סקשפהרוואר
| |||
 | |||
| מבט אווירי | |||
| מדינה |
 הונגריה | ||
|---|---|---|---|
| חבל | מרכז טרנסדנוביה | ||
| מחוז |
 פייר | ||
| נפה | נפת סקשפהרוואר | ||
| ראש העיר | ד"ר אנדרש צֶ'ר-פַּלקוביץ' | ||
| שפה רשמית |
הונגרית  | ||
| שטח | 170.89 קמ"ר | ||
| גובה | 118 מטרים | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיר | 96,024 (1 בינואר 2024) | ||
| ‑ צפיפות | 595.25 נפש לקמ"ר (2012) | ||
| קואורדינטות | 47°11′20″N 18°24′50″E / 47.18877°N 18.41384°E | ||
| אזור זמן | UTC +1 | ||
| http://www.szekesfehervar.hu | |||
  | |||
סקשפהרוואר (בהונגרית: Székesfehérvár, בגרמנית: Stuhlweißenburg, בלטינית: Alba Regia Regina) היא עיר בהונגריה, מעברו המערבי של נהר הדנובה באמצע הדרך בין בודפשט הבירה לאגם בלטון. היא משמשת גם כבירת מחוז פייר.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]העיר הנוכחית נוסדה בשנת 972 על ידי גזה, שליט הונגריה על ארבעה איים שבלטו מתוך ביצות שהיו באזור. אחד מהאיים האלה הוא מרכז העיר כיום. הוא גם בנה מצודת אבן קטנה ובתוכה את ארמון השליט וכנסייה. סקשפהרוואר מוזכרת לראשונה במסמך של הארכידיוקסיה של וספרם בשנת 1009 בשמה הרומאי "אלבה רגיה" (Alba Regia).
אישטוון הראשון, מלך הונגריה העניק ליישוב תואר של עיר והפך אותה לעירם של מלכי הונגריה. הוא החל בבניית הבזיליקה המלכותית, שנבנתה בשנים 1003 – 1038. 43 מלכים הוכתרו בעיר עד שנת 1526 ו-15 מהם גם קבורים בעיר - האחרון שבהם נקבר ב-1540.
במאה ה-11 הייתה העיר תחנת מעבר חשובה של הצליינים בדרכם לארץ הקודש. ב-1222, אנדראש השני, מלך הונגריה, פרסם את בולת הזהב (Aranybulla) שבה הוגדרו זכויות האצילים וחובות המלכים. מסמך זה היה הבסיס לחוקה של הונגריה עד ל-1848.
בפלישה המונגולית להונגריה, הכובשים לא יכלו להתקרב לעיר עקב הפשרת שלגים פתאומית שגרמה לשיטפון בביצות שמסביב, והעיר ניצלה.
תקופת ימי הביניים הייתה תקופת פריחה לעיר – נבנו מבני ציבור, כנסיות ובתי ספר. בעלי מלאכה וסוחרים שהתיישבו בעיר הביאו לפריחה גם בחיי הכלכלה של העיר. במאה ה-14 נבנתה מסביב לעיר חומה.
העות'מאנים כבשו את העיר ב-1543 והעיר הייתה תחת שלטון האימפריה העות'מאנית במשך 145 שנה עד 1688, פרט ל-1601, בה היא נכבשה חזרה לתקופה קצרה. בתקופת השלטון העות'מאני היו תנאי החיים בעיר קשים ורבים מתושביה נטשו אותה. רבים מבניני העיר נהרסו, כולל הבזיליקה המלכותית וארמון המלך. העות'מאנים בנו מסגדים בעיר והיא נראתה כעיר מוסלמית.
מתחילת המאה ה-18 החלה פריחה מחודשת של העיר. האוכלוסייה בה הייתה מעורבת ובנוסף להונגרים ולסרבים שגרו בה, הגיעו אליה גרמנים רבים ומוראבים. ב-1703 קיבלה העיר בחזרה את התואר של עיר מלכותית חופשית אך תפקידי עיר הבירה – שאותם מילאה בימי הביניים – הועברו לפרסבורג ולווינה על ידי השליטים מבית הבסבורג. החל מאמצע המאה ה-18 החלה תנופת בנייה - הוקמו מבני ציבור אזרחיים ודתיים רבים ומפוארים.
אף על פי שחלק ניכר מאוכלוסיית העיר הייתה דוברת גרמנית במקורה, גברה עם הזמן ההשפעה ההונגרית ובמהפכת 1848 תמכו רוב התושבים במורדים. לאחר דיכוי המהפכה על ידי הקיסר פרנץ יוזף, חלה האטה בהתפתחות העיר והיא הפכה לעיר שדה קטנה היושבת בצילה של בודפשט שהתפתחה בצעדי ענק. בין שתי מלחמות העולם, החלה שוב תנופת פיתוח עם הקמתם של מספר מפעלים גדולים בעיר. לאחר מלחמת העולם השנייה המשיכה מגמת התיעוש של העיר ואוכלוסיית העיר גדלה מכ-35,000 ב-1945 לכ-100,000 בסוף שנות ה-70.
תולדות היהודים
[עריכת קוד מקור | עריכה]כבר במאה ה-13 – בתקופת בלה הרביעי, מלך הונגריה – חיו יהודים בעיר. במאה ה-14 לקהילה היהודית במקום היה המעמד החשוב ביותר בממלכה ההונגרית וראשיה פעלו בענייני היהודים בכל הארץ עד לשנת 1406. במאות ה-16 וה-17 הקהילה המשיכה לפרוח כאשר ראשות הקהילה הייתה מורכבת בעיקר מיהודים עשירים שעזבו את בודה בתקופת ההכנות של צבא הקיסרות לקראת המצור של צבא האימפריה העות'מאנית. לאחר גירוש העות'מאנים מהעיר, עזבו אותה גם היהודים ובמשך תקופה ארוכה נאסר עליהם להתיישב בה.
הקיסר יוזף השני היה הראשון שהעניק רישיון ליהודי להתיישב בעיר כאשר ניתן ליהודי בשם חיים שטרן לפתוח מסעדה עבור הסוחרים היהודים שהגיעו לירידים. באספה הלאומית של 40–1839 יצא חוק המתיר התיישבות יהודים בערים המלכותיות החופשיות. בעקבות כך הגיעו כ-20 משפחות לעיר וב-1840 הוקמה קהילה יהודית שקיבלה הכרה רשמית ממועצת העיר. ב-1863 נוסדה קהילה אורתודוקסית נפרדת לאחר שחלק מחברי הקהילה לא ראו בעין יפה הכנסת שינויים בעלי אופי מודרני בסדרי הקהילה. שתי הקהילות – הנאולוגית הגדולה יותר והאורתודוקסית – בנו בתי כנסת ומוסדות חינוך נפרדים. ב-1880 מספר היהודים הגיע ל-2,689 נפשות, כ-10.5% מסך האוכלוסייה. ב-1941 מספר היהודים ירד ל-2,075, לאחר שרבים מהם עזבו לבודפשט הבירה. ברנאט גרוס היה בין הפעילים הבולטים בקהילה.
בתקופת מלחמת העולם השנייה, סקשפהרוואר הפכה למרכז תעבורה של עובדי כפייה. כ-12,000 יהודים מהעיר והסביבה הועסקו בעבודות כפייה בחוות שבסביבה ואחרים נשלחו לאוקראינה. במאי 1944 רוכזו כל היהודים בגטו ובאמצע יוני כ-3,000 יהודים מהעיר והסביבה נשלחו ברכבת לאושוויץ. עם סיום המלחמה, כ-250 ניצולים שחזרו לעיר הקימו מחדש את הקהילה[1].
נתונים דמוגרפיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]קבוצות אתניות[2][3]
[עריכת קוד מקור | עריכה]דתות[3]
[עריכת קוד מקור | עריכה]- קתולים – 54.4%
- קלויניסטים – 12.1%
- לותרנים – 1.9%
- אחרים – 1.2%
- אתאיסטים – 19.7%
- לא השיבו – 10.7%
השינויים באוכלוסייה בשנים 1870 – 2012
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערים תאומות
[עריכת קוד מקור | עריכה]ערים תאומות של סקשפהרוואר:[5]
אלבה יוליה, רומניה
ברמינגהאם, ארצות הברית
בלגואבגרד, בולגריה
באנסקה שטיאווניצה, סלובקיה
צ'נטו, איטליה
צ'אנגצ'ון, הרפובליקה העממית של סין
צ'ורלי (אנ'), בריטניה
קמי (אנ'), פינלנד
לוהנסק, אוקראינה
אופולה, פולין
שווביש גמינד (אנ'), גרמניה
זאדר, קרואטיה
איזמיט, טורקיה
ארדנט, מונגוליה- מיירקוראה צ'יוק (אנ'), רומניה
ספורט
[עריכת קוד מקור | עריכה]קבוצת הכדורגל וידאוטון פצ (Videoton FC) מליגת העל ההונגרית, וקבוצת הכדורסל אלבה פהרוואר מליגת העל ההונגרית בכדורסל, מייצגות את העיר סקשפהרוואר.
ילידי המקום
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יצחק יהודה (איגנאץ) גולדציהר (1850 – 1921) היה יהודי-הונגרי מאבות תורת המזרחנות, מזכיר הקהילה היהודית של פשט, פרופסור באוניברסיטה.
- קורנל לאנצוש במקור לוי (1893 – 1974) היה מתמטיקאי ופיזיקאי הונגרי-יהודי.
- אלמר ודאס במקור מוריץ וייס (1885 – 1970) היה גאולוג יהודי-הונגרי זוכה פרס קושוט פעמיים. חבר האקדמיה ההונגרית למדעים.
- ארנה ברטה במקור בראון (1878 – בודפשט, 6 באוקטובר 1956)[6] היה צייר וגרפיקאי יהודי-הונגרי.
- אוסקר פודור במקור פויכטמן (1876 – 1934) היה רופא יהודי-הונגרי יועץ בריאות מלכותי ראשי שמונה על ידי העוצר האדמירל מיקלוש הורטי.
- מיקשה הוואש במקור הלר (1861 – 1944) היה כלכלן פרופסור ב"אקדמיה ההונגרית למסחר" (אוניברסיטה) יהודי-הונגרי, שניספה בשואת יהודי הונגריה.
- ג'רג' הרנאדי (במקור הרץ, 1899 – 1958) היה משורר יהודי-הונגרי, סופר, עיתונאי, עורך עיתון, מתרגם ספרותי.
- בלה בושאני (במקור בוסקוביץ, 1858 – 1919) היה דוקטור לרפואה, רופא ספא, בעל תואר "יועץ מלכותי" יהודי-הונגרי.
- בלה גמרי (במקור פליישמן 1913 – 1974) היה דוקטור לרפואה (MD) יהודי-הונגרי, רופא אף אוזן גרון.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- סצ'ני בפנקס הקהילות הונגריה עמוד 408–411
- סאקאש-פאהארואר (שטולווייסנבורג), בתוך: שלמה שפיצר, קהילות הונגריה: הקהילות החרדיות בהונגריה - תש"ד, ירושלים: מכון ירושלים, תשס"ט, עמוד 296. (נתוני האוכלוסין בספר מבוססים על מפקד קהילות הונגריה של המועצה המרכזית של יהודי הונגריה שנערך בפקודת שלטונות הכיבוש הנאצי באביב 1944)
- אלכסנדרה לוזה, סקשפהרוואר, אנציקלופדיה של המחנות והגטאות (כרך III, עמ' 376–377), מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה והוצאת אוניברסיטת אינדיאנה, בלומינגטון ואינדיאנפוליס (באנגלית)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של סקשפהרוואר (בהונגרית)- לקסיקון יהודי הונגרי (Magyar Zidó Lexikon) בעריכת פטר אוּיוארי 1929, עמ' 834 (בהונגרית)
- מוזיאונים בסקשפהרוואר (באנגלית)
- זכור - ספר זיכרון לקהילות סקשפהרוור והסביבה, נערך על ידי ד"ר אליעזר אבן ובנימין רביד, באתר הספרייה הציבורית של ניו יורק
- סקשפהרוור (Székesfehérvár), באנציקלופדיה של הגטאות, באתר יד ושם
- סקשפהרוואר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
סקשפהרור (הונגריה), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ The Encyclopedia of Jewish Life Before and During the Holocaust: Seredina-Buda-Z edited by Shmuel Spector, Geoffrey Wigoder pp 1278-9
- ^ המפקד איפשר לכל נפקד להשתייך ליותר מלאום/קבוצה אתנית אחת. לכן סכום האחוזים יכול לעבור את ה-100%.
- ^ 1 2 3 A Detailed Gazetteer of the Republic of Hungary, 2012
- ^ אוכלוסייה היסטורית, 1870 - 2001, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ההונגרית KSH
- ^ רשימת ערים תאומות מעודכנת באתר העירייה (בהונגרית)
- ^ "Halotti bejegyzése a Budapest VIII. kerületi polgári halotti akv. 2090/1956. folyószáma alatt". נבדק ב-2019-12-01.
| דירוג | שם | מחוז | אוכלוסייה | דירוג | שם | מחוז | אוכלוסייה | ||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
 בודפשט  דברצן | |||||||||
| 1 | בודפשט | בודפשט | 1,752,286 | 11 | סולנוק | יאס-נאג'קון-סולנוק | 71,285 |  סגד  מישקולץ | |
| 2 | דברצן | היידו-ביהר | 201,432 | 12 | ארד | פשט | 68,211 | ||
| 3 | סגד | צ'ונגראד-צ'נאד | 160,766 | 13 | טטבאניה | קומארום-אסטרגום | 65,845 | ||
| 4 | מישקולץ | בורשוד-אבאוי-זמפלן | 154,521 | 14 | שופרון | גיור-מושון-שופרון | 62,671 | ||
| 5 | פץ' | באראניה | 142,873 | 15 | קאפושוואר | שומוג' | 61,441 | ||
| 6 | גיור | גיור-מושון-שופרון | 132,038 | 16 | וספרם | וספרם | 59,738 | ||
| 7 | נירג'האזה | סבולץ'-סטמאר-ברג | 116,799 | 17 | בקשצ'בה | בקש | 58,996 | ||
| 8 | קצ'קמט | באץ'-קישקון | 110,687 | 18 | זאלאגרסג | זאלה | 57,403 | ||
| 9 | סקשפהרוואר | פייר | 96,940 | 19 | אגר | הווש | 52,898 | ||
| 10 | סומבטהיי | ואש | 78,407 | 20 | נג'קניז'ה | זאלה | 46,649 | ||