עיצור

בבלשנות, בתת-תחומי הפונטיקה והפונולוגיה, עיצור הוא אחד משני סוגי ההגאים, הקיימים בכל שפה טבעית. העיצור הוא הגה, שביצועו כולל חסימה מלאה או חלקית של מעבר האוויר במערכת הקול. זאת בניגוד לתנועה, שהיא הגה שביצועו כמעט אינו כולל הפרעה למעבר האוויר.

בשפות רבות, העיצורים מהווים רוב ניכר של הפונמות בשפה, אם כי יש שפות שבהן מספר התנועות מתקרב למספרם של העיצורים.

הגדרה

פרק זה טעון שכתוב. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לשכתב אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

בבלשנות מקובלות הגדרות שונות למונח עיצור, שתי ההגדרות העיקריות מבוססות האחת על תחום הפונטיקה החיתוכית (פונטיקה ארטיקולוטורית) והאחרת על תחום הפונטיקה האקוסטית.

בפונטיקה חיתוכית, העוסקת בין היתר בחקר איברי הדיבור, והאופן שבו הם יוצרים את ההגאים, עיצור הוא הגה שבעת ביצועו יש מידה ניכרת של חסימה למעבר האוויר בין איברי הדיבור. לדוגמה, בביצוע המלה קַו [kav], כשהוגים את ה-k האוויר נעצר בווילון, וכשהוגים את ה-v האוויר נעצר בשפתיים, אבל כשהוגים את ה-a האוויר משתחרר החוצה תוך חיכוך מזערי. משום כך ה-k וה-v נחשבים עיצורים וה-a נחשבת תנועה.

מבחינה אקוסטית, עיצור הוא אחד מכמה סוגים של צלילים, שרובם מתאפיינים ב"רעש" שנוצר כתוצאה מערבול האוויר באמצעות איברי חלל הפה והגרון. לפי שתי ההגדרות אפשר למצוא הגאי ביניים, שהם ספק עיצור ספק תנועה, והדבר אמנם משתקף בשפות שונות שבהן הגבול בין עיצור לתנועה אינו חד.

מידת הסונורנטיות על פיה ניתן לדרג את העיצורים היא עוצמת הקול הנקבעת על־פי מידת התנודה של מיתרי הקול ומושפעת ממידת הקרבה שלהם שהיא מידת החסימה במעבר זרם האוויר בין איברי ההגייה בחלל הפה או הגרון. כאשר ישנה סתימה מלאה של חלל הפה או הגרון, חסימת מעבר האוויר מוחלטת ומקסימלית ולכן מיתרי הקול רפויים, עוצמת הקול נמוכה, מידת הסונורנטיות נמוכה-גבוהה והעיצורים סונורנטיים ובלתי־סותמים. והעיצורים הם בלתי־סונורנטיים וסותמים, אך כאשר יש סתימה חלקית של מעבר האוויר, החסימה של מעבר האוויר קטנה ומינימלית ולכן מיתרי הקול רוטטים, עוצמת הקול גבוהה, מידת הסונורנטיות הגרעין שבמרכז ההברה חייב להיות בלתי־סותם וסונורנטי ככל האפשר ולכן בדרך כלל הוא תנועה. בעברית, למשל, הוא יכול להיות רק תנועה, אך בשפות אחרות הוא עשוי להיות גם עיצור סונורנטי ובלתי־סותם, מכיוון שמידת הסונורנטיות שלו מעט פחות גבוהה מזו של התנועות וחסימת מעבר האוויר דומה להן - שהרי הן חסרות חסימת מעבר האוויר במקרים אלו יש סתירה בין ההגדרה הפונטית לפונולוגית. העיצורים והתנועות נמצאים על רצף אחד של הגאים, שמתחיל בעיצורים הסותמים והבלתי־סונורנטים ביותר, ממשיך דרך העיצורים הסותמים והסונורנטים חלקית, עובר דרך העיצורים הכמעט בלתי־סותמים ובלתי־סונורנטים, ממשיך אל העיצורים הבלתי־סותמים והסונורנטים ומסתיים בתנועות הבלתי־סותמות הסונורנטיות ביותר. ישנן שפות כעברית, שבהן ההבחנה בין עיצורים לתנועות חדה, ויש שפות כאנגלית, שבהן ההבחנה מעורפלת מעט ולעומתן שפות, כברברית שבהן ההבחנה מעורפלת ביותר. כאשר בשולי ההברה, לצדי הגרעין ממוקמים עיצורים בלתי־סונורנטיים סותמים, (למשל: /p t k/), הגרעין עשוי להיות תנועה אך גם עיצור סונורנטי בלתי־סותם, אך כאשר העיצורים הסונורנטיים הבלתי־סותמים (למשל: /l r m n/) ממוקמים בשולי ההברה, הגרעין עשוי להיות רק תנועה ולא עיצור. כגון במלה הצ'כית "krk" ההגה r שהוא עיצור סונורנטי ובלתי־סותם מהווה את מרכז ההברה ולכן הוא תנועה על־פי ההגדרה הפונולוגית הקובעת שהתנועה היא ההגה הנמצא במרכז ההברה, בגרעין, אך זהו עיצור על־פי הגדרתו הפונטית שקובעת שעיצור הוא הגה שבמהלך הגייתו מעבר זרם האוויר נחסם במידה מסוימת.

מאפייני עיצורים

ניתן לאפיין את העיצורים המגוונים על פי שישה גורמים שונים שמתארים את מאפייני הפקת העיצורים השונים בשפה וצלילם. הבדל באחד או יותר מגורמים אלה יוצר את ההבחנה בין העיצורים השונים, גם כאשר כל שאר הגורמים שלהם זהים, אולם יש שפות בהן שני עיצורים נתפסים כזהים אף על פי שישנו הבדל בין הגורמים שמאפיינים אותם, למשל העיצורים p, b שנבדלים בגורם הקוליות נשמעים זהים לרוב דוברי הערבית, אף על פי שהם עיצורים מובחנים ברוב השפות.

שלושת הגורמים העיקריים, הם: בסיס חיתוך, אופן חיתוך וקוליות.

יש שפות שבהן נדרשים שלושה גורמים נוספים כדי להגדיר את ההבחנה בין עיצורים שונים, שלושת הגורמים הנוספים, הם: מנגנון העירור, כיוון העירור ואנפוף.

שלושת הגורמים העיקריים

בסיס חיתוך

ערך מורחב – בסיס חיתוך

מערכת הנשימה העליונה: 1. חלל האף. 2. שפתיים. 3. שיניים. 4. חיך. המדרגה בין החיך לשיניים קרויה "מכתש". 5. חלל הפה. 6. וילון. הקצה האחורי של הווילון מכונה "ענבל". 7. לשון. הבלשנים מחלקים את הלשון לארבעה חלקים: החלק הקדמי שלה קרוי חוד, אחריו בא להב הלשון, אחריו מרכז הלשון ובסוף בסיס הלשון. 8. לוע. 9. קנה. 10. מכסה / תריס / אפיגלוטיס. 11. אזור סגר האפיגלוטיס. 12. שפתי הקול / מיתרי הקול / סדק הקול. 13. ושת.

בסיס החיתוך המכונה גם מוצא העיצורים הוא הנקודה בחלל הפה והגרון שבה נוצרת חסימה של מסלול זרימת האוויר על ידי איברי חלל הפה והגרון בעת הגיית העיצור וכך מופק צלילו. לכל עיצור ישנו בסיס חיתוך אחד, אך יש שפות הכוללות עיצורים המופקים בשני בסיסי חיתוך ובהם חסימת מסלול זרימת האוויר נוצרת בשתי נקודות בחלל הפה והגרון בו זמנית, בחלקם שני בסיסי החיתוך שווים במידת השפעתם ובחלקם האחר שבו לחסימת זרם האוויר באחד מבסיסי החיתוך יש פחות השפעה מאשר החסימה במקום החיתוך האחר, מכונה הראשון בסיס חיתוך משני והשני הוא ראשי.

החותך ומקום החיתוך הם שני מרכיביו של בסיס החיתוך:

1. החותך שמכונה גם איבר ההגייה הפעיל הוא החלק הנע שממוקם באזור התחתון של חלל הפה. השפה התחתונה, חזית הלשון (קצה הלשון או קדמת הלשון), גב הלשון, מכסה הקנה (אפיגלוטיס) הם החותכים מקדמת הפה אחורה.
2. מקום החיתוך שמכונה גם איבר ההגייה הסביל הוא החלק חסר התנועה שממוקם במעלה חלל הפה ושאליו נע החותך. השפה העליונה, השיניים העליונות, המכתש, בתר המכתש (האזור שבין המכתש לחך), החך (החך הקשה), הווילון (החך הרך), הענבל, הלוע הם מקומות החיתוך מקדמת הפה אחורה.

• סדק הקול הוא בסיס חיתוך הממוקם בגרון, מורכב בעצמו מחותך וממקום חיתוך ויש בו גם איבר הגייה פעיל וגם מסביל.

העיצורים השונים ממויינים לסוגים על פי בסיס החיתוך שלהם:

• קיצוני - מבוצע בגרון ובמעמקי חלל הפה.
  • סדקי - מבוצע בסדק הקול.
  • כיסוי-גרוני - מבוצע בין מכסה הגרון לגב הלוע.
  • לועי - מבוצע על ידי כיווץ הלוע.
• אחורי - מבוצע בחלק האחורי של חלל הפה.
  • וילוני - מבוצע בחך הרך המכונה גם וילון. הווילון הוא האיבר הסוגר את המעבר מהקנה אל האף בזמן האכילה.
  • ענבלי - מבוצע בענבל. הענבל הוא קצה הווילון.
  • חִכִּי - מבוצע בחך הקשה שהוא גג חלל הפה הפנימי. הסגירה נעשית באמצעות הלשון.
• קדמי - מבוצע בחלק הקדמי של חלל הפה.
  • מכתשי - מבוצע בין המכתש או סביבתו לבין קדמת הלשון, קצה הלשון או צד הלשון. בסיס החיתוך המכתשי הוא בחלקו בתר-מכתשי, מכתשי-חכי וכפוף.
  • שִנִּי - מבוצע בין השיניים העליונות והתחתונות או בין השיניים והלשון.
• שפתי - מבוצע באזור השפתיים.
  • שיני-שפתי - מבוצע בין השפה העליונה והשיניים התחתונות.
  • שפתי-שיני - מבוצע בין השפה התחתונה והשיניים העליונות.
  • לשוני-שפתי - מבוצע בין הלשון והשפה העליונה.
  • דו-שפתי - מבוצע בין שתי השפתיים.

אופן החיתוך

אופן החיתוך הוא מידת החסימה של מסלול זרימת האוויר שיכולה להיות מלאה או חלקית ונקבעת על-פי הקרבה בין איברי חלל הפה.

אופן החיתוך מאופיין בצדיות שמתארת את האזור בחלל הפה בו עובר זרם האוויר יחסית למצב הלשון. הצדיות יוצרת הבחנה בין שני מצבים בהם הלשון עשויה להימצא. כאשר ליד שם העיצור לא מצוין שהוא צדי, ניתן להסיק שהוא מרכזי.

1. מרכזי - זרם האוויר עובר מעל מרכז הלשון. רוב העיצורים הם מרכזיים.
2. צדי - צדי הלשון יורדים ומאפשרים את מעבר זרם האוויר מצדי הלשון.

קיימים מספר אופני החיתוך אפשריים להפקת העיצורים השונים:

• בלתי-סותם - מעבר האוויר במרווח שאין בו חסימה מוחלטת, אלא חלקית.
  • צדי - זרימת האוויר משני צדי הלשון.
  • חוכך - מעבר האוויר במרווח פתוח וצר בין החותך למקום החיתוך.
    • מחוכך - מעבר האוויר בין שני מקומות חיתוך נפרדים. לרוב עיצור סותם שמיד אחריו בא עיצור חוכך.
  • מקורב - מעבר האוויר במרווח רחב יחסית בין החותך למקום החיתוך. חיתוך מקורב הוא ברובו נזיל ובחלקו חצי תנועה.
• סותם - חסימה מלאה של מעבר האוויר בחלל הפה והגרון.
  • סותם - חסימה מוחלטת של מעבר האוויר שמשתחרר בבת אחת דרך הפה. נקרא גם סותם אוראלי.
  • אפי - חסימה מוחלטת של מעבר האוויר בחלל הפה תוך פתיחת הווילון, כך שהאוויר משתחרר כולו דרך האף. נקרא גם סותם נזאלי.
    • מאונפף - חסימה חלקית של מעבר האוויר בחלל הפה תוך פתיחת הווילון, כך שהאוויר משתחרר חלקו דרך הפה וחלקו דרך האף.
  • מקיש - מעבר האוויר בין החותך המושלך כנגד מקום החיתוך על ידי התכווצות שרירים יחידה.
  • רוטט - מעבר אוויר בין החותך למקום החיתוך תוך כדי מספר התכווצויות שרירים רצופות ומהירות.

קוליות

הקוליות היא עוצמת התנודה של מיתרי הקול המכונים גם שפתות הקול, הפועלות עצמאית מאיברי ההגייה שבחלל הפה כאשר זרם האוויר עובר ביניהם בעת ביצוע ההגה, לפני הגעתו לבסיס החיתוך והמרחק ביניהם. הבחנה זו קיימת רק לגבי העיצורים החוככים, המחוככים, ורוב הסותמים.

• קולי הוא עיצור שבעת הגייתו, שפתות הקול מתקרבות אחת לשנייה במידה המאפשרת לאוויר העובר דרכן להניד אותן באופן המספיק ליצירת הקול והן רוטטות.
• בלתי-קולי המכונה גם אטום הוא עיצור שבעת הגייתו, שפתות הקול מרוחקות זו מזו במידה שלא מאפשרת לאוויר העובר דרכן להניד אותן באופן המספיק ליצירת קול והן רפות. התנודות השונות האלו מוסיפות להגה המבוצע גוון מיוחד, שיש לו ערך מבחין שמבדיל בין שני עיצורים שונים. ניתן לחוש את רטיטת מיתרי הקול על ידי הנחת היד על פיקת הגרון בעת הגיית העיצורים הקוליים. למשל, העיצורים /f v/ מבוצעים באותו מקום חיתוך ובאותו אופן חיתוך, אולם [f] בלתי-קולי ואטום מכיוון ששפתות הקול אינן רוטטות בזמן ביצועו, ואילו [v] קולי מכיוון ששפתות הקול אכן רוטטות בזמן ביצועו.

גורמים נוספים

להפקת חלק מהצלילים בחלק מהשפות יש שימוש בגורמים נוספים.

מנגנון העירור

מנגנון העירור המכונה גם מנגנון זרימת האוויר הוא החלק שעל ידי תנועתו זרימת האוויר מווסתת אל מחוץ לו או לתוכו בעת ביצוע ההגה ויש הבחנה בין שלושה איברים המווסתים את זרם האוויר.

• במנגנון ריאתי תנועת הסרעפת מווסתת את זרימת האוויר.
  • עיצורים ריאתיים המהווים את רוב העיצורים בשפה מופקים על ידי מנגנון ריאתי מחוצן שבו הסרעפת עולה כלפי מעלה, מכווצת את הריאות והאוויר יוצא החוצה, הוא מנגנון ריאתי מהסוג היחיד שקיים בשפות הטבעיות וכל העיצורים בעברית מופקים במנגנון זה. לעיצורים אלו, יש אופני חיתוך רבים ושונים היכולים להיות בלתי-סותמים או סותמים.
• עיצורים לא-ריאתיים הם עיצורים סותמים המופקים בכל מנגנוני זרימת האוויר מלבד המנגנון הריאתי המחוצן. אופן החיתוך של כל עיצורים אלו הוא סותם.
  • מנגנון גרוני הוא מנגנון שבו זרימת האוויר מווסתת על ידי תנועת פיקת הגרון.
    • עיצורים מסודקים מופקים על ידי מנגנון גרוני מחוצן שבו פיקת הגרון נעה כלפי מעלה והאוויר ננשף החוצה מסדק הקול.
    • עיצורים מפונמים מופקים על ידי מנגנון גרוני מפונם שבו פיקת הגרון נעה כלפי מטה והאוויר נשאב פנימה אל סדק הקול.
  • מנגנון וילוני הוא מנגנון שבו זרימת האוויר מווסתת על ידי תנועת הווילון.
    • העיצורים המצוצים מופקים על ידי מנגנון וילוני מפונם שבו הווילון יורד כלפי מטה והאוויר נשאב פנימה אל חלל הפה דרך הווילון, הוא מנגנון וילוני מהסוג היחיד שקיים בשפות הטבעיות וכזה הוא למשל הצליל "צְצְצְ" המשמש בעברית מודרנית לשם נזיפה או שלילה.

כיוון העירור

כיוון העירור המכונה גם כיוון זרימת האוויר הוא נשיפת זרם האוויר כלפי חוץ או שאיפתו כלפי פנים, ויש בו הבחנה בין שני כיוונים שאליהם זורם האוויר:

• מחוצן הוא כיוון עירור שבו האיבר שמווסת את זרימת האוויר החוצה עולה כלפי מעלה כשהוא יוצר לחץ חיובי בחלל הפה וגורם לשחרור זרם האוויר החוצה בעת הגיית העיצור.
• מפונם הוא כיוון עירור שבו האיבר שמווסת את זרימת האוויר פנימה יורד כלפי מטה כשהוא יוצר לחץ שלילי בחלל הפה ושואב את האוויר אליו פנימה בעת הגיית העיצור.

אנפוף

אנפוף הוא מידת הזרימה של האוויר דרך האף בעת הגיית העיצור שנקבעת על-פי המידה שבה סוגר הווילון את מעבר האוויר לחלל האף. עיצורים המבוצעים דרך הפה, אך נוסף להם שחרור של חלק מהאוויר דרך האף בו זמנית לפה - הם עיצורים מאונפפים. לעומת זאת, כאשר עיצורים מבוצעים רק דרך האף, אופן החיתוך שלהם הוא אפי והם אינם מאונפפים. בעברית אין עיצורים, שמבוצעים בהוצאת אוויר, בו זמנית, מהפה ומהאף, אך בצרפתית, למשל, יש. בצרפתית N, שנכתב בלא אות ניקוד אחריו, מבוטא כעיצור מאנפף (להבדיל מ-N שאחריו תנועה. המילה non מדגימה את שני העיצורים האלו. ה-N הראשון שלה הוא אפי, כמו נ' בעברית, והשני מאונפף ואין לו עיצור מקביל בעברית).

לעלוע ונישוף

• עיצורים מלועלעים הם עיצורים הנחתכים בלוע בו זמנית לחיתוכם בבסיס חיתוך נוסף. למעשה, אפשר לראות בעיצורים אלו הגייה של הצליל המסורתי של האות ע' תוך כדי הגיית עיצור נוסף. הדרך לסמן עיצור מלועלע באלפבית הפונטי הבינלאומי היא רישום סימן שאלה מוקטן מימין לסימן העיצור הבסיסי [ˤ]. לדוגמה, [sˤ] הוא עיצור מעולעל, שבנוסף לעילעול נחתך כמו [s]. עיצור זה מסומן בערבית באות ص ובהגייה העברית המסורתית של יהודי תימן ועיראק הוא מסומן באות צ.
• עיצורים מנושפים הם עיצורים, ששחרור האוויר בהגייתם מודגש כאילו נהגתה מיד אחריהם [h] קלה. עיצורים אלו מסומנים ברישום האות h מוקטנת [ʰ] לימין סימנה הבסיסי של האות. לדוגמה, [tʰ] היא הגרסה המנושפת של [t]. עיצורים אלו מקובלים למשל בתאילנדית.

תכונות נוספות של עיצורים

מלבד ששת הגורמים הקובעים את גוון העיצור, יש לעיצורים מאפיינים משניים נוספים:

• משך הוא תכונה המתייחסת לאורך הגיית העיצור, תכונה זו יוצרת הבחנה בין עיצורים הנהגים במשך זמן קצר יחסית לבין עיצורים הנהגים במשך זמן ארוך יחסית. בעיצורים סותמים מתארך משך החזקת לחץ האוויר לפני שחרורו בעוד שבעיצורים בלתי-סותמים מתארך משך זמן שחרור האוויר. בעברית מסומנים עיצורים כאלה בדגש חזק.
• נַחציות היא תכונה בלשנית המבדילה בין זוגות עיצורים בשפות שמיות, למשל בעברית מקראית בין העיצורים ט-ת, ק-כ, צ-ס, הראשונים בכל זוג הם הנחציים. החוקרים חלוקים ביניהם באשר לאופן שבו בוצעה הנחציות במקור. היום היא מבוצעת בחלק מהשפות על ידי חיתוך משני בלוע, כמו בערבית, או על ידי הפקת העיצורים כמסודקים, כמו בשפות האתיופיות.

רישום העיצורים

מאחר שסך כמות העיצורים בכל שפות העולם גבוה באופן משמעותי מכמות האותיות המייצגות את העיצורים השונים בכל אחד מהאלפביתים הקיימים בעולם, פיתחו בלשנים מרחבי העולם מגוון שיטות לייצוג כל העיצורים הללו, והידוע ביותר מביניהן הוא האלפבית הפונטי הבינלאומי (IPA) בו לכל עיצור רק סימון אחד מסוים המייצג רק אותו.

בערך עיצורים מופיעה טבלה של כל סוגי העיצורים, כשבסיסי החיתוך מתוארים בעמודות ואופני החיתוך מתוארים בשורות. באופני החיתוך בהם קיימת הבחנה בין עיצור קולי לאטום - העיצור הקולי הוא הימני והאטום הוא השמאלי. במשבצות האפורות בטבלה מצויים שילובים של בסיס חיתוך עם אופן חיתוך שלא ניתנים להגייה מסיבות פיזיות. כמעט כל הצלילים הניתנים להפקה חסרי המגבלות הפיזיות נמצאים באיזושהי שפה מבין השפות הקיימות בעולם, אך לא לכל עיצור אפשרי להגייה יש סימן הייחודי לו, במקרה כזה נעשה שימוש בסימן הקרוב ביותר על ידי הוספת סימן דיאקריטי עליו. בטבלה זאת מופיעים רק עיצורים להם יש סימן ייחודי ובמשבצות הלבנות מצויים עיצורים חסרי סימן ייחודי משלהם.

העיצורים בעברית

באלפבית העברי ישנן 22 אותיות אשר כולן מייצגות עיצורים. אולם, חלק מהאותיות מייצגות שני עיצורים ועיצורים מסוימים מיוצגים על ידי יותר מאות אחת. מאפייניהם הפונטיים של עיצורים שונים שרובם קיימים גם בשפה העברית, בהגיות המקובלות בתקופתנו, מתוארים ומוצגים בטבלה הבאה באמצעות האלפבית העברי בנוסף לאלפבית הפונטי.

המאפיינים		קוליים			אטומים
בסיס החיתוך	אופן החיתוך	IPA	אות		IPA	אות
סדקי	סותם				ʔ	א	אל"ף
	חוכך	ɦ			h	ה	ה"א
לועי		ʕ	ע	עי"ן (מזרחית)	ħ	ח	חי"ת (מזרחית)
ענבלי		ʁ	ר	רי"ש	χ	ח, כ	חי"ת, כ"ף רפה
וילוני	סותם	g	ג	גימ"ל	k	כּ, ק	כ"ף דגושה, קו"ף
חכי	מקורב	j	י	יו"ד
בָּתַר-מכתשי	חוכך	ʒ	ז'	זי"ן גרושה	ʃ	שׁ	שי"ן ימנית
	מחוכך	ʤ	ג'	גימ"ל גרושה	ʧ	צ'	צד"י גרושה
מכתשי	סותם	d	ד	דל"ת	t	ט, ת	טי"ת, ת"ו
	חוכך	z	ז	זי"ן	s	ס, שׂ	סמ"ך, שי"ן שמאלית
	מחוכך	ʣ			ʦ	צ	צד"י
	אפי	n	נ	נו"ן
	מקורב צדי	l	ל	למ"ד
	רוטט	r	ר	רי"ש מתגלגלת
שיני	חוכך	ð	דֿ	דל"ת רפויה (בעברית לא מודרנית בלבד)	θ	תֿ	תי"ו רפויה (בעברית לא מודרנית בלבד)
שפתי-שיני		v	ב, ו	בי"ת רפה, וי"ו	f	פ	פ"א רפה
דו-שפתי	סותם	b	בּ	בי"ת דגושה	p	פּ	פּ"א דגושה
	אפי	m	מ	מ"ם

ראו גם

• רשימת עיצורים
• הגיית העברית
• אבולוציה של השפה
• הגה
• פונמה
• אלופון
• דקדוק עברי - מונחים

לקריאה נוספת

• אשר לאופר, יחידות 4–5: פונטיקה ופונולוגיה, בקורס מבוא לבלשנות, האוניברסיטה הפתוחה, תשנ"ב.

קישורים חיצוניים

• עיצור, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים

צלילי שפות העולם
עיצורים
בסיסי החיתוך	אופני החיתוך
דו-שפתיים - שפתיים-שיניים - שיניים-שפתיים - לשוניים-שפתיים שיניים - מכתשיים - בתר-מכתשיים - מכתשיים-חיכיים - כפופים חיכיים - וילוניים - ענבליים - סדקיים - כיסוי-גרוניים - לועיים בסיס חיתוך משני: מלועלעים - מוולנים - מחונככים - משופתתים	ריאתיים: אפיים - סותמים - חוככים - מקורבים מקישים - רוטטים - צידיים - מחוככים לא ריאתיים: מסודקים - מפונמים - מצוצים
תנועות
מיקום התנועות	גובה התנועות
אחוריות - כמעט-אחוריות - מרכזיות - כמעט-קדמיות - קדמיות	סגורות - כמעט-סגורות - חצי-סגורות - אמצעיות חצי-פתוחות - כמעט-פתוחות - פתוחות
ראו גם: אלפבית פונטי בינלאומי – פורמנט

אלפבית פונטי בין-לאומי