פרשת רמדיה
פרשת רמדיה הייתה סדרה של מקרי מוות ותחלואה חמורה בתינוקות, שהתרחשה בישראל עקב חסרונו של ויטמין B1 (תיאמין) בתרכובת צמחית של מזון לתינוקות, מתוצרת החברה הגרמנית הוּמָנָה (Humana) (גר'), אשר שווקה על ידי החברה הישראלית "רמדיה".
הפרשה נחשפה ב-7 בנובמבר 2003, בעקבות הפנייתם של תינוקות רבים לחדרי מיון בבתי חולים בישראל עם ליקויים בהתפתחות מערכת העצבים. לבסוף חמישה מהתינוקות נפטרו בשלבים שונים לחייהם ואחרים נפגעו בצורה חמורה.[1][2]
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]חברת "רמדיה" הוקמה בשנת 1963 בשם "רמדיה תעשייה פרמצבטית" ('Remedia' בלטינית: תרופה) על ידי ד"ר ליביו לנדס, שהיה רוקח מומחה לייצור תרופות, ואשתו הרופאה ד"ר אריקה לנדס. השניים עלו שנתיים קודם לכן לישראל מרומניה, והחליטו להקים מפעל לייצור תרופות ומזון לתינוקות (בעיקר דייסות) בראשון לציון.[3] המפעל זכה להצלחה, והחל להתמקד בעיקר בייצור מזון לתינוקות.[4] בשנת 1972 נפטר ליביו לנדס. אריקה המשיכה לנהל את המפעל, ובשנת 1974 מינתה למנכ"ל את משה מילר (שאשתו היא אחיינית של ליביו לנדס), שבהמשך הפך גם לבעל מניות. בשנת 1982 נהרג בתחילת מבצע שלום הגליל ד"ר סטפן לנדס, בנם היחיד של הזוג לנדס, שהיה רופא. אריקה לנדס נפטרה בשנת 1987 ובצוואתה הורישה למילר ולרעייתו את יתרת המניות במפעל.[5]
בסוף שנות ה-80 הופסק יצור התרופות בחברה, והיא השיקה מוצרים חדשים נוספים לתינוקות ומיצבה עצמה כחברה המציעה סל מוצרים ובהם דייסות, משקאות, ביסקוויטים ואביזרים תחת המותג "רמדיה".[5] בנוסף החלה לייצר מזון למבוגרים.[6] בשנת 1991 קיבלה רמדיה את הזיכיון לייצג בישראל את קונצרן המזון הבינלאומי "היינץ", בתחום המזון לתינוקות.[7] ההחלטה להתחיל לייבא את המוצרים התקבלה לאחר שהתחרות בענף גדלה, מותגים בינלאומיים נוספים נכנסו לשוק, דוגמת "גרבר" ו"ביצ'נט" (Beech-Nut), ועלות הייצור בישראל הייתה גבוהה.[8] בשנת 1992 החלה רמדיה לייבא תרכובות מזון לתינוקות מחברת "הוּמָנָה", חברת בת גרמנית של קונצרן היינץ. המוצר שווק בישראל תחת שם המותג של רמדיה.[9] בשנת 1995 התרחב הזיכיון של רמדיה גם למוצרי המכולת של היינץ, כדוגמת קטשופ, חרדל ומיונז, והיא שיווקה אותם באמצעות חברת בת חדשה בשם "פודליין".[10] בשנת 1999 רכשה היינץ 51% ממניות "רמדיה", תחת הסכם בו תרכוש את יתרת המניות תוך חמש שנים.[11] החברה החלה לפעול בשם "קבוצת היינץ רמדיה" והרחיבה את פעילותה בענף המזון בישראל, על ידי רכישה והפצה של מוצרים נוספים.[12]
בתחילת שנת 2003, השנה שבה נחשפה הפרשה, תרכובות המזון לתינוקות של רמדיה היו בעלות נתח השוק הגדול בישראל, על פני שתי המתחרות שלה: "מטרנה" של חברת מוצרי מעברות, ו"סימילאק" של תאגיד מעבדות אבוט.[13] באותה עת החלה הקבוצה לפעול תחת השם "היינץ ישראל", ובאוגוסט 2003 התמנה גידי לנדסברגר למנכ"ל הקבוצה.[14]
מקור החסר בוויטמין B1
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתחילת שנת 2003 פותחה אבקת "רמדיה סופר פורמולה צמחית", תרכובת מזון לתינוקות על בסיס חלבון סויה, בחברה הגרמנית הומנה, שייצרה את התרכובת עבור רמדיה. הפורמולה החדשה החליפה שני מוצרים קיימים תקינים של חברת רמדיה ("סויה 1" – לגילאים 0–6 חודשים, ו-"סויה 2" – לגילאים 6–12 חודשים).
במהלך הייצור של הפורמולה החדשה החליטו בחברת הומנה להפסיק להכניס לתערובת ויטמין B1, בניגוד לתקנים ולאמנות מחייבים, מתוך הנחה שיש מספיק ויטמין B1 בסויה הטבעית. חברת הומנה הודיעה על כך בדואר אלקטרוני לחברת רמדיה, שלא ייחסה חשיבות לנושא.
ב-21 במרץ 2003 נדגם המוצר מפס הייצור לבדיקת ערכיו התזונתיים במעבדת "לופה". בקרת איכות זו הייתה אמורה להצביע על ערכי התיאמין השגויים, אך המעבדה לא הצליחה לתת תשובה בנוגע לכמויות B1 במוצר. אף על פי שלא הייתה תשובת מעבדה לבדיקה, שלחה חברת הומנה את המוצר לישראל.
לטענת הומנה, במהלך בדיקת הערך התזונתי של המוצר הישן, נפלה שגיאה בפענוח ריכוז הוויטמין B1 (תיאמין) במוצר. הערך שהתקבל בחישוב השגוי היה גבוה מהקצובה היומית המומלצת לפעוטות, כך שלא הוסף תיאמין למוצר החדש. בפועל, ריכוז התיאמין במוצר החדש היה נמוך בהרבה מהקצובה היומית המומלצת. לפי התביעה שהוגשה בהמשך, בהומנה היו אמורים לדעת כי בחלבון סויה מבודד אין מספיק ויטמין B1 להכנת מזון תינוקות, היות שהפורמולה מכילה חומרים רבים נוספים ולא רק חלבון סויה מבודד. בסויה קיים ויטמין B1 בריכוז מסוים, אך כאשר מכינים אבקה לתינוקות ומערבבים את הסויה עם חומרים רבים אחרים, ריכוז הוויטמין יורד נוכח הנפח שגדל.
לטענת חברת הומנה, בדיקה זו לא הושלמה בשל תקלה בתהליך הייצור, והשגיאה לא אותרה.[15]
חשיפת החסר בוויטמין B1
[עריכת קוד מקור | עריכה]בחודש שקדם לחשיפת המחסור בוויטמין B1, אושפזו כמה פעוטות בשל תסמינים נירולוגיים כגון אפתיה ופרכוסים, ניסטגמוס, שלא הצביעו על תחלואה מסוימת. עקב הפיזור ברחבי ישראל לא בלט המכנה המשותף בין הפעוטות. ב-5 בנובמבר 2003, שכבו במחלקת טיפול נמרץ ילדים בבית החולים שניידר ארבעה תינוקות מונשמים שהראו תסמינים דומים, אך הגורם לתחלואה לא נמצא. בירור עם הורי התינוקות העלה כי כולם ניזונו מ"סופר פורמולה צמחית" של חברת רמדיה, ובית החולים הודיע על כך למשרד הבריאות.
פרוץ הפרשה
[עריכת קוד מקור | עריכה]משרד הבריאות חקר את ההורים, וב-7 בנובמבר 2003 (ליל שבת) פרסם הודעה בתקשורת שלא לתת מהתמ"ל הפגום. בציבור הדתי המקפיד על שמירת שבת, פסקו הרבנים שמותר להתקשר למשתמשים במוצר כדי להזהירם. רכבי ההצלה של הארגון זק"א נסעו בהוראת הרבנים ברחובות השכונות החרדיות והודיעו ברמקולים על ההנחיה להפסיק להאכיל תינוקות במוצר וללכת לספר לכל מי שאולי לא שמע. ברחבי בני ברק נפתחו בצעד נדיר כמה מחנויות המזון בשבת, כדי לאפשר להורים להשיג מייד תמ"ל מסוג אחר. הורים שהבחינו בתסמינים אצל ילדיהם הוזמנו להיבדק בתחנות טיפת חלב. הסיבה לבעיה בפורמולה עוד לא התבררה, והחל איסוף מידע על קבוצת תינוקות גדולה יחסית כדי לקבל תמונה ברורה יותר.
באותו היום אושפז פעוט במחלקת הילדים בבית החולים דנה במרכז הרפואי תל אביב, בשל תסמינים נירולוגיים. ד"ר אביבה פתאל וצוות הנירולוגים לילדים אבחנו שהתסמינים מתאימים למחסור בוויטמין B1. ד"ר פתאל הזריקה לפעוט את הוויטמין ומצבו השתפר מאוד.[16] לאחר שנתגלה שגם פעוט זה ניזון מהפורמולה הצמחית, העלתה ד"ר פתאל השערה כי מקורו של החסר בוויטמין קשור לפורמולה, והודיעה על כך למשרד הבריאות.[17] בבדיקות שהזמין משרד הבריאות לאחר מכן נמצא כי שיעור הוויטמין במוצר אכן נמוך מהדרוש להתפתחות תקינה של מערכת העצבים בפעוטות.
חקירת הפרשה
[עריכת קוד מקור | עריכה]חברת הומנה מסרה למשרד הבריאות ב-10 בנובמבר 2003, מידע שהסתמך על ביקורת חיצונית שהזמינה החברה ממכון בלתי תלוי. כעבור שבוע הודיע אלברט גרוסה פריי, מנהל משותף של חברת הומנה, על פיטורם של ארבעה בכירים בחברה: האחראים על מחלקת פיתוח מוצרי החברה, והאחראים על מעבדות החברה ועל בקרת האיכות של המוצרים.[18]
במישור המשפטי התנהלו בישראל שני הליכים שונים:
- הליך אזרחי – רופא שהוזמן על ידי חברת רמדיה, פרופ' אברהם שטינברג, בדק את התינוקות ומצא כי סימני הפגיעה מתאימים לחוסר בוויטמין B1. החברות רמדיה, הומנה והיינץ שילמו פיצויים למשפחות שהסכימו לקבל את סכום הפיצוי המוצע. עם משפחות אחרות שלא הסכימו לסכום המוצע, התנהל הליך אזרחי בבית המשפט. בבית המשפט הגרמני נמצאה הומנה אחראית חלקית, והוטל עליה לפצות את הורי התינוקות הפגועים.[19]
- הליך פלילי – פרקליטות המדינה העמידה לדין עובדים בחברת רמדיה ובמשרד הבריאות. המשפט הפלילי החל באוקטובר 2009 בבית משפט השלום בפתח תקווה. במקביל, הפרקליטות לא פעלה להעמדה לדין של הגורמים הגרמניים המעורבים בתקלה. ארבעה עובדים בהומאנה, ד"ר אקרט, מנהל פורמולות המזון בהומאנה, ד"ר אלברכט, מנהלת מחלקת פיתוח מוצרים בחברה, ד"ר יינטס, אחראי תחום אבטחת איכות וד"ר פון-ויזה, אחראי על ניהול האיכות בהומאנה הועמדו לדין בגרמניה באשמת התרשלות. לאחר שיתוף פעולה מוגבל מצד הפרקליטות בישראל הם הורשעו לאחר הסדר טיעון ונקנסו.[20]
מממצאי החקירה עלה כי הפורמולה ששווקה לא הכילה כלל את הוויטמין החיוני, שהיעדרו גורם למחלת בריברי, והוא הכרחי להתפתחות מערכת העצבים בתינוקות. כיוון שתינוקות ניזונים בדרך-כלל רק מתרכובת מזון אחת, לא קיבלו התינוקות שניזונו מתרכובת הסויה של רמדיה, ויטמין B1 בכמות מספקת, ועקב כך חלו.
רמדיה האשימה את חברת הומנה הגרמנית, שיצרה את תחליף החלב עבור רמדיה, כי הפחיתה בכמות הוויטמין בלי ליידע אותה, אך בספטמבר 2006 הודיעה פרקליטות המדינה על כוונה להגיש תביעה על גרימת מוות ברשלנות נגד גורמים בכירים בחברה.[21] בפברואר 2013 הרשיע בית המשפט את טכנולוג המזון של החברה, פרדריק בלק, בגרימת מוות ברשלנות. מנכ"ל רמדיה, גדעון לנדסברגר, זוכה ממרבית האישומים אך הורשע בעבירה על פי חוק התקנים. משה מילר, דירקטור בחברה זוכה מכל העבירות שבהן הואשם.[22] לאחר מתן הכרעת הדין ערערה המדינה לבית המשפט המחוזי בלוד על זיכויו של מנכ"ל החברה ומנגד, טכנולוג המזון, פרידריק בלק, ערער אף הוא על הרשעתו. לאחר הסדר טיעון הורשע לנדסברגר בגרימת מעשה העלול להפיץ מחלה ונידון ל-400 שעות שירות לתועלת הציבור ועונשו של בלק הופחת ל-15 חודשי מאסר.[23]
הוגשה גם תביעה נגד עובדים במשרד הבריאות, שהיו מופקדים על בדיקת מרכיבי המזון, ואף אישרו את הכנסתה ושיווקה של הפורמולה החדשה. בהסדר טיעון שנחתם ביוני 2011 הודו הנאשמים במעשה העשוי להפיץ מחלה ברשלנות, אך לא הורשעו בפלילים, ונגזרו עליהם עונשים של שירות לתועלת הציבור.[24]
הפגיעה בילדים
[עריכת קוד מקור | עריכה]חמישה נפגעים נפטרו כתוצאה מההזנה ברמדיה צמחית ואחרים נפגעו בצורה חמורה.[1][25] שלושה נפגעים נפטרו בינקותם כתוצאה מחולי שריר הלב, ענבר שובע שקעה למצב וגטטיבי ולבסוף הלכה לעולמה בשנת 2010 בגיל 7[1] ונועה חייבי, שנפגעה באופן חמור ביותר מההזנה ברמדיה צמחית, הלכה לעולמה בגיל 15 ב-4 בספטמבר 2018.[2] שבעה נפגעים סבלו מפיגור שכלי ובעיות תנועתיות, שבעה נפגעים סבלו מאפילפסיה קשה, שניים מגבנון עם עקמת ונפגע אחד מחסם הולכה מלא של הקוצב המשני.[26][27]
בשנת 2009 פרסמה ד"ר פתאל מחקר שממנו עולה כי ילדים שסבלו בעבר במחסור בוויטמין B1 משום שנזונו מרמדיה צמחית, עלולים לסבול מעיכובים בהתפתחות המוטורית.[28] קשיים כגון גמגום, לקות שמיעה וכאבים בגפיים עלו בקרב ילדים שניזונו מהפורמולה זמן מועט יחסית וסבלו בינקותם מתסמינים קלים יחסית.[29]
במחקרים נוספים שנערכו לאורך השנים, נמצא כי כ-80% מ"ילדי רמדיה" סובלים מלקות שפתית, ו-50% סובלים מהפרעה בהתפתחות המוטורית.[30] מתוך 12 התינוקות שנפגעו באורח הקשה ביותר, רק אחת מבטאת כיום התפתחות תקינה, בעוד האחרים סובלים מקשיים משמעותיים ובהם פיגור שכלי, אפילפסיה, פגיעות בעמוד השדרה ובגזע המוח, ופגיעות קשות במוטוריקה. במחקר אחר נמצא כי מתוך 61 ילדים שנבדקו, בקרב 59 ילדים נמצאו בעיות בהתפתחות השפה, אך אצל רובם לא ניכרת פגיעה באינטליגנציה.[31][32] מחקר השוואתי יחיד שהתפרסם בשנת 2012 השווה 216 פעוטות בני 3–5 שצרכו בינקותם את התרכובת הצמחית הפגומה של רמדיה, לקבוצה דומה שצרכה תרכובת צמחית ראויה למאכל, ומצא בשתי הקבוצות שיעור מוגבר דומה של הפרעות קשב, ריכוז והיפראקטיביות.[33] החוקרים שיערו כי חלק מהפעוטות הועברו לתזונה צמחית בשל קשיי התנהגות שהפגינו בינקותם, ובכך נוצרה קשר סיבתי הפוך בו הפרעות התנהגות הובילו לתזונה צמחית ולא להפך.[34]
גורל חברת "רמדיה" לאחר הפרשה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מיד עם היוודע חשיפת הפרשה הפסיקו הצרכנים בישראל כמעט לחלוטין לקנות את כל מוצרי "רמדיה".[35] שלושה ימים לאחר תחילת הפרשה הודיע תאגיד "היינץ" כי הוא לא צפוי לממש אופציה לרכישת יתרת מניות קבוצת "רמדיה", אופציה שניתנה לו ב-1999 עם רכישת השליטה בחברה.[36] בהיינץ העריכו כי סיכוייו של מותג "רמדיה" לשרוד את המשבר קלושים, והחליטו להתרכז בפעילויות האחרות שלו בישראל.[37][38]
אולם עם התמשכות הפרשה, והחשיפה כי חברת הבת של "היינץ" הייתה האחראית העיקרית לייצור המוצרים הפגומים, התקבלה החלטה אסטרטגית של החברה לחסל את כל עסקיה בישראל, על ידי מכירתם.[39] החברה ניהלה מגעים למכירת פעילות רמדיה לחברת "שמן תעשיות", שכללה גם את פעילות ייצור הדייסות במפעל הוותיק בראשון לציון, ויבוא ושיווק אביזרים לתינוקות; ונעשה מאמץ להביא לכך ששמן תעסיק את מרב עובדי החברה.[40] אולם ברגע האחרון הודיעה "שמן" כי אינה מוכנה לעסקה ואיננה מתכוונת לרכוש את החברה, לאחר שכבר חתמה על הסכם עקרונות.[41] במאי 2005 רכש לבסוף איש העסקים יובל לוי את פעילות רמדיה.[42] הוא ניסה להחזיר אותה לפעילות מלאה,[43] כולל המפעל בראשון לציון שלא היה קשור לייצור המוצרים הפגומים, אך לבסוף סגר את רוב הפעילות או שינה את שמה.[44] בעקבות הפרשה נתח השוק בישראל של המוצר המתחרה, "סימילאק", זינק בכ-70%, מ-25% ל-40%.[45]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- סיקור נרחב אודות פרשת רמדיה, ynet
- ישראל מושקוביץ, איתן גליקמן ומאיר תורג'מן, 14 שנים אחרי: מה קורה עם נפגעי רמדיה?, באתר ynet, 8 בנובמבר 2017
- 14 שנים לפרשת רמדיה, באתר מדע גדול, בקטנה, 17 בנובמבר 2017
- אילנה שטוטלנד, כשהסיוט הגדול של כל הורה התגשם: בחזרה לפרשת רמדיה, באתר מעריב אונליין, 10 באפריל 2018
- נעה שפיגל, לאחר 15 שנה: מתה אחת הילדות שנפגעה כתינוקת בפרשת רמדיה, באתר הארץ, 5 בספטמבר 2018
- הומנה, אתר החברה (בגרמנית)
- הומנה, אתר החברה (באנגלית)
- מיכאלה חזני, "אמרו לי שלא אחיה". בחזרה לילדי רמדיה", באתר ynet, 24 בפברואר 2024
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 מיטל יסעור בית-אור, מתה ילדה שנפגעה מרמדיה: "זה סבל נוראי", באתר ynet, 16 בינואר 2010
- ^ 1 2 איתי גל ואחיה ראב"ד, נפטרה נועה חייבי - הנפגעת הקשה ביותר מפרשת רמדיה, באתר ynet, 5 בספטמבר 2018
- ^ "רמדיה" מפעל המייצר מזון לתינוקות תחת פיקוח רפואי ועל בסיס מדעי, דבר, 24 במרץ 1967
הודעה חשובה לאמהות, מעריב, 12 ביולי 1972 - ^ שני דורות של צברים בריאים וחסונים כבר גדלו על מזון תינוקות רמדיה, מעריב, 25 ביולי 1984
- ^ 1 2 אורה קורן וסיון קלינגבייל, היינץ לא צפוי לממש אופציה לרכישת אחזקות משה מילר ברמדיה; חוקרי המשטרה פשטו על משרדי רמדיה, באתר TheMarker, 11 בנובמבר 2003
- ^ עמיקם אבן חן, דייסיבית - מזון טבעי נמס המכיל 25% סיבים תזונתיים, חדשות, 28 במאי 1990
- ^ נווית זומר, רמדיה בישלה דייסה, חדשות, 29 במאי 1991
היינץ - מזון התינוקות היחידי באריזת הבטחון הכפולה, חדשות, 27 במאי 1991 - פרסומת של היינץ - ^ מיכל הולצמן, המלחמה הבאה מזון לתינוקות, מעריב, 22 במאי 1991
נווית זומר, ענק המזון האמריקני ביצ'נט יתחרה בגרבר, חדשות, 19 ביולי 1991 - ^ איל אוחנה, הפורמלה של רמדיה, חדשות, 27 במאי 1992
- ^ מיכל שדה, היינץ העולמית תשווק מעתה בישראל גם מיונז, באמצעות פודליין מקבוצת היינץ רמדיה, באתר TheMarker, 14 בדצמבר 2000
- ^ מיכל שדה, חברת רמדיה משנה את הלוגו - לראשונה מזה 38 שנים, באתר TheMarker, 29 באוגוסט 2000
- ^ חברת פודליין מקבוצת היינץ-רמדיה תפיץ את יינות תשבי ברשתות השיווק ובחנויות הפרטיות, באתר TheMarker, 18 בדצמבר 2001
פודליין שיווק, מקבוצת היינץ רמדיה, תשווק ותפיץ בישראל את מותג התה האנגלי טוויינינגס, באתר TheMarker, 3 בפברואר 2002 - ^ על-פי נילסן: רמדיה מובילה על מטרנה בשוק מזון התינוקות, באתר גלובס, 10 בפברואר 2003
- ^ עינב בן יהודה, שינוי נוסף בהיינץ ישראל: גידי לנדסברגר מונה למנכ"ל החברה, באתר TheMarker, 11 באוגוסט 2003
- ^ ynet, החברה הגרמנית: אנחנו אשמים, טעינו בחישוב, באתר ynet, 11 בנובמבר 2003
- ^ רן רזניק, חשד: שינוי ברמדיה גרם חוסר בוויטמינים, באתר הארץ, 8 בנובמבר 2003
- ^ מוטי גל, הרופאה שגילתה את מחסור הויטמין ברמדיה: הגשמתי חלום, באתר ynet, 9 בנובמבר 2003
- ^ ynet, "הומנה": פוטרו 4 בכירים בעקבות פרשת רמדיה, באתר ynet, 17 בנובמבר 2003
- ^ רועי מנדל, הורי רמדיה על הפסיקה בגרמניה: כסף קונה הכל, באתר ynet, 19 בינואר 2009
- ^
עידו באום, מה קרה לאשמים המרכזיים באסון רמדיה?, באתר TheMarker, 13 בפברואר 2013
- ^ ורד לוביץ', בכירי רמדיה יואשמו בגרימת מוות ברשלנות, באתר ynet, 10 בספטמבר 2006
- ^ עפרה אידלמן, בכיר ברמדיה הורשע בגרימת מוות ברשלנות, המנכ"ל והדירקטור זוכו, באתר הארץ, 13 בפברואר 2013
- ^ אושר הסדר הטיעון בערעור בתיק רמדיה: מנכ"ל רמדיה הורשע בהפצת מחלה ברשלנות
- ^ שני מזרחי, הסדר טיעון בפרשת רמדיה: עובדי משרד הבריאות הודו בכתב אישום מתוקן ולא יורשעו, באתר TheMarker, 27 בפברואר 2011
- ^ Fattal-Valevski, Aviva, Anat Kesler, Ben-Ami Sela, Dorit Nitzan-Kaluski, Michael Rotstein, Ronit Mesterman, Hagit Toledano-Alhadef et al., Outbreak of life-threatening thiamine deficiency in infants in Israel caused by a defective soy-based formula, Pediatrics 115, no. 2 (2005): e233-e238.
- ^ Mimouni-Bloch, Aviva, Hadassa Goldberg-Stern, Rachel Strausberg, Amichai Brezner, Eli Heyman, Dov Inbar, Sara Kivity et al., Thiamine deficiency in infancy: long-term follow-up, Pediatric neurology 51, no. 3 (2014): 311-316., 2014
- ^ Fattal-Valevski, A., A. Bloch-Mimouni, S. Kivity, E. Heyman, A. Brezner, R. Strausberg, D. Inbar, U. Kramer, and H. Goldberg-Stern., Epilepsy in children with infantile thiamine deficiency, Neurology 73, no. 11 (2009): 828-833.
- ^ דנה ויילר-פולק, מחקר: יותר ילדים נפגעו בפרשת רמדיה, באתר הארץ, 6 בפברואר 2009
- ^ ליאור קינן והילה אלרואי, תחקיר: משרד הבריאות לא שלח את ילדי רמדיה לבדיקות קריטיות, באתר nana10, 15 בנובמבר 2010
- ^ תחילת הפרשה, עתה מתברר: עוד עשרות ילדים בני 7–8 נפגעו מרמדיה, באתר ynet, 15 בנובמבר 2010
- ^ Fattal, Iris, Naama Friedmann, and Aviva Fattal-Valevski, The crucial role of thiamine in the development of syntax and lexical retrieval: a study of infantile thiamine deficiency, Brain 134, no. 6 (2011): 1720-1739
- ^ אורן הוברמן, אבאמא למה, באתר כלכליסט, 25 באוקטובר 2012, פרק 4: זה עוד רחוק?
- ^ Ornoy, Asher, Esti Tekuzener, Tali Braun, Rita Dichtiar, Tamy Shohat, Hanoch Cassuto, and Lital Keinan-Boker., Lack of severe long-term outcomes of acute, subclinical B 1 deficiency in 216 children in Israel exposed in early infancy, Pediatric research 73, no. 1 (2013): 111.
- ^ רנן נצר, מחדל רמדיה: מחקרים חדשים קובעים כמה ילדים נפגעו, באתר גלובס, 16 בפברואר 2013
- ^ אורה קורן, הצרכנים הפסיקו לקנות - והעתיד העסקי של רמדיה תלוי על בלימה, באתר הארץ, 9 בנובמבר 2003
- ^ סיון קלינגבייל, היינץ לא צפוי לממש האופציה לרכישת אחזקות משה מילר ברמדיה; חוקרי המשטרה פשטו על משרדי רמדיה, באתר TheMarker, 11 בנובמבר 2003
- ^ סיון קלינגבייל, היינץ שוקלת לרכז את פעילותה בישראל בחברת סטארקיסט פודור, באתר TheMarker, 13 בנובמבר 2003
- ^ היינץ רמדיה רוכשת את מניות קבוצת גבע במפעל שקדיה; תחזיק בכ-95% מהחברה, באתר TheMarker, 30 במרץ 2004
- ^ עינב בן יהודה, היינץ-רמדיה מאיימת: אם העובדים לא ישתפו פעולה נחסל את פעילות רמדיה בישראל, באתר TheMarker, 3 ביוני 2005
- ^ ורד שרון-ריבלין, המגעים לרכישת חברת ההפצה של רמדיה - גם עם שמן תעשיות, באתר גלובס, 18 באוקטובר 2004
שמן תעשיות חתמה על הסכם עקרונות לרכישת עסקי קבוצת היינץ ישראל בעסקה בהיקף של 3.5 מיליון דולר, באתר TheMarker, 22 בפברואר 2005
- ^ שמן הפסיקה את המו"מ לרכישת נכסי היינץ ישראל, באתר TheMarker, 6 באפריל 2005
- ^ איש העסקים יובל לוי רכש מהיינץ את פעילות רמדיה ישראל, באתר TheMarker, 3 במאי 2005
- ^ רוני לינדר, למרות ההשקה המחודשת של רמדיה: תחליף החלב סימילאק מתייקר, באתר TheMarker, 9 במאי 2006
- ^ סיון קלינגבייל, רמדיה מנסה למתג עצמה מחדש: מוחקת את שם המותג מהאביזרים לתינוקות - תשווק אביזרים רק במותג NUK, באתר TheMarker, 7 ביולי 2004
- ^ הרצל לקס, עלייה של 70% למותג תחליפי החלב סימילאק עקב פרשת רמדיה, באתר הארץ, 21 בדצמבר 2003