לדלג לתוכן

חיים מאיר הגר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רבי חיים מאיר הגר מוויז'ניץ
לידה 1 בדצמבר 1887
ט"ו בכסלו ה'תרמ"ח
ויז'ניץ, האימפריה האוסטרו-הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 24 במרץ 1972 (בגיל 84)
ט' בניסן ה'תשל"ב
בני ברק, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה האימפריה האוסטרו-הונגרית, ממלכת רומניה, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ?–1972 עריכת הנתון בוויקינתונים
חיבוריו "אמרי חיים"
בת זוג מרגלית
אב ישראל הגר
צאצאים
האדמו"ר מוויז'ניץ ה־רביעי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרב חיים מאיר הגר (מכונה "האמרי חיים" על-שם ספרו; ט"ו בכסלו ה'תרמ"ח, 1 בדצמבר 1887ט' בניסן ה'תשל"ב, 24 במרץ 1972), היה האדמו"ר הרביעי בשושלת חסידות ויז'ניץ. ממנהיגי היהדות החרדית, חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, וממנווטי דרכה.

האמרי חיים (שני משמאל) עם הרב משה טננבוים (משמאל)

נולד לרבי ישראל הגר האדמו"ר מוויז'ניץ בעיירה ויז'ניץ שבהאימפריה האוסטרו-הונגרית (כיום באוקראינה). נקרא חיים מאיר על שם סבו רבי חיים מקוסוב (התורת חיים) וסבו רבי מאיר מדז'יקוב. בשנת תרס"ה נישא למרגליא (מרגלית[1]) בתו של רבי זאב מרחמסטריווקא. לאחר חתונתו התגורר ליד חמיו, אך לאחר תקופה קצרה חזר לוויז'ניץ עקב געגועיו לטיש של אביו. במלחמת העולם הראשונה עקר עם אביו לגרויסוורדיין (אוראדיה) שברומניה.

לוחית זיכרון ליד בית מגוריו של הרב חיים מאיר הגר ברחוב אהבת שלום 13 בבני ברק

בשנת ה'תרצ"ו (1936) אחר פטירת אביו, הוכתר לממלא מקומו כאדמו"ר מוויז'ניץ בעיר גרויסוורדיין. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה הורע מצבם של יהודי הונגריה והאדמו"ר היה פעיל בהסתרתם של צעירים רבים שנלקחו לעבודות כפייה בצבא ההונגרי. מספר חודשים טרם פלישת הנאצים להונגריה הגה תוכנית להברחת יהודים מהעיר גרויסוורדיין לרומניה מתוך הבנה שמצבם הטוב יחסית, של יהודי הונגריה, זמני בלבד, אך התוכנית לא יצאה לבסוף אל הפועל. עם פלישת הנאצים להונגריה בשנת ה'תש"ד (1944), הועבר עם יהודי גרויסוורדיין לגטו. בתו שבע ברכה הצליחה לסדר לו אישור ליציאה למחנה עבודה קטן של הצבא ההונגרי בכפר קטן בשם שואו-ווהארהג'י. האדמו"ר ביקש להימנע מעבודה בשבת והוא פצע את עצמו וכך הצליח לשכנע את הקצינים ההונגרים שיאפשרו לו להיות בשבת בכפר יחד עם חתנו רבי יהודה הורוויץ מדז'יקוב ושני חסידים שגם הם פצעו את עצמם. בשבת שולחו אסירי המחנה הקטן לאושוויץ. האדמו"ר ושלושת מלוויו ניצלו את שהותם בכפר, והצליחו לברוח ברגל לגבול עם רומניה עם חסיד נוסף.

עם תום מלחמת העולם השנייה חזר לעיר גרויסוורדיין, והמשיך לכהן בה כאדמו"ר. לאחר יותר משנה, כשראה שהקומוניזם מתבסס ברומניה, החליט להגר ועבר לבלגיה שם התגורר כשנה.

בחודש אלול ה'תש"ז עלה לארץ ישראל ובשנת ה'תש"ח החל בהקמת שיכון ויז'ניץ בבני ברק. מלבד בניית דירות ומוסדות לימוד וחינוך, בנה גם מלון ואולם שמחות, שההכנסות מהם נועדו להחזיק את מוסדות ויז'ניץ. נפטר בשנת ה'תשל"ב (1972) ונטמן בחלקת-ויז'ניץ בבית הקברות שומרי שבת בבני ברק שקנה עוד בחייו[2].

בית מגוריו של הרב חיים מאיר הגר ברחוב אהבת שלום 13 בבני ברק

על שמו רחוב "אמרי חיים" בקריית ויז'ניץ. חתנו, הרב משה ארנסטר, הקים את קריות "מאור חיים" בירושלים ובצפת. אחת מהישיבות בקריה והישיבה באשדוד נקראו על שמו. בערים רחובות, אשדוד מודיעין עילית ובית שמש קיימים בתי מדרש בשם "אמרי חיים".

קיבל סמיכה לרבנות מרבי שלום מרדכי שבדרון, המהרש"ם מברז'אן. דברי תורתו נאספו בסדרת הספרים "אמרי חיים" ו"ליקוטי אמרי חיים". תורתו מתובלת בגימטריות רבות כמיטב המסורת של חסידות ויז'ניץ.

חיבר מספר ניגונים, המתאפיינים ברגש. מבין לחניו התפרסמו "כבודו מלא עולם","השבת נועם הנשמות", ועוד.

חסידים מפורסמים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתביו ופרסומים עליו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ידיעות בתקשורת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ שמה המדויק נתון לוויכוח בין בניה: רבי משה יהושע טען ששמה מרגלית, ורבי מרדכי טען ששמה מרגליא.
  2. ^ מנחם שמואל, מת האדמו"ר מויז'ניץ, מעריב, 24 במרץ 1972
  3. ^ שימי שפר, ‏דיין האמת: נפטרה אמו של האדמו"ר ה'ציוני', באתר כיכר השבת, 4 ביוני 2019