משה הגר (רדוביץ)
 | |||||
| קברו בבית הקברות היהודי העתיק בצפת | |||||
| לידה |
בסביבות ה'ת"ר קוסוב | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
א' בכסלו ה'תרס"ב צפת, ארץ ישראל | ||||
| מקום קבורה | בית הקברות היהודי העתיק בצפת, ישראל | ||||
| מקום מגורים | רדאוץ, חיפה, צפת | ||||
| מקום פעילות | רדאוץ, חיפה, צפת | ||||
| חיבוריו | ויקח משה | ||||
| בת זוג | חיה | ||||
| אב | רבי יוסף אלטר הגר | ||||
| אם | לאה נכדת רבי משה צבי מסאווראן | ||||
| |||||
רבי משה הגר (בסביבות ה'ת"ר – א' בכסלו ה'תרס"ב) היה אדמו"ר ברדאוץ ואחר כך בצפת, האדמו"ר השני בחסידות רדוביץ, מגזע חסידות קוסוב. מחבר הספר "ויקח משה".
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד לרבי יוסף אלטר הגר וללאה נכדת רבי משה צבי מסאווראן, בסביבות שנת ה'ת"ר. אביו החל לכהן כאדמו"ר אחרי פטירת רבי חיים הגר מקוסוב בשנת תרי"ד, בעיירה רדאוץ (רדוביץ).
בשנת ה'תרל"ג הוריו עלו לארץ ישראל, והוא מילא את מקום אביו כאדמו"ר ברדוביץ. עלה כמה פעמים לארץ ישראל, לבקר את הוריו, וכן טיפל בקבורת אביו בחיפה ובהקמת האוהל על קברו.
בשנת ה'תרנ"ז עלה לארץ ישראל. עם עלייתו הוא התגורר בחיפה, בה היה באותו תקופה מניין מצומצם של כמה עשרות יהודים אשכנזים, מיעוט קטן ביחס ל-1,500 ספרדים. נכדו ד"ר יוסף הגר סיפר כי בעת מגוריו בחיפה היה בודד, ללא חברה מתאימה, וכעבור שנה וחצי עקר לצפת, וניהל אדמו"רות בבית מדרשו של אביו. אנשי חיפה שלחו אליו מכתב נרגש הקורא לו לשוב להתגורר בחיפה, שכן מאז עזב אותם "לא ידענו לא שבת ולא תורה".[1]
נפטר בשנת ה'תרס"ב ונקבר בבית הקברות היהודי העתיק בצפת, סמוך לקבר האר"י.[2]
פרשת הגט
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת ה'תרנ"א התגרש מאשתו חיה. מסדר הגט היה רבי מרדכי יאליש, רבה של פיסטין. חיה טענה כי הגט נמסר לה בכפייה, ותבעה אותו לדין תורה בפני רבי יצחק קונשטט, רבה של רדאוץ, שהוציא עליו כתב סירוב. חיה הדפיסה קונטרס עם מכתבי רבנים הקובעים שהגט בטל ושאסור לו לשאת אשה נוספת מחמת חרם דרבנו גרשום. בקונטרס מופיעים מכתבי הרבנים: רבי יעקב ויידנפלד אב בית דין הרימאיליב, רבי יצחק יהודה שמלקיש, רבי יצחק הורוביץ רבה של סטניסלב ובנו רבי אריה לייבוש הורוביץ רבה של סטרי.[3]
ספרו
[עריכת קוד מקור | עריכה]רבי משה כתב את דברי תורתו בספר "ויקח משה", בספר כלולים גם כ־70 'תורות' מדברי תורתו של אביו רבי יוסף אלטר ולכן הוא קרא לספר על שם הפסוק "ויקח משה את עצמות יוסף עמו". הודפס על ידי בנו רבי ישראל מרדוביץ, מונקאטש, תרס"ז, ובמהדורה חדשה על ידי ישיבת בית ישראל ודמשק אליעזר, קריית ויז'ניץ, תשע"ד.
הספר מלא ברמזים וקשה להבנה, הוא עושה שימוש רב בראשי תיבות ובנוטריקון. בסוף הספר מופיעים כמה שירים ביידיש.[1]
משפחתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בתו צירל – נישאה לאברהם צבי (נפטר בצעירותו). בנה היה ד"ר יוסף הגר, מחבר הספר "בחינות היסטוריות".[4] בנו היה ד"ר משה בן יוסף.
- בנו רבי זיידא חיים (נפטר בחיי אביו ט' בתשרי ה'תרס"א) – נישא לשיינדל רחל בת דודו רבי מאיר יהודה שפירא מבוקובסק, בן רבי דוד מדינוב וחתן רבי יוסף אלטר מרדוביץ. בתו היחידה לאה נישאה לרבי אלעזר שפירא, האדמו"ר מקיוויאשד בארצות הברית, ונפטרה בצעירותה.[5]
- בתו שיינא רחל – לא נישאה. קבורה בווינה.
- בנו רבי ישראל – כיהן כאדמו"ר מרדוביץ בארצות הברית. היה מהאדמו"רים הראשונים בארצות הברית, ופעל לחיזוק היהדות בה. הקים ישיבה ומוסדות חינוך והשגחה.
- בנו יצחק דוד – נרצח בשואה.
- בתו לאה – נישאה לחזן לייזר (אליעזר) שיבר. בנה היה ד"ר משה שיבר, רופא עיניים במקצועו.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ספר "ויקח משה" באתר היברובוקס.
- נפתלי-בן מנחם, "אם ובנה", בתוך: בשערי ספר, ירושלים תשכ"ז, עמ' 79–83, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 נפתלי בן-מנחם, "אם ובנה", בתוך: בשערי ספר, ירושלים תשכ"ז, עמ' 79–83, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- ^ רבי משה האגר, באתר mytzadik.
- ^ עותק של הקונטרס בספרייה הלאומית: העתקת מכתבי הרבנים הגדולים : ... אשר אסרו את הגט שמסר הרב ר' משה האגער לאשתו הרבנית בעל כרחה למען לא יזיד עוד למעול מעל בחרם דר"ג ולא ישא אשה על אשתו ..., באתר הספרייה הלאומית.
- ^ נפטר ב' בחשוון תשי"ב. ראו כאן
- ^ רבי אלעזר שפירא זצ״ל - מקיוויאשד - תרמ״ח - כ"ד אייר תשל״ג באתר אייוועלט
