שיחה:יחסה

תרגום שגוי

אם אני לא טועה יש כאן טעות בתרגום המונח. כאן המונח ביחיד הוא יחסות והרבים יחסויות, אבל לדעתי (וכך גם באבן שושן) המונח ביחיד הוא יחסה, וברבים יחסוֹת. לפיכך יש לתקן גם את שם הערך (אינני יודע כיצד עושים זאת). בנוסף יש לי להוסיף על היחסות בשפות שמיות לרבות שרידים של יחסות בעברית המקראית. אעשה זאת שיהיה לי קצת פנאי. אֲמִתַּי 06:46, 19 דצמ' 2004 (UTC)

אוקיי, צודק. תיקנתי את הפירושון, אבל התבלבלתי לגמרי כשניסיתי לתקן את הערך... אני מקווה שמישהו עם הרשאה יוכל לסדר את המצב. בכל אופן, לדעתי חיפוש המילה "יחסות" צריך להפנות לערך "יחסה", כי אני מניח שלא כולם מכירים את המילה הנכונה, וכך אכן סידרתי בפירושון. תודה על התיקון.

--Pixie 11:54, 19 דצמ' 2004 (UTC)

היחסות בשפות השמיות

לגבי

והסיומת -ַיִם מציינת שם מקום (ארם נהרַיִם, מצרַיִם).

לדעתי הסיומות במילים הללו הן צורות הזוגים, ולא דווקא יחסה שמביעה מידע על תפקיד העצם במשפט. מצרים הייתה מחולקת לתחתונה ועליונה, ולכן השם לשתיהן ביחד היה בצורת זוגים. בארם נהרים ישנם שני נהרות, הפרת והחידקל, ולכן האזור ההוא גם זכה לשימוש בצורת הזוגים. --84.94.114.246 03:22, 8 במרץ 2007 (IST) --- אתה טועה, בעברית מקראית הסיומת "יים" מציינת מקום ולא זוג.

ה' המקום

אני לא מומחה גדול, אבל לדעתי ה' המקום שמתווספת לשמות עצם בעברית (הביתה, חיפתה, תל-אביבה, ...) היא יחסה לכל דבר. היא הופכת את שם העצם "הבית" ל "אל הבית", שזה סוג של יחסה לוקאטיבית או אלאטיבית. כדאי להוסיף את זה לערך, או שאני מפספס משהו? 87.69.129.136

נדמה לי שדווקא ה המקום נחשבת יותר כשריד ליחסה קלאסית (המבחינה את חלק המשפט - כמושא עקיף, ולא את מקומו המשמעי במשפט, בשונה ממוספית הקידומת ל' המגמה ומהמילית אל).-- (משתמש:פשוט [משה] • שיחה) • י' בחשוון ה'תשפ"א •

י' המקור, השייכות

עדיין בשימוש במילים כמו: ירושלמי, תל אביבי, טבריאני. עודד Freiherr - שיחה 12:18, 27 בפברואר 2020 (IST)

יחסות באנגלית

מהטקסט משתמע שיחסת השייכות באנגלית היא בהשפעת האנגלית. אם זאת הכוונה נראה לי שהמדובר בטעות (אם אינני טועה זהו שריד של מערכת היחסות המקורית של האנגלית שהיא אכן שייכת למשפחת השפות הגרמאניות). אם זאת לא הייתה הכוונה נראה לי שיש להבהיר, לתקן או למחוק קטע זה בהתאם. שי אוצרי 17:31, 1 באפריל 2007 (IDT)

אם זאת היא כפרתי. אם זאת היא נחמתי. אם זאת הלכה לעולמה, ואני אלך ואכנס לחיים טובים ולשלום.-- (משתמש:פשוט [משה] • שיחה) • י' בחשוון ה'תשפ"א • 21:33, 27 באוקטובר 2020 (IST)

טעות בערבית

זאת לא לגמרי טעות - כי מקובל להוריד את סימני היחסה בסופי משפטים - אבל בערך על יחסה לפי דעתי צריך להדגיש את הסימנים. בדוגמה הראשונה, על ה"נושא" - המשפט בערבית הוא "הציפור עומדת על העץ" - המילה העץ בערבית היא, כמו שכתוב - ʕala ššajara, אבל "עץ" במקרה הזה צריך לקבל יחסת שייכות ולכן אמור להיות ʕala ššajarati מישהו מסכים? מבין? מתנגד?

נא חווה דעתך על הדוגמאות במבוא החדש. -- (משתמש:פשוט [משה] • שיחה) • י' בחשוון ה'תשפ"א • 21:25, 27 באוקטובר 2020 (IST)

משוב מ-1 בנובמבר 2012

היי חברים. הערה קטנה על הדוגמא ביחסת הנושא/נשוא: בערבית הפועל מתחיל את המשפט. לעיונכם. הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
62.219.122.58 18:58, 1 בנובמבר 2012 (IST)

יחסה ותפקיד תחבירי

נראה שיש בערך עירוב בין תפקיד תחבירי (נושא, נשוא, מושא) לבין יחסה (נומינטיב וכו'). אחד הרעיונות החזקים ביחסה הוא שהוא לא בהכרח מתייחס לתפקיד תחבירי ורק לעיתים יש ביניהן קשר. על כן משפט כמו "יש יחסות שאינן מסמנות מעמד תחבירי גרדא" הוא מטעה, יחסות לעולם לא מסמנות מעמד תחבירי, אלא רק לעיתים קשורות אליו. בנוסף, לאחר "באנגלית היחסות מסומנות רק בכינויי גוף", מצויין כי הראשונה היא נושא/נשוא he, she. זוהי יחסת הנומינטיב, שפשוט יכולה לקחת תפקיד תחבירי של נושא או נשוא, אבל נושא/נשוא הוא לא היחסה עצמה. ראו הערך באנגלית לתיאור מפורט ומדוייק של העניין. --NTP - שיחה 17:21, 5 בדצמבר 2013 (IST)

אשמח למקור למה שכתבת. הנה מקור סותר:

מתוך "מילון למונחי בלשנות ודקדוק", פרופ' אורה רודריג שוורצוולד ומיכאל סוקולוף, רכס תשנ"ב. עמ' 32:

יחסה

צורה דקדוקית נטויה המציינת את היחס התחבירי בין מילה אחת לחברתה במבנה דקדוקי. לדוגמה: בערבית, בצירוף waladun tawilun 'ילד גבוה', :שם התואר tawilun מותאם לגרעין waladun מכיוון שהוא חלק מן הצירוף הנושאי. סיומת un- בשם העצם ובשם התואר מציינת את הנושא. :במושא יש סיומת an-. -- (מישהו ששכח לחתום... אותיות שמו ביוניקוד יפני, ללא דף משתמש ושיחה. תרם רק לכאן)

נראה לי שהפתיח החדש עונה על תהיותיכם. בשפות השמיות דיברו על יחסה באכדית ובערבית ובשפות שמיות אפריקאיות כמו גז - אשר בהם סימנו את חלק המשפט. לעומת המאמר בויקיפדיה האנגלית המדבר על היחסות בלטינית ובגרמנית - השפות האירופיות, שנגזרת ממנה האנגלית, בה מדברים קוראי המהדורה ההיא. החוקרים וביניהם חומסקי (המכיר כמובן היטב עברית) גישרו על שני המובנים. בכל מקרה הורדתי את המילה "גרידא", וכתבתי על המחקר בשפה העברית. כאמור אביא בקרוב את המקורות לדברי. בינתיים אשמח לדיון מפרה (פתחתי פיסקה על כך למטה) ועוד יותר אם לא תמחקו לי בלי דיון. אני מבטיח לשנות במהירות אם יש שגיאה חמורה לדעתכם כפי שזה כתוב כעת.-- (משתמש:פשוט [משה] • שיחה) • י' בחשוון ה'תשפ"א • 21:41, 27 באוקטובר 2020 (IST)

דרושות הפניות

דרושות הפניות למקורות בכל פעם שכתוב ״יש הטוענים/סוברים״... הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
Illang • שיחה 19:27, 12 באוקטובר 2014 (IDT)

תודה ובקשת תיקונים קלים

תודה למי שכתב את הערך הטוב הזה ותודה גם למי שהולך לשפר את הטבלה, שבסופו. לטבלה יש מספר חסרונות בולטים, שמקשים את הבנת הנושא בעזרתה. ראשית, בתרגום העברי למשפטי הדוגמה מודגשות מילים, שכביכול מכילות יחסה, למרות, שבעברית, אין יחסות. שנית, בדוגמאות הלועזיות מופיעה כל פעם שפה אחרת וזה מקשה על השוואת הדברים בתוך השפה. עדיף לתת לכול יחסה ויחסה, גם דוגמה בערבית וגם דוגמה בלטינית, כך שהקואה יוכל להשוות את כל הדוגמאות הערביות זו לזו ואת כל הדוגמאות הלטיניות זו לזו. שלישית, בעת נקיבה בשם היחסה הערבית (בטור השלישי) רצוי גם לתת את הסימן עצמו. דהיינו, במקום לכתוב רק "جرّ (ג'ר)(יחסה 3)", להוסיף גם את המילים "תוספת כסרה (חיריק) באות האחרונה".

ושוב, ההערה המרכזית שלי היא אמירת התודה למי שטרח על הערך הזה. 94.159.231.167 הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
94.159.231.167 12:51, 26 באוקטובר 2014 (IST)

תפקיד את בתנך

"בעברית מודרנית מציינים יחסת מושא ישיר לפני שם-עצם מיודע באמצעות המילה "את". בעברית מקראית השימוש במילה "את" היה שונה, והיא ציינה באופן כללי את מקבל הפעולה, ולאו דווקא מושא ישיר. " שלום, האם יש מקור לטענה ש"את" ציינה באופן כללי את מקבל הפעולה בעברית המקראית. לפי קריאה בערך "את" ובמקורות אחרים, היו לך 2 תפקידים:

• היא משמשת לפני מושא ישיר מיודע
• במשמעות של עם

חוקרים רבים טוענים שמקור 2 סוגי ה"את" הוא ב2 מילים שונות 2018

מיהו הכותב לעיל?

מבוא שמסביר את המושג

תיקנתי את הפתיח במבוא קצר שמסביר ומדגים את המושג ולא משאיר אותו כמו הגדרת המורה שלי לפיסיקה בתיכון בשנות השמונים: ישנה מערכת בתוך מערכת שמקיימת תנאים מסויימים שאפשר להגדיר אותם בנוסחאות שונות כאלה ואחרות. אני מקווה שהדוגמאות טובות ושמה שכתבתי מקובל. בהמשך אוסיף עוד מקורות משלושה ספרים חדשים למדי בעברית מהאו"פ, בתחום. -- (משתמש:פשוט [משה] • שיחה) • י' בחשוון ה'תשפ"א • 21:25, 27 באוקטובר 2020 (IST)

משוב מ-26 באפריל 2021

לינק #היחסות בשפות השמיות לחלק הלוונטי במאמר לא עובד הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
2A00:1028:8382:EFA:88D0:D74F:2FCD:2EA6 14:50, 26 באפריל 2021 (IDT)

דיווח שאורכב ב-16 בפברואר 2022

דיווח מהדף ויקיפדיה:דיווח על טעויות

מצב טיפול: הצעה לשיפור

הדוגמאות שניתנות הן בשפות זרות ולא בעברית, ולכן לא רלוונטיות או עוזרות..

יש מעט דוגמאות בעברית. השפה העברית מקשה על הבנת הבעיה של היחסה. 2A02:3038:401:B641:F501:41F3:3542:685F 14:22, 10 בפברואר 2022 (IST)