ממלכת ישראל המאוחדת
 | |
| ממשל | |
|---|---|
| משטר | מונרכיה |
| ראש המדינה |
מלך  |
| שפה נפוצה | עברית מקראית |
| עיר בירה |
גבעה (876–879 לפנה"ס) חברון (869–876 לפנה"ס) ירושלים (869 לפנה"ס ואילך) (על פי הכרונולוגיה המקראית והמסורתית) |
| גאוגרפיה | |
| יבשת | אסיה |
| היסטוריה | |
| הקמה | משיחת שאול למלך על ישראל על ידי שמואל |
| תאריך |
879 לפנה"ס (ב'תתפ"א על פי הכרונולוגיה המקראית והמסורתית) במחקר: המאה ה-11 לפנה"ס |
| פירוק | פילוג הממלכה |
| תאריך |
796 לפנה"ס (ב'תתקס"ד על פי הכרונולוגיה המקראית והמסורתית) במחקר: המאה ה-10 לפנה"ס |
| ישות קודמת | שבטי ישראל |
| ישות יורשת |
ממלכת יהודה ממלכת ישראל |
| שליטים בולטים | שאול, דוד, שלמה |
  | |
| היסטוריה של ארץ ישראל |
 |
| לוח התקופות בארץ ישראל |
ממלכת ישראל המאוחדת הייתה, על פי המקרא, ממלכה שבה היו מאוגדים כל שבטי ישראל תחת שלטון אחד בארץ ישראל, והתקיימה במשך כמאה שנים, ממשיחת שאול למלך ועד להתפלגות הממלכה לאחר פטירת שלמה לשתי ממלכות נפרדות: ישראל ויהודה.
לפי הכרונולוגיה המסורתית היהודית התקיימה הממלכה המאוחדת בין השנים ב'תתפ"א – ב'תתקס"ד (879 לפנה"ס – 796 לפנה"ס).
ישנה מחלוקת בקרב ארכאולוגים באשר לאותנטיות ההיסטוריות שמאחורי התיאור המקראי של ממלכת ישראל המאוחדת.[1] חוקרים כדוגמת ישראל פינקלשטיין הטילו ספק בקיומה, עקב ראיות שלטענתם מצביעות על כך שאזור ירושלים לא היה מפותח מספיק בתקופה הרלוונטית, באופן שיאפשר שלטון מרכזי בשטח כה רחב. בשנים האחרונות נחשפו הן בעיר דוד (על-ידי אילת מזר) והן בחורבת קייאפה (על ידי יוסף גרפינקל) ממצאים התומכים בקיומה של ממלכה חזקה שמרכזה ביהודה במאה ה-10 לפנה"ס, אם כי גרפינקל הדגיש שלפי הממצא הארכאולוגי נראה שהיא שלטה רק על "חלקים בגב ההר ובשפלה" ולא הייתה "'מעצמה' גדולה בכל הלבנט, מנחל מצרים עד נהר פרת".[2] לדעתם של מזר וגרפינקל,[3] ושל חוקרים נוספים דוגמת אמנון בן-תור,[דרוש מקור] ייתכן שממלכה זו היא ממלכת דוד או הממלכה המאוחדת, אולם יש ארכאולוגים אשר מטילים ספק בתארוכם של הממצאים או בשיוכם לתרבות היהודאית.[3]
בשל סוגיית השנים החסרות, היוצרת פער בין התיארוך המסורתי לתיארוך הארכאולוגי, נוהגים הארכאולוגים וחוקרי המקרא הדוגלים בקיום הממלכה למקם אותה בין המאה ה-11 למאה ה-10 לפנה"ס.
התיאור המקראי
[עריכת קוד מקור | עריכה]תולדותיה של ממלכת ישראל המאוחדת מסופרות במקרא בספרי שמואל ומלכים ובגרסה נוספת בספר דברי הימים.
הרקע להקמת הממלכה
[עריכת קוד מקור | עריכה]על פי המקרא, דרישת העם למלך "ככל הגויים" באה על רקע האכזבה משלטון השופטים, לאחר שבניו של שמואל הנביא לא הלכו בדרכיו, לקחו שוחד והיטו משפט,[4] בדומה לבניו של השופט הקודם, עלי הכהן, שגם הם היו מושחתים.[5] זקני השבטים מציינים את רצונם להתאחד תחת מלך אשר ילחם למענם, כנראה מפני שבאותה תקופה החלו הפלשתים להתפשט לפנים הארץ וכבשו שטחים רבים מידי בני ישראל.[6]
ימי שאול
[עריכת קוד מקור | עריכה]
על פי הכתוב בספר שמואל, המלך הראשון שנבחר על ידי אלוהים למלוך על ישראל הוא שאול משבט בנימין. הוא איחד את שבטי ישראל ולחם בפלשתים, בעמון, במואב, באדום ובמלכי צובה. כמו כן היה הראשון שלחם בעמלק על מנת לקיים את מצוות מחיית זכר עמלק.[7] למרות תוארו המלכותי, שאול דמה מאוד לשופטי ישראל באורח חייו הפשוט. העימות בינו לבין שמואל הנביא, שזעם על כך שלא שמע להוראותיו ובעיקר על שחס על אגג מלך עמלק, הוביל לחרטת האל על הבחירה[8] ולנטילת המלוכה ממנו. שאול היה עסוק במשך תקופה ארוכה במרדף אחרי דוד, שאותו זיהה כמאיים על כתרו, עד שנהרג ביחד עם שלושה מבניו בקרב נגד הפלשתים בגלבוע.
הביטוי "ארץ ישראל"[9] מופיע לראשונה בימי שאול[10] וחופף את תחומי ממלכתו. מכיוון שגבולות ממלכתו חפפו את ההתיישבות הישראלית, ניתן להגדיר אותה "ממלכה לאומית", וזאת לעומת "ערי המדינה" הכנעניות לפני ההתנחלות הישראלית, ובשונה מממלכת דוד ושלמה, שכללה שטחים עם אוכלוסייה לא ישראלית.[11]
לאחר מותו של שאול התפלגה הממלכה למשך שבע שנים, שבהן מלך דוד על שבט יהודה (ביושבו בעיר חברון) ובנו של שאול, אשבעל – המכונה במקרא בשם איש בושת – מלך על שאר שבטי ישראל. שר הצבא בימי שאול ובנו היה אבנר בן נר.
ימי דוד
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר רצח איש בושת, מונה דוד למלך על כל השבטים (לאחר שנבחר על ידי אלוהים בצעירותו וכבש את לב העם בניצחונו על גוליית), איחד שנית את הממלכה ובסדרת ניצחונות הצליח להבטיח את עצמאותה של הממלכה, דיכא את הפלשתים ואף כבש את ירושלים המבוצרת מידי היבוסים וקבע אותה כעיר בירה נייטרלית מבחינה שבטית וכעיר קודש, כאשר ציווה להעלות אליה את ארון הברית. דוד היה מצביא ומנהיג צבאי, וביחד עם בן אחותו שר הצבא יואב בן-צרויה הוביל את ממלכת ישראל לשיא גודלה (מנהר הפרת בצפון ועד לעציון גבר שבדרום) לאחר שכבשה ארבע ממלכות מצפון וממזרח: ארם דמשק, עמון, מואב ואדום.
ימי שלמה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
לשיא השפעתה הגיעה הממלכה בימי שלמה, המלך שנודע בחוכמתו ("חכם מכל אדם"). שלמה, שתפס את המלוכה ברגע האחרון מידי הטוען לכתר, אחיו אדוניה.
ברשימת השרים בממשל שלמה,[12] נוספו שלושה תפקידים שלא נזכרו ברשימת הפקידות המקבילה של דוד:[13] "על הנציבים", "רֵעֶה המלך" ו"על הבית". ייתכן ש"רעה המלך" היה קרוב משפחה ויועץ, ואולי היה מקביל לתואר האכדי שפירושו "קרוב/ידיד המלך".[14]
שלמה ארגן את ממלכתו ב-12 נציבויות (מחוזות).[15] רשימת המחוזות המופיעה במקרא כוללת רק מחוזות בשטחי הנחלות של עשרת השבטים, ללא יהודה ושמעון, ובכך משמרת את החלוקה בין יהודה וישראל. עם זאת, על פי נוסחי תרגום השבעים, יהודה נכללת ב-12 המחוזות, או לחלופין נזכרת כחטיבה מנהלית נפרדת.[16] גבולות החלוקה לא חפפו את גבולות נחלות השבטים, כביטוי למגמה של המלך להחליש את המבנה השבטי‐המסורתי ולחזק את שיטת הממשל הריכוזי. יש חוקרים הסבורים כי הרשימה מבוססת על מסמך מקורי מתקופת הממלכה המאוחדת,[17] ולדעת אחרים היא אינה אותנטית וחוברה הרבה יותר מאוחר.[18]
שלמה כרת ברית שלום עם שכניו צידון ומצרים. שלמה הצליח לאבטח את דרכי המסחר החשובות, במיוחד את דרך המלך שעברה ליד החוף והייתה דרך המסחר הראשית עם מצרים. ממלכת שלמה השתתפה במסחר בין-לאומי: תוצרת חקלאית תמורת ארזי לבנון מחירם מלך צור;[19] סחר מרכבות וסוסים, זהב, כסף וארזים;[20] שיתוף פעולה עם הפיניקים במסחר ימי דרך נמל עציון גבר עם צי האוניות בים סוף;[21] וכינון קשרים עם מלכת שבא.[22]
שלמה נמנע ממלחמות, אך בזכות עושרו הרב נפלו ארצות אחדות תחת השפעתה של ממלכת ישראל המאוחדת, "שלום היה לו מכל עבריו מסביב". שלמה יזם מפעלי בנייה רבים, ובנה בין היתר את בית המקדש הראשון (פרויקט שהקנה לירושלים מעמד מרכזי באזור) את חומת ירושלים ואת ערי המבצר חצור, מגידו וגזר. המחיר לאותם מפעלי בנייה ענקיים היה מיסים כבדים ועבודות כפייה שהוטלו על העם, וגרמו למרמור רב בקרב השבטים, לניסיון למרד של ירבעם בן נבט בשלמה,[23][24] ובסופו של דבר לפילוג הממלכה מיד עם מותו של שלמה.
על פי התנ"ך, הפילוג היה עונש לשלמה על חטאיו בכך שבנה מקדשים לאליליהן של נשותיו הנוכריות, כך גם עלייתם של הדד ורזון מאדום וארם שניסו למרוד בשלמה.
פילוג הממלכה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – פילוג ממלכת ישראל המאוחדת
רחבעם, בנו הבכור של שלמה, לא הצליח לשמור על שלמות הממלכה, ועם עלייתו לשלטון היא התפרקה לשתי ממלכות עצמאיות, ממלכת יהודה שכללה את שבטי יהודה, שמעון, בנימין וחלק משבט לוי, וממלכת ישראל שכללה את עשרת השבטים הנותרים. על פי המסופר בספר מלכים, הסיבה לפילוג הייתה טרוניות של העם כלפי מדיניות מיסוי מפלה בימי מלכות שלמה, שבמסגרתה בוצעו בין היתר עבודות בנייה ששבט יהודה, שבטו של שלמה, היה פטור מהן.[דרוש מקור: לפרשנות ששבט יהודה היה פטור מהעבודות] עבודות כפויות אלו ("סבל" בלשון המקרא) עוצבו בסגנון דומה לסגנון הסיפור על שעבוד מצרים.[דרוש מקור: להשוואה]
עם המלכתו פנו ראשי השבטים אל רחבעם בבקשה להקל עליהם במיסים, כפי שהיה מקובל במזרח הקדום.[דרוש מקור: לקיומו של נוהג זה] לאחר שנועץ בשתי קבוצות יועצים, בחר לשמוע לעצתם של בני דורו (שמכונים במקרא "הילדים") ולא בעצת הזקנים, ובחר לא להפגין חולשה, ולהודיע כי המיסים שהוא יטיל יהיו גבוהים יותר מהמסים שהטיל אביו, וזאת בלשון בוטה וחריפה. החלטה זו הובילה למרד ספונטני של השבטים, ובהמשך להמלכתו של ירבעם בן נבט, שהיה בעבר האחראי על המס שהוטל על השבטים שנמנו על בית יוסף ("סבל בית יוסף") מטעם שלמה; ירבעם הכריז על הקמת ממלכה נפרדת בצפון.
יהודה וישראל לאחר הפילוג
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ממלכת ישראל קיבלה את רוב השטחים הפוריים, ובכללם צפון ישראל, השומרון ומישור החוף, וכן את רוב התושבים. בירתה הייתה תחילה בשכם, פנואל ותרצה ומאוחר יותר, החל מתקופת עמרי, נתקבעה בעיר שומרון. עם זאת, התנקשויות, מרידות והפיכות חצר אפיינו את שנות קיומה של ממלכת ישראל, דבר שהוביל להתחלפות שושלת המלוכה באופן תדיר.
לעומתה ממלכת יהודה (שבה נבלע גם שבט בנימין) החזיקה בירושלים ובבית המקדש, אך נאלצה להסתפק בשטח הררי ומדברי ורוב שנותיה הייתה חסרת מוצא לים (מישור החוף הדרומי היה רוב הזמן תחת שליטה פלשתית). במקרא, ממלכת יהודה מתוארת ככזו המאופיינת ביציבות שלטונית יוצאת דופן, כאשר לאורך כל שנות קיומה, כ-350 שנה, מרבית מלכיה היו משושלת בית דוד.
אחרי חורבנה של ממלכת ישראל בידי אשור ב-722/721 לפנה"ס, המשיכה ממלכת יהודה להתקיים. לאחר מסע סנחריב הייתה לממלכה וסאלית של אשור, עד שנכבשה בשנת 586 לפנה"ס על ידי נבוכדנצר השני, מלך בבל, שהחריב אותה בעקבות מרד צדקיהו, אחרון מלכי יהודה.
גאוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]גבולות לפי התיאור המקראי
[עריכת קוד מקור | עריכה]לפי המקרא, ממלכת ישראל בימי שאול השתרעה מהנגב עד הגולן וכללה את רובו של מישור החוף (פרט לחלק הדרומי שהיה בידי הפלשתים), את ערי יהודה והשומרון (למעט ירושלים ובית שאן שנכבשו רק בתקופת דוד), ואזורים בעבר הירדן המזרחי שנמצאים בשטחה של ממלכת ירדן המודרנית.
בימי דוד ושלמה, התרחבה השפעתה של ממלכת ישראל והיא כללה את ממלכת ארם צובא מצפון ואת ממלכות עמון, מואב ואדום ממזרח, חלקן תחת שליטתה הישירה וחלקן כבנות חסות. הגבול הצפוני של הממלכה עבר בעיר תפסח, השוכנת על הגדה המערבית של נהר הפרת בשטחה של סוריה המודרנית.
קשרי חוץ
[עריכת קוד מקור | עריכה]במקרא מוזכרים קשרי מסחר בין ממלכת דוד ושלמה לבין הממלכות הפיניקיות של צור וצידון, ארץ אופיר (שרוב החוקרים ממקמים במזרח אפריקה), תרשיש (שלא זוהתה אך ייתכן ששכנה באסיה הקטנה או בדרום ספרד) וממלכת שבא (ככל הנראה בשטחה של תימן המודרנית). כמו כן התקיימו קשרי ברית עם ממלכות שכנות כגון גשור וחמת.
בארכאולוגיה וחקר המקרא
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – ארכאולוגיה מקראית#הממלכה המאוחדת
החל מימיו של יוליוס ולהאוזן בסוף המאה התשע עשרה התבססה במחקר התפיסה שמרבית הסיפורים מתקופת הממלכה המאוחדת משקפים חיבורים עתיקים הכוללים תיעוד היסטורי אמין בעיקרו, וכי הם נכתבו בסמוך לזמנם של המאורעות המסופרים בהם, גם אם עברו מאז אי אילו עריכות. עד שנות ה-90 של המאה ה-20, התיאור המקראי של ראשית ההתנחלות הישראלית ושל קיומה של ממלכת ישראל המאוחדת היה מקובל על רוב החוקרים.
טכנולוגיות, כגון תיארוך פחמן-14, ואסכולות שהתפתחו בחקר המקרא החל משנות ה-70 וה-80 של המאה העשרים, ערערו על הקונצנזוס הישן לגבי מועד הכתיבה, ובהתאמה ערערו גם על המהימנות ההיסטורית של הפרטים. בהדרגה התחדדה והפכה מקובלת בקרב חוקרי המקרא התפיסה שכתבי התנ"ך מאגדים יחד מגוון יצירות, שנכתבו בהדרגה ונערכו פעם אחר פעם בתקופות מאוחרות יותר, כמו תקופת יאשיהו, גלות בבל והתקופה הפרסית, וכפועל יוצא חלקים רבים נכתבו מאות שנים לאחר התקופה שהם שואפים לתאר.[25][26][27][28][29][30] מגמה זו הצטרפה למגמה מקבילה בארכאולוגיה, שקראה תיגר על התיאור המקראי של ממלכת ישראל המאוחדת. מולן נותרו אסכולות אחרות שהמשיכו לתמוך בקיומה של ממלכה שמרכזה בירושלים, שהייתה גדולה, בעלת עוצמה והשפעה אזורית, אם כי לא במידה המתוארת בתנ"ך.[31][32]
נכון לעשור השני של המאה ה-21, עצם קיומה של שושלת בית דוד מוסכם על החוקרים, והמחלוקת היא על מאפייניה; ידוע על קיומן של ממלכות נפרדות ביהודה ובישראל החל מן המאה ה־9 לפנה"ס לכל הפחות, והמחלוקת היא על מה היה בשלבים שקדמו לכך; במאה ה־10 לפני הספירה מקובל שממלכת ישראל החלה את צעדיה כממלכה אזורית גדולה ומשמעותית, אולם ישנה מחלוקת האם מרכזה היה בירושלים או שמא בשכם הצפונית, כלומר, האם היא הייתה מאוחדת עם יהודה או נפרדת.[33][34]
ישנה אסכולה בארכאולוגיה, שאיתה מזוהה למשל הארכאולוג ישראל פינקלשטיין, הטוענת שהממלכה המאוחדת לא התקיימה כפי שמסופר במקרא, זאת בעיקר עקב חוסר בממצאים ארכאולוגיים שיעידו על קיומה של ממלכה גדולה ומסודרת.[33] לטענת החוקרים באסכולה זו, הממצאים הדלים בשטח מצביעים על כך שבאותם הימים התקיימה ממלכה שבטית קטנה ומקומית בירושלים של אותה העת, שלא התאפיינה, למשל, במערכת ביורוקרטית מתקדמת הנדרשת לקיומן של ממלכות גדולות.[35][36][37] לפי אסכולה זאת, הממלכה הראשונה שנוסדה היא ממלכת ישראל הצפונית, ורק לאחר חורבנה של זו הפכה ממלכת יהודה למשמעותית באזור. ישנם קולות במחקר שמציעים שהייתה ממלכה מאוחדת בעלת יחס הפוך – כך שבמקום ממלכה מאוחדת שמרכזה ביהודה, שעל פי הממצאים הארכאולוגיים הייתה הקטנה והענייה מבין השתיים, הייתה תקופה שבה ממלכת ישראל שלטה בפועל ביהודה, שהייתה ממלכת חסות של ממלכת ישראל.[36] הממסד הארכאולוגי המסורתי, במיוחד זה של האוניברסיטה העברית, אינו מקבל או דוחה באופן חד-משמעי את המסקנות הללו, והן רחוקות מלהפוך לקונצנזוס ארכאולוגי.[34]
חוקר המקרא יגאל בן נון סבר כי מאפייני שושלת בית דוד כפי שאלו מתוארים במקרא אינם בעלי היתכנות מבחינה היסטורית. בן נון סבור כי בטקסט המקראי יש עדויות לכך שמסורת זו עוצבה בדיעבד על ידי הסופרים הדויטרונומיסטים, באופן שיפאר את בית דוד.[38]
חוקרים כדוגמת הארכאולוג עמיחי מזר טוענים כי תיאורה המקראי של הממלכה המאוחדת אכן משקף גרעין היסטורי אמיתי של ממלכה גדולה שמרכזה בירושלים. אלו סבורים שהתפשטותה הטריטוריאלית של הממלכה הייתה מהירה במיוחד עקב הריק הגאו-פוליטי שנוצר במזרח הקדום במאות ה-13 וה-12 לפנה"ס, בעקבות הקריסה של תקופת הברונזה המאוחרת ובשל היחלשותן של המעצמות הגדולות של התקופה, מצרים ואשור. הריק שנוצר איפשר למלכי ישראל להקים ממלכה גדולה שמרכזה ביהודה, אך ימיה של זו היו קצרים והיא לא הספיקה להותיר אחריה ממצא ארכאולוגי עשיר דיו, בדומה לאימפריה המונגולית, שגם בה נשלט האזור העשיר והמפותח יותר ממוקד כוח שמרכזו באזורי הספר.[39]
בעשורים האחרונים נחפרו באזור יהודה אתרים המתוארכים לימי הממלכה המאוחדת, והתגלו ממצאים שלדעת החופרים מהווים ראיות לקיומה של ממלכה חזקה באותה התקופה, אשר מרכזה בירושלים. בחפירות בעיר דוד שניהלה ד"ר אילת מזר נתגלו ממצאים שכוללים מבנה גדול שנבנה במהלך תקופת הברזל. לדעתה של אילת מזר יש לתארכו למאה ה-11 לפנה"ס, והיא זיהתה אותו כארמונו של דוד המלך. ארכאולוגים אחרים ביקרו זיהוי זה, שאינו מסתמך על ממצאים כלשהם.
בעשור האחרון התגלה במבצר האלה (חורבת קייאפה) אתר מראשית תקופת הברזל ב', המתוארך למחצית השנייה של המאה ה-11 לפנה"ס והשליש הראשון של המאה ה-10 לפנה"ס, המוקף בחומה מבוצרת, מהקדומות ביותר בתקופת הברזל. בחפירות שניהל פרופסור יוסף גרפינקל התגלתה גם עדות לקיומו של הכתב העברי הקדום במאה ה-10 לפנה"ס: השם אשבעל בן בדע נחרט על אחד הכדים באתר. ייתכן שמדובר בשמו של אדם שהגיש מנחה או מס וחרט את שמו על הכד, כחלק ממערכת גביית המיסים בממלכה. השם 'אשבעל' מופיע במקרא כשם בנו של שאול,[40] ויש המזהים אותו עם בנו של שאול איש בושת, שמלך אחרי מותו.
בשנת 2023 פרסם גרפינקל מאמר שבו הגדיר את גבולותיה של ממלכת דוד לאור הממצאים הארכאולוגיים: מחורבת קייאפה ובית שמש בקצה המערבי עד תל א-נצבה בקצה הצפוני וח'רבת דווארה בקצה הצפון-מזרחי.[41]
ממלכה מאוחדת שמרכזה בישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]יש חוקרי מקרא הטוענים שהתמונה של איחוד הממלכה הפוכה: שהייתה ממלכה מאוחדת שמרכזה בישראל, כלומר, שממלכת יהודה הייתה, מעשית, חלק מממלכת ישראל הגדולה, וייתכן אף שהייתה ממלכה וסאלית.[42][43] חוקרים אלו מנמקים את מסקנתם בעדויות טקסטואליות שונות מן המקרא ובהשוואות לתרבויות עתיקות אחרות. חוקר המקרא יגאל בן-נון פירט חלק מעדויות אלו בספרו קיצור תולדות יהוה, והוא מתייחס בין היתר לנסיבות עלייתה של עתליה, בתו של מלך ישראלי, לשלטון ביהודה. בנוסף, מצביע בן נון על מספר פרטים לגבי מנשה – כמו שמו, מוצא אשתו ומקום קבורתו – ככאלו המרמזים על היותו מלך ישראלי המולך ביהודה. מקום הקבורה נותר זהה גם אצל אמון בנו של מנשה, ועל פי הצלבות מול תרגומים אחרים של התנ"ך, גם של יהויקים שמלך לפניהם. על פי הניתוח של בן נון, שושלות ישראלית שלטו לסירוגין על יהודה בתקופות אלו, ואלו טושטשו בדיעבד על ידי הכותבים הדויטרונומיסטים כדי ליצור מראית עין של רציפות שושלת בית דוד.[42] חוקר המקרא והארכאולוג ישראל פינקלשטיין העריך מהממצאים הארכאולוגיים כי מספר התושבים בממלכת ישראל ערב חורבנה היה גדול בערך פי שלושה מאשר בממלכת יהודה, נתון המחזק לדעתו את הסבירות שהשלטון יהיה בישראל. פינקלשטיין העריך כי יהודה הייתה נתונה לשלטון ישיר של ישראל בערך כמאה שנים.[43] חוקרים המצדדים באפשרות זו סוברים כי לאחר חורבן ישראל והכיבוש האשורי הפכו הסופרים היהודאים לאלו שכתבו את ההיסטוריה המקומית העדכנית, והם הציגו את הפרטים ההיסטוריים באופן שונה, כך שיציג את ממלכת יהודה כחשובה ומשמעותית יותר מכפי שהייתה בפועל.[44][45][46][47]
כרונולוגיה של הממלכה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערכים מורחבים – מלכי יהודה וישראל, כרונולוגיה של המקרא
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בוסתנאי עודד, תולדות עם ישראל בימי בית ראשון, כרך א: הממלכה המאוחדת, האוניברסיטה הפתוחה, 2007.
- ד"ר יצחק מייטליס, לחפור את התנ"ך, ראובן מס, התשס"ז.
- דניאל לוי, מקרא וארכאולוגיה, בני רחל, התשס"ח.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- "ISRAEL, PEOPLE OF", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
- היסטוריה של ישראל באנציקלופדיה הקתולית
- ממלכת ישראל המאוחדת באתר "עידן התנ"ך"
- מידע על ממלכת ישראל המאוחדת בקטלוג הספרייה הלאומית
- ראיון עם עמיחי מזר על ממלכת ישראל המאוחדת, אלכס צייטלין
- ישראל פינקלשטיין, ראשית המלוכה בישראל – ההיבטי הסביבתי והחברתי-כלכלי, קתדרה 50, דצמבר 1988, עמ' 26-3
- אברהם פאוסט, מכפרירים לממלכה: מבט מהכפר על ראשית המלוכה בישראל, קתדרה 94, דצמבר 1999, עמ' 32-7
- מנשה הראל, עדויות גאוגרפיות-היסטוריות לתחילת העיור בארץ בימי המקרא, קתדרה 97, ספטמבר 2000, עמ' 164-161
- אברהם פאוסט, מסחר, התפתחות טכנולוגית, עיור וראשית המדינה בישראל, קתדרה 97, ספטמבר 2000, עמ' 168-165
- יגאל ידין, צבא המילואים אשר לדוד ולשלמה, מערכות 101, יוני 1956
- ממלכת ישראל המאוחדת, באתר אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית (באנגלית)
גישת הכרונולוגיה הנמוכה
פרסומים על ממצאים הקשורים לממלכה המאוחדת
- יוסף גרפינקל וסער גנור, חפירות חורבת קייפה וסופה של ה"כרונולוגיה הנמוכה", באתר רשות העתיקות
- דוד נמצא בתל דן (באנגלית)
- המאה העשירית, פולמוס השערים (באנגלית)
- דוד חזוני, האמת שמתחת לפני השטח, תכלת 22, חורף תשס"ו – 2006
- מחקר חושף: אלו הגבולות העירוניים של ממלכת דוד ורחבעם, באתר ynet, 26 ביוני 2023
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ישראל לוין ועמיחי מזר (עורכים), הפולמוס על האמת ההיסטורית במקרא, יד בן צבי תשס"א
יגאל בן-נון, קיצור תולדות יהוה, רסלינג, 2016 - ^ יוסף גרפינקל, ממלכת דוד לאור הממצא בחורבת קיאפה, מכון מגלים ללימודי ירושלים
- ^ 1 2 Zachary Thomas, Debating the United Monarchy: Let's See How Far We've Come, Biblical Theology Bulletin 46, 2016-05-01, עמ' 59–69 doi: 10.1177/0146107916639208
- ^ ספר שמואל א', פרק ח' פסוקים ג'-ה'
- ^ כפי שמתואר בספר שמואל א', פרק ב' פסוקים י"ג - י"ז.
- ^ המקרא מספר על כיבוש שילה שבנחלת שבט אפרים ועל הצבת חיל מצב פלשתי במכמש שבנחלת שבט בנימין ספר שמואל א', פרק י"ד.
- ^ ספר שמואל א', פרק י"ד, פסוק מ"ז
- ^ ספר שמואל א', פרק ט"ו, פסוק ל"ה
- ^ ספר שמואל א', פרק י"ג, פסוק י"ט.
- ^ לעומת "ארץ בני ישראל" בספר יהושע, פרק י"א, פסוק כ"ב.
- ^ בוסתנאי עודד, תולדות עם ישראל בימי בית ראשון, האוניברסיטה הפתוחה, כרך א, עמ' 222.
- ^ ספר מלכים א', פרק ד', פסוקים ב'–ו'.
- ^ ספר שמואל ב', פרק כ', פסוקים כ"ג–כ"ו.
- ^ בוסתנאי עודד, תולדות עם ישראל בימי בית ראשון, כרך א, עמ' 403–404. התואר האכדי: mudê šarri. התואר mudû פירושו מומחה, מלומד. עדיין לא נמצאה עדות אפיגרפית לתואר "רע המלך".
- ^ ספר מלכים א', פרק ד', פסוקים ז'–י"ט.
- ^ יוחנן אהרוני, "מחוזות ישראל ויהודה", בתוך: בוסתנאי עודד, תולדות עם ישראל בימי בית ראשון, כרך א, עמ' 407–409, 411. בנוסח תרגום השבעים לא נזכר שם הנציב האחרון, גֶּבֶר בֶּן אֻרִי, והמלה "יהודה" שבראש פסוק 20, מופיעה בסוף פסוק 19 (וּנְצִיב אֶחָד אֲשֶׁר בָּאָרֶץ). כלומר, ייתכן ושמו של הנציב הוא תוספת מאוחרת ומיותרת ויש לקרוא: "ונציב אחד אשר בארץ יהודה".
- ^ בוסתנאי עודד, תולדות עם ישראל בימי בית ראשון, כרך א, עמ' 409: "החוקרים שדנו ברשימה זו... רובם מודים שזו רשימה מנהלית המבוססת על מסמך מקורי מתקופת הממלכה המאוחדת".
- ^ בוסתנאי עודד, תולדות עם ישראל בימי בית ראשון, כרך א, עמ' 411–412.
- ^ ספר מלכים א', פרק ה', פסוקים ט"ז–כ"ה; פרק ט', פסוקים י'–י"ג.
- ^ ספר מלכים א', פרק י', פסוקים י"ד–ט"ו; פסוקים כ"ז–כ"ט.
- ^ ספר מלכים א', פרק ט', פסוקים כ"ו–כ"ח; פרק י', פסוק כ"ב.
- ^ ספר מלכים א', פרק י', פסוקים א'–ב'; פסוקים י'–י"ג.
- ^ ספר מלכים א', פרק י"א, פסוק כ"ו: "וְיָרָבְעָם בֶּן נְבָט... עֶבֶד לִשְׁלֹמֹה וַיָּרֶם יָד בַּמֶּלֶךְ".
- ^ בוסתנאי עודד, תולדות עם ישראל בימי בית ראשון, כרך ב, יחידה 4, עמ' 21: "המרד של ירבעם... החל כבר בימי שלמה. ירבעם היה שותף לרוח המרד שאחזה בקרב בני יוסף, שעבדו בעבודות הכפייה בירושלים, והוא 'הרים יד במלך'. אין בכתובים פרטים על המרד של ירבעם בימי שלמה, אך ברור שהמרד נכשל ובעקבות הכישלון נאלץ ירבעם למצוא מקלט במצרים".
- ^ Eerdmans Commentary on the Bible
- ^ לשחזור ההיסטוריה הקדומה של עם ישראל: מקרא, ארכאולוגיה וכתיבת היסטוריה
- ^ Deuteronomy: Issues and Interpretation (עמ' 5)
- ^ The Formation of the Hebrew Bible: A New Reconstruction (עמ' 206-204)
- ^ מלכים ונביאים (ארכיון)
- ^ The Late Persian Formation of the Torah: Observations on Deuteronomy
- ^ ראו למשל Mazar, B. 1951. The Stratification of Tell Abu Hawan on the Bay of Acre. Bulletin of the American Schools of Oriental Research 124: 21-25; לאחרונה, מאמר חפירות חורבת קייאפה וסופה של ה"כרונולוגיה הנמוכה", באתר רשות העתיקות; ועוד.
- ^ בוסתנאי עודד, תולדות עם ישראל בימי בית ראשון, האוניברסיטה הפתוחה, כרך א: הממלכה המאוחדת, יחידה 3, עמ' 440: "עמדת כותב הקורס היא, שהייתה ממלכה מאוחדת של ישראל ויהודה בימי דוד ושלמה. ממלכה זו הייתה גורם פוליטי וצבאי חשוב במרחב הסורי‐ארץ‐ישראלי... לסופר המקראי, שחי זמן רב לאחר תקופת דוד ושלמה, היו מסורות בעל‐פה וגם חומר כתוב (חומר בענייני מנהל ודיפלומטיה בעיקר) שנכתב בזמנו בידי סופרי החצר, וכן עמד לרשותו חומר ארכיוני‐מקדשי... החומר על שלמה מכיל פרטים טכניים רבים, רשימות נציבויות ורשימות ערים - רשימות כאלה אינן בעלות אופי של אגדות עם. ועם זאת אין לקבל את התיאור המקראי של "אימפריה". מחזור הסיפורים על שלמה הוא פרי יצירתה של האסכולה הדויטרונומיסטית, שערכה את המסורות תוך כדי תוספות הנובעות מתפיסות רעיוניות ותֵאולוגיות ובמגמה ברורה להלל ולפאר את מייסדי שושלת בית דוד".
- ^ 1 2 פרופסור עודד ליפשיץ, עלייתה של האימפריה האשורית וחורבנה של ממלכת ישראל, דקות 13:47-12:58
- ^ 1 2 עמיחי מזר עושה סדר בארכיאולוגיה והיסטוריה של בני ישראל
- ^ The Pitcher is Broken: Memorial Essays for Gösta W. Ahlström (עמ' 229-228)
- ^ 1 2 פרופסור עודד ליפשיץ, עלייתה של האימפריה האשורית וחורבנה של ממלכת ישראל, דקות 26:23-10:24
- ^ Biblical History and Israel S Past: The Changing Study of the Bible and History
- ^ לאה מזור מראיינת את יגאל בן-נון על שושלת בית דוד, באתר academia.edu, עותק נוסף: כאן
- ^ Israel Finkelstein; Amihai Mazar, The Quest for the Historical Israel: Debating Archaeology and the History of Early Israel, Society of Biblical Literature Archaeology and Biblical Studies 17
- ^ ספר דברי הימים א', פרק ח', פסוק ל"ג
- ^ מחקר חושף: אלו הגבולות העירוניים של ממלכת דוד ורחבעם, באתר ynet, 26 ביוני 2023
- ^ 1 2 יגאל בן נון, קיצור תולדות יהוה, רסלינג, עמ' 101-97, 105-104
- ^ 1 2 מיתוסים, לאומיות וטריטוריה: המקרא כמעצב עבר ועתיד | פתיחה, באתר מכון ון ליר בירושלים, 36:51-30:25
- ^ יגאל בן נון, קיצור תולדות יהוה, רסלינג, עמ' 101-97, 105-104
- ^ ישראל פינקלשטיין, מיתוסים, לאומיות וטריטוריה: המקרא כמעצב עבר ועתיד | פתיחה, באתר מכון ון ליר, דקות 36:51-30:25
- ^ עודד ליפשיץ, היסטוריה, מקרא ומה שקרה: ראשיתן של ממלכות ישראל ויהודה, באתר אוניברסיטת תל אביב, דקות 1:20:40-1:18:30
- ^ עלייתה של האימפריה האשורית וחורבנה של ממלכת ישראל, דקות 26:23-10:24