מערך הצמ"ה של חיל ההנדסה הקרבית
חיל ההנדסה הקרבית של צה"ל מפעיל מערך נרחב של ציוד מכני הנדסי (צמ"ה) הפועל הן בשגרה והן בעת מלחמה, הן בעורף והן בחזית. מערך הצמ"ה מורכב מיחידות צמ"ה לוחמות (אותן מפעיל חיל ההנדסה), יחידות צמ"ה עורפיות, מערך הכשרה (קורס צמ"ה בבית הספר להנדסה צבאית), ומערך אחזקה וחימוש (כאצ"ה של חיל החימוש). יחידות הצמ"ה אחראיות על הפעלת ציוד מכני הנדסי (צמ"ה) וכלי סער ופריצה בשדה הקרב, ומבצעות מגוון משימות: עבודות עפר, בנייה בחזית ובעורף, בניית ביצורים, הקמת מגננים, סלילת דרכים, פריצת מכשולים, פריצת ופתיחת צירים, פינוי מוקשים, ניקוי זירות מטענים, חישוף צבאי, הריסת מתקני ותשתיות אויב, הריסת מבנים, הריסת בתי מחבלים, סיוע בלוחמה בשטח בנוי, וחילוץ כלי רכב ורק"מים תקועים.
יחידות הצמ"ה מפעילות כלים הנדסיים רבים: דחפורים ממוגנים (העיקרי שבהם הוא ה-D9 המשוריין), מחפרים ממוגנים, מעמיסים אופניים ממוגנים, מקדחי-בורות, מעמיסים קומפקטיים, מחפרונים, מפלסות, עגורנים ניידים, טנקי גישור, משאיות עפר, וציוד בנייה. בצה"ל פועלים אף מספר כלי צמ"ה הנשלטים מרחוק.
למרות שמאז מלחמת לבנון הראשונה הוגדרו מפעילי הצמ"ה כלוחמים, רק בעקבות האינתיפאדה השנייה הפך מערך הצמ"ה בתפישת הפיקוד הצה"לי ממערך קרבי מסייע למערך לוחם הנמצא בחזית. כלי הצמ"ה המשוריינים התגלו כחיוניים ללוחמה בטרור וללוחמה בשטח בנוי, ואף הדגימו את יכולתם להכריע את האויב, כפי שקרה בקרב בג'נין במבצע חומת מגן (2002). מלחמת לבנון השנייה, מבצע עופרת יצוקה ומבצע צוק איתן הראו אף הם את חשיבות מערך הצמ"ה להכרעת המערכה ותרמו להכרה בחשיבות מערך הצמ"ה וכתוצאה מכך להתעצמותו.
בנוסף ליחידות הצמ"ה הקרביות של חיל ההנדסה פועלות בצה"ל גם יחידות צמ"ה עורפיות חוץ-חיליות, שעוסקות רק בבנייה ובעבודות עפר בעורף, כגון יחידת הבינוי של חיל האוויר הישראלי.
יחידות הצמ"ה בצה"ל
[עריכת קוד מקור | עריכה]פלוגות צמ"ה קרביות
[עריכת קוד מקור | עריכה]חיל ההנדסה הקרבית הוא היחיד המפעיל יחידות צמ"ה קרביות. יחידות אלו מצוידות בכלים הנדסיים ממוגנים ומפעילי הכלים מוכשרים ומוגדרים כלוחמים ברמת רובאי 05, פלס 05 ולוחם צמ"ה (שלב 07 ומעלה).
לכל גדוד הנדסה קרבית יש פלוגת צמ"ה קרבית. ייעודן הוא פעילות הנדסית בחזית, בשדה הקרב ובאזורים מסוכנים. משימותיהן כוללות פריצת צירים, הנדסה קרבית, ניקוי זירות מטעני חבלה, פריצת נתיבים דרך שדות מוקשים, בנייה והריסה תחת אש, חילוץ רכב קרבי משוריין ועוד. בשל האיום על המפעילים, מפעילות יחידות הצמ"ה הקרבית כלים ממוגנים, הכבד שבהם הוא דחפור ה-D9 הכולל שריון כבד נגד ירי ופיצוצים. יחידות צמ"ה קרביות פועלות כפלוגות תחת גדודי הנדסה סדירים ובמילואים, כיחידות תחת מפקדות הנדסה פיקודיות (מהנ"פיה) ואף כגדודים (גדודי מילואים בלבד). מאז שנות ה-2000, ובפרט עקב הלוחמה בטרור, חלה תמורה במוניטין של יחידות הצמ"ה הקרביות מיחידות אפורות שרק תומכות בלחימה ליחידות קרביות המובילות את הפעילות המבצעית ונמצאות בחוד הלחימה. כדי להיות מפעיל צה"ל קרבי יש צורך בפרופיל 82–97 (קרבי).
פלוגות הצמ"ה חונות בדרך-כלל בנפרד מהגדוד, במצב כוננות. בשל כך יש להן בסיס קבע, אותו דואגים הלוחמים עצמם לשפץ ולטפח על מנת להעניק לעצמם תנאי שירות, מגורים ופנאי ברמה גבוהה - דבר שנהפך למסורת ולחלק מהווי השירות בצמ"ה. כל יחידה בצה"ל הזקוקה לסיוע של צמ"ה, יכולה לבקש לספח למשימתה מפעילי צמ"ה על ציודם. רוב מפעילי הצמ"ה מסופחים ליחידות חיל הרגלים וחיל השריון של צה"ל, המשתמשות בדחפורי ה-D9 הממוגנים בפעולות הבט"ש ביהודה, שומרון ועזה. במסגרת פעילותם באינתיפאדה השנייה, עלה מעמדם של מפעילי הצמ"ה והם נהפכו לחלק חשוב בפעילות הצבאית נגד הטרור.
בשעת חירום ועיתות מלחמה, פלוגות הצמ"ה מצטרפות לגדודים ופורצות את הדרך עבור כוחות השריון. במסגרת פעילות זו מצורפים ליחידות הצמ"ה לוחמי הנדסה ושריון שעברו הכשרה על הפעלת טנקי גישור והפעלת טנקי הנדסה המצוידים באמצעים לפריצת שדות מוקשים כגון מגוב נוכרי, רקטות ריצוף או צפע שריון.
בעקבות האינתיפאדה השנייה הוקמו בנוסף לפלוגות הצמ"ה הגדודיות שלוש יחידות צמ"ה אזוריות מיוחדות - ביהודה ושומרון צמ"ה איו"ש ("חתולי הבר") ובגזרת עזה צמ"ה עזה-דרום ("אבירי הפלדה") וצמ"ה עזה-צפון ("חתולי הפלדה") - שהתמקצעו בלוחמה בשטח בנוי ומלחמה בטרור בשטחים הללו ומובילות שם את הפעילות המבצעית והלוחמה בטרור. צוות המנהרות של פיקוד הדרום פעל כחלק מפלוגת אבירי הפלדה לפני שפוצל ליחידה עצמאית, ואחרי אסון הנגמ"שים הפך לחלק מפלגת סמו"ר שהוקמה ביהל"ם - יחידת העילית של חיל ההנדסה הקרבית.
בנוסף לפלוגות אלה קיים מדור צמ"ה בבהל"ץ שכולל פלוגת צמ"ה סדירה (שמכונה צמ"ה סדירה ו"חתולי הצוקים" על שם צוקי עובדה) שתפקידה לספק את צורכי הצמ"ה של בהל"ץ (בית הספר להנדסה צבאית) כגון הקמת מטווחים וסוללות עפר, חפירת תעלות ושוחות כדי לאפשר לפלסים להתאמן בגישור עליהן. בנוסף, במדור צמ"ה מכשירים את החיילים בקורסי הצמ"ה השונים. לעיתים, פלוגת הצמ"ה של בהל"ץ מתגברת בפעילות מבצעית את פלוגות הצמ"ה של הגדודים בגזרות השונות ומשתתפת בפעילות המבצעית. מדור הצמ"ה כולל הן כלים ממוגנים והן כלים לא ממוגנים, בהם דחפורי קטרפילר די-9 וקטרפילר די-7, שופלים מדגמי קטרפילר 966 וקטרפילר 988 (שופל ענק), מחפרים שונים ובהם קטרפילר 349E, יעה זחלי מדגם קטרפילר 963, מפלסות, מחפרונים ועוד.
להלן פלוגות הצמ"ה הקרביות הסדירות:
שם | כינוי | גדוד/יחידה | הערות |
---|---|---|---|
צמ"ה 601 | חתולי הרעם | גדוד 601 | פלוגת הצמ"ה הוותיקה בצה"ל |
צמ"ה 605 | חתולי הפרא | גדוד 605 | בעבר הפעילה גם ציוד צליחה הנדסי |
צמ"ה 603 | ציפורני החתול | גדוד 603 | בעל מורשת קרב עשירה ברצועת עזה, הצטיינה באינתיפאדה השנייה ובמבצע צוק איתן |
צמ"ה סדירה | חתולי הצוקים | בית הספר להנדסה צבאית | בעת שגרה משמשת את בהל"ץ, בעת חירום מבצעת פעילות מבצעית |
צמ"ה עזה דרום | אבירי הפלדה | אוגדת עזה | מתמחה בלחימה בגזרת דרום רצועת עזה (ובפרט בציר פילדלפי) ובאיתור מנהרות, כללה בעבר את צוות המנהרות של פיקוד הדרום |
צמ"ה עזה צפון | חתולי הפלדה | אוגדת עזה | מתמחה בלחימה בגזרת צפון רצועת עזה ובאיתור מנהרות |
צמ"ה איו"ש | חתולי הבר | אוגדת אזור יהודה ושומרון | מתמחה בביצורים ולוחמה בשטח בנוי באיו"ש |
צמ"ה 210 | חתולי הרמה | אוגדת הבשן | מתמחה בביצורים בגזרת רמת הגולן והגבול עם סוריה |
צמ"ה ומנהור 91 | חתולי הגליל | עוצבת הגליל | מתמחה בלוחמת מנהרות בפיקוד הצפון[1] |
גדודי צמ"ה קרביים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בנוסף לפלוגות הצמ"ה הסדירות קיימים בחיל ההנדסה הקרבית מספר גדודי צמ"ה פיקודיים קרביים במילואים, המורכבים מלוחמים ומפעילים ותיקים ומנוסים, ואלה מפעילים לצד דחפורי ה-D9 המשוריינים גם כלי צמ"ה נוספים הדורשים התמחות נוספת ועבודה מדויקת במיוחד כגון מחפרים, משאיות עפר, מפלסות ומקדחי-בורות. בנוסף לתעסוקה מבצעית במשימות הנדסה וביטחון שוטף משתתפים גדודי הצמ"ה הקרביים גם במבצעים צבאיים ומלחמות. גדודי הצמ"ה הפיקודיים נחשבים לגדודים מצטיינים: גדוד ציוד מכני הנדסי פיקוד מרכז זכה לצל"ש הרמטכ"ל על לחימתו במבצע צוק איתן וחשיפת מנהרות החדירה של רצועת עזה, ואחד מלוחמיו הוותיקים, רס"ם חיים תמם, זכה לאות הערכה מטעם הרמטכ"ל; גדוד ציוד מכני הנדסי פיקוד דרום זכה לאות הצטיינות מנשיא המדינה על לחימתו ברצועת עזה במהלך האינתיפאדה השנייה.
להלן רשימת גדודי הצמ"ה הפיקודיים (מילואים):
סמל/תג | שם | מספר | פיקוד | עיטורים וצל"שים |
---|---|---|---|---|
גדוד ציוד מכני הנדסי פיקוד מרכז "מבקיעי המרכז" |
גדוד 7058 | פיקוד המרכז | צל"ש הרמטכ"ל (2014) אות הערכה מטעם הרמטכ"ל (2022) | |
גדוד ציוד מכני הנדסי פיקוד דרום | גדוד 8163 | פיקוד הדרום | אות מצטיין הנשיא (2005) | |
גדוד ציוד מכני הנדסי פיקוד צפון | גדוד 7064 | פיקוד הצפון | ||
יחידת ציוד מכני הנדסי אוגדה 80 "עוצמת הפלדה" | יחידה 8128 | עוצבת אדום (80) |
יחידות צמ"ה עורפיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יחידת הצמ"ה המטכ"לית (צמ"ה עורפי) - יחידת צמ"ה עורפית העוסקת במיזמי בנייה באזורים בהם אין סכנה מיידית למפעילים, בעיקר בעורף אך גם בשטחים עוינים. היחידה בונה מחנות קבע (בסיסים), מתקני אימונים, מטווחים, סוללת כבישים ועוד. יחידה זו מפעילה כלים הנדסיים לא ממוגנים וגם ממוגנים בעת הצורך. על אף דימוייה האפור, מפעילי הצמ"ה ביחידה המטכ"לית נדרשים למיומנות גבוהה, כדי לבצע עבודה מדויקת ובטוחה. היחידה מונה מספר רב של נערי מקא"ם גם בימים אלה, אשר רובם יועדו לתפקידים עורפיים ובפועל הגיעו לשם בעקבות צורכי הצבא.
- צמ"ה חיל אוויר - יחידות צמ"ה הפועלות תחת פיקוד חיל האוויר הישראלי ותפקידן להכשיר, לתחזק ולתקן בסיסים, שדות תעופה, מסלולי המראה ומנחתים.
- צמ"ה פיקוד העורף - הפעלת ציוד מכני הנדסי, כגון עגורנים, פטישי אוויר, מחפרים ושופלים, במסגרת פיקוד העורף. מפעילי הצמ"ה עוסקים הן בבנייה במסגרת הפיקוד והן בסיוע לפעולות חילוץ והצלה (למשל: מנופאים מפעילים עגורנים ניידים כדי להרים שברי בניין גדולים וכבדים ולפנות הריסות).
- צמ"ה "בית הלל" - שייכת לפיקוד הצפון ומועסקת בבניית כבישים, שבילים ומוצבים בצפון ופינוי שלגים בהר החרמון. מחנה היחידה נמצא בסמוך למושב בית הלל, שעל שמו היא נקראת. היחידה מפעילה גם כלי צמ"ה ממוגנים, בעיקר בעבודות בגזרת הר דב.
הכלים ההנדסיים של מערך הצמ"ה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – אמצעים של חיל ההנדסה הישראלי
צה"ל מפעיל ציוד מכני הנדסי (צמ"ה) מסוגים שונים, בהם דחפורים, מחפרים ושופלים תוצרת קטרפילר וכן מקדחי-בורות, מחפרונים, מיני-מעמיסים, מפלסות ומשאיות. בעוד חלק מכלי הצמ"ה נועדו לעבודות בינוי ותחזוקה בבסיסיים עורפיים, כלים אחרים נועדו לעבוד בבסיסים שבאזורי עימות ואף בחזית עצמה, כולל השתתפות בקרבות, ולפיכך זוכים למיגון הולם. בתחילת המאה ה-21 החל חיל ההנדסה הקרבית בקליטת כלי צמ"ה הנשלטים מרחוק, החל ממיני-מעמיסים וכלה בדחפורי ענק. בהתחלה נקלטו הכלים בפלגת הרובוטיקה של יהל"ם ובהמשך חלק מהם שולבו במערך הצמ"ה הרגיל.
טבלה השוואתית
[עריכת קוד מקור | עריכה]כלי הצמ"ה הממוגנים העיקריים של חיל ההנדסה הקרבית הם הדחפור, השופל והבאגר. להלן טבלה המסכמת את ההבדלים ביניהם:
כלי צמ"ה ממוגנים עיקריים במערך הצמ"ה של חיל ההנדסה הקרבית | |||
---|---|---|---|
שם | דחפור די־9 ("דובי") – IDF Caterpillar D9 | שופל ממוגן / לביא"ה | באגר ממוגן |
תמונה | |||
סוג | דחפור זחלי משוריין | יעה אופני ממוגן | מחפר זחלי ממוגן |
דגם הכלי | קטרפילר די־9 (L/N/R/T) | קטרפילר 966 (E/F/G/H) | קטרפילר 330, קטרפילר 349E |
ייעוד ומשימות |
|
|
|
מסה (משקל) |
כ־48 טונות ללא שריון, 56 טונות עם שריון (בדגם D9R) | 23 טונות ללא שריון | 53 טונות ללא שריון (349E) |
הספק מנוע | 405 כ"ס (302 קילוואט) נטו (בדגם D9R) | 276 כ"ס (206 קילוואט) | 395 כ"ס (295 קילוואט) (349E) |
ביצועים הנדסיים | כושר דחיפה: 716 קילוניוטון (73.0 טון-כוח) | כוח שבירה: כ־17.3 קילוניוטון (1.76 טון-כוח). מומנט מרבי: 1526 ניוטון־מטר |
מומנט מרבי: כ־14 טון־מטר. עומק חפירה מקסימלי: כ־7 מטר. |
מהירות מרבית | כ־12 קמ"ש בהילוך קדמי ו־14.7 קמ"ש בהילוך אחורי | כ־40 קמ"ש | כ־5 קמ"ש |
סוג כף | סכין 9SU או 9U בקיבולת של כ־13 עד 16 מטר מעוקב + מעקר אחורי עם עומק חדירה של 123 ס"מ + אפשרות למגוב רציף במקום הסכין |
יעה קדמי משונן בקיבולת של 4 עד 8 מטר מעוקב (תלוי בדגם) | יעה חפירה בקיבולת של כ־3 מטר מעוקב, או פטיש חציבה |
חימוש | מקלע מאג על הגג, חרך ירי ומדוכות עשן | חרך ירי (בדגם לביא"ה) | אין |
ראו גם: | חיל ההנדסה הקרבית • ציוד מכני הנדסי • מערך הצמ"ה של חיל ההנדסה הקרבית • אמצעים של חיל ההנדסה הישראלי • צה"ל • (כתמונה) |
דחפור D9
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – דחפור די-9 בשירות צה"ל
כלי הצמ"ה העיקרי של חיל ההנדסה הקרבית הוא דחפור די-9 משוריין, זהו דחפור ממוגן מדגם קטרפילר די-9 תוצרת קטרפילר המשמש לפריצה הנדסית, עבודות עפר ומשימות בנייה והריסה תחת אש. משקל הדחפור הממוגן הוא כ-56 טון ועוצמת המנוע היא כ-405 כוחות סוס (תלוי בדגם). זהו הכלי הקרבי העיקרי של מערך הצמ"ה: למרות פשטותו היחסית של ה-D9, הוא שימושי ביותר למגוון רב של משימות (בהן עבודות עפר, חילוץ וגרירת כלים פגועים, פריצת מכשולים טבעיים ומלאכותיים, פתיחת צירים, ניקוי זירות מטענים, חישוף צבאי והריסת מבנים) - ואף נחשב על ידי צה"ל כאמצעי יעיל וחיוני במלחמה בטרור.
ה-D9 ממוגן בשריון כבד מתוצרת ישראל שכולל בין השאר לוחות שריון על כל הכלי, חלונות מזכוכית משוריינת ומיגון כלוב. המיגון הישראלי הוכיח את עצמו כיעיל ביותר נגד ירי (כולל מקלעים וצלפים) ומטעני חבלה, כולל מטעני גחון כבדים. המיגון של ה-D9 מספק גם הגנה חלקית נגד רקטות נ"ט ומיגון הכלוב ("מיגון סטטיסטי") שהותקן ב-2005 מספק למפעילים שכבת הגנה נוספת נגד איום זה. ה-D9 נחשב לאחד הכלים הממוגנים והעמידים ביותר בצה"ל[2] אך הוא אינו בלתי-פגיע. במלחמת לבנון השנייה נהרג צוות D9 מירי טיל נגד טנקים, וכך גם במבצע צוק איתן. עם זאת, ב-2014 הוכתר ה-D9 הצה"לי כדחפור הלחימה הממוגן ביותר בעולם על ידי ספר השיאים של גינס.[3][4]
ה-D9 נמצא בצה"ל במספר דגמים:
- דחפור D9L - הישן והגדול שבדגמי ה-D9 של צה"ל, בעל עוצמה של 460 כ"ס (340 קילוואט).
- דחפור D9N - הקטן שבדגמי ה-D9 של צה"ל, בעל עוצמה של 375–401 כ"ס (280–299 קילוואט).
- דחפור D9R - הדגם הנפוץ ביותר בשירות צה"ל, בעל מיגון כלוב ועוצמה של 405 כ"ס (302 קילוואט).
- דחפור D9T - הדגם החדש ביותר, בעל מיגון כלוב ועוצמה של 410 כ"ס (310 קילוואט).
בנוסף קיימים שלושה דגמים בלתי-מאוישים הנשלטים בשלט רחוק:
- רעם השחר (דחפור D9N): זהו דחפור ממוגן בלתי-מאויש מדגם D9N המופעל באמצעות שלט רחוק. זהו הרובוט הגדול ביותר בשירות צה"ל, ביחד עם ה"פנדה".
- פו הדב (דחפור D9T): זהו דחפור ממוגן בלתי-מאויש מדגם D9T. ניתן להפעילו הן בשלט רחוק והן על ידי מפעיל הנמצא בתוך הכלי. זהו הרובוט הגדול ביותר בשירות צה"ל (ביחד עם "רעם השחר"), ומצויד במערכות בקרה מתקדמות יותר לעומת "רעם השחר". בסופו של דבר הוא שימש רק לפיתוח ובמקומו נקלט ה"פנדה".
- פנדה (דחפור D9): זהו דחפור ממוגן בלתי-מאויש מדגמי D9T ו-D9R. ניתן להפעילו הן בשלט רחוק והן על ידי מפעיל הנמצא בתוך הכלי. זהו הדור החדש ביותר של D9 נשלט מרחוק ופרסומו הותר רק ב-2017. ב-2022 החלה קליטתו בגדודי ההנדסה הסדירים והוא רשם טבילת אש מבצעית במלחמת חרבות ברזל.
ה-D9 הלא ממוגן נכנס לשירות צה"ל בשנות ה-60 של המאה ה-20 ובלט במלחמת יום הכיפורים. ה-D9 הממוגן נכנס לשירות ב-1986 עם סדרת D9L שזכתה למיגון תקני תוצרת התעשייה הצבאית. ב-2003 נכנס לשירות צה"ל דגם ה-D9R עם חליפת מיגון חדשה תוצרת התעשייה האווירית. בהמשך שופר המיגון על ידי צה"ל (חיל החימוש ומנת"ק) וכלל התקנת מיגון כלוב על כלל הדגמים, בהתחלה על דחפורי ה-D9R החדשים ומאוחר יותר גם על דחפורי D9L ו-D9N ישנים יותר. ה-D9 בלט במיוחד במהלך האינתיפאדה השנייה ובפרט במבצע חומת מגן, שבו הדחפורים הממוגנים הכריעו את הקרב בג'נין 2002 וכן הכניעו מחבלים רבים שהתבצרו בבתים. ה-D9 גרם הרס רב למבנים ותשתיות פלסטיניים ובשל כך ספג ביקורת מצד ארגוני שמאל ישראליים ובינלאומיים, כולל יוזמה (שכשלה) לחרם כלכלי על חברת קטרפילר. בעקבות ההצלחה של ה-D9 בלחימה בטרור, רכשו הכוחות המזוינים של ארצות הברית כתריסר דחפורי D9R ממוגנים מישראל והשתמשו בהם במלחמת עיראק (2003). ה-D9 לקח חלק חשוב מאוד בלחימה ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל (2023–2024).
שופלים ובאגרים ממוגנים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בנוסף לדחפורים משוריינים מפעילים פלוגות וגדודי הצמ"ה של חיל ההנדסה הקרבית גם שופלים (יעה אופני) ממוגנים ובאגרים (מחפר זחלי) ממוגנים:
- מחפר (באגר): זהו מחפר ממוגן מדגמי 225 ו-245 (סדרה 2 הישנה יותר) ו-330 תוצרת קטרפילר, המשמש לעבודות חפירה והריסה תחת אש, בייחוד של בתים רבי-קומות. את היעה האחורי על זרוע החפירה התלת-מפרקית אפשר להחליף במקדח הידראולי המשמש לקדיחת בורות או בפטיש הידראולי המשמש להריסת בתים. מחפרים נטלו חלק בהריסת המוקטעה ברמאללה ובמבצע הבאת ביכורים וכן בהריסת מנהרות בציר פילדלפי.
- באגר E-349: זהו מחפר כבד ממוגן מדגם קטרפילר 349E תוצרת קטרפילר, הגדול והמתקדם ביותר בין המחפרים של צה"ל. ייעודו הוא לחשוף מנהרות וביצורים תת-קרקעיים של האויב, להרוס מבנים ולבנות ביצורים.[5]
- יעה אופני (שופל): זהו "שופל" ממוגן מסדרת קטרפילר 966, בעיקר מדגמי 996E, 996F ו-966G, שמיוצרים על ידי חברת קטרפילר. הוא מיועד בעיקר למשימות בניה, הנדסה, הובלת חומרים ופינוי צירים. הוא ממוגן כנגד אבנים, בקבוקי תבערה ונשק קל. היעה האופני מסוגל לנוע במהירות גבוהה יותר מכלי צמ"ה אחרים כיוון שהוא מצויד בגלגלים במקום בזחל.
- לביא"ה (ראשי תיבות של לוחם הנדסי ביעה אופני הנדסי): שופל מדגם 966G ממוגן עם עמדת מפקד מיוחדת החמושה במקלע. נועד לפינוי מכשולים והריסת בתים בעת לוחמה בשטח בנוי. המקלע מוסיף לו אפשרות להשבת אש והסתערות. יתרונותיו: גדול מספיק בשביל להרוס מבנים קטנים, בעל עבירות גבוהה בכבישים ולא גורם נזק לאספלט עליו הוא עובר. חסרונותיו: ממוגן פחות וחזק פחות מ-D9.
כלי צמ"ה נוספים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בנוסף לדחפורים, שופלים ובאגרים מפעיל צה"ל כלי צמ"ה מגוונים נוספים. אלו כוללים בין השאר את:
- מיני-מחפרון ממוגן: מיני-מחפרון משוריין מדגם 1CX תוצרת חברת JCB עם קבינה ממוגנת ולוחות שריון על הבוכנות. המיני-מחפרון נועד לחפור ולפנות מכשולים בשטח בנוי ובעיקר בסמטאות צרות, איפה שכלים גדולים יותר כמו סופה, שופל ממוגן או דחפור די-9 יתקשו לעבור או יגרמו נזק לתשתיות בגלל גודלם הרב.[6] הכלי שימש למשימות הנדסיות בלב הערים הפלסטיניות במבצע שובו אחים.[7]
- יעה זחלי: יעה זחלי מדגם 963 תוצרת קטרפילר, המיועד בעיקר לעבודות עפר בתוואי שטח קשים ומשלב בין היכולות של השופל (מעמיס קדמי) לבין העבירות של כלי זחלי.
- מפלסת ממוגנת: מפלסת ממוגנת המשמשת לפינוי צירים, הכשרת דרכי עפר ופינוי שלג בעת הצורך.
- דרילר ממוגן: כלי צמ"ה כבד הדומה למחפר, אך במקום זרוע חפירה הוא מצויד בזרוע שבקצה שלה מותקן מקדח הידראולי גדול, המשמש לחפירת פירים באדמה. הדרילרים הממוגנים פעלו בעיקר בציר פילדלפי כדי להכין בורות לפיצוץ מנהרות הברחה.
- טאטרה-דרילר: מקדח בורות המותקן על גבי משאית טאטרה עם תא מפעיל ממוגן. הדרילר משמש לגילוי וחשיפת מנהרות תת-קרקעיות המשמשות לטרור ברצועת עזה.
- דחפור D6: דחפור זחלי בינוני מדגם קטרפילר די-6. משמש לעבודות הנדסיות בעורף.
- דחפור D7: דחפור זחלי בינוני מדגם קטרפילר די-7. בעבר הפעיל חיל ההנדסה דחפורים מדגם זה (לצד ה-D9), רובם לא ממוגנים. כיום ישנו שימוש בדחפורי D7 רק לעבודות הנדסיות בעורף.
- חודר קוני: כלי לאיתור מנהרות תת-קרקעיות הנגרר על ידי דחפור D9. מופעל על ידי אבירי הפלדה.
- חופר תעלות: כלי צמ"ה כבד מדגם טרנצ'ר המיועד לחפור תעלות. מדובר בכלי צמ"ה זחלי במשקל 100 טונות המסוגל לחפור תעלות צרות בעומק של כ-5–10 מטרים בקצב מהיר מאוד. הוא נועד במקור לפעול בעיקר בציר פילדלפי כנגד מנהרות ההברחה והתופת, אך יכול לשמש גם לחפירת שוחות, חפירים ותעלות נ"ט.
- טרנקור רואדמיינר (Trencor Roadminer) - כלי כבד לחציבה ופינוי מוקשים, הכלי מכיל התקן ובו גלגלי שיניים החופר את הקרקע, וגורס ומפוצץ את המוקשים בהם הוא נתקל.[8]
- "עמי": מחפרון ממוגן HMEE תוצרת JCB הבריטית שנועד למשימות פריצה ופתיחת צירים בשטח עירוני. הכלי נחשב לזריז במיוחד ומתאים לרחובות צרים.[9][10][11]
- חלוץ או פרונט רנר: מיני-מעמיס זחלי קומפקטי "מיני-קאט" מדגם MTL-257B של קטרפילר ממוגן הנשלט מרחוק שפותח על ידי מפעל רמתא של התעשייה האווירית וחברת זוקו שילובים. מיועד לפינוי מכשולים והרמת חפצים חשודים בסמטאות ובשטחים בעלי מרחב תמרון מוגבל.[12]
- "חתול חולות": מיני-מעמיס זחלי לא-מאויש של בובקאט המצויד בכף, קלשון או מחרשה, הנשלט מרחוק על ידי לוחמי הנדסה. נועד לטפל במטעני חבלה בשטח חולי.[13]
- כלי צמ"ה מסוגים שונים לבנייה ולעבודות עפר, כגון: מכבשים, מגרדות, מנופים, משאיות עפר, משאיות פרקיות ועוד.
לוחמי צמ"ה
[עריכת קוד מקור | עריכה]את כלי הצמ"ה מפעילים לוחמים של חיל ההנדסה הקרבית שעברו קורס צמ"ה ייעודי בן כחודשיים בבית הספר להנדסה צבאית. המקצוע הצבאי שלהם מוגדר כלוחם צמ"ה.[14] טירונות וקורס הצמ"ה הבסיסי מכשירי ומסמיך את הלוחמים כרובאי 05 ומפעיל צמ"ה 07 או 08. הממשיכים לשירות קבע יוצאים לקורסים מתקדמים המעניקים הכשרה על כלי צמ"ה אופניים וכן קורסים המכשירים אותם כמנהלי עבודה. לוחמי הצמ"ה מכנים את עצמם בדרך כלל "צמייניקים".
ההכשרה ורישיון ההפעלה של כלי הצמ"ה תקפים גם באזרחות ולוחמי צמ"ה רבים עובדים כמפעילי צמ"ה גם באזרחות, שם הם צוברים ניסיון רב ומיומנות גבוהה בהפעלת הכלים ובעבודה מדויקת. רבים מהם משרתים כלוחמי צמ"ה גם במילואים שם הם מנצלים את הניסיון הרב שצברו בצבא ובאזרחות ומפעילים לצד ה-D9 גם כלים כבדים אחרים הדורשים התמחות וניסיון דוגמת מחפרים, מפלסות ומקדחי-בורות (דרילרים), וכן חונכים מפעילי צמ"ה צעירים יותר.[15]
בתשובה לשאלת המראיין "האם להפעיל D9 זה לא עניין של מה בכך?" ענה סא"ל יונתן גולדפוס, ראש מדור הלימ"ה במקהנ"ר:
לא, פשוט זה לא. ה-D9 מופעל על ידי מפקד ומפעיל. ככל שהם עובדים יותר הם מיומנים יותר גם ביכולות של יום ולילה. אנחנו משתדלים להגן עליהם, אנשים איכותיים, משתדלים לתת להם את כל הכלים במגוון רחב של קרקע ומתארי אויב. אבל בהחלט ככל שהם מתאמנים יותר, ככל שהם צוברים את הניסיון בלחימה, היעילות שלהם עולה. וצריך באמת להוריד את הכובע בפני אותם מפעילים אמיצים שמובילים את הכוחות.
לוחמי הצמ"ה הם חוד החנית של כל חיל ההנדסה הקרבית. בעבר, סבלו מפעילי הצמ"ה מדימוי שלילי בצה"ל. אלו תויגו כחסרי משמעת וכמי שעוסקים בעבודות עפר אפורות וחסרות תהילה. אך השימוש הגובר בדחפורים במלחמות שונות כמו מלחמת יום הכיפורים, מלחמת לבנון הראשונה, מלחמת לבנון השנייה וכן במלחמה בטרור העלו את קרנו של מערך הצמ"ה ותרומתו החיונית לתמרון הקרקעי, ומפעילי הכלים הכבדים הוכרו כלוחמים לכל דבר עניין. שני אירועים מכוננים תרמו להכרה בחשיבותו של מערך הצמ"ה כמערך לוחם הנמצא בחוד הלחימה: הקרב במחנה הפליטים בג'נין ובמקומות אחרים במהלך מבצע חומת מגן, בו דחפורי ה-D9 המשוריינים הכריעו את הקרב מול ירי כבד ומטעני חבלה רבים; ומלחמת חרבות ברזל בה התנהלו לוחמי הצמ"ה באופן יוצא מן הכלל והובילו את הכוחות בתמרון הקרקעי ברצועת עזה. מאז ועד היום, בעודם מחרפים את נפשם בחזית בכל לחימה שהיא, נחשבים הם כלוחמים קרביים לכל דבר ועניין, ומוגדרים בצה"ל כלוחמי חוד.[16][17][18][19][14]
הכתב הצבאי של וואלה ד"ר אמיר בוחבוט תיאר את פעילות לוחמי הצמ"ה ודחפורי ה-D9 בתמרון הקרקעי ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל:
עם תחילת המלחמה בעזה, בחיל ההנדסה של צה"ל הוחלט על גיוס נרחב של נהגי דחפור ומנהלי עבודה ותיקים ומנוסים ממערך המילואים, שיאיישו בצמדים דחפורי D9, המתגברים את אוגדות הלוחמים המתמרנות בשטח הרצועה. הדחפורים מתקדמים בראש המחנה, סוללים צירים חדשים ללוחמים, מסלקים מהדרך את מטעני החבלה והמוקשים, בונים סוללות עפר בשטח כדי להגן על הכוחות, הורסים מבנים ממולכדים או מקומות מסתור למחבלים, ומשמידים פתחי מנהרות. במידת הצורך, הם אף יסתערו על מחבלים שמסתתרים במבנים, ובעת חילופי האש הם משמשים מחסה ללוחמים.
— אמיר בוחבוט, "כוח המחץ" של צה"ל בעזה: נהגי הדחפורים שמרסקים מכשולים ומפלסים את הדרך ללוחמים, באתר וואלה, 2 בנובמבר 2023
קצין בכיר הוסיף על הלחימה הקרבית של לוחמי הצמ"ה במלחמת חרבות ברזל תוך סיכון חייהם:
ירו עליהם עשרות טילי נ"ט במהלך הפעולה בקרקע, ופתחו עליהם באש מנשק קל. הנהג ומנהל העבודה הם חיילים מאוד אמיצים. בעיניי הם גיבורים, מאוד מיומנים, מאוד חדים, והתרומה שלהם לקרב היבשה מובהקת. לכן הביקוש שלהם תמיד בעלייה. הלוואי והיו לנו יותר. הם כוח המחץ שלנו.
— אמיר בוחבוט, "כוח המחץ" של צה"ל בעזה: נהגי הדחפורים שמרסקים מכשולים ומפלסים את הדרך ללוחמים, באתר וואלה, 2 בנובמבר 2023
קורס צמ"ה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – קורס צמ"ה
קורס צמ"ה הוא משפחה של קורסים בבית הספר להנדסה צבאית (בהל"צ), בו מוסמכים החיילים להפעיל כלי צמ"ה שונים. כלל הרישיונות שמקבלים על הכלים במהלך הקורסים תקפים גם באזרחות ומוכרים על ידי משרד הרישוי ומשרד העבודה והרווחה.
בעבר חולק קורס הצמ"ה לשני קורסים:
- הקורס הבסיסי נמשך 7–8 שבועות ובסיומו מוסמכים החיילים כמפעילי צמ"ה 07 ומוכשרים להפעיל טרקטור זחלי ודחפור ממוגן מדגם קטרפילר די-9. קורס זה כולל שיעורים עיוניים על מבנה הדחפור, אופן פעולתו ואחזקתו והתנסות מעשית על הדחפורים שכוללת את הפעלתם תחת חניכה אישית של מדריכי ומדריכות הצמ"ה. בנוסף, כולל הקורס שיעורי נהיגה שמקנים רישיון נהיגה ברכב פרטי.
- קורס הרחבה בין 4–6 שבועות בבהל"צ, שמעלה את ההסמכה למפעילי צמ"ה 08, ובו מוכשרים החיילים להפעיל משאית, יעה אופני וכלי צמ"ה אופניים אחרים. קיים גם קורס המכשיר את הלוחמים להפעיל מחפר (באגר).
כיום איחדו את שלב 07 ושלב 08 ומעבירים אותם כקורס אחוד וארוך המכשיר את לוחמי הצמ"ה על הכלים העיקריים (כגון דחפור, שופל ובאגר), על שאר הכלים מוסמכים הלוחמים בפלוגה אליה שובצו על ידי מנהלי העבודה הבכירים.
במסגרת יחידות הצמ"ה קיימים גם מספר מסלולים פיקודיים: קורס מפקדי צמ"ה, קורס קציני צמ"ה ומסלול מנהלי עבודה (שלבים 10, 12 ו-13) המחייב חתימה לשירות קבע. קורס מנהלי העבודה מעניק לחייל הכשרה בניהול מיזמי בנייה ועבודות עפר ומהווה את המקצוע הצבאי המקביל לקבלן בנייה באזרחות.
אחזקה וחימוש
[עריכת קוד מקור | עריכה]כל פלוגת צמ"ה כוללת מחלקת חיל החימוש שתפקידה לסייע בתחזוקה שוטפת של הכלים ההנדסיים. בנוסף קיימים בצה"ל גופים מרכזיים האמונים על מיגון כלי הצמ"ה, אחזקתם והחזרתם לכשירות במקרה שנפגעו.
- כאצ"ה (כוח אחזקת ציוד מכני הנדסי מטכ"לי) - יחידה מטכ"לית הכפופה לחיל הטכנולוגיה והאחזקה (בעבר חיל החימוש) ואט"ל ותפקידה הוא אחזקת ותיקון כלי הצמ"ה של צה"ל, כולל הכלים הממוגנים הנמצאים בשירות יחידות חיל ההנדסה הקרבית. היחידה כוללת חיילים בשירות סדיר וחיילי מילואים שחלקם הגדול משרת באזרחות במקצועות מכונאי וחשמלאי צמ"ה.[20][21]
- גיוס מילואים של טכנאי הצמ"ה של טרקטורים וציוד ITE (זוקו שילובים), יבואנית קטרפילר בישראל.
- מש"א 7000 - אחראי על מיגון כלי הצמ"ה.
- מחלקת הצמ"ה בגדוד טנ"א 638.[22]
- מרכז אחזקת צמ"ה בפיקוד הצפון.[23]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]- חיל ההנדסה הקרבית
- אמצעים של חיל ההנדסה הישראלי
- היסטוריה של חיל ההנדסה הישראלי
- ציוד מכני הנדסי
- הריסת בתים בסכסוך הישראלי-פלסטיני
- נוהל סיר לחץ
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]אתרים רשמיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של מערך הצמ"ה של חיל ההנדסה הקרבית
- אתר האינטרנט הרשמי של חיל ההנדסה הקרבית בעמותת חיל ההנדסה "פלס"
מידע כללי
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הכלים של חיל ההנדסה: תצוגת תכלית, באתר מאקו, 25 בנובמבר 2014
- שי לוי, הדובי הזועם של צה"ל: דחפור D9, מבט מבפנים, באתר מאקו, 11 במרץ 2012
- איתמר שגב, הצמ"ה של חיל ההנדסה – עובדות ומספרים, אתר זרוע היבשה
- סמדר קרמפף, עוברים כל מכשול (כולל סרט וידאו), אתר זרוע היבשה
- Meet the Steel Cats: Preventing Terror on the Gaza Border, הבלוג הרשמי של צה"ל, 25 במרץ 2014
- שי גל 2, עמוק באדמה: כך נלחם חיל ההנדסה באיום המנהרות, באתר מאקו, 2 באוגוסט 2014
- עדות של חיים תמם מקבל אות הערכה מטעם הרמטכ"ל במבצע צוק איתן, עמותת חיל ההנדסה ביוטיוב
- אמיר בוחבוט, חומת מגן האמיתית: הכוח ששופך בטון על להבות הטרור, באתר וואלה, 1 ביוני 2017
- ניסים דן, סרטון צמ"ה 601 - דחפורי D9, באגרים ושופלים ממוגנים בפעולה, יוטיוב, 2016
- מירב בראל, מבצע כזה לוחמי פלוגת הצמ"ה באיו"ש עוד לא עשו עד היום, באתר צה"ל, 20 בינואר 2021
- רס"ן במיל' לירז שמואלי, הסיוע ההנדסי בקרב המשולב בצה"ל: הפלס מול הדחפור במאה ה־21 (גרסה ב-PDF), "מערכות", 11 במאי 2021
- לוחמי הצמ"ה: ושמישהו ינסה להתעסק איתם, סרטון בערוץ "עכשיו 14", באתר יוטיוב (אורך: 12:04), 27 במרץ 2024
- יובל טור שלום, פלוגת הצמ"ה עושה כבוד לכלי - שאף מבצע בעזה לא מתחיל בלעדיו, באתר צה"ל, 28 בנובמבר 2024
פעילות מבצעית
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אמיר בוחבוט, "כוח המחץ" של צה"ל בעזה: נהגי הדחפורים שמרסקים מכשולים ומפלסים את הדרך ללוחמים, באתר וואלה, 2 בנובמבר 2023
- ישי אלמקייס, כך הפכו נהגי ה־D9 לכוכבי התמרון הקרקעי ברצועת עזה, בעיתון מקור ראשון, 9 בנובמבר 2023
- "ירו עליי RPG, הוא פגע וניצלתי" - ראיון עם מפקד D9, רדיו 103FM, 23 בינואר 2024
מידע על קורסי צמ"ה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מסלול מפעיל צמ"ה בחיל ההנדסה: סקירה, שו"ת. מאת: Black Mammmba, פורום צבא וביטחון בפרש
- רועי כספי, השלב ה-13, אתר זרוע היבשה
- נתנאל רוזמן, חבר, אתה חופר: הצטרפנו למפעילי דחפורי הענק של צה"ל, במחנה ו-Mako
- סמדר קרמפף, עוברים כל מכשול (כולל סרט וידאו), אתר זרוע היבשה
- שי לוי, מפלצות באמבטיית חול: הצצה לקורס ההכשרה של חיל ההנדסה הקרבית, באתר מאקו, 6 במאי 2012
תמונות וגלריות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- תמונות של אימון הנדסה קרבית, פורום צבא וביטחון בפרש
- תמונות של צמ"ה צוקים - גדוד 601, פורום צבא וביטחון בפרש
- תמונות של "אבירי הפלדה" - פלוגת צמ"ה עזה, פורום צבא וביטחון בפרש
- תמונות של "חתולי הבר" - פלוגת צמ"ה איו"ש (D9, שופל), פורום צבא וביטחון בפרש
- תמונות של אימון צמ"ה מילואים ברמת הגולן, פורום צבא וביטחון, פרש
- תמונות של תרגיל המשלב שריון, הנדסה, חי"ר ומסוק יסעור, פורום צבא וביטחון, פרש
- תמונות כלי צמ"ה של אבירי הפלדה, בפורום צבא וביטחון בפרש
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ עמית מלמד, פלוגת המנהור החדשה בצפון, באתר צה"ל, 17 באוקטובר 2019.
- ^ חגי הוברמן, "מתי הציבור יבין שברצועה יש מלחמה לכל דבר?", אתר קטיף.נט: "דחפור די-9 נכנס לשטח לבצע חישוף ... עד כה, השבח לאל, לא היו הרוגים ממפעילי הדחפורים. ... [רקטות נ"ט תקניות] חדרו אפילו את המיגון המאסיבי ביותר, שאין מאסיבי ממנו, של הדחפורים."
- ^ "ספר השיאים של גינס", 2014, עמודים 162–163
- ^ ידיעה בישראל היום, 3 בינואר 2014
- ^ זז כמו באגר, זרוע היבשה, 3 ביולי 2014.
- ^ מיני-מחפרון: תמונה, ידיעה ותמונה באתר צה"ל.
- ^ אמיר בוחבוט, הכלי שמבצע "סיכול ממוקד" עבור חיל ההנדסה. צפו, באתר וואלה, 28 ביוני 2014.
- ^ רואדמיינר: תמונה וזיהוי הכלי, בפורום צבא וביטחון, פרש.
- ^ נתנאל רוזמן, הדחפור החדש של חיל ההנדסה: "עמי", במחנה, 27 באוקטובר 2010.
- ^ דניאלה בוקור, המחפרון החדש "עמי" ישתלב בשנה הקרובה בצה"ל, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 14 בספטמבר 2011.
- ^ מפרט טכני באתר JCB.
- ^ חלוץ: תמונה + ידיעה, ידיעה נוספת.
- ^ סמדר קרמפף, רובוטים מהעתיד - פרק 1, אתר זרוע היבשה, 18 ביוני 2012.
- ^ 1 2 שי לוי, שנה למבצע: מה התחדש בהכשרות חיל ההנדסה?, באתר מאקו, 9 באוגוסט 2015.
- ^ עדות של חיים תמם מקבל אות הערכה מטעם הרמטכ"ל במבצע צוק איתן, עמותת חיל ההנדסה ביוטיוב.
- ^ צדוק יחזקאלי וענת טל-שיר, עד עפר, ידיעות אחרונות, 10 במאי 2002.
- ^ נעם ויטמן, הדובים התעוררו: לוחמי הצמ"ה של אוגדת עזה התאמנו בלוחמה לילית, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 17 ביוני 2013: "באימון תורגלו גם אימוני בסיס בחי"ר וקליעה, היות שצוות הצמ"ה הם קודם כל לוחמים שצריכים לשמור על כשירותם." (הקישור אינו פעיל, 9 בפברואר 2017).
- ^ יניר יגנה, סיכול פיגוע הראווה מהים: כך חוסלו צוללני חמאס, באתר וואלה, 9 באוגוסט 2014.
- ^ גילי קופר ונטע לוי, אחריהם: אלו הם החיילים הכי טובים בצה"ל, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 29 במרץ 2015 - סרן סלמאן חיחי. (הקישור אינו פעיל, 9 בפברואר 2017).
- ^ אלעד לביא, שופל מאכער: הכירו את היחידה שמתקנת את כלי חשיפת המנהרות בעזה, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 30 ביולי 2014.
- ^ "מנתחי" ה-D9 שמגיעים אליכם עד ללב עזה, באתר צה"ל, 15 בספטמבר 2024.
- ^ ביקרנו ב"ממלכה של שלומי" ומצאנו כלים מפלדה ולבבות מזהב, באתר צה"ל, 20 במאי 2024.
- ^ גיא שטיין, "המוסך" החדש שמטפל במפלצות ההנדסיות נגד חיזבאללה, באתר צה"ל, 5 בנובמבר 2024.