לדלג לתוכן

פרשת נשא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נשא
פסוקים במדבר, ד', כ"א - ז', פ"ט
מספר פסוקים 176
מספר תיבות 2264
תוכן משפחות גרשון ומררי, חובת שליחת טמאים מחוץ למחנה, דיני מעילה, פרשת סוטה, פרשת נזיר, ברכת כהנים, קורבנות הנשיאים
מצוות בפרשה על פי ספר החינוך
עשה (7)  לא תעשה (11)
שילוח טמאים מהעזרה, וידוי, סוטה, מצוות הנזיר לגדל שערו, מצוות הנזיר לגלח שערו ולהקריב קרבנות, ברכת כהנים, נשיאת הארון בכתף כניסת טמא לעזרה, נתינת שמן או לבונה במנחת סוטה, איסורי הנזיר: לשתות יין, לאכול ענבים לחים או יבשים, לאכול חרצנים, לאכול זגים, לגלח את שערו, להיכנס לאוהל המת, להיטמא למת בכל דרך
הפטרה
אשכנזים, ספרדים, ואיטלקים שופטים, י"ג, ב'כ"ה
תימנים שופטים, י"ג, ב'כ"ד
ברכת כהנים

פָּרָשַׁת נָשֹׂא (או נשוא) היא פרשת השבוע השנייה בספר במדבר. לפי החלוקה לפרקים, היא מתחילה בפרק ד', פסוק כ"א ומסתיימת בפרק ז', פסוק פ"ט.

פרשת נשוא היא הארוכה ביותר בתורה (למעט פרשיות מחוברות), ויש בה 176 (קע"ו) פסוקים.

השבת שבה קוראים את פרשת נשא היא תמיד השבת הסמוכה לחג השבועות (לפניו או אחריו).

תוכן הפרשה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרשה ממשיכה בעניינים שנדונו בפרשת במדבר שלפניה, כלומר במניינים, מִפקדים ורשימות, אולם יש בה גם כמה פרשיות הלכתיות. הפרשה היא חלק מרצף הפרשות בתחילת ספר במדבר העוסקות בהקמת מחנה ישראל ובהכנות לנסיעה מהר סיני אל ארץ ישראל.

תאריכי הקריאה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרשת נשא נקראת ברוב השנים בשבת שלאחר חג השבועות, אך בשנה מעוברת המתחילה ביום חמישי היא נקראת בשבת שלפניו. השבת שבה קוראים את פרשת נשא יכולה לחול בשמונה תאריכים שונים:

ההפטרה היא בספר שופטים, פרק י"ג, פסוקים ב'כ"ה (התימנים מסיימים בפסוק כ"ד). על רקע דיני נזירות המפורטים בפרשה, מסופר על הולדת שמשון הגיבור, שעל פי ציווי של מלאך ה' היה נזיר מבטן אימו.

בנוסח רומניא הפטירו ספר הושע, פרק ד', פסוק י"ד עד פרק ו', פסוק ב'.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטקסט:

פרשנות: