לדלג לתוכן

צ'ארלי קאופמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
צ'ארלי קאופמן
Charlie Kaufman
קאופמן בסן פרנסיסקו, 2015.
קאופמן בסן פרנסיסקו, 2015.
לידה 19 בנובמבר 1958 (בן 66)
ניו יורק, ניו יורק, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1983 עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
יצירות בולטות להיות ג'ון מלקוביץ'
אדפטיישן
שמש נצחית בראש צלול
אנומליסה
פרסים והוקרה
http://www.beingcharliekaufman.com/
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

צ'ארלי סטיוארט קאופמןאנגלית: Charles Stuart Kaufman; נולד ב-19 בנובמבר 1958) הוא תסריטאי, במאי ומפיק קולנוע יהודי אמריקאי, זוכה פרס אוסקר על תסריט הסרט "שמש נצחית בראש צלול"[1].

קורות חיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קאופמן הוא בן למשפחה יהודית מניו יורק. בגיל 14 עבר יחד עם הוריו ואחותו לגור במדינת קונטיקט. בתום לימודי התיכון בשנת 1976 למד זמן מה באוניברסיטת בוסטון, אך החליט לעבור לבית הספר לקולנוע של אוניברסיטת ניו יורק, בו התעניין בעיקר בלימודי משחק ובימוי והצטיין כשחקן קומי. בסוף שנות ה-80 של המאה ה-20 התגורר במינאפוליס ולמד עבודות שונות לפרנסתו. ב-1991 עבר לגור בהוליווד.

קאופמן החל את עבודתו כתסריטאי של סדרות טלוויזיה. התנסותו הראשונה בקולנוע הייתה בסרטו של הבמאי ספייק ג'ונז משנת 1999, "להיות ג'ון מלקוביץ'", שעל תסריטו הוא זכה בפרסי האקדמיה הבריטית לסרטים ולטלוויזיה (BAFTA) ובמועמדות לפרס האוסקר האמריקאי[2].

בשנת 2001 קאופמן כתב את התסריט לסרט "המין האנושי" שלא נחל הצלחה רבה. הסרט מבוסס באופן רופף על הסיפור הקצר "דין-וחשבון לאקדמיה" מאת פרנץ קפקא[3].

לאחר מכן קאופמן שב לעבוד עם ספייק ג'ונס בסרטו מ-2002, "אדפטיישן" ("הסתגלות" או "עיבוד" באנגלית)[4]. עבודה זאת העניקה לו מועמדות אוסקר שנייה ופרס נוסף של האקדמיה הבריטית. הסרט נוצר כחוויה אישית שלו, כשנשכר לעבד ספר ביוגרפי על סחלבים לסרט, והבין שהספר פשוט לא מתאים להיות מוסרט, והעיבוד נעשה לסיפורו של תסריטאי שמנסה לעבד ספר שלא יכול להיות מתוסרט[5]. קאופמן העביר את התסריט למעסיקיו, בהבטחה שהוא לעולם לא יעבוד שוב, אך הם נהנו מהתסריט כל כך עד שהחליטו לבטל לחלוטין את הפרויקט המקורי לטובת הגרסה של קאופמן[6]. לאחר מכן, באותה שנה, כתב את "וידויים של מוח מסוכן", סרט ביוגרפי על חייו של צ'אק באריס, מנחה שעשועוני טלוויזיה נודע. הסרט גם היווה את הבכורה של ג'ורג' קלוני כבמאי.

ב-2004 כתב את התסריט לסרט "שמש נצחית בראש צלול"[7], עליו הוא קיבל את פרס האוסקר הראשון שלו כתסריטאי הטוב ביותר, והפרס השלישי שלו מהאקדמיה הבריטית.

ב-2008 כתב, הפיק וביים את הסרט "סינקדוכה, ניו יורק", העוסק בבמאי תיאטרון המנסה להפיק הצגה המקיפה את חייו שלו עצמו במלואם[8].

ב-2015 כתב, ביים והפיק את הסרט "אנומליסה" שזכה לביקורות חיוביות[9].

רומן הביכורים של קאופמן, "אנטקינד", יצא לאור ביולי 2020. קאופמן אמר בשנת 2016 כי הרומן נכתב כך שלא יהיה ניתן לתיאור, והוא עצמו חשב עליו כי הוא "סרט בלתי אפשרי". ב"אנטקינד" מבקר הקולנוע ב' רוזנברג מנסה להיזכר בסרט אנימציה באורך שלושה חודשים. מאמין שהסרט הוא ההזדמנות האחרונה שלו להשיג את הכבוד וההערצה של חבריו, ב' יוצא למסע אבסורדי החוקר את הקומדיה, תורת הקולנוע, הפילוסופיה והפרשנות החברתית על פני 706 עמודי הספר.

ב-2020, כתב, בוים והפיק את הסרט אני חושבת לגמור עם זה. עיבוד קולנועי חופשי לרומן הביכורים של הסופר הקנדי איאן ריד באותו השם, משנת 2016[10].

פילמוגרפיה חלקית

[עריכת קוד מקור | עריכה]
שנה שם במאי תסריטאי מפיק מפיץ הערות
1999 להיות ג'ון מלקוביץ כן Executive Focus Features
2001 המין האנושי כן כן Fine Line Features בהשראת "דין-וחשבון לאקדמיה" מאת פרנץ קפקא.
2002 אדפטיישן כן Executive Columbia Pictures "מבוסס" על "The Orchid Thief" מאת סוזן אורלין
וידויים של מוח מסוכן כן Miramax Films מבוסס על ספר באותו שם של צ'אק בריס
2004 שמש נצחית בראש צלול כן Executive Focus Features הסיפור נכתב במשותף עם מישל גונדרי ופייר ביסמות'
2008 סינקדוכה, ניו יורק כן כן כן Sony Pictures Classics סרטו הראשון כבמאי.
2015 אנומליסה כן כן כן Paramount Pictures בוים במשותף עם דיוק ג'ונסון ומבוסס על מחזה של קאופמן
2020 אני חושבת לגמור עם זה כן כן כן Likely Story הפקה של נטפליקס. מבוסס על רומן באותו שם מאת איאן ריד
2024 אוריון והחושך כן נטפליקס הפקה של דרימוורקס הנפשה. מבוסס על ספר מאת אמה יארלט

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא צ'ארלי קאופמן בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ "שמש נצחית בראש צלול" זכה בפרס התסריט המקורי, באתר הארץ, 25 בפברואר 2005
  2. ^ נילי ברקן, ‏הנכדים שלכם יבינו אותו, באתר גלובס, 12 במרץ 2000
  3. ^ אור סיגולי, עכבר העיר, משחיזים מקלדות: התסריטאים המבטיחים של הוליווד, באתר הארץ, 25 במרץ 2011
  4. ^ נילי ברקן, ‏נרקיסיסטיות, מעל הכל, באתר גלובס, 27 במרץ 2003
  5. ^ מאת דניאל זלווסקי, בואו נדבר על זה, באתר הארץ, 17 בדצמבר 2002
  6. ^ נסים דיין, ‏סרט מאומץ, באתר גלובס, 20 במרץ 2003
  7. ^ אורי קליין, מוחק אהבות קודמות, באתר הארץ, 5 באוגוסט 2004
  8. ^ אורון שמיר, עכבר העיר, סינקדוכה, ניו יורק: גאונות צרופה, באתר הארץ, 4 בדצמבר 2008
    דייוויד קאר, ניו יורק טיימס, להיות צ'רלי קאופמן, באתר הארץ, 8 בדצמבר 2008
  9. ^ אתר למנויים בלבד נטע אלכסנדר, איך נראות הדמויות של צ'ארלי קאופמן באנימציה, באתר הארץ, 5 בדצמבר 2015
    אתר למנויים בלבד אורי קליין, איך הפך הסרט "אנומליסה" את אורי קליין ממבקר קולנוע מסויג לצופה נפעם, באתר הארץ, 3 במרץ 2016
  10. ^ אתר למנויים בלבד נתנאל שלומוביץ, סרטו של צ'רלי קאופמן בנטפליקס מציע חושך נצחי בראש עכור, באתר הארץ, 5 בספטמבר 2020