פורטל:רכבות/מאמר נבחר/אוסף
 תנועת רכבות הנוסעים החלה בהודו בשנת 1853. בשנת 1947, השנה שבה הוכרזה עצמאותה של הודו, היו בה ארבעים ושתיים מערכות נפרדות של מסילות ברזל. בשנת 1951 הולאמו כל רשתות הרכבות בהודו ליחידה מנהלית אחת והפכו לאחת מרשתות הרכבת הגדולות בעולם. "רכבות הודו" היא המעסיק האזרחי הגדול בעולם, עם למעלה ממיליון וחצי מועסקים. |
הרכבות במצרים היו הרכבות הראשונות ביבשת אפריקה. כבר בשנת 1851 החלה סלילת מסילות רכבת במצרים, והתפתחות הרכבת במדינה זו מלווה כמה מן האירועים הבולטים של התקופה.
בתקופת מלחמת העולם הראשונה, קהיר הייתה אחת משלוש הערים המרכזיות באימפריה הבריטית, לצד לונדון וניו דלהי. מצרים הייתה לנקודת כינוס מרכזית לכוחות הצבא הבריטי בשתי מערכות גדולות, האחת בדרדנלים והשנייה במערכה לכיבוש ארץ ישראל, והרכבת המצרית גויסה, רובה ככולה, למאמץ המלחמתי.
כאשר החלו הכוחות הבריטים להתקדם מזרחה בחצי האי סיני, בשלהי 1916, נסללה מסילת רכבת לאורך החוף הצפוני של חצי האי. המסילה יצאה מן העיר קנטרה, על גדת תעלת סואץ, והגיעה עד לעיר רפיח, שבינה ובין עזה עבר קו החזית בין הצבא העות'מאני לצבא הבריטי. לאחר שכבשו הכוחות הבריטים את עזה, הוארכה המסילה אל העיר, ולאחר שנכנסו לארץ ישראל, הגיעה המסילה עד לעיר לוד.
הרכבת התחתית של בודפשט היא אחת ממערכות הרכבת התחתית הראשונות בעולם. היא פועלת ברציפות משנת 1896 וקדמה לה רק הרכבת התחתית של לונדון. מערך הרכבת התחתית בבודפשט מורכב משלושה קווים שנפגשים בכיכר דאאק פרנץ שבמרכז פשט ואורכם הכולל מגיע לכ-32 קילומטרים.
המטרה המקורית של הקו הראשון, הצהוב, הייתה לספק אמצעי תחבורה נוח לפארק העירוני של בודפשט, וזאת על אף ששדרת אנדראשי שהובילה לפארק ממרכז העיר הייתה שדרה מודרנית ומתקדמת ביותר לפי מונחי המאה ה-19. עבודות ההקמה החלו בשנת 1894 ותוכננו להסתיים כעבור שנתיים, בשנת האלף לכיבוש הונגריה בידי המדיארים. 2,000 פועלים הקימו את הקו בשיטת חפור וכסה, והוא נחנך ב-2 במאי 1896 בידי הקיסר פרנץ יוזף.
TGV היא מערכת רכבות מהירות שפותחה בצרפת. הצלחת הקו הראשון של ה-TGV שנחנך בשנת 1981 בין פריז לליון הובילה לפיתוח מהיר של הרשת, וקווים חדשים נסללו לדרום המדינה, למערבה ולצפון-מזרחה. מדינות שכנות לצרפת שראו בהצלחת הרכבת המהירה, החלו אף הן לפתח רכבות מהירות דומות, כך בלגיה, איטליה ושווייץ. ה-TGV מחוברת לבלגיה, לגרמניה ולהולנד, באמצעות רשת רכבות ה-Thalys וקיים אף קשר עם הממלכה המאוחדת (אנגליה) ובלגיה דרך רכבות היורוסטאר (Eurostar).
רשת ה-TGV מחזיקה בשיא המהירות העולמי לרכבת על גלגלים ובשיא המהירות הממוצעת לרכבת נוסעים רגילה.
בנסיעות רגילות מהירות ה-TGV היא עד 320 קמ"ש בזכות מסילות המתוכננות במיוחד למהירות גבוהה. במסילות אלה אין עיקולים חדים. לרכבת ה-TGV מנועים חשמליים, צירי גלגלים בעלי משקל נמוך, עיצוב מיוחד של קרונות ומערכת איתות בתוך תא הניהוג, המייתרת את הצורך של נהג הרכבת לנסות ולהבחין בסימנורים לאורך המסילה. כל אלה נועדו לאפשר נסיעה במהירות גבוהה.
הכרמלית היא כלי התחבורה הציבורית התת-קרקעי היחיד בישראל. הקמתה של הכרמלית החלה במאי 1956 והסתיימה במרץ 1959. לכרמלית קו בודד ובו שש תחנות פעילות, והיא מחברת בין שלושה אזורים מרכזיים בעיר חיפה: העיר התחתית, שכונת הדר ומרכז הכרמל. לניהול הכרמלית נבחרה חברת "מפעלי תעבורה חיפה בע"מ".
אף כי אנשים רבים סבורים כי הכרמלית היא רכבת תחתית, היא למעשה פוניקולר (funicular), הנע על מסילה. בניגוד לרכבת, אין בקרונות הכרמלית מנוע, ומשקלם של הקרונות היורדים הוא הכוח העיקרי המניע את הקרונות העולים (מנועים בשתי תחנות הקצה תורמים אף הם כוח הנעה). פוניקולרים רבים פועלים בערים שונות בעולם, בעיקר מעל פני הקרקע – למשל, בבודפשט ובזגרב. בליון, באיסטנבול ובנאפולי פועלים פוניקולרים תת-קרקעיים, הדומים לכרמלית.
רכבת העמק הוא השם הנפוץ של שלוחת מסילת הרכבת החיג'אזית אשר נבנתה בתחילת המאה ה-20 וקישרה בין חיפה לצמח ומשם לדמשק בירת סוריה. השם "רכבת העמק" לא ניתן מעולם למסילה באופן רשמי אך היה בשימוש נרחב ביישוב היהודי בארץ ישראל. תהליך בנייתה של המסילה, אשר הייתה אחת ממסילות הברזל הראשונות בארץ ישראל, למן הגיית הרעיון הראשוני ועד לחנוכת הקו ארך כארבעים שנים.
בחודש ספטמבר שנת 1951 נעשה שימוש אחרון במסילת העמק לצורכי תמרון אימונים של צה"ל. מתוך הצי הקטן ששירת ברכבת העמק בשנותיה הראשונות של המדינה נותרו רק קרון בודד וקטר קיטור עתיק, המוצגים כיום במוזיאון הרכבת, הנמצא בתחנת המוצא של רכבת העמק בחיפה.
מסילת אדיס אבבה-ג'יבוטי היא מסילת רכבת המוליכה מנמלה של העיר ג'יבוטי, בירת ג'יבוטי, אל תחנת הרכבת באדיס אבבה, בירת אתיופיה. אורכה של המסילה הוא 784 קילומטרים, אך כיום נמצא בשימוש רק הקטע בין דירה דאווה ונמל ג'יבוטי, שאורכו 311 קילומטרים. לאורך הקו הונחה מסילה בודדת שרוחבה 1,000 מילימטרים, והיא מטפסת מגובה של שישה מטרים מעל פני הים בג'יבוטי, עד לגובה של 2,370 מטרים באדיס אבבה.
קו הרכבת נבנה בין השנים 1897-1917 בהון צרפתי, ונחנך ב-9 במאי 1917, במעמד קיסרית אתיופיה זאודיתו, שהשתתפה בנסיעת הרכבת הראשונה לג'יבוטי.
קו זה הוא קו הרכבת היחיד באתיופיה, וחשיבותו העיקרית הוא בכך שבהיותה מדינה ללא מוצא לים, הוא מאפשר לה גישה אל הנמל הימי שלחופי מפרץ עדן. בנוסף, מאז ניתוק יחסי המסחר בין אתיופיה ואריתריאה ב-1998, חדלה אתיופיה מלהשתמש בנמליהן של מאסאווה ואסאב, והיא נסמכת רק על נמלה של ג'יבוטי. אף שהקו מתפקד כיום, הוא במצב מיושן ומדורדר ועתידו אינו ברור.
פורטל:רכבות/מאמר נבחר/9