פורטל:גרמניה/ערך נבחר/אוסף

ערכים נבחרים

1	תפאורה משנת 1815 לזינגשפיל "חליל הקסם" מאת מוצרט האופרה הגרמנית הופיעה זמן קצר לאחר הולדת האופרה באיטליה. בשנת 1627 הלחין היינריך שיץ את המוזיקה לתרגום הגרמני ללברית של האופרה האיטלקית הראשונה "דפנה". במשך רוב המאה ה-17 והמאה ה-18 השתדלו כותבי האופרות הגרמניות, בלי הצלחה יתרה, להשתחרר מההשפעה האיטלקית, והמלחינים הגרמנים הטובים ביותר, כמו גאורג פרידריך הנדל וכריסטוף ויליבלד גלוק, העדיפו ליצור אופרות במסורת ה"אופרה סריה" האיטלקית. כמה מלחינים בתקופת הבארוק, כגון ריינהרדט קייזר, ניסו ליצור זרם אופראי גרמני נבדל שיתחרה בעליונות האיטלקית, אבל רק עם הופעתו של וולפגנג אמדאוס מוצרט החלה להסתמן מסורת בת-קיימא של אופרה רצינית בשפה הגרמנית. הוא נטל את הסוגה הפשוטה והעממית של הזינגשפיל והפך אותה לדבר מתוחכם ו"גבוה" יותר. לודוויג ואן בטהובן הלך בעקבותיו ב"פידליו", וקרל מריה פון ובר ביצירה "הקלע החופשי" ייסד צורת אופרה גרמנית ייחודית בהשפעת הרומנטיקה. את חידושיו של ובר נטל ריכרד וגנר, אחת הדמויות המשפיעות ביותר והשנויות במחלוקת בתולדות המוזיקה, לכיוונים חדשים ומהפכניים. לערך המלא	עריכה | תבנית | שיחה
2	סמלה של המפלגה הסוציאל-דמוקרטית של גרמניה המפלגה הסוציאל-דמוקרטית של גרמניה (מוכרת בראשי התיבות, הנהגים "אֵס פֵּה דֵה") היא המפלגה הוותיקה ביותר בגרמניה הפעילה עדיין כיום, ואחת הגדולות והוותיקות בעולם. בשנת 2003 ציינה 140 שנה לייסודה, כשבשורותיה יותר מ-600,000 חברים. מפלגה זו היא הגדולה ביותר בגרמניה. שורשי המפלגה בתנועת העבודה הגרמנית, ובעבר נטתה יותר לאידאולוגיה הסוציאליסטית, והיא עדיין חברה באינטרנציונל הסוציאליסטי. לערך המלא	עריכה | תבנית | שיחה
3	הקולנוע האקספרסיוניסטי הגרמני הינו זרם קולנועי אקספרסיוניסטי שנוצר בגרמניה בשנים שלאחר מלחמת העולם הראשונה, והביא לעולם יצירות כ"הקבינט של ד"ר קליגרי" (1919) ו"מטרופוליס" (1926). בזרם זה יצרו במאים כפרידריך וילהלם מורנאו ופריץ לאנג. על אף שתקופת הפריחה של הקולנוע האקספרסיוניסטי הגרמני הייתה קצרה ביותר (ראשון הסרטים, "הקבינט של ד"ר קליגרי" נוצר ב-1919, ו"מטרופוליס" נוצר ב-1926 ונחשב לאחד מאחרוני הסרטים בסוגה זו), הרי שהשפעת הקולנוע האקספרסיוניסטי הגרמני על הקולנוע העולמי הייתה גדולה. הדים לקולנוע זה נמצאו בסרטי אימה הוליוודיים משנות ה-30 ואילך, ולאחר מכן בסרטים בסגנון "הסרט האפל". קולנוע זה, שנכשל במשימה לפרוץ את גבולות הקולנוע האירופי האיכותי, ולהפוך לנחלת ההמונים בעולם כולו, הטביע את חותמו על הקולנוע האמריקני המסחרי, אם בדרך של השפעה עקיפה, ואם באופן ישיר לאחר שגדולי הבמאים והשחקנים הגרמנים כפריץ לאנג וקונרד ויידט נאלצו להגר מגרמניה עם עליית הנאציזם ולמצוא את פרנסתם בהוליווד, והחדירו לתעשייה האמריקנית תכנים וצורות השאובים מן המסורת האקספרסיוניסטית הגרמנית. לערך המלא	עריכה | תבנית | שיחה
4	אספרגוס לבן מוגש עם רוטב הולנדז, תפוחי אדמה ופטרוזיליה המטבח הגרמני הוא שם קיבוצי למספר מטבחים אזוריים הנפוצים באזורים שונים בגרמניה, שלהם כמה מאפיינים משותפים. לכל אזור בגרמניה המאכלים האופייניים לו, הנובעים מתנאים גאוגרפיים (כגון קרבה לים או להרים, או תנאי אקלים) והיסטוריים-חברתיים. האזורים השונים בגרמניה מושפעים מן המדינות הגובלות בהם. כך, מושפע המטבח בצפון גרמניה לא רק מן האקלים והקרבה לים, אלא גם מהמטבח ההולנדי ומהמטבח הסקנדינבי. בגרמניה המערבית (ובעיקר באזור חבל הריין), ניכרת השפעת המטבח הצרפתי. בדרומה של גרמניה, בעיקר בבוואריה ובשוואביה, קיימת השפעה הדדית עם המטבחים האוסטרי והשווייצרי. במזרח המדינה קיימת השפעה סלאבית, מן המטבחים הפולני והצ'כי, כמו גם השפעה של התנאים הכלכליים-היסטוריים בגרמניה המזרחית, שפיתחו מאכלי "צנע" אשר עדיין פופולריים בחלקים אלה של גרמניה. תושבי האזורים שהשתייכו לגרמניה לפני תום מלחמת העולם השנייה (שלזיה, פרוסיה המזרחית, דנציג וכדומה), היגרו ברובם לשטחים שנותרו בידי בעלות הברית המערביות וניסו להמשיך - במידות שונות של הצלחה - את המסורת של המטבח האזורי שאבד. לערך המלא	עריכה | תבנית | שיחה
5	ארמון סנסוסי הוא ארמון הקיץ לשעבר של המלך הפרוסי פרידריך הגדול, אשר נמצא בפוטסדאם שליד ברלין. סנסוסי נחשב לגרסה הגרמנית של ארמון ורסאי, אף שהוא בנוי בסגנון רוקוקו וקטן יותר לעומת מקבילו הצרפתי, שנבנה בסגנון הבארוק. הארמון ידוע בזכות המקדשים ומבני השטות המצויים בפארק שמסביבו. הארמון נבנה על ידי האדריכל הפרוסי גאורג ונצסלאוס פון קנובלסדורף בין השנים 1745 – 1747, על מנת לספק לפרידריך מקום מגורים פרטי שבו ינוח מהעומס שהיה מוטל עליו בארמון המלוכה שבברלין. מטרה זו הובעה באמצעות שמו של המקום, שפירושו בצרפתית היא "ללא דאגות". הארמון היה גם מקום מגוריו של המלך הפרוסי פרידריך וילהלם הרביעי במאה ה-19, והיה בשימוש עד נפילת בית הוהנצולרן ב-1918. לערך המלא	עריכה | תבנית | שיחה
6	קתדרלת קלן היא קתדרלה גותית רומית-קתולית בעיר קלן, המשמשת כמקום מושבו של הארכיבישוף של קלן. החל משנת 2006 היא נחשבת לאתר מורשת עולמית. הקתדרלה החולשת על קו הרקיע של קלן, נחשבת לסמלה של העיר, והיא אחד מהמבנים הידועים ביותר בגרמניה. הקתדרלה היא אחת הקתדרלות הגדולות והחשובות באירופה, הן בזכות האדריכלות שלה, הן בזכות גודלה והן בזכות האוצרות שהיא מכילה, "צלב גרו" ו"מקדש שלושת האמגושים" - שהפכו אותה לאתר צליינות חשוב. בית המקהלה של קתדרלת קלן (1248-1322) הוא יצירת מופת של סגנון גותי קורן ואילו הספינה הראשית והחזית המערבית המרשימה - עם צריחים מחודדים בגובה 157 מטר - הושלמו בתחייה הגותית במאה ה-19. בשנת 2007 הושלם נחנך אחד מן הויטראז'ים שבכנסייה, שעבר שיפוץ על ידי האמן הגרמני גרהרד ריכטר. לערך המלא	עריכה | תבנית | שיחה
7	ה"פסטשפילהאוס", התיאטרון שבו נערכות ההופעות, כפי שנראה בשנת 1900 פסטיבל ביירוית מתקיים מדי שנה בביירוית שבגרמניה, ומוקדש בעיקר לביצוע אופרות משל המלחין הגרמני בן המאה ה-19, ריכרד וגנר. וגנר עצמו הגה וקידם את רעיון הפסטיבל להצגת יצירותיו הוא, בייחוד את מחזור האופרות "טבעת הניבלונגים" המונומנטלי שלו ואת האופרה הדרמטית "פרסיפל". ההופעות נערכות בתיאטרון שתוכנן במיוחד לכך, ה"פסטשפילהאוס" (Festspielhaus). וגנר פיקח אישית על תכנון ובניית התיאטרון, שהוכנסו בו שכלולים וחידושי אדריכלות רבים כדי להכיל את תזמורות הענק שדרשה המוזיקה שלו, ובה בשעה לענות על חזונו הייחודי בכל הנוגע לבימוי יצירותיו. מאז פתיחתו, בשנת 1876, היווה פסטיבל ביירוית תופעה סוציולוגית-תרבותית יוצאת דופן. באירוע מוזיקלי ייחודי זה נכחו אורחים רמי מעלה: הקייזר וילהלם השני, דום פדרו השני, קיסר ברזיל, לודוויג השני, מלך בוואריה (שבא בחשאי, כנראה כדי להתחמק מפגישה עם הקייזר) וכן מלחינים ידועי-שם כמו אנטון ברוקנר, אדוורד גריג, פיוטר איליץ' צ'ייקובסקי ופרנץ ליסט. לערך המלא	עריכה | תבנית | שיחה
8	מרד המאג'י-מאג'י, הידוע לעיתים גם כמלחמת המאג'י-מאג'י, הוא התקוממות של עשרות שבטים וקבוצות אתניות במזרח אפריקה הגרמנית, בין שנת 1905 ל-1907, נגד השלטון הקולוניאלי הגרמני. הגרמנים דיכאו את המרד באכזריות במה שנחשב לטבח העם הראשון באפריקה. "מאג'י" בסווהילית פירושו "מים". מתחילת המרד ועד לסיומו ב-1907 אלפי אפריקאים נדונו למוות, עשרות אלפי לוחמים נפלו בשדות הקרב, מאות אלפי אזרחים נעקרו מבתיהם ושדות ויבולים הועלו באש. מספר הקורבנות כתוצאה ממעשי הדיכוי של המרד מוערך בכ-100 אלף עד 250 אלף. בטנזניה מציינים את מרד המאג'י מאג'י כאירוע לאומי חשוב ביותר. יוליוס ניררה, הנשיא הראשון של טנזניה העצמאית, כינה את המרד, בנאום שנשא בפני עצרת האו"ם ב-1965, "אירוע לאומי מכונן שסלל את הדרך לאחדות לאומית, והביא להקמת המדינה ב־1964". לערך המלא	עריכה | תבנית | שיחה
9	כריכת הספר "בֵּית בּוּדֶנבּרוֹק" הוא רומן רחב־יריעה מאת הסופר הגרמני תומאס מאן, אשר מגולל את קורותיהם של ארבעה דורות לבית בודנברוק – משפחה של סוחרים עשירים ורמי יחס בגרמניה של המאה ה-19‎. פרשת שקיעתה האיטית של המשפחה נהפכת בידיו של מאן לפרשת שקיעתו של עולם שלם – גסיסתה של הנפש האירופית, שדווקא משעה שהגיעה אל פסגות העידון הרוחני איבדה את רצון החיים. תומאס מאן, שהיה לאחד הסופרים החשובים ביותר של המאה ה-20, פרסם את "בית בודנברוק" בשנת 1901 בהיותו בן 26 בלבד. רומן זה, שהיה לראשון מבין ספריו, זיכה לימים את מאן בפרס נובל לספרות לשנת 1929 - 28 שנה לאחר כתיבתו. "בית בודנברוק", שהיה לרב המכר הגדול ביותר בתולדות הספרות הגרמנית, נחשב לאחרון הרומנים הקלאסיים, לאחד הספרים החשובים ביותר בתולדות הספרות הגרמנית, ונכלל ברשימת הספרים החשובים ביותר של כל הזמנים. לערך המלא	עריכה | תבנית | שיחה
10	יד זיכרון להנס וסופי שול, אנשי השושנה הלבנה, בצורת העלונים אותם פיזרו, המוצבת במקום בו פוזרו העלונים באוניברסיטת לודוויג מקסימיליאן במינכן ההתנגדות הגרמנית לנאציזם הקיפה יחידים וקבוצות בגרמניה הנאצית אשר התנגדו למשטרו של אדולף היטלר ולשלטון האימים של המפלגה הנאצית בין השנים 1933–1945. חלק מאנשי התנועה היו מעורבים בניסיונות להדיח את היטלר ותנועתו מהשלטון, ניסיונות שהגיעו לשיא בקשר העשרים ביולי, שבו ניסתה קבוצה מאורגנת, שהתבססה על אנשי צבא בכירים בוורמאכט, להתנקש בחיי היטלר, ולהחליף את שלטון המפלגה הנאצית בשלטון צבאי ואזרחי בראשו יעמדו הגנרל בדימוס לודוויג בק, וראש עירית לייפציג, קרל פרידריך גרדלר. כישלונו של הקשר הביא לגל מעצרים והוצאות להורג, אשר חיסל, למעשה, את ההתנגדות המאורגנת למשטרו של היטלר, עד לסוף ימי הרייך השלישי, כתשעה חודשים לאחר מכן. לערך המלא	עריכה | תבנית | שיחה
11	קולהאס משחרר את סוסיו, תדפיס מתוך הנובלה, 1885 מיכאל קוֹלהאס הוא שמה של נובלה ידועה פרי עטו של היינריך פון קלייסט, אשר פורסמה בשנת 1810. קטעים ראשונים מהנובלה פורסמו כבר במהדורת יוני 1808 של כתב העת של פון קלייסט, "פבוס". היצירה מבוססת על סיפור חייו של הנס קולהאזה, דמות היסטורית אמיתית מעברה של גרמניה, ונחשבת לפסגת יצירתו של פון קלייסט ולקלסיקה בספרות הגרמנית. הנובלה דנה באופן מורכב בנושאים כגון גבולות רדיפת הצדק, התמודדות הפרט אל מול שחיתות השלטון וקידוש האמצעים לטובת המטרה. היצירה עובדה לחמישה סרטים, הומחזה פעמים רבות ואף עובדה לקומיקס. לערך המלא	עריכה | תבנית | שיחה
12	ארבע הדרכים לייצג את האות ß בדפוס אנטיקווה ß היא ליגטורה של האות ſ (או s ארוכה) עם האות s או z, שהפכה לאות בפני עצמה בשפה הגרמנית. שמה הגרמני של האות הוא אֶסְצֶט או S חדה. בכתיב גרמני ניתן בתנאים מסוימים להחליף את האות ß בצירוף ss, וכך עושים תמיד כאשר האות אינה זמינה לשימוש (למשל במכונת כתיבה שהאות אינה מופיעה בה). לאות ß אין כתיב רישי, משום שהיא לעולם אינה מופיעה בתחילת המילה - בכך היא ייחודית בין כל האותיות בכתב הלטיני. בניגוד לאות S, שיש לה בגרמנית שלוש הגיות שונות (כמו סמ"ך, זי"ן או שי"ן בעברית), את האות ß הוגים תמיד כמו סמ"ך. לערך המלא	עריכה | תבנית | שיחה
13	קרב יוטלנד היה קרב ימי גדול, היחיד שהתחולל במלחמת העולם הראשונה. הקרב התנהל בין הצי הגרמני הקיסרי לבין הצי המלכותי הבריטי, והתרחש בים הצפוני, מצפון-מערב לחצי האי יוטלנד, ב-31 במאי 1916. היה זה הקרב הימי הגדול ביותר בעידן אוניות השטח (להבדיל מנושאות מטוסים וצוללות), ואחד מן הגדולים בהיסטוריה של הקרבות הימיים, הן מבחינת מספר כלי השיט שהשתתפו בו משני הצדדים, והן בקוטר ובעוצמת התותחים שהופעלו בו. הקרב הסתיים בניצחון טקטי לצי הגרמני, שהצליח לחמוק מן הצי הבריטי ולהסב לו אבדות כבדות יותר מאשר אלו שנגרמו לו; ואולם, ברמה האסטרטגית נכשלו הגרמנים, שלא הצליחו לפרוץ את המצור הבריטי. מצור זה נותר בתוקפו עד סוף המלחמה. קרב זה הוא מן הקרבות השנויים ביותר במחלוקת בהיסטוריה הצבאית. לערך המלא	עריכה | תבנית | שיחה
14	קרב מפרץ הלגולנד היה הקרב הימי הראשון בין הצי הגרמני הקיסרי והצי המלכותי הבריטי במלחמת העולם הראשונה. הקרב התחולל ב-28 באוגוסט 1914 במפרץ הלגולנד מול חופה הצפוני של גרמניה, ובו ניסו הבריטים ליירט את הפטרולים הגרמניים בים הצפוני. הבריטים תכננו להציב מארב למשחתות הגרמניות שסיירו דרך קבע באזור, באמצעות צוללות, משחתות וסיירות קלות. כוח נוסף של סיירות קלות חיפה ממרחק רב יותר, והכוח הבריטי כולו קיבל סיוע משייטת של סיירות מערכה שהמתינה במרחק. לערך המלא	עריכה | תבנית | שיחה
15	צוללת גרמנית מדגם UC-1 מערכת הצוללות במלחמת העולם הראשונה ‏‏הייתה מערכה צבאית ימית שהתחוללה במלחמת העולם הראשונה, בעיקר בין הקיסרות הגרמנית לאימפריה הבריטית. מטרת הצי הגרמני הייתה להטיל הסגר ימי על בריטניה, שהייתה תלויה במידה רבה בייבוא וכך למנוע את זרימת האספקה אליה, ואף להרעיב את תושביה ולמוטט את כלכלתה ואת צבאה. המערכה התנהלה ברובה סביב האיים הבריטיים ובאוקיינוס האטלנטי. לערך המלא	עריכה | תבנית | שיחה
16	טמפלרים במושבה וילהלמה טמפלרים הם חברי חברת המקדש, תנועה דתית פרוטסטנטית שנוסדה בדרום גרמניה באמצע המאה ה-19. מייסדה ואביה הרוחני של התנועה, כריסטוף הופמן, שאף להכשיר את הקרקע לקראת שיבתו השנייה של ישו ולקרב את הגאולה, לפי האמונה הנוצרית. לפי אמונתם של הטמפלרים, קירוב הגאולה יכול היה להתבצע רק באמצעות מגורים בארץ הקודש, שבה הם שאפו לקיים מודל של חיים אידיאליים באמצעות הקמת כפרים יצרניים. במהלך המחצית השנייה של המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 התיישבו מאות טמפלרים במושבות אחדות שהוקמו ברחבי ארץ ישראל, בהן עסקו בחקלאות, במלאכה ובמסחר. לערך המלא	עריכה | תבנית | שיחה
17	בוכנוואלד בוכנוואלד היה מחנה ריכוז בגרמניה הנאצית. היה זה אחד ממחנות הריכוז הגדולים בגרמניה, ואליו היו מסונפים כ־130 מחנות משנה. מחנה בוכנוואלד פעל החל משנת 1937, ועד שחרורו בידי צבא ארצות הברית ב-11 באפריל 1945. בתקופה זו עברו בו כ-250,000 בני אדם. ההערכה היא כי בבוכנוואלד נרצחו כ-70,000 בני אדם, כולל האסירים שנרצחו בצעדות מוות עם פינוי המחנה, ומבלי למנות שבויי מלחמה שנרצחו מיד עם הגיעם למחנה, ואת האסירים שנשלחו מבוכנוואלד למחנות השמדה שונים. לערך המלא	עריכה | תבנית | שיחה
18	הסכם השילומים (מכונה גם "הסכם לוקסמבורג") הוא הסכם שנחתם בין ישראל לגרמניה המערבית, על ידי שר החוץ משה שרת והקנצלר הגרמני קונראד אדנאואר, ב-10 בספטמבר 1952, ובמסגרתו העבירה גרמניה לישראל, בין השנים 1953 ל-1965, סכום של כ-3 מיליארד מרק גרמני כפיצוי על הסבל והנזק החומרי אשר נגרם ליהודים בתקופת השואה. כמו כן התחייבה ממשלת גרמניה המערבית להעניק רנטות לניצולי השואה. הרנטה היא תשלום חודשי קבוע לשם מימון ההוצאות הרפואיות להן נדרשים ניצולי השואה, כפיצוי על הסבל במחנות הריכוז וההשמדה, וכפיצוי על אובדן זכויות בסיסיות כגון הזכות ללימודים לניצולים שהיו ילדים וכדומה. גובה הפיצויים נקבע לפי קריטריונים שאמדו את מידת הנזק שנגרם לניצול השואה. חלק מהפיצויים על רכוש הקהילות היהודיות בגרמניה עצמה (בתי כנסת ומבני ציבור שהוחרמו) ניתן לקהילות שנותרו בגרמניה המערבית. לערך המלא	עריכה | תבנית | שיחה
19	"הקרנף", אלברכט דירר, 1515, חיתוך עץ, 24.8 × 31.7 ס"מ "קרנף" הוא חיתוך עץ שיצר צייר הרנסאנס הגרמני אלברכט דירר בשנת 1515. היצירה התבססה על תיאור כתוב ועל סקיצה של צייר אנונימי של קרנף הודי שהובא לליסבון בתחילת אותה שנה. דירר מעולם לא ראה קרנף זה, שהיה הקרנף הראשון שנראה באירופה מאז התקופה הרומית. בסוף 1515, שלח מנואל הראשון מלך פורטוגל את הקרנף כמתנה לאפיפיור ליאו העשירי, אך הקרנף טבע כשהאונייה שבה נשלח נטרפה סמוך לחופי איטליה בתחילת 1516. קרנף חי לא נראה מאז באירופה עד שנת 1579, כשהובא קרנף מהודו לחצרו של פליפה השני, מלך ספרד. לערך המלא	עריכה | תבנית | שיחה
20	התעמולה הנאצית הייתה מאפיין ייחודי של המפלגה הנאצית, ושל החיים ברייך השלישי. תעמולה זו הייתה חובקת כל. היא כללה שימוש באמצעים טכנולוגיים חדישים לזמנם - הרדיו והקולנוע, כמו גם בעצרות המונים, בדגלים ובסמלים, ליצירת שפה חזותית ורעיונית ייחודית לנאציזם, שמטרתה - השלטת אורח המחשבה הנציונל-סוציאליסטי על כל הכפופים למרות הרייך השלישי, בכל היבט של חייהם. התועמלנים הראשיים של המפלגה הנאצית היו אדולף היטלר, מנהיגה של המפלגה, ולאחר מכן פיהרר גרמניה, שהגה את הרעיונות הבסיסיים של התעמולה, שר התעמולה יוזף גבלס, שהיה בין המיישמים האדוקים והקנאים של תורתו של היטלר, ושמערכת התעמולה שיצר סייעה למפלגה הנאצית לעלות לשלטון, ולאחר מכן להחזיק בו, תוך חינוך ההמונים הגרמנים למטרות המפלגה, ובמידה פחותה בהרבה הנס פריטשה, שנדון על חלקו במשטר כנאשם במשפטי נירנברג וזוכה. לערך המלא	עריכה | תבנית | שיחה
21	ליד הוא שיר אמנותי (בדרך כלל כאשר מדובר על ליד הכוונה לשיר האמנותי הגרמני). לרוב מדובר על שיר הכתוב לקול ולפסנתר, אם כי נפוץ גם השיר לקול ולתזמורת, ויש החורגים אף משתי אפשרויות אלה. תחילתו של ז'אנר זה בתקופה הקלאסית (1800-1720) אך שיא פריחתו בתקופה הרומנטית במוזיקה (1900-1800). לערך המלא	עריכה | תבנית | שיחה
22	צוללת מפגיזה אוניית סוחר המערכה באוקיינוס האטלנטי היא כינוי למערכה ימית שהתחוללה במהלך מלחמת העולם השנייה בין צי הצוללות של הצי הגרמני ואוניות השטח שלו לבין ספינות האספקה שהפליגו בין קנדה וארצות הברית לממלכה המאוחדת. לאורך כל המערכה, שהייתה הארוכה ביותר במלחמת העולם השנייה, קובצו ספינות האספקה לשיירות בליווי אוניות מלחמה של קנדה, בריטניה, ומאוחר יותר של ארצות הברית. במהלך המערכה התחוללו למעלה ממאה קרבות בין שיירות וצוללות, וכאלף התנגשויות בין אוניות בודדות, על פני אלפי קילומטרים של אוקיינוס. היתרון הטקטי עבר מצד לצד, בעקבות התפתחויות טכנולוגיות בצבאות השונים, ובעקבות הכנסת כלי נשק ואוניות מסוגים חדשים. שיא המערכה התחולל מאמצע שנת 1940 ועד סוף 1943. במהלך תקופה זו החלה להסתמן נטייה בולטת לטובת בעלות הברית, והמצב לא השתנה עד תום המלחמה. על מערכה זו אמר וינסטון צ'רצ'יל: "הדבר היחיד שהפחיד אותי באמת במהלך המלחמה היה איום הצוללות". לערך המלא	עריכה | תבנית | שיחה
23	תומאס מאן, 1939 מוות בוונציה היא נובלה מאת הסופר הגרמני, חתן פרס נובל לספרות ומגדולי הסופרים במאה ה-20, תומאס מאן. הנובלה, המתארת את מסעו של הסופר הבדוי גוּ‏סטָ‏אב פוֹ‏ן אַ‏שֶׁ‏נבַּ‏‏אך לאיטליה ואת תשוקתו לנער בשם טַ‏אדְז'וּ‏, מבוססת על אירועים ביוגרפיים מחיי מאן ופורסמה לראשונה בשנת 1912. מוות בוונציה נחשבת ליצירת מופת בולטת שנהנתה מפופולריות רבה ולאחת מפסגות יצירתו של מאן. היצירה שנכתבה בצעירותו של מאן, לפני מלחמת העולם הראשונה והשנייה, חושפת את הקשר הסמוי והמסוכן בין האסתטיות והברבריות, זיקה שעשויה להביא את התרבות למצבים קיצוניים. אותה סגידה ליופי שאשנבאך מקדיש לה את חייו מדי יום ביומו ושהתגלגלה לאחר שמלאו לו חמישים בפרץ תשוקה הומוארוטית, הביאה אותו לסימאון מפני אסון הטבע המתרחש ולמותו שלו. לערך המלא	עריכה | תבנית | שיחה
24	מברק צימרמן המוצפן מברק צימרמן הוא מברק מוצפן שנשלח ב-16 בינואר 1917 על ידי שר החוץ של גרמניה, ארתור צימרמן, לשגריר גרמניה בארצות הברית, הרוזן יוהאן פון ברנשטורף. במברק הוסמך ברנשטורף להציע למקסיקו ברית עם גרמניה כנגד ארצות הברית, תמורת תמיכה כספית נדיבה והבנה מצד גרמניה שעל מקסיקו לכבוש מחדש את דרום-מערב ארצות הברית (המדינות טקסס, ניו מקסיקו ואריזונה), שטחים שהיו בעבר בריבונות מקסיקנית. יירוט המברק ופענוחו על ידי המודיעין הימי הבריטי הביאו להצטרפות ארצות הברית למדינות ההסכמה במלחמת העולם הראשונה. לערך המלא	עריכה | תבנית | שיחה
25	התמונה המבוימת של פגישת הרצל והקיסר מסעו של קיסר גרמניה וילהלם השני לארץ ישראל בחודשים אוקטובר-נובמבר 1898 היה נקודת ציון בולטת בתקופה העות'מאנית בארץ ישראל ובתולדות הציונות. במהלך המסע, שנמשך מ-11 באוקטובר עד 26 בנובמבר 1898, ביקר הקיסר בערים קונסטנטינופול, חיפה, יפו, ירושלים וביירות, שהשתייכו אז כולן לאימפריה העות'מאנית. וילהלם השני ביקש לחזק את יציבותו של השלטון העות'מאני, שנחלש בעקבות המשבר בבלקן בשנים 1878-1877, לתמוך במעמדה של הנצרות, ובמיוחד של הכנסייה הפרוטסטנטית, וכן לעודד את המתיישבים הנוצרים והיהודים בארץ ישראל, מעבר לפעילות דיפלומטית. לערך המלא	עריכה | תבנית | שיחה
26	המערכה על צרפת הוא השם שניתן לפלישתה של גרמניה הנאצית לצרפת ולארצות השפלה במלחמת העולם השנייה, שהחלה ב-10 במאי 1940, וארכה כחודש וחצי. המערכה הסתיימה בניצחון גרמני מוחץ. תורת הלוחמה הממוכנת החדישה, הבליצקריג, הביאה לתבוסה מכרעת של צבא צרפת, שנחשב לאחד החזקים בעולם, בתוך שישה שבועות. אל מול תורת הלחימה החדישה שיישמו הנאצים, העדיפו הצרפתים מגננה סטאטית, והתחפרו מאחורי קו מאז'ינו. מגננה זו נפרצה, על פי תוכנית שנקראה "איבחת מגל" שהביאה לכיתורו של עיקר הצבא הצרפתי וחיל המשלוח הבריטי על אדמת בלגיה, ולהשמדת מיטב הארמיות הצרפתיות. מה שהוביל לפינויו של חיל המשלוח הבריטי במבצע דינמו דרך דנקרק בחזרה אל בריטניה. מכאן הייתה קצרה הדרך אל כיבוש פריז, וכניעתה של הממשלה הצרפתית והקמת ממשלת צרפת של וישי. לערך המלא	עריכה | תבנית | שיחה
27	דגל גרמניה דגל גרמניה, טריקולור בצבעי שחור, אדום וזהב, הופיע לראשונה בראשית המאה ה-19 וצבר פופולריות במהלך מהפכת 1848. האספה הלאומית של פרנקפורט קצרת היומין (1848–1850) הציעה דגל זה כדגל גרמניה המאוחדת והדמוקרטית. עם הקמתה של רפובליקת ויימאר לאחר מלחמת העולם הראשונה אומץ הטריקולור כדגלה הלאומי של הרפובליקה. לאחר מלחמת העולם השנייה אומץ הדגל מחדש הן כדגל גרמניה המערבית והן של זו המזרחית. שני הדגלים היו זהים עד לשנת 1959 אז הוטען דגל גרמניה המזרחית בסמל המדינה. מאז איחוד גרמניה ב-3 באוקטובר 1990 נותר הטריקולור כדגל המדינה המאוחדת. לערך המלא	עריכה | תבנית | שיחה
28	היינריך היינה היינריך היינה (13 בדצמבר 1797 - 17 בפברואר 1856) היה משורר ופובליציסט גרמני, מגדולי השירה והספרות של גרמניה במאה ה-19. היינה שנולד כיהודי בדיסלדורף, החליט לעבור טבילה לנצרות פרוטסטנטית בגיל 28, אך הדבר לא סייע לו להתקבל בקרב הגרמנים כשווה. את 25 שנותיו האחרונות הוא בילה בפריז. היינה נחשב הן למשורר רומנטי והן למי שהפנה עורף לזרם ספרותי זה. הוא הפך את שפת היומיום לראויה לשירה, הפך את צורות הפיליטון ויומן המסע לצורת אמנות, והיקנה לשפה הגרמנית קלילות ואלגנטיות שטרם ידעה עד אז. כעיתונאי ביקורתי ומעורב פוליטית, מסאי, סאטיריקן ופולמוסן עורר הערצה וחשש גם יחד. הוא נמנה עם המשוררים הגרמנים שזכו למספר הגדול ביותר של תרגומים לשפות זרות. אחד ממשפטיו הידועים של היינריך היינה - "במקום בו שורפים ספרים ישרפו בני-אדם" - התממש בצורה מחרידה עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה. לערך המלא	עריכה | תבנית | שיחה
29	אלברט איינשטיין אלברט איינשטיין (14 במרץ 1879 -18 באפריל 1955), פיזיקאי יהודי יליד גרמניה, מגדולי המוחות המדעיים בכל הזמנים. איינשטיין נחשב לגדול התאורטיקנים לצד אייזק ניוטון, אבי המכניקה הקלאסית. שמו הפך למילה נרדפת לגאונות. איינשטיין זכה לפרסום ברבע הראשון של המאה ה־20 בזכות מאמריו בתורת היחסות, ששינתה את כל אשר היה ידוע עד אז על טיבם של הזמן, המרחב, המסה, התנועה וכוח המשיכה, יסודות מכניקת הקוונטים, מכניקה ססטיסטית ובהסברת האפקט הפוטואלקטרי (עליו קיבל פרס נובל ב־1921) ועוד. מלבד השפעתו העצומה והמהפכנית בתחומי המדע, הייתה לאיינשטיין גם תרומה מכריעה לשימוש שנעשה בנשק גרעיני, בזכות תמיכתו ביוזמה שקידמה את פיתוחו בארצות הברית. לערך המלא	עריכה | תבנית | שיחה
30	לודוויג מיס ון דר רוהה (בגרמנית: Ludwig Mies van der Rohe) ‏ (27 במרץ 1886 - 19 באוגוסט 1969), אדריכל ומעצב גרמני-אמריקאי, מאבות הסגנון המודרניסטי באדריכלות וממייסדי הסגנון הבינלאומי. בזכות הגותו התאורטית והמבנים שתכנן, נחשב לאחד האדריכלים המשפיעים ביותר של המאה ה-20. מיס היה אדריכל פעיל וחשוב מאוד בגרמניה עד מלחמת העולם השנייה, ואף היה מנהלו האחרון של בית ספר ה"באוהאוס", עד שנסגר על ידי הנאצים. עוד לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה היגר לשיקגו, והמשיך עד מותו להטביע את חותמו גם על האדריכלות בארצות הברית. לערך המלא	עריכה | תבנית | שיחה
31	מאן בפרינסטון בשנת 1939 תומאס מאן היה סופר ומסאי גרמני, חתן פרס נובל לספרות לשנת 1929, פרס גתה לשנת 1949, ופרס שילר לשנת 1955. מאן נודע בעיקר בנובלות וברומנים הריאליסטיים והאירוניים שלו, המספקים תובנות אנושיות אוניברסליות וחדירה עמוקה לתודעתו של האמן. מבחינה זו נחשב מאן לאחד הסופרים החשובים ביותר בתולדות הספרות הגרמנית בפרט, ובספרות העולמית בכלל‏‏. הרומן הראשון שלו, "בית בודנברוק", שנכתב בסוף המאה ה-19 ושזיכהו לימים בפרס נובל, נחשב בידי רבים לאחרון הספרים הקלאסיים. בנוסף, רומן האידאות הענקי שלו "הר הקסמים", שנחשב לרומן הגרמני החשוב ביותר במאה ה-20, היווה חידוש באמנות הרומן יחד עם יצירותיהם של ג'יימס ג'ויס ומרסל פרוסט. לערך המלא	עריכה | תבנית | שיחה
32	מגנוס הירשפלד (14 במאי 1868 - 14 במאי 1935), רופא וסקסולוג יהודי-גרמני, מחלוצי התנועה לזכויות ההומוסקסואלים. הירשפלד קרא להנהגת אמצעי מניעה והתבטא נגד רדיפת ההומוסקסואלים והלסביות בידי רשויות החוק. הירשפלד רצה להוכיח כי הומוסקסואליות היא תכונה מולדת וכך להביא ללגליזציה שלה. לשם כך הוא פיתח תאוריה על קיומו של מין שלישי בין הזכר והנקבה, הכולל את ההומוסקסואלים, הטרנסקסואלים והאינטרסקסואלים. חלקים נרחבים מעבודתו התבססו על מחקריהם של ריכרד פון קראפט אבינג וקארל היינריך אולריכס. לערך המלא	עריכה | תבנית | שיחה
33	קולביץ קתה קולוויץ (8 ביולי 1867 - 22 באפריל 1945), אמנית הדפסים, ציירת ופסלת גרמניה. יצירתה מביעה בביטוי אישי עז את סבלם של הפועלים וקשי היום בגרמניה בתקופת הרייך השני ובין מלחמות העולם. בעבודותיה ניכרת זיקתה לסוציאליזם ונשבה בהם רוח פציפיסטית. סגנון יצירתה האקספרסיוניסטי קירב אותה אל אמנים כגון אדוורד מונק ואחרים, אולם גם מנעה ממנה הצלחה ציבורית זמן רב. עם עליית הנאצים לשלטון ב-1933 נאלצה קולוויץ להתפטר מהאקדמיה ומתפקידה כראש "כיתת האמן". משנת 1936 לא הורשתה עוד להציג את תמונותיה והן הוסרו מהתערוכות והגלריות שבהן נתלו. היא "זכתה" שאמנותה תוכרז "דגנרטיבית" ואף נחקרה על ידי הגסטאפו בעקבות ראיון שנתנה לעיתון סובייטי. לערך המלא	עריכה | תבנית | שיחה
34	פרידריך וילהלם ויקטור אלברט מפרוסיה (27 בינואר 1859 – 4 ביוני 1941), הידוע בשמו המלכותי וילהלם השני, היה אחרון השליטים מבית הוהנצולרן ששימשו כקיסר גרמניה ומלך פרוסיה. וילהלם שלט בין השנים 1888–1918. בתקופה זו ניהל מדיניות חוץ תוקפנית, הוביל את גרמניה למלחמת העולם הראשונה, והתפטר לאחר שהסתיימה בהפסד גרמני. בתולדות עם ישראל וארץ ישראל ייזכר וילהלם כמי ששקל לסייע לבנימין זאב הרצל ולתנועה הציונית בתחילת דרכה, אך בסופו של דבר נמנע מכך, ובמסעו לארץ ישראל בשנת 1898 שהיה נקודת ציון בולטת בהיסטוריה של ארץ ישראל בתקופה העות'מאנית והותיר אחריו ציוני דרך רבים, מהם קיימים עד היום. לערך המלא	עריכה | תבנית | שיחה
35	וילהלם ריכרד וַגְנֵר (גרמנית: Richard Wagner;‏ 22 במאי 1813 – 13 בפברואר 1883) היה מלחין, תאורטיקן מוזיקה ומסאי גרמני, שתרומתו בעיקר בתחום האופרה. יצירתו של וגנר, בעיקר המאוחרת יותר, בולטת על המרקם המורכב שלה, והסגנון המוזיקלי שנחשב בדרך כלל לפסגת הזרם הרומנטי. בתור מוזיקאי גרמני מן השורה הראשונה, רשם וגנר לזכותו חלוציות מתקדמת בשפה המוזיקלית – עם יצירות מופת כטבעת הניבלונגים ואמני השירה מנירנברג. יצירותיו השפיעו רבות על גדולי הסופרים ההוגים והמשוררים, בהם תומאס מאן, שארל בודלר ופרידריך ניטשה. נודע באנטישמיות החריפה שלו, שבעטיה יצירותיו מוחרמות בישראל. לערך המלא	עריכה | תבנית | שיחה
36	חנה ארנדט (14 באוקטובר 1906, הנובר, הקיסרות הגרמנית – 4 בדצמבר 1975, ניו יורק) הייתה פובליציסטית והוגת דעות יהודייה ילידת גרמניה. לכתביה נודעה תרומה גדולה לפילוסופיה הפוליטית, אף שדחתה את השימוש במושג הזה, שכן סירבה להיקרא פילוסופית, והעדיפה לשייך את פרסומיה לתחומים של תאוריה פוליטית והיסטוריה של הרעיונות. בעקבות רדיפתם של היהודים בגרמניה הנאצית, היגרה מגרמניה. התאזרחה בארצות הברית בשנת 1951, ובה עבדה כעיתונאית ומרצה בקולג'. הגותה של ארנדט מייצגת את מושג הפלורליזם בתחום הפוליטי. לפי מושג זה, בין בני האדם קיים פוטנציאל לחירות ולשוויון, וחשוב לאמץ את נקודת המבט של הזולת. לפי הגותה, בהתארגנויות פוליטיות ראוי שישתתפו ברמה הקונקרטית ביותר אישים המסוגלים לכך ורוצים בכך. בשל תפיסה זו הייתה ארנדט ביקורתית ביחס לדמוקרטיה ייצוגית, והעדיפה צורות שלטון של מועצות או דמוקרטיה ישירה. לערך המלא	עריכה | תבנית | שיחה
37	הרשל פייבל גרינשפן (גרמנית: Herschel Feibel Grynszpan‏; 28 במרץ 1921, הנובר – 1945?), פליט יהודי שהתנקש בחיי דיפלומט גרמני נאצי בפריז, כ-10 חודשים לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה. התנקשות זו שימשה עילה לפרעות ביהודי גרמניה המכונות "ליל הבדולח". גרינשפן היה בן 17 בעת ביצוע ההתנקשות בארנסט פום ראט - פקיד זוטר של גרמניה הנאצית בפריז. גרינשפן הסגיר את עצמו לשלטונות צרפת, ומאוחר יותר הועבר לידי הגרמנים, שהעבירוהו בין מתקני כליאה שונים. גורלו לאחר ספטמבר 1944 אינו ידוע, אך למרות שמועות ששרד את המלחמה, ב-1960 הכריז רשמית בית המשפט המערב גרמני על מותו בידי הנאצים בספטמבר 1944 או כמה חודשים לאחר מכן. לערך המלא	עריכה | תבנית | שיחה
38	אריך פון מאנשטיין גנרל-פלדמרשל אריך פון מאנשטיין (1887–1973) היה קצין בכיר בוורמאכט ואחד מאדריכלי ניצחונותיו הגדולים בעת מלחמת העולם השנייה. מאנשטיין נודע בחשיבתו האסטרטגית, אשר היא שעמדה מאחורי תוכנית "אבחת מגל" שבה הכה הוורמאכט את צבאות בעלות הברית בצרפת בשנת 1940. בחזית הרוסית הגיע מאנשטיין להישגים אל מול הצבא האדום והיה אחד האחראים העיקריים לייצוב החזית לאחר התבוסה הגרמנית בקרב סטלינגרד בשנת 1943. בשנת 1944 סר חינו בעיני אדולף היטלר והוא פוטר מתפקידיו. לאחר המלחמה נדון מאנשטיין על ידי בית דין צבאי בריטי לעונש בן 18 שנות מאסר על מעורבותו בפשעי מלחמה. הוא שוחרר לאחר ארבע שנים בשל בריאות לקויה. לאחר מכן שירת כיועץ לממשלת מערב גרמניה, סייע להקים את הבונדסוור, ואף שימש כראש המטה הכללי של הבונדסוור בדרגת כבוד. לערך המלא	עריכה | תבנית | שיחה
39	ארתור שפנייר (17 בנובמבר 1889, מגדבורג – 30 במרץ 1944, ברגן-בלזן) היה ספרן וחוקר יהודי במדעי היהדות. נולד בגרמניה, למד לימודים קלאסיים באוניברסיטה של ברלין ולימודי יהדות ועברית בבית המדרש לחכמת ישראל בברלין, ושילב במחקריו שני תחומים אלה. במלחמת העולם הראשונה שירת בצבא הגרמני. בשנים 1919–1921 עסק במחקר באקדמיה לחכמת ישראל, ופרסם את פרי מחקרו בספר על התוספתא. באוקטובר 1921 החל לעבוד בספריית המדינה בברלין ובשנת 1926 התמנה למומחה ליהדות ולעברית במחלקת המזרח. לצד עבודתו בספרייה עסק במחקר, ופרסם מאמרים וספרים בתחומי התורה שבעל פה והמסורה. לערך המלא	עריכה | תבנית | שיחה
40	יום טוב ל. צונץ; ציור: מוריץ אופנהיים הרב דוקטור יום-טוב [לאופולד] לִיפְּמן צוּנְץ (גרמנית: Leopold Zunz;‏ (10 באוגוסט 1794 – 18 במרץ 1886) היה מלומד יהודי גרמני הנחשב לאבי תנועת "חכמת ישראל" או "מדעי היהדות", הניסיון שהתחיל להתגבש במאה ה-19 לחקור בכלים מדעיים את התרבות וההיסטוריה של היהדות והיהודים כחלק מהתרבות האנושית. בתחילת ימיו החזיק צונץ בעמדות רדיקליות לגבי הצורך בשינוי בהנהגות הדת והיה מקורב למבשרי היהדות הרפורמית. אך לבסוף התנגד למכונניה, אברהם גייגר ושמואל הולדהיים, בין היתר בגלל הערצתו לתלמוד וסלידתו משלטון הרבנים. הוא מיעט מלכתחילה לנסות להשפיע על יתר הציבור, ולבסוף נסוג מכל מעורבות בחיים הפומביים והתמקד אך ורק במחקר לערך המלא	עריכה | תבנית | שיחה
41	פרידריך השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה (26 בדצמבר 1194 - 13 בדצמבר 1250) לבית שטאופן (הוהנשטאופן) היה אחד השליטים הבולטים בימי הביניים, יוצא דופן בכל היבט ובכל קנה מידה לבני דורו. דמותו הייחודית נתונה במחלוקת הן בקרב בני דורו והן בקרב חוקרים והיסטוריונים מאז ועד היום. הוא ידוע כפטרון ותומך במדעים ובאמנויות, איש אשכולות, שהצליח לשלב בין המזרח המוסלמי והמערב הנוצרי. בני תקופתו כינו את פרידריך השני פלא העולם (לטינית: stupor mundi) תכונות אופי נוספות המתוארות בהדגשה הן עקשנותו, מזגו החם ובעיקר הצימאון לידע ודרך המחשבה הלא אורתודוקסית. בהיסטוריה של ארץ ישראל ידוע פרידריך השני כמי שעמד בראש מסע הצלב השישי, מסע צלב ללא קרבות, שבו חזרה ירושלים לשלטון הצלבנים בתום משא ומתן עם הסולטאן המצרי. לערך המלא	עריכה | תבנית | שיחה
42	טוכולסקי בפריז בשנת 1928 קוּרְט טוּכוֹלְסְקִי (בגרמנית: Kurt Tucholsky)‏ (9 בינואר 1890 - 21 בדצמבר 1935) עיתונאי, סאטיריקן וסופר יהודי גרמני. טוכולסקי היה ידוע גם בשמות העט קספר האוזר, פטר פנתר, תאובלד טיגר ואיגנץ ורובל. טוכולסקי נולד בברלין בירת הקיסרות הגרמנית בשנת 1890, ועבר בשנת 1924 לפריז, ובשנת 1930 לשוודיה. הוא היה אחד העיתונאים החשובים ביותר ברפובליקת ויימאר. טוכולסקי היה עיתונאי מחויב פוליטית, ושימש כעורך במשותף של השבועון בעל הנטיות השמאליות "די ולטביהנה" (Die Weltbühne). בעריכת השבועון הוכיח עצמו כמבקר חברתי במיטב המסורת של היינריך היינה. לערך המלא	עריכה | תבנית | שיחה
43	משה מנדלסון משה מנדלסון (י"ב באלול תפ"ט - ה' בשבט תקמ"ו, 6 בספטמבר 1729 - 4 בינואר 1786), פילוסוף והוגה דעות יהודי-גרמני, אבי תנועת ההשכלה היהודית. מנדלסון הוא הדמות המייצגת ביותר את ראשיתו של העידן המודרני בתולדות יהודי אירופה. במישור הגרמני הכללי השתלב מנדלסון בשיח הנאורות הגרמנית בת הזמן, פרסם ספרים ומאמרים שזכו להערכה ולתפוצה רבה, אך נאלץ להתמודד עם גילויים של חוסר סובלנות כלפי מוצאו היהודי. במישור היהודי הוציא מנדלסון לאור את כתב-העת העברי המודרני הראשון "קהלת מוסר", פרסם תרגום לגרמנית וביאור של חמשת חומשי תורה, וקיבץ סביבו חוג של תלמידים וממשיכי דרך, שמהם קמה תנועת ההשכלה היהודית. מנדלסון נתפס מאז ואילך כאבי תנועת ההשכלה, ודמותו ריכזה סביבה את ההתייחסות החיובית והשלילית לתנועה זו ולרעיונותיה. לערך המלא	עריכה | תבנית | שיחה
44	הרמן שטרוּק (6 במרץ 1876, ברלין - 11 בינואר 1944, חיפה), צייר ואמן הדפסים יהודי וציוני. מחשובי האמנים היהודים בגרמניה, שעלה לארץ ישראל בשנת 1922 והתיישב בחיפה. שטרוק נודע בחייו כמומחה בתחום ההדפס ואף שימש כמורה וכמדריך לרבים מן האמנים בגרמניה באותה עת. ספרו "אמנות התחריט" היווה מדריך בסיסי לתחום זה במשך שנים רבות. שטרוק הרבה ליצור הדפסים בהשראת מסעותיו בעולם ובהם תיאר בעיקר את הנוף. קבוצה גדולה של עבודות הוקדשה לתיאור נושאים יהודיים וציוניים. מבין יצירותיו בנושא זה התפרסם "דיוקן תיאודור הרצל" (1903), שהפך לאחד מן הדימויים הקאנונים של המנהיג הציוני בתחילת המאה ה-20. בנוסף, שימש שטרוק כפעיל ציוני במסגרת תנועת המזרחי, השתתף במספר כינוסים של הקונגרס הציוני העולמי, היה חבר הוועד הפועל הציוני וכיהן כחבר הדירקטוריון של הקרן הקיימת לישראל. לערך המלא	עריכה | תבנית | שיחה
45	שריונית בריטית נטושה על חוף דייפ לאחר כישלון הפשיטה הפשיטה על דייפ הייתה מבצע של בעלות הברית במהלך מלחמת העולם השנייה, שבו נעשה ניסיון לכבוש ולהחזיק את הנמל בעיר דייפ שבצפון צרפת, שהייתה אז כבושה בידי גרמניה הנאצית. במהלך המבצע, שהתרחש ב-19 באוגוסט 1942, נחתו למעלה מ-6,000 חיילים, רובם קנדים בחוף דייפ, כשהם מסתייעים בחיפוי ימי ואווירי של בריטניה וארצות הברית. מטרת המבצע הייתה מורכבת. היה זה ניסיון להראות כי ניתן לכבוש נמל בצפון צרפת ולהחזיק בו, על מנת לשמש כמקרה מבחן בתכנון "החזית השנייה" שקרמה עור וגידים רק כשנתיים לאחר מכן, במהלך הפלישה לנורמנדי. כן שם המבצע למטרה לקבל מידע מודיעיני וטכנולוגי, אם מחקירת שבויים, ואם מתפיסת מכשיר הרדאר הגרמני, שפעל בעיירה פורוויל הסמוכה. לערך המלא	עריכה | תבנית | שיחה

< בחזרה לפורטל