לדלג לתוכן

מתקני הכליאה בשינג'יאנג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מחנות המעצר בשינג'יאנג
מידע כללי
סוג מחנות אינדוקטרינציה (חינוך מחדש), מחנות עבודה
מדינה הרפובליקה העממית של סין
מחוז שינג'יאנג
שמות אחרים
  • מרכזי חינוך והכשרה
  • מחנות שינג'יאנג לחינוך מחדש
  • מחנות הכליאה בשינג'יאנג
  • מחנות לחינוך מחדש והכשרה
תאריכים
תאריך הקמה 2017
אוכלוסייה
מספר אסירים בשיא עד 1.8 מיליון (ע"פ אומדן אדריאן זנץ)
1 מיליון–3 מיליון על פני תקופה של מספר שנים (הערכה של רנדל שריבר 2019)
בנוסף ~497,000 קטינים בפנימיות מיוחדות (אומדן ע"פ מסמך ממשלתי 2017)
נתונים
עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מתקני הכליאה בשינג'יאנג, הנקראים רשמית מרכזי חינוך והכשרה (בסינית: 职业技能教育培训中心)[1] על ידי ממשלת סין,[2][3][4][5] הם מחנות מעצר המופעלים על ידי ממשלת מחוז שינג'יאנג והוועדה המחוזית של המפלגה הקומוניסטית של סין. ארגון Human Rights Watch טוען שהם משמשים למטרות אינדוקטרינציה של אויגורים ומוסלמים אחרים מאז 2017 כחלק מ"מלחמת העם בטרור", מדיניות שהוכרזה ב-2014.[6][7][8]

המחנות ספגו ביקורת על ידי ממשלות של מדינות רבות וארגוני זכויות האדם על הפרות לכאורה של זכויות האדם, כולל התעללות, אונס ועינויים, כאשר חלק מהביקורות טוענות לדיכוי העם האויגורי ורצח עם.[9] כ-40 מדינות ברחבי העולם קראו לסין לכבד את זכויות האדם של הקהילה האויגורית,[10] כולל מדינות כמו קנדה, גרמניה, טורקיה, הונדורס ויפן. ממשלות של יותר מ-35 מדינות הביעו תמיכה בממשלת סין.[11][12][13]

המחנות הוקמו בשנת 2017 על ידי הממשל של המזכיר הכללי של המק"ס שי ג'ינפינג.[8] בין השנים 2017 ל-2021 הובילו את המבצעים צ'ן קונגו, חבר הלשכה המדינית של המק"ס ומזכיר הוועדה שהוביל את ועדת המפלגה והממשלה של האזור.[14][15] על פי הדיווחים, המחנות מופעלים מחוץ למערכת המשפט הסינית; לפי הדיווחים, אויגורים רבים נכלאו ללא משפט ולא הוגשו נגדם כתבי אישום (כלומר הוחזקו מעצר מנהלי).[16][17][18] על פי הדיווחים, הרשויות המקומיות מחזיקות מאות אלפי אויגורים במחנות אלה וכן בני קבוצות מיעוט אתניות אחרות בסין, במטרה מוצהרת של התמודדות עם קיצוניות וטרור[19][20] וקידום אינטגרציה חברתית.[21][22][23]

כליאת האויגורים ומוסלמים טורקים אחרים במחנות מהווה את תופעת המעצר השרירותי של מיעוטים אתניים ודתיים בקנה מידה הגדול ביותר מאז מלחמת העולם השנייה.[24][25][26][27] נכון ל-2020, ההערכה היא כי הרשויות הסיניות עצרו עד 1.8 מיליון בני אדם, רובם אויגורים, אך בהם גם קזחים, קירגיזים ומוסלמים טורקים אחרים, נוצרים, וכן כמה אזרחים זרים, כולל קזחסטנים, במחנות המעצר החשאיים הללו הממוקמים ברחבי האזור.[28]

במאי 2018, רנדל שריבר, עוזר שר ההגנה האמריקני לענייני ביטחון אינדו-פסיפיק, אמר כי "לפחות מיליון, אך ככל הנראה קרוב יותר לשלושה מיליון אזרחים" נכלאו במחנות מעצר, אותם תיאר כ"מחנות ריכוז". באוגוסט 2018, גיי מקדוגל, נציג ארצות הברית בוועדת האומות המאוחדות למיגור אפליה גזעית, אמר כי הוועדה קיבלה דיווחים אמינים רבים לפיהם מיליון אויגורים הוחזקו ב"מחנות חינוך מחדש" בסין.[29][30] היו השוואות בין מחנות שינג'יאנג למהפכת התרבות בסין.[31][32][33][34][35]

בשנת 2019 באו"ם, 54 מדינות, כולל סין עצמה,[36] דחו את ההאשמות ותמכו במדיניות ממשלת סין בשינג'יאנג. במכתב אחר, 23 מדינות שיתפו את החששות בדוחות הוועדה וקראו לסין לשמור על זכויות האדם.[37][38] בספטמבר 2020, המכון האוסטרלי למדיניות אסטרטגית (ASPI) דיווח בפרויקט בשם Xinjiang Data Project (אנ') כי בניית המחנות נמשכה למרות הטענות הממשלתיות כי פעילותם בירידה.[39] באוקטובר 2020 דווח כי המספר הכולל של המדינות שהוקיעו את סין גדל ל-39, בעוד שמספר המדינות שהגנו על סין ירד ל-45. 16 מדינות שהגנו על סין ב-2019 לא עשו זאת ב-2020.[40]

ראו גם

[עריכת קוד מקור | עריכה]
עיינו גם בפורטל:
פורטל סין

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מתקני הכליאה בשינג'יאנג בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 中华人民共和国 国务院新闻办公室. "新疆的反恐、去极端化斗争与人权保障". 新华网. נבדק ב-2021-04-12.
  2. ^ "Xinjiang de fankong, qu jiduanhua douzheng yu renquan baozhang" 新疆的反恐、去极端化斗争与人权保障 (בסינית). Xinhua. 18 במרץ 2019. נבדק ב-20 ביולי 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ "Xinjiang Weiwuer Zizhiqu qu jiduanhua tiaoli" 新疆维吾尔自治区去极端化条例. Xinjiang People's Congress Standing Committee. אורכב מ-המקור ב-31 במרץ 2019. נבדק ב-20 ביולי 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ "Full Text: Vocational Education and Training in Xinjiang". Xinhua. Beijing. 16 באוגוסט 2019. אורכב מ-המקור ב-16 באוגוסט 2019. נבדק ב-17 בספטמבר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ Gao, Charlotte (8 בנובמבר 2018). "Xinjiang Detention Camp or Vocational Center: Is China 'Calling A Deer A Horse'?". The Diplomat. נבדק ב-2 באוקטובר 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  6. ^ "China: Free Xinjiang 'Political Education' Detainees". Human Rights Watch. 10 בספטמבר 2017. נבדק ב-10 בספטמבר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ^ "A Summer Vacation in China's Muslim Gulag". Foreign Policy. 28 בפברואר 2018. נבדק ב-28 בפברואר 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  8. ^ 1 2 Ramzy, Austin; Buckley, Chris (16 בנובמבר 2019). "'Absolutely No Mercy': Leaked Files Expose How China Organized Mass Detentions of Muslims". The New York Times. ISSN 0362-4331. נבדק ב-16 בנובמבר 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  9. ^ "Statement by the Subcommittee on International Human Rights concerning the human rights situation of Uyghurs and other Turkic Muslims in Xinjiang, China". Subcommittee on International Human Rights (SDIR) of the Canadian House of Commons Standing Committee on Foreign Affairs and International Development. 21 באוקטובר 2020. ארכיון מ-24 באוקטובר 2020. נבדק ב-23 באוקטובר 2020. The Subcommittee heard that the Government of China has been employing various strategies to persecute Muslim groups living in Xinjiang, including mass detentions, forced labour, pervasive state surveillance and population control. Witnesses clearly stated that the Government of China's actions constitute a clear attempt to eradicate Uyghur culture and religion. Some witnesses also stated that the Government of China's actions meet the definition of genocide as it is set out in Article II of the 1948 Convention on the Prevention and Punishment of the Crime of Genocide (Genocide Convention). {{cite web}}: (עזרה)
  10. ^ Afp (2021-10-22). "43 countries call on China at UN to respect Uighur rights". The Hindu (בIndian English). ISSN 0971-751X. נבדק ב-2021-12-11.
  11. ^ Cumming-Bruce, Nick (2019-07-13). "More than 35 countries defend China over mass detention of Uighur Muslims in UN letter". The Independent (באנגלית). ארכיון מ-7 במאי 2022. נבדק ב-2021-01-10. {{cite web}}: (עזרה)
  12. ^ Miles, Tom (2019-07-12). "Saudi Arabia and Russia among 37 states backing China's Xinjiang policy". Reuters (באנגלית). נבדק ב-2021-07-17.
  13. ^ Putz, Catherine (2019-07-15). "Which Countries Are For or Against China's Xinjiang Policies?". The Diplomat (באנגלית). נבדק ב-2021-07-17.
  14. ^ "Before leaving office, Mike Pompeo accused China of genocide". The Economist. 2021-01-23. ISSN 0013-0613. נבדק ב-2021-01-22.
  15. ^ Wang, Amber (2022-06-15). "US-sanctioned hardline Xinjiang chief moves to rural affairs role". South China Morning Post (באנגלית). נבדק ב-2022-08-16.
  16. ^ "Arrests skyrocketed in China's Muslim far west in 2017". France24. AFP. 25 ביולי 2018. נבדק ב-15 בספטמבר 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  17. ^ "'Permanent cure': Inside the re-education camps China is using to brainwash Muslims". Business Insider. נבדק ב-17 במאי 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  18. ^ "China: Big Data Fuels Crackdown in Minority Region". Human Rights Watch. 26 בפברואר 2018. נבדק ב-26 בפברואר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  19. ^ "China detains thousands of Muslims in re-education camps". ucanews.com. נבדק ב-13 בספטמבר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  20. ^ Michael, Clarke (25 במאי 2018). "Xinjiang's "transformation through education" camps". The Interpreter. Lowy Institute. נבדק ב-25 במאי 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  21. ^ "Why are Muslim Uyghurs being sent to 're-education' camps". Al Jazeera. 8 ביוני 2018. אורכב מ-המקור ב-2 באפריל 2019. נבדק ב-11 ביוני 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  22. ^ Stroup, David R. (19 בנובמבר 2019). "Why Xi Jinping's Xinjiang policy is a major change in China's ethnic politics". The Washington Post. נבדק ב-24 בנובמבר 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  23. ^ Thum, Rian; Harris, Rachel; Leibold, James; Batke, Jessica; Carrico, Kevin; Roberts, Sean R. (4 ביוני 2018). "How Should the World Respond to Intensifying Repression in Xinjiang?". ChinaFile. Center on U.S.-China Relations at Asia Society. נבדק ב-4 ביוני 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  24. ^ Finley, Joanne (2020). "Why Scholars and Activists Increasingly Fear a Uyghur Genocide in Xinjiang". Journal of Genocide Research. 23 (3): 348–370. doi:10.1080/14623528.2020.1848109.
  25. ^ Kirby, Jen (25 בספטמבר 2020). "Concentration camps and forced labor: China's repression of the Uighurs, explained". Vox. It is the largest mass internment of an ethnic-religious minority group since World War II. {{cite news}}: (עזרה)
  26. ^ Rajagopalan, Megha; Killing, Alison; Buschek, Christo (27 באוגוסט 2020). "China Secretly Built A Vast New Infrastructure To Imprison Muslims". Buzzfeed News. China has established a sprawling system to detain and incarcerate hundreds of thousands of Uighurs, Kazakhs, and other Muslim minorities, in what is already the largest-scale detention of ethnic and religious minorities since World War II. {{cite news}}: (עזרה)
  27. ^ Niewenhuis, Lucas (24 בספטמבר 2020). "380 detention camps identified in Xinjiang, showing continued mass incarceration". SupChina. {{cite news}}: (עזרה)
  28. ^ Nebehay, Stephanie (14 במרץ 2019). "1.5 million Muslims could be detained in China's Xinjiang: academic". Reuters. נבדק ב-11 בינואר 2021. {{cite news}}: (עזרה)
  29. ^ "China Uighurs: One million held in political camps, UN told". BBC News. 10 באוגוסט 2018. נבדק ב-10 באוגוסט 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  30. ^ "U.N. says it has credible reports that China holds million Uighurs in secret camps". Reuters. 10 באוגוסט 2018. נבדק ב-10 באוגוסט 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  31. ^ Harris, Rachel (1 באוקטובר 2019). "Repression and Quiet Resistance in Xinjiang". Current History. 118 (810): 276–281. doi:10.1525/curh.2019.118.810.276. {{cite journal}}: (עזרה)
  32. ^ Shih, Gerry (18 במאי 2018). "China's mass indoctrination camps evoke Cultural Revolution". AP NEWS. נבדק ב-30 בדצמבר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  33. ^ Zenz, Adrian (16 ביולי 2019). "You Can't Force People to Assimilate. So Why Is China at It Again?". The New York Times. ISSN 0362-4331. נבדק ב-14 בינואר 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  34. ^ Puddington, Arch (8 במאי 2019). "Beijing's Persecution of the Uyghurs is a Modern Take on an Old Theme". The Diplomat. נבדק ב-14 בינואר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  35. ^ Enos, Olivia (7 ביוני 2019). "Responding to the Crisis in Xinjiang" (PDF). The Heritage Foundation. {{cite web}}: (עזרה)
  36. ^ "Joint Statement on Xinjiang at Third Committee" (PDF). unmeetings.org. 29 באוקטובר 2019. נבדק ב-13 באוגוסט 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  37. ^ "Joint Statement, Delivered by UK Rep to UN, on Xinjiang at the Third Committee Dialogue of the Committee for the Elimination of Racial Discrimination" (באנגלית אמריקאית). United States Mission to the United Nations. 2019-10-29. נבדק ב-2020-08-13.
  38. ^ "The "22 vs. 50" Diplomatic Split Between the West and China Over Xinjiang and Human Rights". Jamestown (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2020-08-12.
  39. ^ Graham-Harrison, Emma (2020-09-24). "China has built 380 internment camps in Xinjiang, study finds". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2020-09-25.
  40. ^ Basu, Zachary (8 באוקטובר 2020). "More countries join condemnation of China over Xinjiang abuses". נבדק ב-8 בדצמבר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=מתקני_הכליאה_בשינג%27יאנג&oldid=39532503"