לדלג לתוכן

פרשת תצוה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תצוה
פסוקים שמות, כ"ז, כ' - ל', י'
מספר פסוקים 101
מספר תיבות 1412
תוכן מצוות הדלקת הנרות במקדש, בגדי כהונה, קרבן המילואים
מצוות בפרשה על פי ספר החינוך
עשה (4)  לא תעשה (4)
הדלקת הנרות במקדש, בגדי כהונה, אכילת קודשי קודשים לכהנים, קטורת הסמים הסרת החושן מהאפוד, קריעת מעילו של הכהן הגדול, אכילת קודשי קדשים לזר, הקטרת דברים מלבד הקטורת על מזבח הזהב
הפטרה
יחזקאל, מ"ג, י'כ"ז
בגדי כהן גדול

פרשת תְּצַוֶּה היא פרשת השבוע השמינית בספר שמות. על פי החלוקה לפרקים, היא מתחילה בפרק כ"ז, פסוק כ' ומסתיימת בפרק ל', פסוק י'.

הפרשה ממשיכה את הפרשה הקודמת, פרשת תרומה, בהכנות לקראת הקמת המשכן. הפרשה מלמדת על הכנת בגדי הכהונה,על שבעת ימי המילואים, על העלאת נרות המנורה במשכן ועל מזבח הקטורת.

את פרשת תצוה קוראים בין התאריכים ח' באדר-ט"ו באדרשנה מעוברת באדר א').

שם הפרשה והיעדר אזכורו של משה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרשה פותחת בפנייה למשה "ואתה תצוה את בני ישראל" מבלי לציין את שמו. כל פי הפשט, הפרשה מהווה למעשה המשך ישיר של הציווי על הקמת המשכן וכליו המופיע בפרשת תרומה, ציווי שנפתח בפניה אל משה:" וידבר ה' אל משה לאמור".

זו הפרשה היחידה בחומשים שמות-ויקרא-במדבר שלא מוזכר בה שמו של משה. הזוהר, וכן הרא"ש ובנו בעל הטורים מקשרים זאת לבקשתו של משה מה' לאחר חטא העגל המופיעה בפרשה הבאה, פרשת כי תשא: ”וְעַתָּה אִם תִּשָּׂא חַטָּאתָם, וְאִם אַיִן - מְחֵנִי נָא מִסִּפְרְךָ אֲשֶׁר כָּתָבְתָּ”. על פי הסבר זה, אף על פי שה' לא סלח לעם ישראל על חטא העגל, "קללת חכם אפילו על תנאי היא באה", וה' מחה את שמו של משה מפרשה אחת.[1][2]

תוכן הפרשה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפתיחת הפרשה מובא ציווי למשה לקחת שמן זית לצורך הדלקת המנורה בכל יום ויום.

לאחר הפתיחה מופיע הציווי על הכנת בגדי הכהונה של אהרן ובניו הכהנים. בגדי הכהן הגדול הם החושן, האפוד, הציץ, מעיל, כתונת, מצנפת, אבנט ומכנסיים. לכהנים הפשוטים (הדיוטות) היו רק ארבעה בגדים: כתונת, אבנט, מגבעת ומכנסיים.

לאחר מכן, עוסקת הפרשה בציווי על קרבנות המילואים, שיוקרבו לשם קידוש הכהנים והכשרתם לעבודת המשכן.

לאחר קרבנות מופיע הציוויי על הקרבת קרבן התמיד, שמיועד להיות מוקרב על מזבח העולה שתוכניתו הובאה בסוף פרשת תרומה.

בסיום הפרשה מופיע הציווי על הכנת מזבח הזהב המיועד להקטרת קטורת הסמים. בפסוקים האחרונים של הפרשה אף מרומז על יום הכיפורים שיכלול טקס כפרה על מזבח הזהב ויתבצע אחת לשנה.

תאריכי הקריאה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

השבת בה קוראים את פרשת תצוה יכולה לחול בעשרה תאריכים שונים:

מפטיר והפטרה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטקסט:

פרשנות:

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ יש מסבירים ש"ספרך" מתפרש בדיעבד כ"ספר כ'" שהוא פרשת תצווה - הפרשה העשרים.[דרוש מקור]
  2. ^ זוהר פרשת פינחס, רמו ע"א, וכן בשם הרא"ש בדעת זקנים. ראה עוד: הרב אברהם שפירא, גדלות משה רבנו ומסירותו למען ישראל, באתר ישיבה.