רוברט מוג

רוברט מוג
Robert Moog
לידה	23 במאי 1934; ניו יורק, ארצות הברית
פטירה	21 באוגוסט 2005 (בגיל 71); אשוויל, ארצות הברית
ענף מדעי	מוזיקה אלקטרונית
מקום קבורה	אשוויל
מקום לימודים	קווינס קולג'; בית הספר להנדסה ולמדע שימושי של קרן פו; מכללת ברקלי למוזיקה; הקולג' להנדסה של אוניברסיטת קורנל; אוניברסיטת קורנל; תיכון ברונקס למדעים ;
פרסים והוקרה	היכל התהילה הלאומי לממציאים (2013); פרס פולר למוזיקה (2001); פרס גראמי של חבר הנאמנים (1970) ;
תרומות עיקריות
	פיתוח הסינתיסייזר

רוברט ארתור מוֹג (באנגלית: Robert Arthur Moog‏; 23 במאי 1934 – 21 באוגוסט 2005) היה מדען וממציא אמריקאי, אשר היה חלוץ בתחום המוזיקה האלקטרונית בזכות פיתוח סינתיסייזר אייקוני. פיתח את מותג כלי הנגינה האלקטרוניים מוג הנקרא על שמו.

ביוגרפיה

נולד בעיר ניו יורק בשנת 1934. בשנת 1952 סיים את לימודיו בתיכון למדעים. השלים תואר ראשון בפיזיקה במכללת קווינס, בשנת 1957, תואר ראשון נוסף בהנדסת חשמל באוניברסיטת קולומביה, ודוקטורט בפיזיקה יישומית להנדסה באוניברסיטת קורנל.

מוג הקים במהלך חייו שתי חברות ליצור כלים למוזיקה אלקטרונית. בין השנים 1984 ל-1988 שימש כיועץ וסמנכ"ל למחקר ופיתוח בחברת קורצוויל מערכות מוזיקה שהקים ריי קורצוויל. מתחילת שנות ה-90 והלאה עסק במחקר כפרופסור למוזיקה באוניברסיטת קרוליינה הצפונית באשוויל, שם התגורר.

מוג התחתן בשנת 1958 עם שרלין מיי-להי, מורה לאנגלית. הזוג הביא לעולם שלוש בנות ובן אחד לפני גירושיהם. בשנת 1996 נישא בשנית לילנה גראמס, פרופסור לפילוסופיה באוניברסיטה בה לימד, ועימה חי עד מותו.

בשנת 2004 יצא לאקרנים סרט תיעודי המתאר את חיו ופועלו של רוברט מוג.

ב-28 באפריל 2005, אובחן אצל מוג גידול מוחי מסוג גליובלסטומה מולטיפורמה. לאחר ארבעה חודשים נפטר, כשהוא בן 71, בעיר אשוויל שבצפון קרוליינה.

לזכרו הוקמה "קרן רוברט מוג" שחרתה על דגלה מטרות שונות בתחום החינוך ומורשת המוזיקה האלקטרונית כגון הענקת מלגות, הקמת מוזיאון לזכר מוג, הענקת חסויות לאירועים שונים ותמיכה בתוכניות לחינוך במוזיקה אלקטרונית לילדים ונערים.

סינתיסייזר המוג

הסינתיסייזר של מוג היה אחד מכלי המוזיקה האלקטרוניים הראשונים שנעשה בהם שימוש רחב. בשנת 1970 תכנן גרסה של סינתיסייזר בשם מינימוג, שהיה סינתיסייזר מוקטן בעל 44 קלידים, שהיה פריצת דרך לעומת הסינתיסייזרים עד אז, שהיו גדולים ומסורבלים, מה שהקשה על הנגינה בהם ומנע מלהופיע עמם מול קהל. כיום ממשיכה חברת מוג לייצר מינימוגים מסדרת Voyager.

ב-1968 זכה הכלי לפרסום רב בעקבות אלבום של וונדי קרלוס, "סוויצ'ד און באך", שהיה עיבוד ליצירותיו של באך לסינתיסייזר מוג שזכה לפופולריות רבה (והיה לאלבום הפלטינה הראשון בתחום המוזיקה הקלאסית) וזיכה את קרלוס בשלושה פרסי גראמי. כמו כן התפרסם הפסקול שיצרה לסרטיו של סטנלי קובריק, "תפוז מכני" ו"הניצוץ".

למוג היו יחסים קרובים עם יוצרים רבים בתחום, כג'ון קייג', גרשון קינגסלי, קית' אמרסון ואחרים. שימוש בכליו היה נפוץ בקרב להקות מתחום הרוק המתקדם, כמו יס, קאמל, Dream Theater ועוד. גם להקות הגל החדש האלקטרוני והסינת'פופ השתמשו בכלים של מוג, כמו למשל אולטראווקס, גארי ניומן, קרפטוורק ואחרים.

בישראל

בישראל ניתן לציין את האלבום המצליח "פוגי בפיתה" של להקת כוורת משנת 1974, שבו עשה דני סנדרסון שימוש במוג, באלבומה הראשון והיחיד מ-1974 של קצת אחרת, הנושא את שמה, עשה שלמה גרוניך שימוש במוג וכן צביקה פיק בסולו של "נאסף תשרי".

R.A. Moog Co. ו-Moog Music

ב-1953, כשהוא בן 19, הקים מוג את חברת R.A. Moog Co.‎ שיצרה כלי נגינה אלקטרוני בשם טרמין, שהומצא ב-1917. במהלך שנות ה-60 החלה החברה למכור סינתיסייזרים מודולריים לפי תכנוניו של מוג. בשנת 1972 שונה שם החברה ל-Moog Music. במהלך שנות ה-70 התחלפה הבעלות על החברה מספר פעמים ובסופו של דבר נרכשה על ידי יצרנית כלי המוזיקה Norlin. ב-1977 עזב מוג את החברה.

ב-1978 חזר מוג לייצר כלי מוזיקה אלקטרונית בחברה חדשה שהקים תחת השם Big Briar. חרף העובדה שהחברה הקודמת שהקים, Moog Music's, נסגרה בשנת 1993, לא יכל מוג לייצר מוצרים ולמכרם תחת מותג הנושא את שמו. רק ב-2002 עלה בכוחה של החברה החדשה לרכוש את זכויות השימוש בשם Moog Music's לאחר קרב משפטי.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא רוברט מוג בוויקישיתוף

האתר האישי הרשמי של רוברט מוג
האתר של קרן רוברט מוג
מוג - הסרט, האתר הרשמי של הסרט
מוג, מיני-מוג ורוברט מוג התפתחות כליו של מוג באתר "רוק מתקדם"
Red Studio, היבואנית הרשמית של מוצרי מוג בישראל
רוברט מוג, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
רוברט מוג, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
רוברט מוג, באתר MusicBrainz (באנגלית)
רוברט מוג, באתר Discogs (באנגלית)

יצרניות וכלים

האתר של Moog Music
ארכיון הכלים של מוג
מוזיאון הסינתי, כלים נוספים של רוברט מוג

זוכי פרס פולאר למוזיקה
שנות ה-90	פול מקרטני / המדינות הבלטיות (1992) • דיזי גילספי / ויטולד לוטוסלבסקי (1993) • קווינסי ג'ונס / ניקולאוס הרנונקור (1994) • אלטון ג'ון / מסטיסלב רוסטרופוביץ' (1995) • ג'וני מיטשל / פייר בולז (1996) • ברוס ספרינגסטין / אריק אריקסון (1997) • ריי צ'ארלס / ראווי שנקר (1998) • סטיבי וונדר / יאניס קסנאקיס (1999)
שנות האלפיים	בוב דילן / אייזק שטרן (2000) • ברט בכרך / רוברט מוג / קרלהיינץ שטוקהאוזן (2001) • מרים מקבה / סופיה גוביידולינה (2002) • קית' ג'ארט (2003) • בי. בי. קינג / ג'רג' ליגטי (2004) • ז'ילברטו ז'יל / דיטריך פישר-דיסקאו (2005) • לד זפלין / ואלרי גרגייב (2006) • סאני רולינס / סטיב רייך (2007) • פינק פלויד / רנה פלמינג (2008) • פיטר גבריאל / חוסה אנטוניו אבראו / אל סיסטמה (2009)
שנות ה-2010	ביורק / אניו מוריקונה (2010) • רביעיית קרונוס / פטי סמית' (2011) • פול סיימון / יו-יו מה (2012) • יוסו נ'דור / קייג׳ה סאריאהו (2013) • צ'אק ברי / פיטר סלארס (2014) • אמילו האריס / אוולין גלני (2015) • מקס מרטין / צ'צ'יליה ברטולי (2016) • סטינג / ויין שורטר (2017) • מטאליקה / המכון הלאומי למוזיקה באפגניסטן (2018) • גראנדמאסטר פלאש / אן-סופי מוטר / מנגנים לשינוי (2019)
שנות ה-2020	אנה נטרבקו / דיאן וורן (2020) • איגי פופ / אנסמבל אנטרקונטמפורן (2022) • כריס בלקוול / אנז'ליק קיג'ו / ארוו פרט (2023) • נייל רוג'רס / אסה-פקה סאלונן (2024)