה ניצחה 1:0 באצטדיון בלומפילד (אחרי תיקו 0:0 בחוץ). בשמינית הודחה על ידי אספניול. בליגה לעומת זאת, מכבי חיפה הציגה יכולת חלשה והגנה חדירה, וסיימה רק במקום החמישי, שהקנה לה כרטיס לאינטרטוטו, שם הודחה בסיבוב השני.

בעונת 2007/2008 זכתה מכבי חיפה בפעם הרביעית בהיסטוריה שלה בגביע הטוטו לאחר שניצחה בגמר את בני סכנין 2:0 אך הציגה יכולת לא טובה בליגה. בעקבות זאת הודיעה הקבוצה כי המאמן רוני לוי לא ימשיך בתפקידו, ומחליפו יהיה אלישע לוי. ביולי 2008 נבחר המנכ"ל של מכבי חיפה, איתמר צ'יזיק, לכהן כאחד מ-14 הנציגים בהנהלת ה-ECA, ארגון הגג של מועדוני הצמרת באירופה.

בעונת 2008/2009, תחת הדרכתו של אלישע לוי, זכתה מכבי חיפה באליפות ה-11 בתולדותיה, לאחר שתי עונות ללא זכייה בתואר זה ובתום מאבק צמוד עם הפועל תל אביב על האליפות, במהלכו התחלפה הקבוצה במקום הראשון מספר פעמים. בחלקים מסוימים מהעונה הציגה מכבי חיפה סגנון משחק הגנתי ומבוקר, אך בסיבוב הראשון ובמחזורי הסיום הציגה יכולת טובה יותר והבטיחה את האליפות מחזור אחד לסיום העונה. בנוסף, הגיעה מכבי חיפה לגמר גביע המדינה, אולם הפסידה 1:2 לבית"ר ירושלים, והחמיצה הזדמנות לזכות בדאבל.

מכבי חיפה עולה לשחק מול רד בול זלצבורג באוסטריה

בפתיחת עונת 2009/2010 העפילה הקבוצה בפעם השנייה בתולדותיה לליגת האלופות, לאחר שעברה את גלנטורן הצפון אירית בסיבוב המוקדמות השני, את אקטובה הקזחית בסיבוב השלישי (לאחר שהייתה כבר בפיגור 3:0 במשחק הביתי, וניצחה לבסוף 3:4), ואת רד בול זלצבורג האוסטרית בשלב הפלייאוף לאחר שניצחה אותה פעמיים. בהגרלת שלב הבתים הוגרלה מכבי חיפה עם יובנטוס, באיירן מינכן ובורדו. בניגוד להעפלתה הקודמת, הפעם הורכבה הקבוצה ממספר ישראלים צעירים, כדוגמת בירם כיאל, אייל גולסה ומוחמד גאדיר, והוביל אותה יניב קטן, שהיה שותף גם להעפלה הקודמת של הקבוצה. מכבי חיפה אירחה את המשחקים באצטדיון רמת גן, והפסידה בכל ששת משחקיה, כאשר חמישה מתוכם הסתיימו בתוצאה 0:1, וסיימה עם מאזן שערים שלילי של 0:8. בכך הייתה לקבוצה הראשונה בתולדות ליגת האלופות שסיימה את שלב הבתים ללא נקודה או שער לזכותה. במשחק המחזור השישי והאחרון נגד בורדו, נערך טקס פרידה לכבוד אלון חרזי, שנכנס כמחליף בדקה ה-71 ופרש לאחריו ממשחק פעיל.

בליגה, אף על פי שהובילה רוב העונה, ואף שברה את שיא הספיגה הנמוכה עם 16 שערים בלבד ב-35 משחקי ליגה, הפסידה מכבי חיפה את האליפות ברגע האחרון באופן דרמטי להפועל תל אביב בגלל שיטת הקיזוז והפרש שערים, אחרי שסיימה בתיקו 1:1 עם בני יהודה במחזור האחרון. בסיום אותה עונה עזבו אותה כוכביה – שלומי ארבייטמן, דקל קינן, ג'ורג' טישיירה ובירם כיאל – לקבוצות כדורגל באירופה.

בעונת 2011/2010 שיחקה מכבי חיפה בסיבוב השלישי במוקדמות הליגה האירופית נגד דינמו מינסק. במשחק הראשון בקריית אליעזר ניצחה הקבוצה 1:0, ובגומלין נוצחה 1:3 והודחה מהליגה האירופית. עונה זו הסתמנה במכת פציעות מחד, אך בשילוב שחקנים צעירים מאידך, בהם תומר חמד, שלומי אזולאי, טאלב טוואטחה, סנטיהו סלליך ומוחמד גאדיר. בסיום אותה עונה זכתה מכבי חיפה באליפות ה-12 שלה, כשבהגנה בלטו אריק בנדו הוותיק לצד אנדריי פילאבסקי ואייל משומר ובהתקפה שחקניה הבולטים של מכבי חיפה היו ליאור רפאלוב (כדורגלן העונה, 11 שערים) ותומר חמד (13 שערים, 5 בישולים). כמו כן, הגיעה הקבוצה לגמר גביע המדינה, אך הפסידה 0:1 להפועל תל אביב, והחמיצה הזדמנות לזכות בדאבל.

עשר השנים השחונות: 2011–2021

רבים משחקניה הבולטים של מכבי חיפה נטשו את הקבוצה לאחר אותה אליפות, ביניהם רפאלוב וחמד, ולקראת העונה הבאה הקבוצה נחלשה יחסית. בתחילת עונת 2012/2011 הוגרלה הקבוצה לשחק מול גנק הבלגית בפלייאוף העלייה לשלב הבתים של ליגת האלופות. במשחק הראשון באצטדיון רמת גן ניצחה חיפה 2:1, ניצחון שבדיעבד לא הספיק לגומלין בבלגיה שהסתיים בניצחון 4:1 לגנק בבעיטות הכרעה מ-11 מטרים לאחר 120 דקות שבהן הייתה התוצאה 2:1 לגנק (3:3 בסיכום הכללי). למרות ההדחה, העפילה מכבי חיפה לראשונה בתולדותיה לשלב הבתים של הליגה האירופית, והוגרלה לבית הכולל את שאלקה 04, סטיאווה בוקרשט וא.א.ק. לרנקה. שם, על אף שני ניצחונות בסיבוב הראשון, כשלה להעפיל לסיבוב הבא, במקביל לאי הצלחה במשחקי הליגה המקומית. את העונה בליגה סיימה מכבי חיפה במקום החמישי. כמו כן הקבוצה העפילה לגמר הגביע בפעם ה-15 שם פגשה שוב את הפועל תל אביב בשחזור הגמר מהשנה שעברה, והפסידה 1:2 לאחר שספגה שער בתוספת הזמן.

חן עזרא, מקשריה הבולטים של מכבי חיפה בשנים 2012–2016

דקל קינן, קפטן הקבוצה בשנים 2016–2018

בסיום העונה נפרד המאמן אלישע לוי מהקבוצה, ובמקומו מונה כוכב הקבוצה בעבר, ראובן עטר, אך בפתיחת עונת 2012/2013 רשמה מכבי חיפה את פתיחת העונה הגרועה בתולדותיה עם ניצחון בודד, ארבע תוצאות תיקו וארבעה הפסדים. כתוצאה מכך, לאחר המחזור התשיעי, פוטר עטר מתפקידו ובמקומו מונה אריק בנדו, מאמן קבוצת הנוער וקפטן מכבי חיפה בעבר, למאמן הקבוצה. תחת הדרכתו של בנאדו חל שיפור ניכר ביכולת ובתוצאות של הקבוצה, והיא זינקה מהמקום הלפני האחרון בטבלה עד למקום השני. בסוף העונה פרש השוער הוותיק ניר דוידוביץ' ששיחק כל הקריירה שלו במכבי חיפה ונחשב לסמל של המועדון.

ב-25 ביולי 2013, במוקדמות הליגה האירופית, הביסה מכבי חיפה במשחק החוץ את חזאר לנצ'ראן בתוצאה 8–0 (במחצית היא הובילה 6–0, שיא ישראלי) ובכך קבעה את הניצחון הגבוה ביותר של קבוצה ישראלית באירופה. בעקבות ניצחון זה והניצחונות על ונטספילס הלטבית ואסטרה ג'ורג'יו הרומנית, עלתה הקבוצה לשלב הבתים של הליגה האירופית שם הוגרלה לבית הכולל את פאוק סלוניקי היוונית, א.ז. אלקמאר ההולנדית ושחטאר קאראגנדי הקזחית. מכבי חיפה סיימה במקום השלישי עם חמש נקודות והודחה.

את עונת 2013/2014 הקבוצה סיימה במקום החמישי בליגה, ולא הצליחה להעפיל למפעלים האירופיים. ב-14 במאי 2014, במחזור הלפני אחרון של העונה, נפרדה מכבי חיפה מהאצטדיון הביתי שלה ב-50 שנים האחרונות, קריית אליעזר, כששיחקה מול מכבי תל אביב. לפני המשחק נערך טקס פרידה מהאצטדיון, שכלל את הצגתם של שחקני הקבוצה שזכו באליפות הראשונה, מתן פרס על מפעל חיים לאשר עלמני והענקת חולצה על שם אבי רן לאביו, שהגיע לראשונה לאירוע של מכבי חיפה אחרי נתק ממושך. המשחק עצמו הסתיים בתוצאה 2–2.

בתום העונה סיים אריק בנדו את תפקידו כמאמן הקבוצה, ובמקומו מונה אלכסנדר סטנוייביץ' הסרבי. אחת ההחתמות הראשונות של סטנוייביץ' במכבי חיפה הייתה החזרתו של הקשר ההתקפי יוסי בניון, שפרץ במועדון והצליח בכדורגל האירופאי, לסגל הקבוצה. יניב קטן, קפטן הקבוצה ושחקנה של הקבוצה במשך 25 שנים, החליט להודיע על פרישה מכדורגל.לקראת העונה מכרה הקבוצה כ-17,000 מנויים ובכך שברה את שיא מכירת המנויים לקבוצה ישראלית שהיה שייך למכבי תל אביב ועמד על 10,300 מנויים. ב-15 בספטמבר 2014 ערכה הקבוצה את משחקה הראשון באצטדיון סמי עופר, בו ניצחה את בני סכנין בתוצאה 4–2 לעיני 30,000 צופים. עד אמצע העונה הקבוצה לא השיגה את התוצאות והיכולת המקוות, וסטנוייביץ' הציע את התפטרותו אך יעקב שחר סירב. ב-28 בדצמבר לאחר הפסד ביתי לבית"ר ירושלים במסגרת המחזור ה-15, הפסדה השמיני של הקבוצה בליגה, הגיש סטנוייביץ' את התפטרותו. באותו יום מונה שחקנה לשעבר של הקבוצה מרקו בלבול לתפקיד מאמן הקבוצה. תחת בלבול העפילה מכבי חיפה לפלייאוף העליון וסיימה במקום החמישי שלא מאפשר התחרות במסגרות אירופאיות. ככלל, למעט נוכחות הקהל הגדולה במשחקים, העונה נחשבה למאכזבת. בסיומה מונה רוני לוי למאמן הקבוצה.

נטע לביא, קשר אחורי וקפטן הקבוצה בשנים 2019–2023, זכה עימה בגביע ושתי אליפויות.

לקראת העונה החדשה מכרה הקבוצה כ-18,000 מנויים ובכך שברה שוב את השיא הישראלי, אולם גם תחת הדרכתו של רוני לוי הציגה חיפה יכולת לא טובה ובעונת 2015/2016 סיימה במקום הרביעי. במהלך העונה ספגו שחקני חיפה 9 כרטיסים אדומים. ב-24 במאי 2016 זכתה הקבוצה בגביע המדינה בכדורגל לאחר ניצחון 1–0 על מכבי תל אביב במשחק הגמר, ובכך שברה בצורת של 18 שנים ללא זכייה בגביע. בדרך לגמר הדיחה מכבי חיפה את בית"ר ירושלים, הפועל חיפה, בני יהודה תל אביב והפועל באר שבע, כולן מליגת העל.

באוגוסט 2016 זכה המועדון ל"מגן הכבוד" שהוענק ליעקב שחר במעמד נשיא המדינה ראובן ריבלין, על עשייתו החברתית והצטיינותו במאבק נגד אלימות וגזענות.

ב-11 במאי 2016 מונה טור-כריסטיאן קרלסן הנורווגי לתפקיד המנהל הספורטיבי של הקבוצה. בעקבות חילוקי דעות בין המנהל הספורטיבי ובין המאמן, פוטר לוי מתפקידו, ובמקומו מונה רנה מלנסטיין, ההולנדי. הקבוצה פתחה באופן בינוני את העונה אך השתפרה בהמשך עם ניצחונות על הפועל באר שבע, מכבי תל אביב והנחלת תבוסה 5–0 להפועל אשקלון. החל מדצמבר יכולת הקבוצה ירדה באופן חד, ובינואר הודחה מגביע המדינה. כתוצאה מכך, שחררה הקבוצה שחקנים רבים בחלון ההעברות והביאה שחקני רכש חדשים בהם עומר דמארי, אך גם מהלך זה לא עצר את הקריסה והקבוצה המשיכה להציג יכולת חלשה. בעקבות הפסד 0–3 להפועל חיפה בדרבי פוטר מלנסטיין. יום לאחר הפיטורים מונה גיא לוזון לתפקיד מאמן הקבוצה. תחת לוזון הקבוצה סיימה את העונה בפלייאוף העליון, במקום השישי.

לוזון המשיך גם לעונת 2017/2018, אך ב-9 בדצמבר 2017 פוטר מתפקידו, עקב יכולת חלשה שהציגה הקבוצה. ב-24 בינואר 2018 מונה פרד רוטן ההולנדי לתפקיד המאמן. ב-17 בפברואר 2018 הפסידה מכבי חיפה לבני סכנין מה שקבע רשמית כי הקבוצה תשחק בפלייאוף התחתון ותתמודד נגד הירידה, לראשונה לאחר 30 שנים בהן התמודדה רק בחלק העליון של הטבלה. בסוף העונה סיימה חיפה במקום ה-10 בליגה והנמוך ביותר שלה מאז עלתה לליגה הבכירה ב-1981.

רוטן המשיך לאמן את הקבוצה גם בתחילת עונת 2018/2019, בה השיגה רק תשע נקודות בשמונת המשחקים הראשונים. בעקבות התפטרותו של מוחמד אלאך מתפקיד המנהל המקצועי של הקבוצה, הודיע רוטן גם הוא על התפטרות. ב-8 בנובמבר 2018 מונה אלי גוטמן לתפקיד המאמן. ב-3 בדצמבר, פחות מחודש לאחר מינויו, ויומיים לאחר הפסד הקבוצה 1–3 בדרבי להפועל חיפה, התפטר גוטמן מתפקידו בשל בעיות רפואיות והמלצות רופאיו לפרוש מאימון כדורגל.

לאחר התפטרותו של גוטמן מתפקיד המאמן, עוזר המאמן איתי מרדכי הדריך את הקבוצה במשך מספר משחקים, עד שב-19 בדצמבר 2018 מונה מרקו בלבול בשנית למאמן הקבוצה. בלבול חולל מהפך והשיג שיפור דרסטי הן בתוצאות והן ביכולת של הקבוצה. את עונת 2018/2019 סיימה מכבי חיפה במקום השני, והשיגה את הכרטיס למוקדמות הליגה האירופית.

לקראת עונת 2019/2020 החתים בלבול את דולב חזיזה ויובל אשכנזי מבני יהודה, ואת צ'רון שרי ויאניק וילדסחוט ההולנדים. בלבול הוביל את הקבוצה למקום השני בסיום העונה ולמוקדמות הליגה האירופית, אף על פי כן סיים את תפקידו בסיום העונה ובמקומו מונה ברק בכר.

תקופת ברק בכר: הצלחה מחודשת

דולב חזיזה, קשר התקפי וקיצוני, זכה עם הקבוצה ב-3 אליפויות.

צ'רון שרי, קשר התקפי ו"עושה משחק", זכה עם הקבוצה ב-3 אליפויות ומונה לקפטן ב-2023, אחרי מעברו של נטע לביא ליפן.

בעונת 2020/2021, הגיעה הקבוצה עד לשלב הפלייאוף בליגה האירופית, כאשר היא מדיחה בדרך קבוצות מדורגות דוגמת קאיראט הקזחית ורוסטוב הרוסית (במשחק חוץ). בשלב הפלייאוף ספגה את הפסדה הגדול ביותר בהופעותיה במפעל בתוצאה 2–7 לטוטנהאם הוטספר מהפרמייר ליג והודחה מהמפעל.

בסוף העונה זכתה הקבוצה באליפות ה-13 שלה ובכך הסתיימו 10 השנים השחונות של המועדון. בנוסף, ניקיטה רוקאביציה, חלוץ הקבוצה, סיים כמלך השערים של הליגה עם 19 שערים, והשוער, ג'וש כהן, נבחר לשחקן המצטיין של העונה. באותה עונה הבקיעה חיפה 72 שערים (ההתקפה הטובה בליגה), ספגה 29 (ההגנה הטובה בליגה) והשיגה הישג נדיר כאשר אף שחקן שלה לא הורחק בכרטיס אדום במהלך העונה.

את עונת 2021/2022, פתחה הקבוצה עם הדחה ממוקדמות ליגת האלופות מול קאיראט אלמטי. שבועיים לאחר מכן היא זכתה בתואר אלוף האלופים הרביעי בהיסטוריה שלה אחרי ניצחון של 2–0 על מכבי תל אביב זוכת גביע המדינה ויריבתה הישירה לאליפות דאשתקד. אף על פי שהודחה מוקדם במוקדמות ליגת האלופות, נשרה מכבי חיפה לקונפרנס ליג, בה העפילה לשלב הבתים לאחר שגברה בשלב הפלייאוף על נפטצ'י באקו. במהלך עונה זו זכתה הקבוצה בגביע הטוטו החמישי שלה אחרי 14 שנה ללא זכייה במפעל, לאחר ניצחון 7–6 בדו-קרב בעיטות הכרעה נגד הפועל באר שבע.

בסיום העונה זכתה הקבוצה באליפות שנייה ברציפות והאליפות ה-14 בסך הכול של המועדון. עומר אצילי, קשר הקבוצה, סיים גם כמלך השערים (20) וגם כמלך הבישולים (10) של הליגה, וזכה בתואר שחקן העונה. הקבוצה העפילה לגמר גביע המדינה אולם הפסידה להפועל באר שבע בדו-קרב פנדלים, לה הפסידה גם באלוף האלופים חודשיים לאחר מכן באותה הצורה.

באוגוסט 2022 העפילה הקבוצה בפעם השלישית לליגת האלופות לאחר שגברה בשלבים המוקדמים על אולימפיאקוס ואפולון לימסול ובשלב הפלייאוף ניצחה את הכוכב האדום בלגרד. בשלב הבתים הוגרלה יחד עם פריז סן ז'רמן, יובנטוס ובנפיקה ליסבון. במחזור הרביעי, ניצחה מכבי חיפה 2–0 את יובנטוס באצטדיון סמי עופר מצמד של עומר אצילי. מחזור לאחר מכן הפסידה 2–7 לפריז סן ז'רמן במשחק חוץ, כאשר את צמד השערים לזכותה הבקיע עבדוליי סק, ואיבדה סיכוי להעפיל לשלב הבא בליגת האלופות.

הקבוצה הבטיחה את הזכייה באליפות השלישית ברציפות ו-15 בסך הכול, כשנותר עוד מחזור אחד לסיום העונה. במהלך העונה השיגה הקבוצה 18 ניצחונות בית, תיקו אחד ואפס הפסדים באצטדיון סמי עופר. עומר אצילי נבחר שוב לכדורגלן העונה בישראל, כשסיים כמלך השערים של הליגה, עם 21 שערים ו-12 בישולים. עם סיום אותה העונה עזב המאמן בכר את תפקידו לטובת הכוכב האדום בלגרד ובמקומו מונה לתפקיד מסאי דגו.

סמל המועדון

מקורו של סמל המועדון הוא בארגון הספורט הציוני העולמי "מכבי". הסמל הוא למעשה האותיות מ.כ.ב.י. בתוך מגן דוד שמסמל את היהדות. במרבית שנותיה סמלה של הקבוצה היה כאמור סמל "מכבי" עם הכיתוב "חיפה" מתחתיו בצבע ירוק על גבי לבן או לבן על גבי ירוק. עם הצלחת המועדון בסוף שנות ה-80 של המאה ה-20 התווסף איור של אריה עומד ומניח את רגלו על כדור, בצמוד לסמל, אולם איור זה הוסר בשנת 1992. בתחילת שנות ה-90 של המאה ה-20, עם הצטרפות המועדון למשחקים באירופה שונה הסמל, והתווסף ציור של כדורגל משמאלו עם הכיתוב "מכבי חיפה מ.כ." בעברית ו-Maccabi Haifa F.C. באנגלית. בסיום עונת 2005/2006, עת זכתה הקבוצה באליפות ה-10 שלה, התווסף כוכב זהב מעל לסמלה. בסיום עונת 2009 עם זכייתה באליפות ה-11 שלה, שיחקה הקבוצה במשחק ההכתרה שלה עם הסמל המסורתי של המועדון כפי שהיה בתחילת שנות ה-80. בסיום עונת 2013, בשנת ה-100 של המועדון, התווספו עלי דפנה מסביב לסמל המשמשים כאות לניצחון ולתהילה עוד מימי המיתולוגיה היוונית. בנוסף, התווספה גם לוחית זהב המציינת את שנת הקמת המועדון ואת השנה הנוכחית (שנת ה-100 של המועדון). לקראת התחלתה של עונת 2020/2021, החילה מנהלת הליגות לכדורגל תקן אחיד של 5 אליפויות לכל כוכב מעל סמלי הקבוצות. כך שונה שוב הסמל בהוספת כוכב זהב שני. במאי 2023, עם זכייתה של מכבי חיפה באליפות ה-15, נוסף כוכב שלישי לסמל המועדון.

• 
  סמל המועדון בשנותיו הראשונות ועד 1919
• 
  סמל המועדון בין השנים 1919–1925
• 
  סמל המועדון בין השנים 1925–1931
• 
  סמל המועדון בין השנים 1931–1942
• 
  סמל המועדון בין השנים 1942–1950
• 
  סמל המועדון בין השנים 1950–1959
• 
  סמל המועדון בין השנים 1959–1962
• 
  סמל המועדון בין השנים 1961–1962
• 
  סמל המועדון בין השנים 1962–1970
• 
  סמל המועדון בין השנים 1970–1972
• 
  סמל המועדון בין השנים 1977–1982
• 
  סמל המועדון בין השנים 1982–1983
• 
  סמל המועדון בין השנים 1983–1984
• 
  סמל המועדון בין השנים 1984–1988
• 
  סמל המועדון בין השנים 1988–1989
• 
  סמל המועדון בין השנים 1989–1993
• 
  סמל המועדון בין השנים 1993–2004
• 
  סמל המועדון בין השנים 2004–2006
• 
  סמל המועדון בין השנים 2006–2020, עם כוכב לציון 10 אליפויות
• 
  הסמל לכבוד שנת ה-100 לייסוד מכבי חיפה, 2013/14
• 
  סמל מכבי חיפה בשנים 2020–2023, אשר הותאם לחוקי מנהלת הליגה (כוכב לכל חמש אליפויות)
• 
  סמל מכבי חיפה החל משנת 2023, לאחר זכייתה באליפות ה-15 שזיכתה את המועדון בכוכב נוסף

צבעי המועדון

בתחילת פעילותו של מועדון הכדורגל, שיחקה הקבוצה בצבעים לבן-כחול, כאשר הצבע הלבן משמש בתור צבע בית והכחול כצבע חוץ. בשנות ה-50 של המאה ה-20 יצא אביגדור הרשקוביץ מטעם המועדון למסע תרומות ברחבי ארצות הברית. הרשקוביץ' נפגש עם מיליונר יהודי בעל חנות לתלבושות ושאף להביא עמו גם תלבושות עבור השחקנים הוא התייעץ עם הנהלת הקבוצה לגבי צבע מסוים. הנהלת הקבוצה הבהירה חד משמעית כי הצבע איננו חשוב, ובלבד שלא יהיה אדום. זאת בשל היריבות עם קבוצת הפועל חיפה שכמו כל קבוצות הפועל לבשו תלבושות אדומות. צבעי המדים שנבחרו היו ירוק ולבן. עם המדים החדשים זכתה הקבוצה לרצף ניצחונות ומאז התקבעו צבעים אלה כצבעי המועדון.

במשך כל השנים מאז ועד היום הקפידה הנהלת המועדון על דומיננטיות הצבעים ירוק-לבן בתלבושות השחקנים, אולם במספר מקרים לבשו שחקני המועדון מדים בצבעים שונים. ב-25 בדצמבר 1976 במשחק נגד מכבי יפו שלבשה ירוק באותו משחק, נאלצה מכבי חיפה לשחק עם חולצות אדומות, אותן סיפקה לה הפועל פתח תקווה, בעלת האצטדיון. מכבי חיפה הפסידה 0–2 ומיעוט האוהדים שחזה במשחק האשים את התלבושות. בשנת 1998 שיחקה מכבי חיפה נגד הפועל כפר סבא בקריית אליעזר, כששחקני הקבוצה לבשו מדים מפוספסים בצבעים כחול-שחור, מכנסיים לבנים וגרביים מפוספסים בצבעים כחול-לבן. חיפה הפסידה באותו משחק 0–4.

בעונת 2005/6 נוספו מכנסיים וגרביים שחורים למדי הקבוצה ובעונת 2007/8 נוספה גם חולצה באותו צבע. השחור נוסף גם לדגלי האוהדים. למרות זאת, במשחקים רבים משחקת הקבוצה במדים על טהרת הירוק והלבן ללא הצבע השחור.

אוהדים

כ-30,000 אוהדי מכבי חיפה לפני פתיחת משחקה הראשון (15 בספטמבר 2014) של הקבוצה באצטדיון העירוני החדש בחיפה על שם סמי עופר בו ניצחה 4–2 את בני סכנין

אוהדי מכבי חיפה, 2002

אוהדי מכבי חיפה במשחק החוץ מול רד בול זלצבורג במוקדמות ליגת האלופות 2009/2010. חיפה ניצחה 2–1

מספר סקרים שנעשו במהלך העשור השני של המאה ה-21 מצאו שמכבי חיפה היא אחת הקבוצות האהודות ביותר בישראל. מכבי חיפה נחשבת כקבוצה האהודה ביותר בקרב המגזר הערבי בישראל. בין אוהדיה המפורסמים של הקבוצה ניתן למצוא את עוזי חיטמן שכתב את שיר האליפות של עונת 1993/1994 "ירוק בעיניים" (אותו ביצע חיים משה) ואת שיר האליפות של 2000/2001 אותו ביצע בעצמו.

בעונת האליפות 2008/2009 זכה הקהל של מכבי חיפה בתואר הקהל ההוגן של השנה.

לקראת עונת 2014/2015 והמעבר לאצטדיון סמי עופר, אוהדי מכבי חיפה שברו את שיא המנויים למשחקי קבוצת ספורט בישראל, כשרכשו למעלה מ-15,000 מנויים. אוהבי מכבי חיפה שברו את השיא בשנית כשרכשו למעלה מ-19,000 מנויים לעונת 2021/2022, שיא שמאז נשבר על ידי מכבי תל אביב שמכרה 22,000 מנויים לעונת 2022/2023. לקראת עונת 2022/2023 הוגבלה מכסת המנויים, שמוצתה במלואה, ל-21,000, ב"כוונה כי לכל משחק יגיעו כ-7,000 אוהדים חדשים".

ב-26 בספטמבר 2024 העניק נשיא מדינת ישראל יצחק הרצוג את אות נשיא המדינה למכבי חיפה, על תרומתה לקהילה במלחמת חרבות ברזל ועל הנצחת אוהדיה שנרצחו בטבח 7 באוקטובר 2023.

ארגוני אוהדים

סמל הארגון Green Apes

באופן היסטורי, הגוש המעודד של אוהדי הקבוצה ישבו במשחקי הבית באצטדיון קריית אליעזר ביציעים 11–12 שנקרא גם יציע ג', שנהפך לשם נרדף לגרעין הקשה והמסור של האוהדים. בשנת 2002 הוקם ארגון "הקופים הירוקים", שמהווה את חוג האוהדים המסור של מכבי חיפה, ותומך בקבוצת הכדורגל והכדורסל כאחד. חברי הארגון נהגו לשבת ביציע 11. עם המעבר לאצטדיון סמי עופר, חברי הארגון מתרכזים ביציע הצפוני של האצטדיון מאחורי השער הצפוני בגושים 105–106. לקופים הירוקים יש הרכב מוזיקלי המבצע שירי אוהדים בשם "חוות מזור" (באנגלית נכתב כ-Havat Ma20r) שאף ביצע עם יהודה פוליקר את שיר האליפות לעונת 2022/2023 בליגת העל בכדורגל "כוכב חדש בעיר".

בשנת 2010, הוקם ארגון אוהדים נוסף, ה"אינפרנו ורדה", שחבריו ישבו ביציע 5א. באצטדיון סמי עופר חברי הארגון יושבים ביציע הדרומי של האצטדיון בגוש 124. מטרת הארגון היא לספק תמיכה נוספת בקבוצה, לצד ארגון "הקופים הירוקים".

בנוסף, למכבי חיפה מועדון אוהדים רשמי מטעם המועדון, שהוקם בעשור הראשון של המאה ה-21, ומונה כ-20,000 חברים. למועדון ישנם תומכים גם מחוץ לישראל, והקשר עימם נשמר על ידי רכישת פריטים מחנות המזכרות של המועדון, באמצעות אתר האינטרנט שלו.

ב-2014 הוקמה עמותת אוהדי מכבי חיפה. מטרות העמותה, כפי שנכתבו במסמכי היסוד שלה: "הקמת ארגון המאגד ומייצג את קהילת אוהדי מועדון הכדורגל מכבי חיפה. חיזוק ומיסוד מעמד האוהד כנדבך המרכזי עליו נשענת רוח המועדון. חיזוק ושימור מסורת המועדון תוך שמירה על האינטרסים של המועדון. מיגור האלימות והגזענות. הנגשת פעילות המועדון לקהל האוהדים ושימור צביונו העממי".

תקשורת קבוצה – אוהדים

בתחילת המאה ה-21 הקים המועדון אתר אינטרנט, הנערך על ידי ההיסטוריון של המועדון, יצחק הברמן. ב-2015 פתחה מכבי חיפה אתר אינטרנט חדש, שפועל לצד האתר הישן שמשמש כארכיון ומאגר מידע היסטורי.

החל מ-2011 מפעילה הקבוצה דף פייסבוק רשמי הכולל מידע, חדשות, תמונות, אפשרות להזמנת כרטיסים און-ליין וכן עדכון בזמן אמת על תוצאות משחקים. בפברואר 2011 פתח המועדון דף יוטיוב רשמי, בו מתפרסמים ראיונות של שחקנים והמאמן לפני ואחרי משחקים. פעם בחודש מעלה המועדון סרטון שנקרא מהדורת מכבי חיפה TV, ובו מוצג מה עבר על המועדון בשבועיים האחרונים, תוכניות להמשך ותקצירי משחקים.

במרץ 2016 הוציאה הקבוצה אפליקציה לטלפונים ניידים.

יצרני תלבושות וספונסרים ראשיים

תקופה	מייצרת המדים	ספונסר
1983–1984	אדידס	דרוקר זכריה קבלנות בע"מ
1985–1992		וולוו
1992–1993	לוטו
1993–1996		ישראכרט
1996–1998	נייקי	וולוו
1998–2002	לוטו
2002–2004		הונדה
2004–2007	פומה
2007–2011	לוטו
2011–2018	נייקי
2018–2023		וולוו
2023–	אדידס

יריבויות

היריבות העירונית

ערך מורחב – הדרבי של חיפה

משחק דרבי בין מכבי להפועל, חיפה, אצטדיון סמי עופר, 27 בינואר 2016

לשני המועדונים החיפאים העיקריים, הפועל חיפה ומכבי חיפה, יש היסטוריה ארוכה של יריבות עירונית סוערת הכוללת איבה הדדית וסכסוכי אוהדים; יריבות שנמשכה גם בשנים הרעות של הפועל חיפה, בהן שיחקה בליגה השנייה. שורשי היריבות נעוצים עמוק בתוך ההיסטוריה של שני המועדונים ובעיקר בזיהוי הפוליטי שלהם. הפועל הוקמה כקבוצת פועלים סוציאליסטית שזוהתה בעיקר עם ההסתדרות ועם שלטון מפא"י, הן הארצי והן המוניציפלי. הפועל זוהתה כקבוצתו של הממסד שנתמכה על ידי השלטונות. לפיכך, באופן טבעי, הפכה מכבי חיפה לקבוצה המקופחת, שבשל קיפוחה לכאורה על ידי השלטונות נאלצה להיאבק על קיומה. על כן, בראשיתה הייתה היריבות העירונית בחיפה בין אלו ש"ידם קרובה לצלחת" לבין המקופחים והמדוכאים. ההבדלים בין המועדונים יצרו גם את ההבדלים בין האוהדים: אוהדי הפועל חיפה באופן מסורתי זוהו עם תנועות השמאל; רוב אוהדי הפועל היו בני המעמד הבינוני – פועלים בתעשיות השונות בחיפה וכן משכילים רבים ובעלי מקצועות חופשיים רבים. לעומתם, אוהדי מכבי חיפה זוהו ברובם כאנשי המעמד הבינוני-נמוך. ההבדלים בין מחנות האוהדים הטשטשו, בעיקר בשל ההצלחות של הקבוצה שהגדילו וגיוונו את קהל האוהדים שלה, אם כי עדיין ניתן להבחין בהבדלים בין קהלי האוהדים. היריבות בין שני המועדונים קיבלה גוון יותר ספורטיבי והיא בולטת בעיקר בתקופות שלפני משחקי דרבי.

היריבות עם מכבי תל אביב

מאז שנות ה-90 של המאה ה-20 למכבי חיפה יש יריבות חזקה עם מכבי תל אביב על ההגמוניה של תנועת מכבי ישראל וכן גם של הכדורגל הישראלי בכלל ועל תואר מועדון הכדורגל הטוב ביותר בישראל. מכבי חיפה שואפת להדיח מעמדה זו את מכבי תל אביב, שהיא המועדון עם מספר התארים הגדול בארץ, ולהפוך למועדון המוביל בישראל, וזאת על ידי זכייה בתארים רבים וכן בהעפלה לשלבים המתקדמים בגביעי אירופה השונים (גביע מחזיקות הגביע, ליגת האלופות, גביע אופ"א). המאבק היה עיקש במיוחד בעונות בהן חיפה ותל אביב התחרו זו מול זו על תואר האליפות. בנוסף, הביסה חיפה את מכבי תל אביב במספר משחקים, בהם משחק ניצחונה בתוצאה 10–0 ב-1988 (משחק בו נקמה על הפסדה 2–10 בשנת 1949 והפסדה 0–7 בשנת 1952), וניצחונה בתוצאה 5–0 בעונת 1993/1994 בה זכתה חיפה באליפות ללא הפסד אך הודחה ממפעל גביע המדינה שלושה ימים לאחר הניצחון על ידי מכבי תל אביב בתוצאה 1–2 בקריית אליעזר, מקרה שחזר על עצמו לא פחות מעשר פעמים במפגשים במפעל גביע המדינה. הישגיה של מכבי חיפה בעשור הראשון של המאה ה-21 לצד החלשות של מכבי תל אביב (למעט עונת 2002/2003) ציננו את היריבות ביניהן, אך היריבות עם הפועל תל אביב, שהתחרתה בצמרת הטבלה בתקופה זו, התחזקה.

שיתופי פעולה

בפברואר 2021, לאחר חתימת הסכם הנורמליזציה של מדינת ישראל עם איחוד האמירויות הערביות, החל המועדון בשיתוף פעולה כולל, ספורטיבי, טכנולוגי ועסקי עם מועדון אל-עין מליגת העל של איחוד האמירויות הערביות, זהו הסכם ראשון מסוגו בכדורגל הישראלי עם מועדון ממדינה ערבית. במסגרת ההסכם ישתפו המועדונים פעולה בהשאלות והעברת שחקנים, השתלמויות, מחלקות נוער, השמה של טכנולוגיות, מחנות אימון, משחק שלום הדדי, קשרים עסקיים וכל אספקט עתידי, שיבנה בחיזוק היחסים בין המועדונים והבעלים.

תארים

נשיא מדינת ישראל ראובן ריבלין עם שתי הקבוצות המשתתפות במשחק אלוף האלופים, מכבי חיפה והפועל באר שבע

ליגת העל

• אליפויות (15): 1983/1984, 1984/1985, 1988/1989, 1990/1991, 1993/1994, 2000/2001, 2001/2002, 2003/2004, 2004/2005, 2005/2006, 2008/2009, 2010/2011, 2020/2021, 2021/2022 2022/2023
  • סגנות (10): 1985/1986, 1994/1995, 1995/1996, 1999/2000, 2002/2003, 2009/2010, 2012/2013, 2018/2019, 2019/2020, 2023/2024

גביע המדינה

• זכייה (6): 1961/1962, 1990/1991, 1992/1993, 1994/1995, 1997/1998, 2015/2016
  • סגנות (11): 1942, 1962/1963, 1970/1971, 1984/1985, 1986/1987, 1988/1989, 2001/2002, 2008/2009, 2010/2011, 2011/2012, 2021/2022

גביע הטוטו

• זכייה (5): 1993/1994, 2002/2003, 2005/2006, 2007/2008, 2021/2022
  • סגנות (5): 1999/2000, 2003/2004, 2014/2015, 2018/2019, 2023/2024

אלוף האלופים

• זכייה (5): 1963, 1985, 1989, 2021, 2023
  • סגנות (3): 1984, 2016, 2022

גביע ליליאן

• זכייה (1): 1984/1985
  • סגנות (1): 1986/1987

גביע ה-20:

• סגנות (1): 1968

גביע הכ"ה:

• סגנות (1): 1973

גביע האינטרטוטו:

• זכייה במקום ראשון בשלב הבתים (1): 1985

שיאים והישגים

שיאים קבוצתיים

• עונות בליגה הראשונה –67
• עונות בליגת המשנה –6
• המיקום הנמוך ביותר – 7 בליגת המשנה
• שיא ניצחונות לעונה – 28 בעונות 2009/2010, 1993/1994 (שיא ישראלי)
• שיא הפסדים לעונה – 16 (1973/1974)
• שיא נקודות לעונה (שיא ישראלי) – 95 (1993/1994)
• שיא שערים לעונה – 97 (1993/1994)
• שיא הספיגה לעונה – 53 (1951/1952)
• שיא הפרש השערים לעונה – 70 (1993/1994)
• הניצחון הגבוה ביותר – 10–0 על מכבי תל אביב (1987/1988)
• ההפסד הגבוה ביותר – 1–12 מול הפועל תל אביב (1937) וגם 1–12 מול בית"ר תל אביב (1942)
• שיא ניצחונות רצופים מפתיחת העונה – 11 בעונת 2005/2006 (שיא ישראלי משותף)
• זכייה באליפות ללא הפסד ליגה בעונה של 39 מחזורים – (1993/1994)
• אחוזי ההצלחה הגבוהים ביותר לעונה – 82.86% בעונת 2009/10 (שיא ישראלי)
• אחוזי ההצלחה הגבוהים ביותר לעונה במשחקי בית – 96.3% בעונת 2022/23 (שיא ישראלי)
• 46 משחקי ליגה רצופים ללא הפסד – בין השנים 1993 ל-1994 (שיא ישראלי)
• 30 משחקי חוץ רצופים ללא הפסד – בין השנים 1993 ל-1995.
• הקבוצה הישראלית הראשונה שזכתה בשש אליפויות בעשור אחד: בעונות 2000/2001, 2001/2002, 2003/2004, 2004/2005, 2005/2006 ו-2008/2009 (שיא ישראלי)
• הקבוצה הישראלית הראשונה שהעפילה לליגת האלופות – בעונת 2002/2003.
• הקבוצה הישראלית היחידה שזכתה באליפות בעונה בה השתתפה בליגת האלופות – בעונת 2022/23.
• הקבוצה הישראלית הראשונה שהשיגה ניצחון בשלב הבתים של גביע אופ"א.
• הקבוצה הישראלית היחידה שהעפילה לרבע גמר גביע אירופה למחזיקות גביע – בעונת 1998/1999.
• סיימה את ששת משחקי שלב הבתים עם אפס נקודות ואפס שערים (שיא שלילי משותף עם דינמו זאגרב).
• 65 מחזורים רצופים של החזקה במקום הראשון בליגה – בין אוגוסט 2004 למאי 2006 (שיא ישראלי).
• 48 העפלות רצופות לשמינית גמר גביע המדינה: בין השנים 1966 ל-2013.
• ספגה 16 שערים ב-35 מחזורים בעונת 2009/2010, וזהו מספר השערים (העונתי הכולל) הנמוך ביותר שספגה חיפה בתולדותיה.
• ספגה את ההפסד הגבוה ביותר בתולדות גביע ארץ-ישראל (גביע המדינה): 1–12 לבית"ר תל אביב ב-1942
• הניצחון הגבוה ביותר באירופה: 8–0 על חזר לנצ'ראן. זהו גם הניצחון הגבוה ביותר של קבוצה ישראלית באירופה.
• ההפסד הגדול ביותר באירופה: 2–8 מול ארמיניה בילפלד (1985).

הישגים באירופה

ערך מורחב – מכבי חיפה במפעלים האירופיים

• ליגת האלופות:
  • שלב הבתים (3): 2002/2003, 2009/2010, 2022/2023
  • מוקדמות (8): 1994/1995, 2001/2002, 2004/2005, 2005/2006, 2006/2007, 2011/2012, 2021/2022, 2023/2024
• הליגה האירופית:
  • שמינית גמר (1): 2006/2007
  • סיבוב שלישי (1): 2002/2003
  • שלב הבתים (2): 2011/2012, 2013/2014
  • סיבוב שני (1): 2003/2004
  • סיבוב ראשון (2): 2000/2001, 2004/2005
  • מוקדמות (6): 1996/1997, 2002/2003, 2010/2011, 2016/2017, 2019/2020, 2020/2021
• גביע אירופה למחזיקות גביע:
  • רבע גמר (1): 1998/1999 (שלב שיא אירופי אליו הגיעה קבוצה ישראלית, שיא משותף עם הפועל תל אביב)
  • סיבוב שני (1): 1993/1994
  • סיבוב ראשון (1): 1995/1996
• הקונפרנס ליג:
  • שמינית הגמר (1): 2023/2024
  • שלב הבתים (1): 2021/2022
  • מוקדמות (1): 2024/2025
• גביע האינטרטוטו:
  • סיבוב שני (1): 2007
  • סיבוב ראשון (1): 1999
  • מקום ראשון בשלב הבתים (1): 1985
  • מקום שני בשלב הבתים (2): 1986, 1990
  • מקום שלישי בשלב הבתים (1): 1991
  • מקום חמישי בשלב הבתים (1): 1997

שיאים אישיים

• שיאן ההופעות בליגה: אלון חרזי, 495 הופעות
• שיאן ההופעות לעונה: אדורם קייסי, 66 הופעות בכל המסגרות – 2002/2003
• שיא ההופעות לשוער: ניר דוידוביץ', 386 הופעות
• שיאן שערי ליגה: זאהי ארמלי, 90 שערים
• שיאן שערים לעונה: אלון מזרחי, 28 שערים – 1993/1994; שלומי ארבייטמן, 28 שערים – 2009/2010
• שיא בישולים לעונה: אלון חזן, 16 בישולים – 1993/1994; יוסי בניון, 16 בישולים – 1999/2000; ג'ובאני רוסו, 16 בישולים – 2003/2004
• שיא שערים באירופה: אלון מזרחי ויניב קטן – 15 שערים
• שיאן שערים למשחק: אהרון גרשגורן, 6 נגד הפועל קריית שמונה, 1965
• שיאן שערים – שחקן זר: ניקיטה רוקאביציה, 72 שערים, מהם 62 שערי ליגה.
• שיאן שערים – הבקעות במשחקים רצופים: ניקיטה רוקאביצה, 12 משחקים.
• שיאן אי-ספיגה (דקות ללא שער ברציפות): גיורא אנטמן, 1,003 דקות – 1988/1989
• שיאן אי-ספיגה בעונה: ניר דוידוביץ', 16 שערים ב-35 משחקים, 2009/2010
• הכדורגלן הישראלי המעוטר ביותר: אריק בנדו, 17 תארים (9 אליפויות, 4 גביעי מדינה ו-4 גביעי טוטו) ואלון חרזי, 17 תארים (9 אליפויות, 3 גביעי המדינה ו-5 גביעי טוטו)

שיאני ההופעות

להלן עשרת השחקנים ששיחקו הכי הרבה משחקי ליגה במדי מכבי חיפה, נכון ל-20 בספטמבר 2013.

מקום	שם השחקן	שנות פעילות	הופעות
1	אלון חרזי	1990–1997 1998–2009	495
2	יניב קטן	1998–2014	440
3	אריק בנדו	1993–1994 1996–2006 2010–2011	399
4	אברהם אבוקרט	1977–1993	396
5	ניר דוידוביץ'	1994–2013	386
6	איתן אהרוני	1978–1989 1990–1994	369
7	ישעיהו שווגר	1962–1976	360
8	אהרון גרשגורן	1964–1978	334
9	ברוך ממן	1974–1985	303
	יוסי קרמר	1974–1985 1988–1989	303

שיאני שערים

להלן עשרת השחקנים שהבקיעו הכי הרבה שערי ליגה במדי מכבי חיפה, נכון ל-4 ביולי 2023. (שחקנים פעילים מודגשים)

מקום	שם השחקן	שערים	הופעות	יחס שערים למשחק	שנות פעילות במכבי חיפה
1	זאהי ארמלי	90	179	0.5	1982–1989
2	דני שמולביץ' רום	78	283	0.28	1958–1973
	יניב קטן	78	467	0.17	1998–2014
3	ראובן עטר	72	281	0.26	2000–2002, 1997, 1986–1994
4	ג'וני הרדי	70	193	0.36	1951–1963
5	יוסי בניון	66	189	0.35	2014–2016, 1998–2002
6	ניקיטה רוקאביציה	65	170	0.38	2016–2021, 2022–2023
7	אברהם מנצ'ל	64	225	0.28	1952–1965
8	אלון מזרחי	63	91	0.69	1997–1999, 1995–1996, 1993–1994
9	ישעיהו הלד	60	250	0.24	1949–1964

זוכים בתואר מלך השערים במדי הקבוצה

עונה	שם השחקן	שערים	הערות
1958/1959	אהרון אמר	17
1987/1988	זאהי ארמלי	25
1993/1994	אלון מזרחי	28	אליפות
1994/1995	חיים רביבו	17	יחד עם עמיר תורג'מן מעירוני אשדוד
1995/1996	חיים רביבו	26
1997/1998	אלון מזרחי	18
2004/2005	רוברטו קולאוטי	19	אליפות
2009/2010	שלומי ארבייטמן	28
2019/2020	ניקיטה רוקאביציה	22
2020/2021	ניקיטה רוקאביציה	19	אליפות
2021/2022	עומר אצילי	20	אליפות
2022/2023	עומר אצילי	21	אליפות
2023/2024	דין דוד	20	יחד עם ערן זהבי

זוכים בתואר כדורגלן העונה במדי הקבוצה

שחקני הקבוצה זכו 16 פעמים (שיא ישראלי לקבוצה) בתואר כדורגלן העונה בישראל.

עונה	שחקן	תארים קבוצתיים	הערות	סיקור
1984/1985	משה סלקטר	אליפות
1985/1986	אבי רן	סגנות	שוער
1988/1989	ניר קלינגר	אליפות
1990/1991	טל בנין	דאבל
1993/1994	אייל ברקוביץ'	אליפות	כבש 10 שערים ובישל 13
1994/1995	חיים רביבו	גביע המדינה, סגנות הליגה	כבש 17 שערים ובישל 7
1995/1996	חיים רביבו	סגנות	כבש 26 שערים ובישל 9
2000/2001	יוסי בניון	אליפות	כבש 13 שערים ובישל 13
2001/2002	ג'ובאני רוסו	אליפות	כבש 5 שערים ובישל 10
2003/2004	ניר דוידוביץ'	אליפות	שוער
2004/2005	עידן טל	אליפות	כבש 13 שערים ובישל 2
2005/2006	גוסטבו בוקולי	אליפות	כבש 12 שערים ובישל 10
2010/2011	ליאור רפאלוב	אליפות	כבש 11 שערים ובישל 2
2020/2021	ג'וש כהן	אליפות	שוער (בישל שער אחד, עצר 4 פנדלים)
2021/2022	עומר אצילי	אליפות	כבש 20 שערים ובישל 10
2022/2023	עומר אצילי	אליפות	כבש 21 שערים ובישל 12

מקרא

	= מלך השערים באותה עונה
	= שחקן שאינו ישראלי

שחקנים בולטים בתולדות המועדון

נתוני ההופעות והשערים מתייחסים למשחקי ליגה בלבד ונכונים ל־14 בינואר 2024. המיון הראשוני הוא לפי מספר הופעות. שחקנים מודגשים עדיין פעילים במועדון.

להסתרת הטבלה לחצו על "הסתרה"

שם לאום עמדה קריירה במועדון הופעות שערים אלון חרזי בלם, מגן ימני 1990–2009 495 29 יניב קטן קשר התקפי, קיצוני, חלוץ 1998–2014 467 79 אברהם אבוקרט קשר 1973–1993 396 10 אריק בנדו בלם 1993–1994 1996–2006 2010–2011 383 9 ניר דוידוביץ' שוער 1995–2013 374 0 איתן אהרוני מגן ימני 1978–1989 1990–1994 368 7 ישעיהו שווגר בלם 1962–1976 360 11 אהרון גרשגורן קשר 1964–1978 334 27 ברוך ממן קשר 1964–1978 303 45 יוסי קרמר מגן 1974–1989 303 7 גוסטבו בוקולי קשר 2004–2015 289 34 דקל קינן בלם 2002–2010 2012–2018 273 21 אבישי ז'אנו מגן ימני 1995–2004 244 15 אייל משומר מגן ימני 2006–2017 233 9 אדורם קייסי מגן שמאלי 1996–2007 225 23 מרקו בלבול מגן 1986–2002 217 2 משה סלקטר חלוץ 1979–1987 204 56 יחזקאל גרשוני שוער 1958–1970 1971–1972 204 0 אייל ברקוביץ' קשר התקפי 1990–1996 192 36 יוסי בניון קשר התקפי 1998–2002 2014–2016 189 66 רפי אוסמו בלם 1980–1992 181 3 נטע לביא קשר אחורי 2015–2023 197 7 זאהי ארמלי חלוץ 1982–1989 179 90 ליאור רפאלוב קשר 2004–2011 2023– 163 38 ניקיטה רוקאביציה חלוץ 2016–2021 2022–2023 170 65 אבי רן שוער 1981–1987 146 0 רוני לוי קשר 1992–1997 144 18 ואליד באדיר קשר 2000–2005 141 28 רוני רוזנטל חלוץ 1980–1986 138 38 עופר מזרחי חלוץ 1986–1993 133 37 אהרן אמר חלוץ 1956–1967 132 35 משה גלאם מגן שמאלי 1993–1997 131 16 ראובן עטר קשר התקפי 1986–1994 2002–2000 129 72 ג'ובאני רוסו קשר התקפי 2001–2005 2007–2008 129 25 שלומי ארבייטמן חלוץ 2005–2010 126 50 אלון חזן קשר 1992–1996 119 20 סרגיי קנדאורוב קשר 1993–1997 118 40 מיכאל זנדברג קשר 2002–2006 116 33 עידן טל קשר 2003–2006 109 30 פיטר מסיללה דרא"פ מגן שמאלי 2007–2011 108 2 צ'רון שרי קשר התקפי 2019–2023 136 41 בירם כיאל קשר אחורי 2006–2010 92 6 אלון מזרחי חלוץ 1993–1994 1995–1996 1997–1997 91 63 טל בנין קשר 1989–1992 91 17 רפי כהן שוער 1993–1996 91 0 רוברטו קולאוטי חלוץ 2004–2007 90 39 ריימונדס ז'וטאוטאס קשר אחורי 1999–2003 88 4 ויקטור צ'אנוב שוער 1990–1993 78 0 ולדימיר דבאלישווילי חלוץ 2009–2012 75 37 סרגיי קלשצ'נקו חלוץ 1999–2001 71 29 דודו אוואט שוער 1996–1997 2001–2003 60 0 חיים רביבו קשר התקפי / חלוץ 1994–1996 57 46 דניאל בריילובסקי קשר 1986–1988 56 11 יעקובו איגביני חלוץ 2000–2003 50 25 ג'וש כהן שוער 2019–2023 123 0 עומר אצילי קשר התקפי / קיצוני 2021–2023 90 46 דין דוד חלוץ 2021– 99 47

• ראו גם: רשימת כדורגלני מכבי חיפה בעלי ערך בוויקיפדיה

מאמנים

לפחות 35 מאמנים שונים הדריכו את שחקני מועדון הכדורגל החיפאי החל משנות ה-40 ועד ימינו (ב-47 קדנציות). להלן רשימת המאמנים של מכבי חיפה:

להסתרת הטבלה לחצו על "הסתרה"

המאה ה-20 שם מדינה שנים הערות/זכיות ישראל (איז'ו) שוורץ 1946–1947 טורנטאואר 1950–1952 אוטו שלפנברג 1952–1954 אלי פוקס 1954–1956 "גביע הנשיא" (1955) אנדור קיש 1956–1957 אריה קוך 1957–1959 דוד פרקש 1959–1961 "גביע סוכות" אלכס פורבס 1961–1962 אנדור קיש 1962 אוטו שלפנברג 1962–1963 גביע המדינה (1961/1962) ואסיל ספאסוב 1963–1965 ישראל חליבנר 1965 אברהם מנצ'ל 1965–1969 אדמונד שמילוביץ 1969–1970 ג'וני (יונתן) הרדי 1970–1972 אלי פוקס 1972 אברהם מנצ'ל 1972–1974 אורי וינברג 1974–1975 שמעון שנהר (שלפנברג) 1975–1977 משה ששון 1977 ג'וני (יונתן) הרדי 1977–1978 ערן קוליק 1978–1979 מרדכי שפיגלר 1979 ג'וני (יונתן) הרדי 1979–1982 ג'ק מנסל 1982–1983 ג'וני (יונתן) הרדי 1983 שלמה שרף 1983–1987 אליפות המדינה (1983/1984, 1984/1985) "גביע ליליאן" (1984) דרור קשטן 1987–1988 אמציה לבקוביץ' 1988–1990 אליפות המדינה (1988/1989) שלמה שרף 1990–1992 אליפות המדינה (1990/1991) גביע המדינה (1990/1991) גיורא שפיגל 1992–1998 גביע המדינה (1992/1993) העפלה לשמינית גמר גביע אירופה למחזיקות (1993/1994) אליפות המדינה (1993/1994) גביע הטוטו (1993/1994) גביע המדינה (1994/1995) דניאל בריילובסקי 1998 גביע המדינה (1997/1998) דושאן אוהרין 1998–1999 העפלה לרבע גמר גביע אירופה למחזיקות (1998/1999) דניאל בריילובסקי 1999 אלי כהן 1999–2000 המאה ה-21 שם מדינה שנים משחקים אחוזי הצלחה[1] הערות/זכיות רוני לוי 2000 7 52.3% אברהם גרנט 2000–2002 71 73.7% אליפות המדינה (2000/2001, 2001/2002) יצחק שום 2002–2003 33 69.7% העפלה לשלב הבתים של ליגת האלופות (2002/2003) רוני לוי 2003–2008 165 70.6% אליפות המדינה (2003/2004, 2004/2005, 2005/2006) גביע הטוטו (2003/2004, 2005/2006) העפלה לשמינית גמר גביע אופ"א (2006/2007) אלישע לוי 2008–2012 140 69.5% גביע הטוטו (2007/2008) אליפות המדינה (2008/2009, 2010/2011) העפלה לשלב הבתים של ליגת האלופות (2009/2010) העפלה לשלב הבתים בליגה האירופית (2011/2012) ראובן עטר 2012 9 25.9% אריק בנדו 2012–2014 63 59.8% העפלה לשלב הבתים בליגה האירופית (2013/2014) אלכסנדר סטנוייביץ' 2014 15 42.2% מרקו בלבול 2014–2015 21 49.2% רוני לוי 2015–2016 36 49.1% גביע המדינה (2015/2016) רנה מלנסטיין 2016–2017 22 43.9% גיא לוזון 2017 27 39.5% רוב מאס 2017–2018 6 22.2% מאמן זמני פרד רוטן 2018 22 30.0% רוב מאס 2018 1 0% מאמן זמני אלי גוטמן 2018 2 50% איתי מרדכי 2018 3 44.4% מאמן זמני מרקו בלבול 2018–2020 58 66% ברק בכר 2020–2023 108 74.3% אליפות המדינה (2020/2021, 2021/2022, 2022/2023) גביע הטוטו (2021/2022) אלוף האלופים (2021) שלב הבתים של ליגת האלופות (2022/2023) מסאי דגו 2023–2024 36 68.5% אלוף האלופים (2023) העפלה לשמינית גמר הקונפרנס ליג (2023/2024) ברק בכר 2024– הערות: ‏1. אחוזי הצלחה במשחקי ליגה: אחוז הנקודות שנצברו מתוך סך הנקודות האפשריות.

• 
  שלמה שרף – האיש שהפך את חיפה למועדון צמרת בתחילת שנות ה-80 של המאה ה-20, זכה ב-3 אליפויות ודאבל
• 
  גיורא שפיגל – מאמן הקבוצה בעונת 1993/1994 בה זכתה הקבוצה באליפות ללא הפסד
• 
  אברהם גרנט – שתי אליפויות רצופות לאחר 7 שנים ללא תואר
• 
  רוני לוי – המאמן שהוביל את חיפה ל-3 אליפויות רצופות וגביע המדינה בשלוש קדנציות
• 
  אלישע לוי, המאמן בין 2008 ל-2012, זכה בשתי אליפויות והוביל את חיפה לליגת האלופות
• 
  ברק בכר, המאמן מ-2020 ל-2023, הוביל את מכבי חיפה ל-3 אליפויות והעפלה לשלב הבתים של ליגת האלופות

מחלקת הנוער

מחלקת הנוער של מכבי חיפה מונה למעלה מ-1,000 כדורגלנים צעירים המתאמנים בקבוצות בשנתונים השונים. המועדון פועל בשיתוף פעולה עם כפר הנוער "גלים" שנמצא בדרום חיפה. בפנימיית כפר גלים נמצאים כדורגלנים הגרים רחוק מחיפה. בסיום כל עונה נבחר השחקן המצטיין של כל אחת מהקבוצות הצעירות. מכבי חיפה נותנת חסות ל-20 בתי ספר לכדורגל בישראל.

מחלקת הנוער של מכבי חיפה נחשבת לאחת הטובות בארץ, ומלבד זכייה בתארים רבים, גידלה שחקנים רבים שהפכו לשחקני מפתח מצטיינים במכבי חיפה בפרט ובכדורגל הישראלי בכלל. בשנת 2008 רכש המועדון את מחלקת הנוער של הפועל נצרת עילית/עמק יזרעאל ובכך הקים שלוחה נוספת במושב נהלל בפרויקט מתנהלות קבוצות מגילאים טרום א' ועד לנערים א'.

• מנהל מחלקת הנוער: יניב כהן
• מנהל מחלקת הנוער (שלוחת נהלל): אורי גרופר

בנוסף לקבוצת מחלקת הנוער המועדון מפעילה בתי ספר לכדורגל בצפון הארץ וביניהם; כרמיאל, טמרה, צור שלום, מועצה אזורית מטה אשר, כפר המכבי, מועצה אזורית אלונה-עין אילה-בית חנניה, מועצה אזורית חוף הכרמל, טבריה, מעלות-תרשיחא, צפת ושדה אליעזר ובנוסף במועצה אזורית שדות דן במרכז.

קבוצות מחלקת הנוער לעונת 2024/25

שם הקבוצה	ליגה	מאמן
מכבי חיפה הרדי	ליגת העל לנוער	איתי מרדכי
מכבי חיפה עלמני	ליגת העל נערים א'	אדריאן רוצ'ט
מכבי חיפה יהויכים	ליגת העל נערים ב'	עידן יונה
מכבי חיפה גולדשנפלד	נערים ג' דרג 1	רועי גוזלן
מכבי חיפה מיכאל	ילדים א' דרג 1	יורם בסר
מכבי חיפה שמואל	ילדים ב' דרג 1	עמנואל נתנאל ועידו ז'אן
מכבי חיפה עודד	ילדים ג' דרג 1	לירן אהרון וואסים אבו שקארה
מכבי חיפה ישעיהו	טרום ילדים א' כללי	רן ברק ואלירון חקמון
מכבי חיפה יואל	טרום ילדים א' כללי	שי סאלי
מכבי חיפה אפרים	טרום ילדים ב' כללי	בני הרשקוביץ'

תארים

קבוצת הנוער של מכבי חיפה משחקת בליגת העל בכדורגל לנוער, ובעלת מספר האליפויות וגביעי המדינה הרב ביותר מאז הקמת ליגה מקצוענית לנוער:

• אליפויות (12) (שיא): 1998/1999, 2002/2003, 2003/2004, 2008/2009, 2009/2010, 2012/2013, 2013/2014, 2015/2016, 2016/2017, 2019/2020, 2020/2021, 2022/2023
• גביעי מדינה (5) (שיא): 1998/1999, 1999/2000, 2002/2003, 2012/2013, 2013/2014

בנוסף לאליפויות והגביעים בהן זכתה, קבוצת הנוער של מכבי חיפה זכתה ב-5 אליפויות ו-4 גביעי מדינה נוספים בליגה החובבנית לנוער, עד שנת 1994 בה הוקמה הליגה המקצוענית לנוער.

קבוצת הנוער מכבי "שמואל" חיפה רשמה הישג חסר תקדים בכדורגל הישראלי (בליגות לנוער) כאשר לקחה פעמיים דאבל ברציפות, בעונות 2012/2013 ו-2013/2014.

קבוצת הנערים של מכבי חיפה (עד גיל 14) זכתה ב-2004 בטורניר גביע החלב לאחר שניצחה בגמר את קבוצת הנערים של אברטון האנגלית בתוצאה 1:5.

קבוצת מכבי חיפה "שמואל" זכתה ב-2016 בגביע אינסל.

סגל נוכחי

נכון ל-27 באוגוסט 2024

מס' עמדה שם 3 בלם שון גולדברג 4 קשר עלי מוחמד 6 קשר גדי קינדה 7 כנף קסאנדר סברינה 8 כנף דולב חזיזה 9 כנף מתיאס נאוול 10 קשר דיא סבע 11 קשר ליאור רפאלוב (קפטן) 13 שוער תומאס סולטאני 14 מגן ויטאל אנסימבה 16 קשר קני סייף 19 חלוץ אריק שוראנוב 21 חלוץ דין דוד 22 מגן עיליי פיינגולד

מס' עמדה שם 23 מגן מאור קנדיל 24 קשר איתן אזולאי 26 קשר מחמוד ג'אבר 28 קשר עילאי חג'ג' 30 בלם עבדוליי סק (קפטן שני) 33 קשר ליאם חרמש 34 בלם אולכסנדר סירוטה 36 כנף איאד חלאילי 38 חלוץ עומר דהאן 40 שוער שריף כיוף 42 מגן רועי אלימלך 44 בלם פדראו 55 בלם רמי גרשון 77 שוער רועי פוקס

לקריאה נוספת

• אביב הברון, הירוקים: מכבי חיפה, כל הסיפור, ספרי עליית הגג, 1992
• זוהיר בהלול, רמי ברוש, יגאל ביטון, האנציקלופדיה לכדורגל ישראלי, כרך ג', עמ' 65–92, הוצאת ישראגול, 2011

קישורים חיצוניים

• אתר האינטרנט הרשמי של מכבי חיפה (בעברית ובאנגלית)

• מכבי חיפה, ברשת החברתית פייסבוק
• מכבי חיפה, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
• מכבי חיפה, ברשת החברתית אינסטגרם
• מכבי חיפה, ברשת החברתית טיקטוק
• מכבי חיפה, סרטונים בערוץ היוטיוב
• פרופיל, באתר אופ"א
• פרופיל, באתר Transfermarkt
• פרופיל, באתר Soccerway
• פרופיל, באתר WorldFootball.net
• פרופיל, באתר FootballDatabase.eu
• מכבי חיפה באתר ההתאחדות לכדורגל בישראל
• מכבי חיפה, באתר מנהלת הליגות לכדורגל