צ'סלב ביאלק
ערך מחפש מקורות
| ||
ערך מחפש מקורות | |
יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים. | |
צילום משנת 1959 בשעת אחד המעצרים שלו | |
לידה |
1920 ורשה, פולין (הרפובליקה הפולנית השנייה) |
---|---|
פטירה |
9 במרץ 1984 (בגיל 64 בערך) פוזנאן, פולין (הרפובליקה העממית הפולנית) |
מדינה | פולין |
השכלה | אוניברסיטת אדם מיצקביץ' בפוזנן |
פרסים והוקרה | |
צ'סלב ביאלק או ביאוֶוק (בפולנית: Czesław Białek; 18 ביולי 1920 – 9 במרץ 1984) היה כומר ישועי, מיסיונר, פעיל למען החופש, סופר ואנתרופולוג פולני. בתקופת השואה נודע בעזרה שהושיט לאזרחים ממוצא יהודי בנובי סונץ', במאבקו בנאצים ואחר מכן בפעילותו למען הפועלים נגד הדיכוי הקומוניסטי בפולין, בגללה נאסר מספר פעמים.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]צ'סלב ביאלק נולד בוורשה לפיוטר ביאלק, מכונאי חשמליות מורשה, ואשתו, זופיה לבית קובאלסקי. הסב מצד אמו היה איכר מרדזיוויל, בזמנו אסיר פוליטי שנשלח לסיביר על ידי השלטונות של רוסיה הצארית בגלל פעילותו למען עצמאות פולין. בגיל 10 התיתם מאמו שנפטרה מסרטן . מגיל צעיר בחר ביאלק במסלול לימודים תאולוגי קתולי וחלם להיות מיסיונר באפריקה. דמות מופת עבורו היה המיסיונר הפולני יאן בייזים (1912-1850) שטיפל במצורעים במדגסקר. ביאלק למד בסמינר התחתון בלנצ'יצה, על יד לודז' ,(1934-1932), אחר כך בגימנסיה ישועית בווילנה (1936-1934) ובהמשך התחנך אצל הישועים בקאליש (1936) ובפינסק (1937).
סטודנט ולוחם תחת הכיבוש הנאצי
[עריכת קוד מקור | עריכה]תחת הכיבוש הנאצי בפולין, עבר את בחינת הבגרות בתיכון המחתרתי למקצועות הומניים "Przyszłość" ("עתיד") בוורשה. במחתרת למד גם תאולוגיה במכללת בובולאנום בסטארה וייש, ופילוסופיה בנובי סונץ'. באותה עת הצטרף לפעילות מחתרתית אנטי-נאצית של "צבא המולדת" (ארמייה קריובה) וסייע לאסירים שבמחנות הריכוז. הוא עזר גם למספר יהודים, ובמיוחד ידוע על מקרה בו סייע ליהודים מומרים, להימלט מן הגטו של נובי סונץ'.
באמצע שנת 1944 השתתף ביאלק במרד ורשה, תוך שימוש בכינוי המחתרתי "קורדצקי". בימים הראשונים של המרד נפצע קשה. בגלל סיבוכים של הפציעה הזאת, נזקק בשנת 1971 לקטיעה כירורגית של רגלו השמאלית.
אחרי המלחמה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אחרי המלחמה סיים לימודי תאולוגיה בקרקוב ובשנת 1950 קיבל הסמכה ככומר מידי הקרדינל סטפן וישינסקי. מאוחר יותר, בשנת 1960 השלים לימודי ביולוגיה וגאולוגיה באוניברסיטת "אדם מיצקייביץ'" בפוזנן. את שאר חייו בילה בפוזנאן בה שירת ככומר קפלן. בשנת 1973 הוא סיים דוקטורט.
בימי המשטר הקומוניסטי לא הלך ביאלק בתלם ומצא עצמו די מהר בשורות המתנגדים. בשנים 1951- 1952 היה חבר בארגון הבלתי חוקי "הנוער החופשי" (Wolna Młodzież) בוורשה. בסופו של דבר נעצר בשנת 1953, נכלא בבית הכלא ברובע מוקוטוב של ורשה. בית דין צבאי מחוזי דן אותו לשבע שנות מאסר וב-28 ביוני 1953 נכלא במחנה הכליאה בראביץ' יחד עם אלפי וטרנים של הארמייה קריובה ואחרים שנחשבו למתנגדים למשטר. כעבור זמן מה הועבר לבית הכלא של ורונקי. ב-11 במאי 1955 שוחרר בגלל מצבו הבריאותי השביר והתארח במוסדות הישועים בפוזנן. בשנת 1956, אחרי עלייתו לשלטון של ולדיסלב גומולקה, קיבל חנינה.
בהמשך עסק רבות בהענקת סיוע חומרי ורוחני ללוחמים והאסירים המשוחררים ולמשפחותיהם ויחד עם עורכי דין בפוזנן סייע בתהליך טיהור שמם ושיקומם. נמנה עם מייסדיהם של אגודת הסטודנטים הקתולים במכללה לחקלאות בפוזנן ושל ועד הסטודנטים למען האסירים הפוליטיים שהעניק עזרה לאסירים בבתי הכלא בראביץ', ורונקי, שראדז', פורדון ובסטז'לצי אופולסקיה. כמו כן התרים תרומות דם למען המורדים האנטיקומוניסטים בהונגריה. נעצר שוב ב-27 בנובמבר 1959 ונידון לשמונה חודשי מאסר אותם ריצה בבית הכלא ברחוב מלינסקה. כשוחרר ב- 1 באפריל 1960 התגורר לתקופה במנזר ישועי בעיר טורון. החל משנת 1962 התגורר בקאליש. בשנות השישים, התחיל להיות מעורב בארגון סיוע לשליחים הקתולים הפולנים שפעלו בהודו, רודזיה הצפונית, בורונדי, ואקוודור. הוא עצמו ארגן מיסיון קתולי ברודזיה הצפונית, לימים זמביה.
בשנת 1966 נעצר שוב באשמת "הטפה עוינת" למשטר ונידון ל-10 חודשי מאסר. ריצה אותם במחנות הכליאה בצ'ארני וצ'לוכוב, ובכלא שצ'צינקה. בשנת 1968 שוחרר. כעבור שנתיים עבר לגור במנזר בפוזנן. בשנת 1977 תמך ב"תנועה להגנת זכויות האדם והאזרח" (Ruch Obrony Praw Człowieka i Obywatela (ROPCiO)), שפלגים ממנה הצטרפו מאוחר יותר לארגון סולידריות. בשנת 1978, כשהוא מרותק לכיסא גלגלים, נסע לשליחות קתולית לזמביה. השתתף בהענקת סיוע לנצרכים ב-42 ארצות ברחבי התבל, בשיתוף פעולה גם עם הכנסייה האורתודוקסית של פולין ועם המועצה האקומנית הפולנית. החל מספטמבר 1980 תמך בתנועת סולידריות ששאפה להיאבק בדרכים חוקיות במשטר הקומוניסטי. בדצמבר 1981 ביאלק ביקר את האסירים הפוליטיים בבתי כלא והביא להם סיוע. באותה תקופה ארגן בנק לתרופות חינם לנזקקים מטעם הישועים. ארגן משלוחי ספרות דתית לברית המועצות.
ביאלק כתב מונוגרפיות ומאמרים על המשלחות הישועיות בזמביה (Jezuici polscy w Misji Zambeskiej), ובנושאים אנתרופולוגיים. הוא קיבל עיטורים פולניים על השתתפותו במאבק בנאצים. הלך לעולמו בפוזנאן בשנת 1984 בגיל 64. נקבר בכנסיית הישועים בפוזנן.
ספריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1960 - Stosunki antropologiczne w Środkowej Afryce” - עבודת המסטר
- 1980 - Jezuici polscy w Misji Zambeskiej
ביבליוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]Encyklopedia Solidarności, Stowarzyszenie „Pokolenie”, Katowice 2013 tom II - Ludmila Sobala art.Czesław Białek. (לודמילה סובאלה - הערך "צ'סלב ביאלק" ב"אנציקלופדיה של "סולידריות")
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]Misyine drogi nr.7 ,3/1984 - Ambroży Andrzejak Sługa ewangelizacji misyjnej מאמר הספד מאת אמברוז'י אנדז'ייאק